ארקיע – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:34, 12 בדצמבר 2009

תבנית:חברת תעופה

ארקיע היא חברת התעופה הפנים ארצית הגדולה בישראל ומרכזה בתל אביב. החברה נמצאת בבעלות חברת נקש (70% מהמניות) ועובדי החברה (יתר 30%), ולה צי בן 12 מטוסים.

היסטוריה

שנות החמישים

בעקבות כיבוש אום רשרש שהייתה לאילת, החליט שר התחבורה דוד רמז, בסוף שנת 1949, להקים חברת תעופה פנים ארצית כדי לאפשר קשר אווירי ליישוב המרוחק. מכוון שייעוד החברה היה טיסות לאילת, היא נקראה בתחילה בשם "אילתה" והוקמה בסיועה של חברת "אל על", שקמה חודשים ספורים קודם לכן. בדצמבר 1950 נרשמה החברה בשמה החדש והקבוע, "ארקיע". החברה הפעילה שתי טיסות בשבוע לאילת באמצעות שני מטוסי "קומנדו" (C-46) בעלי 36 מושבים שהועברו מחיל האוויר. צוות האוויר ב"ארקיע" אוייש על ידי עובדי "אל-על". הכנסות החברה בשנה זו 80,000 לירות ומספר הנוסעים שהטיסה הגיע ל-13,485. בשנת 1953 נכנסו לשירות מטוסים מסוג "דרגון רפיד" בעלי שישה מושבי נוסעים, מעודפי חיל האוויר. מספר הטיסות גדל לשתי טיסות יומיות במטוסי "רפיד" ושלוש טיסות שבועיות במטוסי "קומנדו". מספר הנוסעים בשנה זו עמד על כ-20,000. בשנת 1955 נמכר מטוס ה"רפיד" וארקיע רכשה שני מטוסי "דקוטה" 3-DC בעלי 32 מושבים מעודפי חיל האוויר. לאחר מבצע קדש ב-1956, עם עליית מספר התיירים בעיר החלה ארקיע למכור חבילות נופש בנוסף לטיסות שקיימה. בשנת 1958 כלל צי המטוסים של החברה ארבעה מטוסי "DC-3 דקוטה" ושני מטוסי "ביצ'קרפט" קטנים בעלי עשרה מושבים. ארקיע העסיקה 53 עובדים, מתוכם 12 אנשי צוות אוויר. בשנת 1959 הועברו הטיסות משדה התעופה לוד לשדה דב בתל אביב, ונפתח קו טיסה נוסף למחניים סמוך לראש פינה.

שנות השישים

בשנת 1961 מספר הנוסעים שהטיסה החברה עבר את גבול 100,000, והחברה רכשה מטוס "דקוטה" נוסף. היא החלה לבצע גם טיסות בינלאומיות עבור חברת "אל על", שהופסקו לאחר זמן קצר בגלל איכות המטוסים. בשנה זו הוכשר אחד ממטוסי ה"דקוטה" בחברה לעסוק בניסויי זריעת עננים. ב-1964 רכשה ארקיע שני מטוסי "הראלד" עם 50 מושבים וכעבור שנה מטוס נוסף במקום מטוס ה"דקוטה". בשנה זו גדל מספר הנוסעים ל- 154,000 ובשנת 1965 ל-180,000. באמצע 1966 הוציאה ארקיע משורותיה שני מטוסי "דקוטה" נוספים.

ב-1967 החלה ארקיע להפעיל טיסות לשדה התעופה עטרות סמוך לירושלים ונמל התעופה חיפה, ומחוץ למדינה אל סנטה קתרינה ושדה אופיר בשארם א-שייח'. חברת אל על, שהחליפה את צי המטוסים שלה למטוסי סילון העבירה את הנתיבים הקצרים לארקיע. ב-1969 רכשה ארקיע שלושה מטוסי "ויקאונט" בעלי 80 מושבים. מאחר שמטוסים אלה לא יכלו לטוס משדה דב, פתחה ארקיע בסיס פעילות נוסף, בנמל התעופה בן-גוריון שנקרא עדיין בשם "נמל תעופה לוד". מספר הנוסעים בשנה זו עמד על כ-280,000 איש ב-6,411 טיסות. עובדי החברה מנו 188 איש, מהם 54 אנשי צוות אוויר, והמחזור העסקי הגיע לכ-18 מיליון לירות.

מאז שנות השבעים

ב-1972 היה בבעלות החברה צי מטוסים שכלל חמישה מטוסי "הראלד" ושלושה מטוסי "ויקאונט" שהטיסו 580,000 נוסעים בכ-6,800 טיסות. מכיוון שהמטוסים אלה לא התאימו למנחתים ביעדים הקצרים (שדה תימן ליד באר שבע, מנחת בר-יהודה ליד מצדה, סדום, מנחת ספיר ליד עין יהב, מנחת מצפה רמון וחיפה), הקימה החברה בשותפות עם חברת "כנף" את "ארקיע-כנף" שהפעילה מטוסי "איילנדר" דו מנועיים בעלי 10 מושבים לצורך אותן טיסות. מלחמת יום הכיפורים גרמה לירידת תנועת הנוסעים הפנים ארצית לכ-630,000 ב-1976, ולצורך הרחבת הפעילות מחוץ למדינה נרכשו שני מטוסי 11-1 BAC בעלי 114 מושבים, שהחליפו את שני מטוסי ה"הראלד". ההפסדים המצטברים הביאו למכירת ארקיע לבעלים פרטיים בפברואר 1980. את עיקר הרכישה בצעה משפחת בורוביץ שגם הובילה את הקמת קבוצת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ בחודש מאי 1980, ואשר החזיקה במניות ארקיע עד 2006.

בשנת 1996 הוקמה חברת ישראייר שהייתה למתחרה הראשונה של ארקיע בטיסות הפנים בארץ. בשנת 2000 קיבלה החברה שני מטוסי בואינג 757 בעלות של 120 מיליון דולר והחלה להתמקד בשוק הטיסות הבינלאומי. באותה שנה הופסקו הטיסות לירושלים עקב סגירת שדה התעופה בעטרות לאחר פריצת אינתיפדת אל-אקצה. בשנת 2004 רכשה קבוצת כנפיים (אשר החזיקה ברוב מניות ארקיע) את רוב מניות חברת "אל-על" מהמדינה, ובעקבות החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, למניעת שליטת שוק התעופה בידי חברה אחת, מכרה כנפיים בינואר 2006 את אחזקותיה בחברת ארקיע לאחים נקש ולעובדי החברה. בשנת 2006 בוטלו טיסות ארקיע למצדה, מצפה רמון ולבאר שבע, והקו לראש פינה בוטל גם הוא עקב חוסר כדאיות כלכלית.

אירועים

ב-28 בנובמבר 2002 נורה טיל נ"מ לעבר מטוס בואינג 757 של ארקיע לאחר שהמריא בטיסה IZ582 מנמל התעופה של מומבסה בקניה. הטיל לא פגע במטוס, והוא נחת בשלום ביעדו בנמל התעופה בן-גוריון‏‏^[1]. בעקבות האירוע הופסקו טיסות מטוסים ישראליים לקניה.

בחודש יולי 2009 נחת קברניט החברה על מסלול לא נכון בנמל התעופה עובדה במטוס דאש 7. בטיסה לא היו נוסעים.

החברה כיום

לפי דיווחי החברה היא מטיסה כיום למעלה ממיליון נוסעים בשנה בטיסות פנים ארציות ובינלאומיות‏‏^[2]. בנוסף לטיסות הפנים מפעילה החברה טיסות שכר וטיסות סדירות למגוון יעדים באירופה ומבצעת טיסות לבסיסי חיל האוויר הישראלי עבור צה"ל.

לחברה ארבעה מטוסי 72 - ATR, בעלי 72 מושבים, אשר משמשים לטיסות לאילת וקפריסין, ארבעה מטוסי דאש 7 בעלי 50 מושבים מהם רק שניים פעילים, ושני מטוסי בואינג 757 דגם 300 בעלי 265 מושבים (עבור טיסות לאירופה, איי יוון ואילת). בסוף שנת 2008 קלטה ארקיע מטוס ראשון מדגם אמבראר E-195 סילוני וחסכוני בדלק, שבו 122 מושבים, מתוצרת חברת אמבראר הברזילאית, המשמש בטיסות למדינות אירופה וחבר המדינות‏‏^[3]‏‏^[4]. ארקיע רכשה שני מטוסי בואינג 787 בעלות כוללת של כ-280 מיליון דולר, אשר יכנסו לשירות בשנת 2012, והיא שוקלת רכישה של שני מטוסים נוספים מדגם זה. בבעלות החברה נמצאים מטוסים המוחכרים לחברות אחרות.

צי המטוסים

דגם	מספר מטוסים	זיהוי כלי טיס ("זנב") (לפני כל הקודים מופיעה הקידומת של ישראל - 4X)
בואינג 757-300	2	BAU, BAW
ATR 72	4	AVU, AVW, AVX, AVZ
דאש 7	4	AHF, AHG, AHH, AHJ
אמבראר E-195	2	EMA,
בואינג 787-9	2 בהזמנה	אמורים להגיע בשנת 2012

ראו גם

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

[1] ‏Pilot of Arkia Flight 582 Describes What Happened‏

[2] ‏ההיסטוריה שלנו‏

[3] ttp://www.news1.co.il/Archive/001-D-172345-00.html?tag=09-29-19

[4] ttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3595279,00.html

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 ===מאז שנות השבעים===
-ב-[[1972]] היה בבעלות החברה צי מטוסים שכלל חמישה מטוסי "הראלד" ושלושה מטוסי "ויקאונט" שהטיסו 580,000 נוסעים בכ-6,800 טיסות. מכיוון שהמטוסים אלה לא התאימו ל[[מנחת (תעופה)|מנחתים]] ביעדים הקצרים ([[שדה תימן]] ליד [[באר שבע]], [[מנחת בר-יהודה]] ליד [[מצדה]], [[סדום]], [[מנחת ספיר]] ליד [[עין יהב]], [[מנחת מצפה רמון]] וחיפה), הקימה החברה בשותפות עם חברת "כנף" את "ארקיע-כנף" שהפעילה מטוסי "איילנדר" דו מנועיים בעלי 10 מושבים לצורך אותן נסיעות. [[מלחמת יום הכיפורים]] גרמה לירידת תנועת הנוסעים הפנים ארצית לכ-630,000 ב-[[1976]], ולצורך הרחבת הפעילות מחוץ למדינה נרכשו שני מטוסי 11-1 BAC בעלי 114 מושבים, שהחליפו את שני מטוסי ה"הראלד". ההפסדים המצטברים הביאו למכירת ארקיע לבעלים פרטיים בפברואר [[1980]]. את עיקר הרכישה בצעה משפחת בורוביץ שגם הובילה את הקמת קבוצת [[כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ]] בחודש מאי 1980, ואשר החזיקה במניות ארקיע עד [[2006]].
+ב-[[1972]] היה בבעלות החברה צי מטוסים שכלל חמישה מטוסי "הראלד" ושלושה מטוסי "ויקאונט" שהטיסו 580,000 נוסעים בכ-6,800 טיסות. מכיוון שהמטוסים אלה לא התאימו ל[[מנחת (תעופה)|מנחתים]] ביעדים הקצרים ([[שדה תימן]] ליד [[באר שבע]], [[מנחת בר-יהודה]] ליד [[מצדה]], [[סדום]], [[מנחת ספיר]] ליד [[עין יהב]], [[מנחת מצפה רמון]] וחיפה), הקימה החברה בשותפות עם חברת "כנף" את "ארקיע-כנף" שהפעילה מטוסי "איילנדר" דו מנועיים בעלי 10 מושבים לצורך אותן טיסות. [[מלחמת יום הכיפורים]] גרמה לירידת תנועת הנוסעים הפנים ארצית לכ-630,000 ב-[[1976]], ולצורך הרחבת הפעילות מחוץ למדינה נרכשו שני מטוסי 11-1 BAC בעלי 114 מושבים, שהחליפו את שני מטוסי ה"הראלד". ההפסדים המצטברים הביאו למכירת ארקיע לבעלים פרטיים בפברואר [[1980]]. את עיקר הרכישה בצעה משפחת בורוביץ שגם הובילה את הקמת קבוצת [[כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ]] בחודש מאי 1980, ואשר החזיקה במניות ארקיע עד [[2006]].
 בשנת [[1996]] הוקמה חברת [[ישראייר]] שהייתה למתחרה הראשונה של ארקיע בטיסות הפנים בארץ. בשנת [[2000]] קיבלה החברה שני מטוסי [[בואינג 757]] בעלות של 120 מיליון דולר והחלה להתמקד בשוק הטיסות הבינלאומי. באותה שנה הופסקו הטיסות לירושלים עקב סגירת שדה התעופה בעטרות לאחר פריצת [[אינתיפדת אל-אקצה]]. בשנת [[2004]] רכשה קבוצת כנפיים (אשר החזיקה ברוב מניות ארקיע) את רוב מניות חברת "אל-על" מהמדינה, ובעקבות החלטת [[הממונה על ההגבלים העסקיים]], למניעת שליטת שוק התעופה בידי חברה אחת, מכרה כנפיים בינואר [[2006]] את אחזקותיה בחברת ארקיע לאחים נקש ולעובדי החברה. בשנת 2006 בוטלו טיסות ארקיע למצדה, מצפה רמון ולבאר שבע, והקו לראש פינה בוטל גם הוא עקב חוסר כדאיות כלכלית.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ארקיע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארקיע