הידרוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==מושגי יסוד במים== |
==מושגי יסוד במים== |
||
*'''מעגל המים''' - תנועת המים המחזורית ב[[טבע]], |
*'''מעגל המים''' - תנועת המים המחזורית ב[[טבע]], |
||
** |
** [[השמש]] מחממת את ה[[ים]] וגורמת לאידוי. |
||
** האדים מתחברים לטיפות ונוצרים [[עננים]]. |
** האדים מתחברים לטיפות ונוצרים [[עננים]]. |
||
** העננים מורידים [[גשם]] ביבשה. |
** העננים מורידים [[גשם]] ביבשה. |
||
גרסה מ־21:32, 4 בדצמבר 2009
הידרוגרפיה - הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית הידרו- מים. גרפיה- רישום.
תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.
מושגי יסוד במים
- מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
- סוגי המים השונים.
- מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה.
- מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
- מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשיה.
- מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשיה ובחקלאות.
- התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
- זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
- נגר עילי - זרימת מים מעל פני הקרקע, אגם נהר ים וכו'.
- נגר תחתי - זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם מי תהום
- קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
- נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
- יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
- ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
- גדה - הצד של הנחל
- אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
- מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
- אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
- אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
- בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
- אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
- אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
- משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
- מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
- סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
- סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר
ניצול המים
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:
- אנרגיה - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל הידרו-אלקטרי על ידי תנועת המים
- חקלאות - האם יש שימוש במים להשקייה או לדייג
- תחבורה - האם קיימים נתיבי שיט לאורך הנהרות או הים
- מקום ישוב - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים
- תעשייה - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשיה, לקירור מכונות לדוגמא
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||