להסה דה סלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:34, 5 בינואר 2010

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לָהסַה דֶה סֶלַה (Lhasa de Sela), הידועה יותר בפשטות כלהסה, היא זמרת וכותבת שירים אמריקאית קנדית, שנולדה ב-1972. להסה גדלה במקסיקו ובארצות הברית, וכיום חיה בקנדה. להסה נולדה בביג אינדיאן, מדינת ניו יורק, לאב מקסיקני ממוצא פנמי-פולני-צרפתי-ספרדי, ולאם אמריקאית יהודיה ממוצא לבנוני-סקוטי-רוסי. העשור הראשון לחייה עבר עליה יחד עם משפחתה בנדודים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית באוטובוס ילדים שהוסב למטרה זו, כשאיתה הוריה ושלושת אחיותיה, שכולן קיבלו השכלה ביתית מידי אִמה. היא התחילה לשיר בבית קפה יווני בסן פרנסיסקו, כשהייתה בת שלוש עשרה. בגיל תשע עשרה היא עברה למונטריאול ושרה במשך חמש שנים בבארים, שם פיתחה את החומר המוזיקלי שהפך בסופו של דבר לאלבומה הראשון, La Llorona, אשר יצא ב-1997. באלבום זה, המכיל שירים דרום אמריקאיים מסורתיים לצד שירים מקוריים, ניכרות השפעות עמוקות מהמוזיקה המקסיקנית, אך קיימות בו גם השפעות של מוזיקה צוענית מזרח-אירופאית ושל רוק אלטרנטיבי. האלבום יצא לאור תחת חברה עצמאית ממונטריאול, בשם אודיוגרם (Audiogram) והביא לה הצלחה רבה, כולל פרס פליקס (Félix Award) עבור "Artiste québécois — musique du monde" בשנת 1997, ופרס ג'וּנוֹ (Juno Award) הקנדי עבור זמרת מוזיקת עולם הטובה ביותר בשנת 1998.

אחרי מסע הופעות ממושך באירופה ובצפון אמריקה, עזבה להסה את קריירת השירה שלה ב-1999 ועברה לצרפת על מנת להצטרף לשלוש אחיותיה בחברת קרקס-תיאטרון בשם פּוֹצֶ'רוֹס (Pocheros). בסופו של דבר היא הגיעה למרסיי, שם שבה לכתיבת שירים. היא חזרה למונטריאול להפיק את אלבומה השני, The Living Road, שיצא בשנת 2003. בעוד ש La Llorona נכתב כולו בספרדית, The Living Road כלל שירים גם באנגלית ובצרפתית. לאחר הוצאת האלבום יצאה להסה עם להקתה לסבב הופעות בן שנתיים בשבע עשרה מדינות. היא הייתה זמרת אורחת של הלהקה האנגלית Tindersticks ברצועה 'Sometimes it hurts' מתוך אלבומם 'Waiting for the moon', ומאוחר יותר הצטרפה לסולן הלהקה סטיוארט סטייפלס (Stuart Staples) לדואט ברצועה 'That Leaving Feeling', מתוך אלבומו 'Leaving Songs'. כמו כן היא התארחה באלבומים של הזמרים הצרפתיים ארתור ה' (Arthur H) וג'רום מינייה (Jérôme Minière), ובלהקה הצוענית צרפתית Bratsch.

להסה קיבלה את פרס מוזיקת העולם של ה BBC עבור האומן הטוב ביותר באמריקה לשנת 2005. מכירות שני אלבומיה יחד מתקרבות לסף המליון, ומקודמות בעיקר מפה לאוזן.

דיסקוגרפיה

1998 - La Llorona
2003 - The Living Road

וידאו

1997 - El Desierto
2003 - Con Toda Palabra

קישורים חיצוניים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|נושא=תרבות פופולרית}}
 [[קובץ:Lhasa de Sela 29r.jpg|שמאל|ממוזער|250px|להסה דה סלה, 2005]]
-'''לָהסַה דֶה סֶלַה''' (Lhasa de Sela), הידועה יותר בפשטות כ'''להסה''', היא זמרת וכותבת שירים אמריקאית קנדית, שנולדה ב-[[1972]]. להסה גדלה במקסיקו ובארצות הברית, וכיום חיה בקנדה. להסה נולדה בביג אינדיאן, מדינת ניו יורק, לאב מקסיקני ממוצא פנמי-פולני-צרפתי-ספרדי, ולאם אמריקאית יהודיה ממוצא לבנוני-סקוטי-רוסי. העשור הראשון לחייה עבר עליה יחד עם משפחתה בנדודים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית באוטובוס ילדים שהוסב למטרה זו, כשאיתה הוריה ושלושת אחיותיה, שכולן קיבלו השכלה ביתית מידי אִמה. היא התחילה לשיר בבית קפה יווני ב[[סן פרנסיסקו]], כשהייתה בת שלוש עשרה. בגיל תשע עשרה היא עברה ל[[מונטריאול]] ושרה במשך חמש שנים בבארים, שם פיתחה את החומר המוזיקלי שהפך בסופו של דבר לאלבומה הראשון, ''La Llorona'', אשר יצא ב[[1997]]. באלבום זה, המכיל שירים דרום אמריקאיים מסורתיים לצד שירים מקוריים, ניכרות השפעות עמוקות מהמוזיקה המקסיקנית, אך קיימות בו גם השפעות של מוזיקה צוענית מזרח-אירופאית ושל [[רוק אלטרנטיבי]]. האלבום יצא לאור תחת חברה עצמאית ממונטריאול, בשם אודיוגרם (Audiogram) והביא לה הצלחה רבה, כולל [[פרס פליקס]] (Félix Award) עבור "Artiste québécois — musique du monde" בשנת [[1997]], ו[[פרס ג'ונו|פרס ג'וּנוֹ]] (Juno Award) הקנדי עבור זמרת מוזיקת עולם הטובה ביותר בשנת [[1998]].
+'''לָהסַה דֶה סֶלַה''' (Lhasa de Sela), הידועה יותר בפשטות כ'''להסה''', היא זמרת וכותבת שירים אמריקאית קנדית, שנולדה ב-[[1972]]. להסה גדלה במקסיקו ובארצות הברית, וכיום חיה בקנדה. להסה נולדה בביג אינדיאן, מדינת ניו יורק, לאב מקסיקני ממוצא פנמי-פולני-צרפתי-ספרדי, ולאם אמריקאית יהודיה ממוצא לבנוני-סקוטי-רוסי. העשור הראשון לחייה עבר עליה יחד עם משפחתה בנדודים לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית באוטובוס ילדים שהוסב למטרה זו, כשאיתה הוריה ושלושת אחיותיה, שכולן קיבלו השכלה ביתית מידי אִמה. היא התחילה לשיר בבית קפה יווני ב[[סן פרנסיסקו]], כשהייתה בת שלוש עשרה. בגיל תשע עשרה היא עברה ל[[מונטריאול]] ושרה במשך חמש שנים בבארים, שם פיתחה את החומר המוזיקלי שהפך בסופו של דבר לאלבומה הראשון, ''La Llorona'', אשר יצא ב-[[1997]]. באלבום זה, המכיל שירים דרום אמריקאיים מסורתיים לצד שירים מקוריים, ניכרות השפעות עמוקות מהמוזיקה המקסיקנית, אך קיימות בו גם השפעות של מוזיקה צוענית מזרח-אירופאית ושל [[רוק אלטרנטיבי]]. האלבום יצא לאור תחת חברה עצמאית ממונטריאול, בשם אודיוגרם (Audiogram) והביא לה הצלחה רבה, כולל [[פרס פליקס]] (Félix Award) עבור "Artiste québécois — musique du monde" בשנת [[1997]], ו[[פרס ג'ונו|פרס ג'וּנוֹ]] (Juno Award) הקנדי עבור זמרת מוזיקת עולם הטובה ביותר בשנת [[1998]].
-אחרי מסע הופעות ממושך ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]], עזבה להסה את קריירת השירה שלה ב[[1999]] ועברה ל[[צרפת]] על מנת להצטרף לשלוש אחיותיה בחברת קרקס-תיאטרון בשם פּוֹצֶ'רוֹס (Pocheros). בסופו של דבר היא הגיעה ל[[מרסיי]], שם שבה לכתיבת שירים. היא חזרה ל[[מונטריאול]] להפיק את אלבומה השני, ''The Living Road'', שיצא בשנת 2003. בעוד ש ''La Llorona'' נכתב כולו ב[[ספרדית]], ''The Living Road'' כלל שירים גם ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]. לאחר הוצאת האלבום יצאה להסה עם להקתה לסבב הופעות בן שנתיים בשבע עשרה מדינות. היא הייתה זמרת אורחת של הלהקה האנגלית [[Tindersticks]] ברצועה 'Sometimes it hurts' מתוך אלבומם 'Waiting for the moon', ומאוחר יותר הצטרפה לסולן הלהקה סטיוארט סטייפלס (Stuart Staples) לדואט ברצועה 'That Leaving Feeling', מתוך אלבומו 'Leaving Songs'. כמו כן היא התארחה באלבומים של הזמרים הצרפתיים ארתור ה' (Arthur H) וג'רום מינייה (Jérôme Minière), ובלהקה הצוענית צרפתית Bratsch.
+אחרי מסע הופעות ממושך ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]], עזבה להסה את קריירת השירה שלה ב-[[1999]] ועברה ל[[צרפת]] על מנת להצטרף לשלוש אחיותיה בחברת קרקס-תיאטרון בשם פּוֹצֶ'רוֹס (Pocheros). בסופו של דבר היא הגיעה ל[[מרסיי]], שם שבה לכתיבת שירים. היא חזרה ל[[מונטריאול]] להפיק את אלבומה השני, ''The Living Road'', שיצא בשנת [[2003]]. בעוד ש ''La Llorona'' נכתב כולו ב[[ספרדית]], ''The Living Road'' כלל שירים גם ב[[אנגלית]] וב[[צרפתית]]. לאחר הוצאת האלבום יצאה להסה עם להקתה לסבב הופעות בן שנתיים בשבע עשרה מדינות. היא הייתה זמרת אורחת של הלהקה האנגלית [[Tindersticks]] ברצועה 'Sometimes it hurts' מתוך אלבומם 'Waiting for the moon', ומאוחר יותר הצטרפה לסולן הלהקה סטיוארט סטייפלס (Stuart Staples) לדואט ברצועה 'That Leaving Feeling', מתוך אלבומו 'Leaving Songs'. כמו כן היא התארחה באלבומים של הזמרים הצרפתיים ארתור ה' (Arthur H) וג'רום מינייה (Jérôme Minière), ובלהקה הצוענית צרפתית Bratsch.
 להסה קיבלה את פרס מוזיקת העולם של ה BBC עבור האומן הטוב ביותר באמריקה לשנת 2005. מכירות שני אלבומיה יחד מתקרבות לסף המליון, ומקודמות בעיקר מפה לאוזן.