שיחה:חנוכה

נס פך השמן

שהוא הסיבה הרשמית לחג כיום, הוא סיפור מאוחר מהתלמוד כלומר כשבע מאות שנה לאחר המאורע.

ספרי החשמונאים שנכתבו זמן קצר אחרי המאורע, מספרים על טיהור וחידוש העבודה בבית המקדש בכ"ה בכסלו, שהוא היום בו טימאו היוונים את בית המקדש בפולחן אלילי בעת כיבוש ירושלים ע"י היוונים שלוש שנים קודם לכן.

הסיבה לכך שחזל "המציאו" את נס פך השמן , וניסו לטשטש את ניצחון החשמונאים ואת חנוכת המזבח היא כיוון שדעתם של חזל לא היתה נוחה מבית חשמונאי ,כי הם לקחו לעצמם גם את המלוכה וגם את הכהונה.

החג נמשך שמונה ימים כי חגגו בו את חג הסוכות שנדחה בגלל המלחמה. גם יוסף בן מתתיהו וגם המדרשים שזמנם לפני התלמוד הבבלי אינם מכירים את אגדת נס פך השמן המאוחרת. וכולם מדברים על הנצחון וחידוש עבודת הקודש בבית המקדש, חנוכתו מחדש, ומכאן השם חנוכה.

שינוי שם הספרים

בהתחלה כתוב על ספר חשמונאים א', ואז על ספר מכבים ב', זה נשמע מוזר במקצת

אין שום בעיה עם זה. שני הספרים קיימים, ושונים זה מזה.

אילו היה לי כוח

הערך קצת מבולגן.

למה מי שפותח ערך על חנוכה צריך להסתבך עם מקורות היסטוריים והשוואות ביניהם. חסר תיאור תמציתי של הווי החג. העניינים ההיסטוריים צריכים לבוא אחר כך ובפרופורציה.--ערן עסיס 17:46, 25 דצמבר 2005 (UTC)

אפשר להעביר את הפסקה על המצוות והמנהגים להתחלה. יש סיבה מיוחדת לכך שהיא נמצאת בסוף? טל שחר 09:23, 29 דצמבר 2005 (UTC)

לדעתי הרקע ההיסטורי לחג צריך, לפחות בערך אנציקלופדי, לבוא לפני פרטי המצוות והמנהגים. נחום 12:54, 17 בדצמבר 2006 (IST)

האם דניאל טעה בהפסדם של החשמונאים

לפי הכתוב במאמר טעה דניאל בניבוי סופם של החשמונאים בכך שכתב שהם הפסידו, ואילו (לטענת העורך) הם ניצחו. סבורני שדניאל לא טעה, שהרי לפי המתואר בהרחבה ביוסף בן מתתיהו כל החשמונאים בני מתתיהו מתו בקיצור ימים, ומלכותם לא האריכה ימים באופן עצמאי אלא חזרה להיות נתונה להשפעות השלטון הזר (היווני). אמנם הם ניצחו בקרב אך הפסידו במלחמה...

סיבת החג

לדעתי ישנו עוול מסוים בכך שלא מובא בטעמי החג המקורות התלמודיים שלו במסכת שבת. על מקור זה מתבססים רוב המקיימם את החג כהלכתו, כמו גם הספרים ההלכתיים ובראשם השולחן ערוך.

אגב כדאי להוסיף את חנוכה באתר חב"ד לרשימת הקישורים החיצוניים מוישי

המקור הוסף, ותודה!

תבנית

התבנית בראשית הערך מכוערת ותקועה להעביר לסוף או לעשות איתה משהו.--אפי ב. • שיחה • 14:29, 6 ינואר 2006 (UTC)

סידרתי את הערך, אני מקווה שזה שיפר את המצב. דוד שי 22:21, 6 ינואר 2006 (UTC)

לא הבנתי את פשר סיבת החג. במס' שבת כתוב שזה בגלל שלא היה שמן ואז התרחש נס. מה הפשט של הכתוב ומה המקור? ספר מכבים? היהודי שיחה הה"ה ספריה 19:30, 27 בנובמבר 2006 (IST)

ממנהגי החג

מובא במקורות ההלכתיים כי נוהגים להרבות במאכלי חלב מכיון שהנס נעשה במאכלי חלב. הנס מתיחס להריגת המלך ששלט באותה תקופה על ידי בת יוחנן כהן גדול אשר עקב הגזרה נאלצה להתייחד עימו בליל כלולותיה. היא השקתה אותו יין וחלב וכשנרדם כרתה את ראשו והמרד יצא לדרך.

הסיפור מסופר בספר יהודית, שאליו יש שתי הפניות בערך. זה מספיק, לדעתי. נחום 12:55, 17 בדצמבר 2006 (IST)

אולי מדובר בשני סיפורים דומים? בספר יהודית לא מוזכרים לא הגזרה ש"תיבעל להגמון תחילה" ולא החלב. ואילו בספרות ההלכה של חנוכה מוזכרת בת יוחנן כהן גדול ולא יהודית משבט ראובן. למען דעת - שיחה

שם החג

ככל הידוע לי, ראשי התיבות "ח' נרות והלכה כבית הלל" אינם הסבר לשם החג, כי אם סימן לזכור כיצד מתנהלת הדלקת הנרות.

תוקן. נחום 12:56, 17 בדצמבר 2006 (IST)

למה הדף חסום?

Mikoman2 12:10, 18 בדצמבר 2006 (IST)

הסיבה כתובה בתחתית הדף. שים לב שההגנה היא חלקית, ומשתמשים רשומים בעלי וותק של 4 ימים ומעלה כן יכולים לערוך. דניאל צבי 12:14, 18 בדצמבר 2006 (IST)

נסיון נוסף

ינובשד, שלום. ניסיתי שוב להוסיף לערך, מקווה שהפעם הפרשנות מנוסחת באופן יותר הולם את רוח ויקיפדיה. באם לא, אודה לך אם תסביר לי שוב למה. איני זוכר ממי למדתי את הניתוח המצוטט, לכן לא ציטטתי. תודה, Zivshaham 09:35, 4 בינואר 2007 (IST)

זה בסדר, אם כי במקום "יש טוענים" עדיף (כשאפשר) לכתוב את מי הם הטוענים. בברכה, ינבושד.

זה לא בסדר כי אפשר לטעון גם דברים אחרים באותה מידה (למשל שזה חשש מהרומים שהיוו המשך תרבותי ודתי ליוונים וללא קשר לנטיות המרידה של היהודים). אני ממליץ להסיר את הספקה עד שיימצא מקור. DGtal 09:40, 4 בינואר 2007 (IST)

דבר ראשון, אני באמת שמח על הדיון הזה- רק בשבילו היה שווה להתחיל לכתוב בויקיפדיה. שנית, אני אתאמץ למצוא את אלו הטוענים את הטיעון אותו אני מביא. DGtal, להבנתי הטיעונים של שנינו אינם סותרים-לתפיסתי הם משלימים זה את זה: כיון שהרומאים שלטו שלטון דומה לשלטון היווני בארץ ישראל, וכיון שחחכמי המשנה ביקשו למנוע מרידה בשלטון זה בעקבות נסיונות כושלים קודמים, הגענו לסיפור המכונה כאן ה"גלותי". ברצוני להוסיף עוד שלוש אבחנות: 1. סיפור נס פך השמן נוסח בבבל, אין לו שום אזכור במקורות ארצישראלים מתקופת המשנה או התלמוד- הוא מופיע רק בתלמוד הבבלי ובמקורות המתבססים עליו. לכן הטיעון הרומאי, להבנתי, אינו רלבנטי לעיצוב הדחקת המרד. 2. המשנה משמיטה את המובן מאליו. בשום מקום במשנה לא כתוב את נוסח התפילות, את המצווה שאכן חובה להתפלל, את הפסוקים המכוני קריאת שמע, או את חובת קריאת שמע בבוקר ובערב. המשנה מניחה ידע מסויים אצל השומע אותה. לכן קשה לי לקבל את הטיעון שחנוכה הודחק מהמשנה. אדרבה: 3. הנוסח המקובל היום שנוסף לתפילת י"ח במהלך ימי החנוכה: "על הניסים" הוא טקסט מתקופת המשנה, הרואה בנצחון החשמונאים נס. זה שלב תיאולוגי בין חגיגת נס פך השמן לבין חגיגת הנצחון הלאומי של המרד. תפיסת התנאים היא שהנצחון הוא נס- יש בתפיסה כזו גם מקום למעשה אנושי, וגם תפיסה של אל ריבון המתערב בהיסטוריה. לא האדם לבד ולא האל לבד.

מדע ההיסטוריה משמעו מתן משמעות לאירועי העבר, באופן ביקורתי. לדעתי, כשכותבים ערך אנציקלופדי על מאורע היסטורי, או ניתוח היסטורי של התפתחות חג- יש לכלול בערך האנציקלופדי את התפיסות המתנגדות השונות לפרוש אותו ארוע. לדעתי הפרשנות שלי היא הנכונה, אולם חשוב שלצדה תופיע העמדה המתפלמסת. אלא אם כן אנחנו מחליטים שויקיפדיה מבטאת רק עולם ערכי אחד.

מקווה שלא הכבדתי יותר מדי, הנושא קרוב ללבי- גם חנוכה, וגם הויקיפדיה- ישמרה רחמנא וינטריה. Zivshaham 13:26, 4 בינואר 2007 (IST)

ספציפית להערה 2: ההשמטה של חנוכה בולטת דווקא בגלל שיש מסכת שלמה על פורים (מסכת מגילה). על פורים יש מגילה שלמה שמספרת מה קרה ובנוסף יש מסכת שמבארת את ההלכות הרלוונטיות (ולא את הטעמים, שאכן ברורים מעליהם). בחנוכה אין את זה ואין במשנה את הלכות חנוכה אלא כמה איזכורים שהקשרים שונים לגמרי. ממבט שכזה השאלה בגמרא "מאי חנוכה" היא לא כל כך שאלה רטורית. DGtal 13:54, 4 בינואר 2007 (IST)

השאלה "מאי חנוכה" היא בוודאי שאלה רטורית, כמו שאלות "מאי" רבות במשנה. וראו עוד במאמרו המפורסם (מאוד) של גדליהו אלון. דוד 14:02, 4 בינואר 2007 (IST)

תמיד כיף לדעת שאני המיעוט שלא מכיר את המאמרים הכי מפורסמים (זה נוסך בי תקווה שעדיין אינני "חוקר"). DGtal 16:58, 4 בינואר 2007 (IST)

תאריך החג

כתוב שהחג נחגג בכ"ה כסלו אך למעשה תחילת החג היא כבר ערב קודם. ממש רק לרגע 23:33, 10 בפברואר 2007 (IST)

ביהדות מתחיל היום עם השקיעה, כך שתחילת החג היא אכן בכ"ה בכסלו. עמית 23:35, 10 בפברואר 2007 (IST)

חנוכה כחג החורף

אפשר מקור לקביעות הללו?

התלמוד (אני מחפש איפה עניין החג מוזכר במדרש - אני מוצא שם רק את עניין יצירת האש) מדברים אכן על חג אמצע החורף (ולא חג המולד אגב, אלא סטרנורא), האם יש פרשן או חוקר כלשהו שקושר את זה לחג החנוכה? דניאל צבי 15:46, 13 ביולי 2007 (IDT)

יש מקורות בשפע. את הפיסקה כאן כתבתי בעיקר על פי מאמר באתר חגים של בית השיטה (בגירסה הישנה שלו, הלינק נמצא במחשב שאהיה לידו מחר ואז אצרפו) ומהזיכרון. בניגוד למגמת הדיון בערך שהפנית אליו, יהודים נטו לפרש את סטרנורא כן כחג המולד (וקלנדיה שם הוא כמובן ה1 בינואר - יום הקלנדר) המוזכר ברמז. הרעיון הבסיסי הוא שכל החגים האלה ממשיכים מסורת אנושית קדומה של חג אמצע החורף. חוקרים מחד ופרשנים יהודים מאידך נוהגים לפרש כך. אכמ"ל, אבל ראה את פירושו של המהר"ל המצוטט אגב הדיון בנושא הזה ממש במאמרו של הרב גרינברג ראש ישיבת כרם ביבנה, באתר הישיבה.

None of the sources given even hint at a connection to Chanukah. Therefore this is unsourced speculation and has no place on Wikipedia. Accordingly I have deleted it. (Sorry for the English; I have no Hebrew keyboard.) -- Zsero - שיחה 12:03, 10 ביוני 2009 (IDT)

אם יש לך מקורות אז הצג אותם במאמר. רק להגיד שיש מקורות זה לא קונץ. עד שתוסיף את המקורות האלו זה נשאר ספקולציה או ״מחקר מקורי״ ואין לזה מקום פה. -- Zsero - שיחה 01:39, 11 ביוני 2009 (IDT)

תעשו חיפוש בגוגל - איזה בושות!

ובכן, התוצאה הראשונה כשמחפשים את המילה "חנוכה" היא, ויקיפדיה, כמובן. אבל מהי התוצאה השניה? דף המשתמש של חכם חנוכה! אי אפשר לעשות משהו בנידון? בן נון 19:40, 19 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא קיבלתי את דף המשתמש של חנוכה בדף התוצאות הראשון (לא המשכתי לדפים הבאים). ירון • שיחה 19:55, 19 בנובמבר 2007 (IST)

אצלי הוא מקום 19. יכול להיות שחיפשת "ויקיפדיה חנוכה"? נת- ה- 11:48, 20 בנובמבר 2007 (IST)

גם אצלי הוא במקום שני. חובבשירה 12:05, 20 בנובמבר 2007 (IST)

יכול להיות שזה בגלל שאתם מאפשרים לקבל מגוגל קבצי Cookie והוא מזהה שאתם חובבי ויקיפדיה? או שזה משהו אחר שקשור להעדפות שלכם בחיפוש? מי שרוצה לנסות לבדוק אם זו הסיבה מוזמן למחוק את קבצי הCookie ולראות אם התוצאה עדיין הזאת עדיין מופיעה במקום השני. נת- ה- 12:28, 20 בנובמבר 2007 (IST)

מתי נקבע חג החנוכה?

מתי נקבע חג החנוכה?? דחוף!!!

אם אני זוכר נכון, התלמוד מספר כי "לשנה אחרת קבעום", כך שהתשובה היא שנה אחרי חנוכה ה"מקורי". ‏DGtal‏ 00:28, 13 בדצמבר 2007 (IST)

חנוכה במשנה

לכל מי שטען שנס פך השמן הוא ממקור בבלי ולא מוזכר כלל בספרות הקדם תלמודית: נא לפתוח במשנה מסכת בבא קמא פרק ו' משנה ו', שם מובאת דעתו של רבי יהודה, שאדם שגרם נזק ע"י הדלקת נר-חנוכה (בעברית מדוברת:חנוכיה) הוא פטור, כיון שעשה מצוה. אז נא לא לגלות בורות בפרהסיא. ברי"א • שיחה • ד' בטבת ה'תשס"ח • 00:34, 13 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא ראיה כיוון שלא נאמר מדוע מדליקים נר בחנוכה. 'חנוכה' מוזכר במשנה כמה פעמים, (למשל במסכת ביכורים - לגבי הזמן האחרון להבאת ביכורים), אבל תמיד הוא מוזכר בצורה אגבית, ללא התייחסות לגופו של חנוכה. נת- ה- 10:22, 13 בדצמבר 2007 (IST)

נו באמת, שחנוכה מוזכר כמה פעמים ידענו גם ידענו. הוכחתי היתה מנר חנוכה. נכון שלא מוזכר מדוע מדליקים, אך עצם הדין המרומז שיש חובה להדליק, נותן בסיס מוצק לדברי חז"ל שזו תקנה עקב נס פך השמן.

לעצם העניין מדוע לא מוזכר נס המנורה במשנה, ניתנו כבר הרבה הסברים בדברי האחרונים, ואף הראשונים רמזו לחלקם (כגון הרמב"ם בפירושו למשנה (מנחות פ"ד מ"א)). ברי"א • שיחה • ד' בטבת ה'תשס"ח • 13:46, 13 בדצמבר 2007 (IST)

מדרש שם נוסף לחנוכה

מדרש נוסף על הכתוב הוא חנו ב-כ"ה, כאשר המילה הכ"ה (25) בספר בראשית היא אור. כדאי להוסיף לערך.

מצטער על מחיקת הפיסקה

מצטער על מחיקת הפיסקה ועוד יותר על הנמוק שניתן :"רמזים מהתורה: די לדרשנות". אבל לא אכנס למלחמות עריכה. חג חנוכה שמח. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 21:08, 23 בדצמבר 2008 (IST)

מלחמת עריכה

סביב המשפט "כולם חייבים במצווה - גברים ונשים. גם קטן המגיע שמגיע לגיל חינוך חייב בהדלקת הנר אם אף אחד לא הוציא אותו ידי חובה" התנהלה מלחמת עריכה, אך איש מהצדדים הלוחמים לא טרח להציג את עמדתו בדף השיחה, ומפעיל נאלץ להגן על הערך. הסרתי את ההגנה, ואני מצפה שהדיון על תוכנו יתקיים כאן ולא בתקצירי עריכה. המשך המלחמה יביא לחסימת המשתתפים בה. דוד שי - שיחה 08:02, 24 בדצמבר 2008 (IST)

למה לא ניתן להוסיף למשפט שנמחק "תבנית דרוש מקור" ותוך זמן קצר יימצא המקור או לא יימצא . במקום זה אנו מקבלים את הטון הלוחמים ייחסמו - מה זה כאן שדה קרב. חג שמח. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ , דניאל ונטורה - שיחה 08:13, 24 בדצמבר 2008 (IST)

מי שהופך את המקום לשדה קרב הוא הלוחמים, וחסימתם מחזירה לכאן את השלווה. אם יש מקור, הוא יינתן בדף השיחה. דוד שי - שיחה 09:16, 24 בדצמבר 2008 (IST)

המקור לחיוב קטן: שולחן ערוך סימן תרעז סעיף ב: קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק. ופירש המשנה ברורה שם (סעיף קטן י"ג) שלשיטת השו"ע עצמו (סימן תרע"א ס"ב) שרק ראש המשפחה הוא זה שמדליק, יש לומר שלקטן הזה ישנו בית בפני עצמו ועל כן צריך להדליק ולברך. ולשיטת האשכנזים שכל אחד מדליק צריך להדליק כל ילד שהגיע לחינוך (אבל מביא שם שיש סוברים שגם לשיטת האשכנזים אין צורך לחנך קטן אא"כ יש לו בית בפני עצמו). אסי אלקיים - שיחה 10:16, 24 בדצמבר 2008 (IST)

כל הדיון הזה מקומו בערך על מצוות הדלקת נרות חנוכה. על המשפט להמחק בגלל שהוא פירוט רב מדי לערך זה, ללא קשר לתוכנו. על חיוב מצוות נר חנוכה על קטנים, בהשוואה למצוות אחרות, יש לכתוב בערך הדלקת נרות חנוכה. יעקב - שיחה 13:11, 24 בדצמבר 2008 (IST)

נשים בחנוכה

שגיאה: כותבים נרות דולקים ולא דולקות.

למה ספר מכבים לא נכנס לתנ"ך

בערך מופיע הקטע הבא:

"חוקרים שונים תמהים מדוע ספרי המקבים, לא נכנסו לתנ"ך היהודי כשם שנכנסו לתנ"ך הנוצרי. שאלה זו מתעצמת במיוחד לאור אישיותו הגדולה והייחודית של יהודה המכבי, לוחם קודש, שהנחיל לעמו ניצחון יוצא דופן, החזיר את עבודת האל על כנה, והצליח לשמור על השרידות התרבותית של עם ישראל. יש מהם הסוברים כי המסרים המיליטנטים של ספרים אלו לא התאימו לחכמי ישראל, שרצו להנחיל גישה פרגמטית, פייסנית וכנועה, לנוכח האיומים של האימפריה הרומאית".

לא די בכך שהקטע לא רלוונטי כאן - אם כבר צריך להכניסו לערך ספר מכבים. השאלה שהקטע מעלה מוזרה. יש כאן הנחת יסוד שכל ספר שמסריו מתאימים לקו הכללי של התנ"ך צריך להיות בו. לאמיתו של דבר התנאי הראשון להכנסת ספרים לתנ"ך הוא, שנתקבלה הדעה שספרים אלה נכתבו בנבואה או ברוח הקודש. ספר בן סירא שהוא ספר מוסר נחמד מאד גם לא נכנס לתנ"ך. כנראה שספרים אלה לא נתפסו כספרים שנכתבו בנבואה או ברוח הקודש, ולכן לא הוכנסו לתנ"ך. גם התירוץ המועלה כאן לא לעניין. התקופה שבה רצו להנחיל גישה פרגמטית מול האימפריה הרומאית היא מאוחרת בהרבה לתקופה שבה הכניסו ספרים לתנ"ך.בנילה - שיחה 02:41, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הפסקה הזו מתייחסת לחוקרי ביקורת המקרא, שאיני חושב שכולם מקבלים את התנאי הראשון שכתבת. אני חושב שאם תוכן הפסקה נכון, יש לו מקום גם בערך הזה. אבל רצוי לומר דברים בשם אומרם - מיהם "הסוברים כי המסרים המיליטנטים של ספרים אלו לא התאימו לחכמי ישראל"? ‏odedee • שיחה 02:55, 8 בדצמבר 2009 (IST)

אני יודע שחוקרי ביקורת המקרא אינם סבורים שכל מה שנכנס לתנ"ך הוא ספר שנכתב בנבואה או ברוח הקודש, אבל אני לא חושב שמישהו יכול לחלוק על העובדה שכך האמינו היהודים בימי בית שני; והרי הנדון כאן הוא מדוע הם לא הכניסו את ספר מכבים לתנ"ך.

בספר מכבים א' פרק ד' מסופר: "מג. ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוץ למקום טמא. מד. ויועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות לו. מה. ותצלח עליהם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבלתי היות להם למוקש כי הגויים טמאוהו ויתצו את המזבח. מו. ויניחו את האבנים על הר הבית במקום מיוחד עד בוא נביא להורות עליהן". ניתן ללמוד מקטע זה שבעל ספר מכבים ידע שבימיו אין נביאים, ואם צריכים נביא - צריך לחכות לעתיד לבוא, שבו יהיו נביאים. בנוסף לזה יש כאן משמעות מובלעת שבעבר היו נביאים. לכן מתבקשת מאד ההנחה שלא עלה על הדעת להכניס את ספר מכבים לתנ"ך, כי ידעו (ואנו רואים מהקטע הנ"ל שגם המחבר ידע) שהוא לא נכתב בנבואה. יש גם קטע בכתבי יוסף בן מתתיהו שבו הוא מספר (אין לפני את הספר ולכן אני כותב בערך, מהזיכרון) שהיהודים לא מחזיקים אין ספור ספרים כמו היוונים; יש להם רק 22 ספרים (והמפרשים שלו דנים מה החשבון המדוייק של הספרים), שהם ספרים שנכתבו על ידי הנביאים. אמירה זו משקפת את הדעה הרווחת בין היהודים, לפחות בימי בית שני. לכן אני חוזר ואומר שמדובר בדיון חסר טעם. בנילה - שיחה 09:35, 8 בדצמבר 2009 (IST)

הדלקת נרות חנוכה

שימו לב למשפט האחרון בפסקה: "בעדות המזרח נהגו הבנים לצאת ידי חובה בהדלקת בעל הבית" - הדלקת בעל הבית, זה לא נשמע טוב, אני מציע לנסח מחדש את המשפט. Lahavcalev - שיחה 08:34, 10 בדצמבר 2009 (IST)

היסטוריון חצר

מחקתי את הקביעה (בהערה 4) שספר המכבים נכתב על ידי היסטוריון חצר של בית חשמונאי משום שקביעה זו אינה מבוססת. אין זכר לטענה זו בהקדמתו הגדולה של אברהם כהנא לספר מכבים, וגם לא בערך "ספר מכבים". בנילה - שיחה 09:54, 13 בדצמבר 2009 (IST)

תוספת

הוספתי קישור לאתר, המוקדש למנהג מאכלי החלב בחג החנוכה. ד"ר שמוליק פרידמן - שיחה 00:17, 15 בדצמבר 2009 (IST)