משחק וידאו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 75: שורה 75:
דוגמאות:
דוגמאות:
* משחקי זמן אמת - [[וורקראפט (סדרת משחקים)|וורקראפט 1,2,3]], [[חולית 2]]{{כ}}, [[Starcraft]]{{כ}}, [[Red Alert]]{{כ}}, [[Supreme Commander]]
* משחקי זמן אמת - [[וורקראפט (סדרת משחקים)|וורקראפט 1,2,3]], [[חולית 2]]{{כ}}, [[Starcraft]]{{כ}}, [[Red Alert]]{{כ}}, [[Supreme Commander]]
* משחקי תורות - [[Civilization]]{{כ}}, [[Masters of Orion]]
* משחקי תורות - [[Civilization]]{{כ}}, [[Master of Orion]]


===משחקי סימולציה===
===משחקי סימולציה===

גרסה מ־06:42, 18 בדצמבר 2009

משחק וידאו הוא משחק המיושם על-גבי מכשיר אלקטרוני בעל צג. המכשירים הנפוצים ביותר לצורך זה הם המחשב האישי וקונסולות המשחקים. משחק הווידאו משלים בכך את הפלטפורמות המסורתיות של משחקים, כגון לוח עץ, קוביות, קלפים, וכדומה.

רקע היסטורי

ערך מורחב – היסטוריה של משחקי הווידאו

ניסויים לשלב ציוד אלקטרוני וצג לכדי, מה שכיום ייקראו, משחקי הווידאו הראשונים נערכו כבר בשנות ה-40 וה-50. עולם המיחשוב אז היה עודו בחיתוליו, ואלו היו בגדר קוריוז. הדור הבא של משחקי וידאו צמח בשנות ה-60, בעקבות המצאת השבב והכנסתו ליצור סדרתי, על גבי מחשבי ענק מרכזיים (מיינפריימים). מחשבים אלה היו נחלתם של המוסדות ולא של הפרט, ועשור חלף עד שמגמת מזעור הטכנולוגיות והוזלתן הבשילה את הקרקע למשחק הווידאו המסחרי. העשור המסחרי הראשון של משחקי הווידאו, ראה את עליית קרנן של מכונות הארקייד, והולדתם של קונסולת המשחקים והמחשב האישי.

עד שלהי שנות ה-70 התקדמות הטכנולוגיה הראתה ניצנים ליצירה של פלטפורמות ייעודיות למשחקי וידאו. הנפוצה בהן הייתה של חברת אטארי. אטארי אפשרה משחקים בעלי זיכרון וגרפיקה מוגבלים יחסית.

חדירת המחשב האישי לשימוש עולם המערבי מעבר לפיתוח משחקי וידאו על גבי המחשב האישי. המחשב איפשר ביצועים גבוהים יותר, גרפיקה מהירה יותר, זיכרון גדול יותר. ככל שהשתכללו המחשבים השתכללו גם משחקי הווידאו: מומשו טכנולוגיות של תלת ממד, והוכנסו לשימוש אביזרי חומרה חיצוניים כגון ג'ויסטיק, ואחרים.

האינטרנט הביא לפריחתם של משחקי הרשת, לעתים מרובי משתתפים, בהם אנשים יכולים "להפגש" וירטואלית עם אנשים מכל העולם ולשחק איתם.

במקביל, המשיכו מספר יצרניות לפתח פלטפורמות ייעודיות למשחקי וידאו, כגון Sony Playstation, XBOX, Nintendo, ואחרים.

משחקי וידאו רבים חדרו לפלטפורמות פשוטות יותר כגון מכשירי טלפון סלולרי ואפילו שעוני יד.

משחקי-וידאו כיצירה אומנותית

יש הרואים במשחקי-הווידאו צורת אומנות רב-חושית ואינטראקטיבית הייחודית לעשורים האחרונים. בצורת אומנות זו, הצופה מהווה חלק פעיל ואינטגראלי מהיצירה — דבר שלא יכול להתקיים במרבית הביטויים האומנותיים המסורתיים.

ביצירתו של משחק-וידאו משתתף בדרך-כלל צוות שלם המורכב מאנשי-קונספט, מאומנים ומאנשים טכניים. האומנים עוסקים גם בצדדים המשתמשים בטכניקות מסורתיות, כגון גרפיקה דו-ממדית ופס-הקול של המשחק (אולם שני התחומים — ממוחשבים), אך גם בסוגים חדשים של אומנות, כגון עיצוב השלבים במשחק (תחום בו יש נקודות-השקה לאדריכלות) או בעיצוב מודלים תלת-ממדיים.

הפולמוס סביב משחקי הווידאו

כנגד משחקי המחשב והווידאו נמתחה ביקורת רבה:

  • הרבה מהמשחקים בשנות ה-80 וה-90 יועדו לשחקן בודד ובכך עודדו בידוד של הילד שישב שעות אל מול המחשב, לבדו, בלי ילדים אחרים. רק עם המצאת משחקי הרשת ומשחקים המאפשרים משחק בתורות (Civilization, Heroes) או בזוגות (משחקי מכות כמו סטריט פייטר או מורטל קומבט) נפתרה חלקית בעיה זו.
  • משחקי וידאו מרבים לעסוק באלימות, פעולה ו/או מלחמות ונטען שהם מעודדים אלימות.
  • משחקי ילדים קלאסיים רבים מבוססים על יציאה לחצר, אינטראקציה עם ילדים אחרים ופיתוח הכושר הגופני (ריצה, תופסת, משחקי כדור וכו), זאת לעומת משחקי מחשב בהם השחקן לא מפתח את כושרו הגופני אלא רק קואורדינציה עין ויד.

מנגד, התומכים במשחקי המחשב טוענים ש:

  • מדובר במשחקים המפתחים את יכולותיו הקוגניטיביות של הילד כגון חשיבה ותכנון, תיאום עין ויד, שליטה בפרטים קטנים וטיפול במערכות מסובכות. דוגמאות לכך הן משחקי אסטרטגיה כמו ציוויליזציה וסימסיטי וכן משחקי סימולטרי טיסה שהוכיחו יעילות באיתור מועמדים לקורסי טייס צבאיים.
  • אפשר להתקין לומדות חינוכיות רבות.
  • מדובר במשחקים בטוחים - בלא סיכון של פציעה, אלימות, חטיפת מכות או סכנה לחרם חברתי.
  • במשחקי רשת הילד כן מפתח אינטראקציה חברתית.

סוגות משחקי וידאו

בין אם למחשב האישי, למכונות הארקייד או לקונסולות המשחק, מטרת מרבית משחקי הווידאו היא בידור אינטראקטיבי. עם זאת, משחקים רבים נכתבים גם שלמטרות אחרות. המטרה אותה מבקשים יוצרי המשחק להשיג, תתבטא לרוב בקהל היעד של המשחק, בזמן המשחק הממוצע וכמובן בסגנון ותוכן המשחק.


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הצורה בה נוהגים לסווג את משחקי הווידאו לפי סוגות לרוב מתמקדת בסגנון המשחק.

משחקי פעולה

ערך מורחב – משחק פעולה ממוחשב

משחק הפעולה בוחן היבטים פיזיים של מיומנות השחקן, כגון תיאום יד-עין וזמן תגובה. סוגה זו התפתחה עם השנים, והסתעפה למספר רב של תת-ז'אנרים.

משחק לחימה

משחק הפעולה המסורתי הוא משחק הלחימה. משחק זה מבוסס על שליטה בדמות אחת, שנלחמת בדמויות אחרות, לרוב בקרבות של אחד על אחד ובמסגרת טורניר. לרוב יש לכל דמות מאפיינים משלה ותנועות מיוחדות משלה. תכופות מכונה גם "משחק מכות".

דוגמאות: סופר סמאש ברוס‏, Street Fighter 2‏, מורטל קומבט, גולדן אקס

משחקי ירי מגוף ראשון

אלו משחקי פעולה בהם ה"מצלמה" קבועה בנקודת המבט של הדמות אותה השחקן משחק, ועיקרם הוא בזריזות ידיים ואינסטינקטים מהירים. לרוב אלו משחקים אלימים, והשחקן אינו יכול להשלים את משימתו ללא הרג משמעותי של אויבים. בדרך הכלל השחקן חמוש במגוון רובים ועליו להרוג את אויבים, לאסוף תחמושת ולבצע משימות (מציאת מפתחות וכו). משחקים אלו ידועים גם בשמות "FPS" ,משחקי פעולה ועוד...

משחקי ירי מגוף ראשון נפוצים מאד הן כמשחקי רשת לשחקנים רבים והן כמשחקים עליליתיים (אף שלא לעתים קרובות מדובר בעלילה מושקעת) לשחקן יחיד ובדרך כלל מגיעים כחבילה אחת שכוללת את שניהם.

דוגמאות: Wolfenstein 3D‏, Doom‏, Quake‏, Unreal Tournament‏, Half Life‏, Medal of Honor, halo

משחקי פלטפורמות

המרכיב הקנוני למשחקי הפלטפורמות, הוא דמות נשלטת שעל השחקן לכוון בקפיצה בין פלטפורמות ומעל למכשולים. אלו משחקים מפרספקטיבת משחק גוף שלישי קבועה, בהם לרוב משקיף השחקן לעולם ממבט צד. רק אורך וגובה (ללא עומק, side-scrollers) או מאחורי הכתפיים של הדמות בעולם תלת ממדי (ומשחקים אלו קרויים פשוט משחקי פלטפורמה תלת ממדים)אף שמשחקים אלו כוללים אויבים ולחימה בהם, הצלחת השחקן תלויה יותר בתזמון וזריזות ופחות ברפלקסים ושליטה במערכת הקרב והמכשולים כוללים גם תהומות ומלכודות מסוגים שונים שם הז'אנר בא לו מכך שהמשחקים הראשונים מסוג זה התבססו על קפיצה בין פלטפורמות.

דוגמאות: האחים סופר מריו‏, Prince of Persia‏, Commander Keen, סוניק

משחקי אסטרטגיה

משחקי אסטרטגיה מבוססים על יכולות התכנון והדמיון של השחקן, ושמים דגש על ניהול ושליטה באלמנטים רבים. קיימת חלוקה בין שני תת-ז'אנרים של משחקי אסטרטגיה: משחקי האסטרטגיה בזמן אמיתי, שבהם ההתרחשויות במשחק הן רציפות והשחקן זקוק גם לזריזות ידיים וחשיבה מהירה, לעומת משחקי אסטרטגיה מבוססי-תורות, שבהם יש לשחקן את כל הזמן לו הוא זקוק כדי לחשוב ולתכנן את מהלכיו הלאה, בדומה לשחמט ולמשחקי אסטרטגיה מסורתיים אחרים.

דוגמאות:

משחקי סימולציה

משחקי ספורט

משחקים אלו מבוססים על הדמיה של משחקי ספורט (אמיתיים או מומצאים) במחשב. לרוב הדגש הוא על זריזות ידיים, אולם חלק מהמשחקים מציעים אפשרויות "אסטרטגיות" של ניהול הקבוצה/ספורטאי המשוחקים.

דוגמאות: FIFA ו-פרו אבולושן סוקר (כדורגל), Championship Manager (משחק ניהול ספורט, משלב אסטרטגיה וספורט)

משחקי הרפתקה

ערך מורחב – משחק הרפתקה ממוחשב

משחקי הרפתקה ממוחשב (קווסטים) מלהקים את השחקן כגיבור של סיפור שבו הוא משתתף. משחקים אלה דורשים מהשחקן בדרך כלל לפתור חידות שונות או למצוא פריטים מסוימים. משחקים אלו פונים בעיקר לדמיון והאינטואיציה של השחקנים, ולרוב יש בהם אינטראקציה עם דמויות ועלילות מפותחות יותר יחסית לשאר סוגי המשחקים.

תור הזהב של משחקי ההרפתקה היה בתחילת שנות-התשעים של המאה העשרים.

בתחום זה בולטות החברות Sierra וLucasarts.

משחקי חידה

אלו משחקים שמבוססים על שימוש בדמיון, ההגיון והאינטואציה של השחקן לפתרון בעיות. לרוב הבעיות מוצגות בצורה ישירה, ולא כחלק ממשחק רחב יותר.

דוגמאות: המכונה המופלאה (TIM)‏, Sherlock‏, נמלולים, world of goo‏, portal

משחקי תפקידים

אין לבלבל תחום זה עם משחקי תפקידים שאיננו ממוחשב. סוגה זו לרוב מבוססת על אחד הז'אנרים האחרים שהוצגו כאן, אך בתוספת אלמנטים נוספים. האלמנט המובהק ביותר הוא הניסיון לכמת תכונות של הדמויות במשחק באמצעים מתמטיים,ולרוב גם מאפשר לדמויות לשפר, להתאים ולפתח מיומנויות שונות באמצעות ניסיון או אימון.

דוגמאות: Final Fantasy

ראו גם