טלפון סלולרי

טלפון סלולרי

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב. הטלפון שואף לתקשר עם תחנת הבסיס שאותה הוא קולט בעוצמה החזקה ביותר. כאשר חלה ירידה בעוצמת האות הנקלט (בעקבות התרחקות מתחנת הבסיס, או הפרעות) הטלפון עובר לתחנת בסיס אחרת, שעימה יש איכות קשר טובה יותר.

היסטוריה

קובץ:Mobile phone evolution.png

מגמת המזעור בטלפונים הסלולריים לאורך השנים (שמאל: הישן ביותר)

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1973 ביצע מרטין קופר (ממציא טכנולוגיית הסלולר) את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בלב מנהטן, לעיניהם המשתאות של העוברים והשבים. אז היה לטלפון הסלולרי יישום אחד בלבד - ביצוע שיחות (יוצאות או נכנסות).

קופר המציא את הטכנולוגיה הסלולרית, אך טכנולוגיה המאפשרת שיחות טלפון אלחוטיות באמצעי תשדורת אלחוטית דו-כיוונית הייתה ידועה כבר בשנות הארבעים. ביוני 1946 הציגה חברת AT&T, אז קונגלומרט התקשורת הגדול ביותר בארצות הברית, באמצעות מעבדות המחקר שלה "סאותווסטרן בל", את הטלפון הראשון שמופעל מכלי רכב ללא צורך בקו תקשורת נייח. זה קרה בסנט לואיס, מיזורי, וההמצאה החדשה הייתה גדולה, כבדת משקל ורבת הפרעות. להבדיל מהטכנולוגיה הסלולרית, הטלפון הנייד הוותיק, היה מוגבל בקיבולת שלו (מספר משתמשים מועט מתאפשר בכל רגע נתון) וטווח הכיסוי היה מוגבל לאזור מסוים.

כבר ב-1954 בספר "המפלצת מהכוכבים" חזה רוברט היינלין כי הטכנולוגיה תתפתח לכדי טלפון נייד לחלוטין ותיאר את הנער סטוארט השולף טלפון נייד מתוך תיק האוכף במהלך רכיבה על סוס.

התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי, שהומצאו באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - טלפוניה, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי.

הטמעת הטלפון הסלולרי

למרות המהפכנות מאחורי ההמצאה, אימוץ השימוש בטלפונים ברכב היה תהליך איטי. באמצע שנות השבעים, 30 שנה אחרי הפיתוח הראשון של הטלפון הנייד (הלא סלולרי), הותקנו בסך הכל 44 אלף מכשירים ברחבי ארצות הברית, ורשימת ההמתנה כללה 20 אלף נוספים. קצב התקנת התחנות לא עמד בביקוש, ולרשות הצרכן פעלו כ-30 תחנות בסיס ^{[דרוש מקור]}. כתוצאה מכך, בשעות השיא נוצר עומס ברשת שלא אפשר תקשורת. דומה היה שהפלא גדל אך נשאר יקר ולא ממש יעיל.

גם המכשירים הסלולריים היו בתחילה כבדים ומגושמים ונועדו לשימוש של העשירון העליון של האוכלוסייה. באמצע שנות התשעים הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. בישראל של שנת 2008 מספר המכשירים שקיימים גבוה ממספר התושבים, מכיוון שבנוסף לכך שהטלפון הסלולרי הפך נפוץ גם אצל ילדים ובני נוער, לא מעט בוגרים משתמשים בשני מכשירים או אף יותר.

הגדולה ביצרני הטלפונים הסלולריים בעולם היא נוקיה ואחריה סמסונג, מוטורולה, סוני אריקסון, LG, סימנס טאייל ועוד ^{[דרוש מקור]}.

בישראל הייתה פלאפון החברה הראשונה שהציעה את השירות כבר ב-1986, סלקום נכנסה ב-1994, ופרטנר (הידועה במותג "אורנג'") ב-1998.

בישראל של היום מספר המנויים של חברות הסלולר, הוא כפול ממנויים קווים, כבר ב-2001 היו 4 מליון לקוחות סלולריים, מול 2 וחצי מליון לקוחות קווים

על פי מריל לינץ', חברת הסלולרי הגדולה בישראל היא סלקום, אחריה בהפרש קטן פרטנר, לעומת זאת, על פי עיתון גלובס^{[דרוש מקור]}, לפלאפון יש את מספר מנויי הדור השלישי הגדול ביותר, מעל למיליון, לפרטנר יש 900 אלף, ולסלקום יש 750 אלף לקוחות בדור השלישי, כך שבישראל יש כ3 מליון לקוחות דור שלישי.

שירותי הטלפון הסלולרי

טלפון סלולרי שמציג מפה של אזור, לרוב יהיה מצורף למפה זיהוי של מיקום המשתמש באמצעות GPS

השירות הבסיסי והעיקרי של הטלפון הסלולרי, זה המלווה אותו מראשית דרכו, הוא קיום שיחות טלפון ללא צורך בחיבור קווי - דבר המאפשר למשתמש ניידות וגמישות בשימוש. אל שירות זה נוספו במהלך השנים שירותים נוספים, מהם המשתמשים ברשת התקשורת הסלולרית, ומהם מקומיים במכשיר הטלפון. מגוון השירותים משתנה ממכשיר למכשיר, בהתאם לדור המכשיר, ובהתאם לייחוד שלו. שירותים שעשויים להיות כלולים:

• ספר טלפונים
• שירותי הודעות:
  • העברת מסרונים (SMS) - הודעות טקסט קצרות, בין טלפונים סלולריים.
  • העברת מסרוני מולטימדיה (MMS) - קובצי תמונה, קול והודעות טקסט ארוכות בין טלפונים סלולריים.
• שירותים מבוססי מיקום:
  • יישומי ניווט - הדרכה גראפית ו/או קולית להגעה ליעדי נסיעה באמצעות מקלט GPS מובנה במכשיר, או באמצעות טריאנגולציה מתחנות בסיס הקולטות את הטלפון.
  • חיוג למוקד או לתחנה הקרובה של המשטרה, וכוחות הצלה נוספים, כמו גם לבתי העסק הקרובים, העונים לקטגוריה מסוימת
• שירותי מולטימדיה:
  • ועידת וידאו המאפשרת למשתתפים לראות זה את זה תוך כדי שיחה.
  • מצלמה דיגיטלית, המאפשרת צילום תמונות, ולאחר מכן שמירתן באלבום תמונות במכשיר עצמו, העתקה שלהן למחשב אישי, או שליחתן למכשיר אחר.
  • הקלטת קול ווידאו.
  • שימוש כנגן מוזיקה, היכול להשמיע שירים כמו נגני MP3.
  • מקלט רדיו לשם קליטת שידורי רדיו.
  • אפשרות צפייה בשידורי טלוויזיה ווידאו על פי דרישה
• שרותי נתונים ומחשוב:
  • שימושים ברשת האינטרנט, כמו גלישה, דואר אלקטרוני ואף שימוש בתוכנות טלפוניה אינטרנטיות כגון סקייפ.
  • חבילת יישומים משרדיים כמו לוח שנה, ניהול משימות, מחשבון, שעון מעורר, טיימר וכדומה.
  • אפשרות סנכרון עם היומן שבמחשב האישי.
  • מערכת הפעלה המאפשרת התקנת תוכנות כמו במחשב אישי.
  • זיהוי קול בסיסי כדי לבצע חיוג באמצעות חתימת קול דומה.
  • משחקים.

מכשירים חדישים מגיעים יחד עם כרטיס זיכרון חיצוני, שמאפשר את הרחבת זיכרון המכשיר לנפחים גדולים, וכן ניודם של הנתונים שבו להתקנים אחרים. במכשירים רבים ישנו גם חיבור אלחוטי (בלוטות'), שמאפשר חיבור המכשיר לאוזניה אלחוטית ולאוזניות אלחוטיות, וכן גיבוי וסינכרון נתוני המכשיר במחשב האישי ללא חיבור באמצעות כבלים.

טלפון סלולרי וקרינה

ערך מורחב – השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי

ההשפעות הבריאותיות של קרינת טלפון סלולרי נחקרות בעולם, מתוך חשש שקרבה לקרינה אלקטרומגנטית שנפלטת במרחק קצר מהמוח האנושי עלולה לגרום לשינויים לרקמה ולבסוף לגרום לסרטן ולתופעות לוואי אחרות. עד עתה, נמצאות ראיות לכאן ולכאן, ויש הטוענים כי הסתירות המדעיות נובעות מביצוע מחקרים במימונן של חברות הסלולר. שלא במישור המדעי, קיימים משתמשי טלפון סלולרי אשר טוענים כי המכשיר גורם לחימום/עקצוץ באזור הסמוך לאוזן ובאצבעות האוחזות במכשיר, וייתכן וזו הסיבה לחוסר הסבלנות שנוצרת אצל חלקם במהלך השיחה.

בשל העובדה כי הנושא לא מוצה עד תומו במחקר, ננקטים מקדמי ביטחון באשר לרמת הקרינה של המכשירים ומיקומי התקנת אנטנות סלולריות. יש לציין כי הקרינה מהטלפון הסלולרי, עקב מרחקה הזעיר מרקמות המשתמש, משמעותית הרבה יותר מהקרינה של האנטנות, הנמצאות בדרך כלל במרחק של עשרות מטרים מכל אדם בסביבה (עוצמת הקרינה יורדת עם שטח הכדור כלומר ריבוע המרחק מהמקור). משרד הבריאות ממליץ להמעיט בשימוש בטלפונים סלולריים ככל הניתן, ולהרחיקו מהגוף וממכשירים חשמליים ככל שניתן, שכן קרינה סלולרית פוגעת גם במכשירים חשמליים.

תקשורת סלולרית בישראל

ערך מורחב – תקשורת סלולרית בישראל

השם הרשמי על פי החוק במדינת ישראל לטלפון הסלולרי הוא רט"ן - רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה בו שימוש מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת. בישראל נפוץ גם, באופן לא רשמי, השימוש בכינוי פלאפון כשם גנרי לכל מכשיר טלפון סלולרי. כינוי זה נוצר כתוצאה מהיטמעותו המוצלחת בציבור של שם המותג של חברת פלאפון תקשורת, שהייתה הראשונה ששווקה מכשיר סלולרי בישראל.

השפעות חברתיות

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתחילת שנות ה-2000 החלו מחקרים רבים לבחינת השפעות חברתיות שנובעות עקב השימוש הגדול והמתגבר. לפלאפון הסלולרי כיום יש שימושים רבים, החל מיצירת קשר (וזמינות), גישה לאינטרנט, ניהול זמן וכמובן פונקציות נוספות של מולטימדיה וצילום. יתרונותיו הרבים של המכשיר הפכוהו לכלי חיוני בחיי היום-יום.

עפ"י המאמר "Families without Borders: Mobile Phones, Connectedness and Work-Home Divisions" שנכתב על ידי Judy Wajcman, Michael Bittman and Judith E. Brown ופורסם במגאזין - Sociology 2008 כרך 42 עמודים - 635–652 אפשר לראות מספר דברים.

המאמר כלל מחקר הנערך באוסטרליה בחודשים מרץ-מאי 07 בהיקף של יותר מאלף שלוש מאות משתתפים (נותן אינדיקציה רחבה על הרגלי האוכלוסייה האוסטרלית). המאמר מנתח את המידע מסקר שנעשה, כדי לבחון את סוגיית השימוש בפלאפונים ניידים, הנתונים שנאספו – יוזמי השיחה, מטרתה ומשך זמנה. כאשר המחקר מתמקד באופן שבו יחידים ובעלי משק בית משתמשים בפלאפון כדי לתכלל את הממדים השונים של חייהם. המחלוקת המרכזית הינה לגבי חוזק השפעת הניידים ליצירת גבולות מטושטשים בין הבית לעבודה. כאשר הדאגה המרכזית נובעת מהחשש של העיסוק הגובר בעבודה (Work-Family spillover/Family-Work spillover) ולהגעה למצב של "constant touch" (תפקוד פעולות מתקדם ללא חשיבות למיקום הפיזי) על ידי עיסוק העובדים גם כאשר נמצאים בבית.

במאמר ישנה התייחסות לגורם נוסף, Microcoordination – בעבר הרחוק קבועי הזמן נמדדו לפי השמש, לאחר מכן באמצעות השעון ניתן היה לשלב משימות ופעולות חברתיות לקבועי זמן מדויקים וכיום באמצעות הפלאפונים הלו"ז גמיש ובעל יכולת שינוי גבוהה. כיום באמצעות הפלאפון רמת הסינכרון יותר גמישה וניתנת לשינוי בקלות – “softening of schedules”.

באמצעות המחקר נבחנו השפעות משתנים רבים כגון מין וגיל על השפעת המשפחה על העבודה וההיפך כאשר הבדיקה נעשית לפי סכימת שיחות הפלאפון הנכנסות והיוצאות.

נמצאו המסקנות הבאות: 1. הפלאפון הפך לכלי חיוני בגידול משפחה (עקב השימוש הגובר והבלתי נמנע בו ובשל חשיבותו)-Microcoordination.

2. מאפייני עבודה אחרים משפיעים יותר (כדוגמת תדירות תנאי לחץ בעבודה).

3. אין קשר בין "זליגות" הזמן למספר השיחות (Work-Family spillover/Family-Work spillover).

4. נמצא שימוש הולך וגדל ב Intimacy at a Distance (קשרים הנשמרים גם במרחק).

ראו גם

• סלולרי כשר

קישורים חיצוניים

• צמ"ד אונליין - מאגר מדע: כיצד פועל טלפון סלולרי? סרטון עם הסברים.