משרד עורכי דין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
מ ←‏בישראל: תקלדה
מ הסבר בדף השיחה
שורה 15: שורה 15:
* התקשרות ארוכת-טווח, לשם קבלת שירות משפטי שוטף. דוגמה: [[יזם בנייה]], הזקוק באופן שוטף לשירותיו של עורך דין לטיפול בחוזים עם רוכשי הדירות, מוכרי הקרקע וקבלנים.
* התקשרות ארוכת-טווח, לשם קבלת שירות משפטי שוטף. דוגמה: [[יזם בנייה]], הזקוק באופן שוטף לשירותיו של עורך דין לטיפול בחוזים עם רוכשי הדירות, מוכרי הקרקע וקבלנים.


כלי עזר מרכזי במשרד עורכי דין הוא הספרייה המשפטית, הכוללת בראש ובראשונה [[פסק דין|פסקי דין]] של [[בית משפט עליון|בית המשפט העליון]], וכן ספרים וכתבי עת בתחום התמחותו של המשרד. אף שכרכים של פסקי דין מפארים רבים ממשרדי עורכי הדין, אבד עליהם הכלח, משום שעם התפתחות ה[[מחשוב]] הועברו פסקי הדין לאחסון ב-[[CD-ROM]], ולאחר מכן הוחלפו בשירות [[אינטרנט]], שבו מוצגים פסקי הדין סמוך מאוד לנתינתם. <ref>אם כי פסקי הדין הישראליים הקודמים לשנות ה-80 לא הועלו על CD-ROM והדרך היחידה לקראם היא מהכרכים הראשונים של פסקי הדין</ref>
כלי עזר מרכזי במשרד עורכי דין הוא הספרייה המשפטית, הכוללת בראש ובראשונה [[פסק דין|פסקי דין]] של [[בית משפט עליון|בית המשפט העליון]], וכן ספרים וכתבי עת בתחום התמחותו של המשרד. אף שכרכים של פסקי דין מפארים רבים ממשרדי עורכי הדין, אבד עליהם הכלח, משום שעם התפתחות ה[[מחשוב]] הועברו פסקי הדין לאחסון ב-[[CD-ROM]], ולאחר מכן הוחלפו בשירות [[אינטרנט]], שבו מוצגים פסקי הדין סמוך מאוד לנתינתם.


==בישראל==
==בישראל==

גרסה מ־18:29, 24 בדצמבר 2009

משרד עורכי דין הוא משרד המספק שירותי עריכת דין ללקוחותיו.

העובדים במשרד עורכי דין הם מסוגים אחדים:

  • שותפים, שלכל אחד מהם חלק בבעלות על המשרד.
  • עורכי דין שכירים
  • מתמחים - מי שסיימו לימודי משפטים, אך טרם הוסמכו כעורכי דין.
  • עובדי מנהלה, חסרי השכלה משפטית.

לחלק מעורכי הדין במשרד עורכי דין יש גם הסמכה כנוטריונים.

לעתים מופעל משרד עורכי דין על ידי עורך דין יחיד, אך פעמים רבות מתאגדים עורכי דין אחדים למשרד משותף, המסוגל להציע מגוון רחב יותר של התמחויות. גודלו של משרד עורכי דין עשוי להגיע למאות עובדים ואף יותר. ריבוי התמחויות בהיבטים שונים של המשפט האזרחי מאפשר למשרד לתת מענה שלם בפעולות מורכבות, המצריכות התייחסות משפטית משולבת. עסקת מיזוגים ורכישות, למשל, מצריכה ידע בדיני חברות, דיני מסים, דיני עבודה ועוד. הלקוח הזקוק לשירות בתחום זה יוכל לקבלו במשרד גדול אחד, או בשיתוף פעולה בין משרדים קטנים אחדים.

התקשרות של לקוח עם משרד עורכי דין נעשית בשתי דרכים עיקריות:

  • התקשרות חד-פעמית, לשם קבלת שירות משפטי לבעיה מסוימת. דוגמה: אדם המוכר את דירתו, וזקוק לעורך דין למימוש העסקה.
  • התקשרות ארוכת-טווח, לשם קבלת שירות משפטי שוטף. דוגמה: יזם בנייה, הזקוק באופן שוטף לשירותיו של עורך דין לטיפול בחוזים עם רוכשי הדירות, מוכרי הקרקע וקבלנים.

כלי עזר מרכזי במשרד עורכי דין הוא הספרייה המשפטית, הכוללת בראש ובראשונה פסקי דין של בית המשפט העליון, וכן ספרים וכתבי עת בתחום התמחותו של המשרד. אף שכרכים של פסקי דין מפארים רבים ממשרדי עורכי הדין, אבד עליהם הכלח, משום שעם התפתחות המחשוב הועברו פסקי הדין לאחסון ב-CD-ROM, ולאחר מכן הוחלפו בשירות אינטרנט, שבו מוצגים פסקי הדין סמוך מאוד לנתינתם.

בישראל

בישראל צורת ההתאגדות המקובלת למשרד עורכי דין היא שותפות. בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 נקבע: "שותפות לא תהיה של יותר מעשרים חברים", אך לשותפות של עורכי דין לשם עיסוק במקצועם, "יכול שיהיו בה יותר מעשרים חברים ואולם לא יותר מחמישים חברים". צורת התאגדות נוספת היא הקמת חברה בלתי מוגבלת במניות, שהיא חברה מקצועית מיוחדת של עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ודומיהם שאיננה חברה מוגבלת במניות. כאשר אחריותו המקצועית של עורך הדין, החבר בחברה כזו, כלפי לקוחותיו וחובתו לפצותם בגין נזקים שנגרמו עקב רשלנות מקצועית, היא אחריות אישית ואיננה מוגבלת למספר המניות שהוא מחזיק.

לפי נתוני דן אנד ברדסטריט לשנת 2008, בישראל פעילים כ-3,000 משרדי עורכי דין. 25% ממשרדים אלה מעסיקים 5 עורכי-דין ומעלה. המשרד הגדול ביותר הוא "הרצוג, פוקס, נאמן ושות'", שבשנת 2008 הועסקו בו 170 עורכי דין, מתוכם 60 שותפים, וכן 30 מתמחים.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים