המקשר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מתקן סדר כותרות [סקריפט]
מאין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
קואופרטיב "המקשר" הוקם ב- [[22 ביוני]] [[1931]] על ידי [[אברהם דוד ליכטמן]] שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים<ref> מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), '''המקשר ליובלו'''- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9</ref>. ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת [[ההסתדרות]] ובתמיכת ראשי [[היישוב]] בזמנו. בשנת [[1934]] מנה "המקשר" 72 חברים זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר". באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ כשברשותו ארבעה אוטובוסים, שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מ[[בית הכרם]], [[תלפיות]] ו[[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] ל[[הר הצופים]].
קואופרטיב "המקשר" הוקם ב- [[22 ביוני]] [[1931]] על ידי [[אברהם דוד ליכטמן]] שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים<ref> מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), '''המקשר ליובלו'''- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9</ref>. ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת [[ההסתדרות]] ובתמיכת ראשי [[היישוב]] בזמנו. בשנת [[1934]] מנה "המקשר" 72 חברים זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר". באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ כשברשותו ארבעה אוטובוסים, שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מ[[בית הכרם]], [[תלפיות]] ו[[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] ל[[הר הצופים]].


חלק משכונת [[קריית משה]] שתחומו במזרח הנתיב המערבי של [[שדרות הרצל]], בצפון רח' בן-דור במערב שדרות המאירי, כונה "שיכון המקשר", על-שם החברה, מוסכי "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שד' הרצל ובמקום התגוררו רבים מחברי המקשר. "שיכון המקשר"‏‏<ref>‏"שיכון המקשר, אגודה שיתופית בע"מ"‏</ref> היה חלק מ"שיכון עובדים קריית משה" אותו הקימה [[חברת העובדים]] של [[ההסתדרות הכללית]] בשנת 1950, הגבולות בין "שיכון העובדים" ל"שיכון המקשר" אינם ברורים.
חלק משכונת [[קריית משה]] שתחומו במזרח הנתיב המערבי של [[שדרות הרצל]], בצפון רחוב בן-דור במערב שדרות המאירי, כונה "שיכון המקשר", על-שם החברה, מוסכי "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שד' הרצל ובמקום התגוררו רבים מחברי המקשר. "שיכון המקשר"‏‏<ref>‏"שיכון המקשר, אגודה שיתופית בע"מ"‏</ref> היה חלק מ"שיכון עובדים קריית משה" אותו הקימה [[חברת העובדים]] של [[ההסתדרות הכללית]] בשנת 1950, הגבולות בין "שיכון העובדים" ל"שיכון המקשר" אינם ברורים.


הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":
הסופר [[חיים סבתו]] מתאר בספרו "[[בואי הרוח]]" נסיעה באוטובוס של "המקשר":

גרסה מ־23:02, 21 בינואר 2010

תחנה של "המקשר" ברחוב יפו, 1950

"המקשר" הייתה אגודה שיתופית - קואופרטיב - שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967 כאשר "המקשר" התמזג עם קואופרטיב אגד.

היסטוריה

חניון אוטובוסים של חברת המקשר בסמוך לרחוב יפו, שנות ה-30
חניון "אגד" בשדרות הרצל (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: "שיכון המקשר" (במבט ממלון קראון פלזה)

קואופרטיב "המקשר" הוקם ב- 22 ביוני 1931 על ידי אברהם דוד ליכטמן שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים[1]. ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת ההסתדרות ובתמיכת ראשי היישוב בזמנו. בשנת 1934 מנה "המקשר" 72 חברים זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר". באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ כשברשותו ארבעה אוטובוסים, שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מבית הכרם, תלפיות ומקור חיים להר הצופים.

חלק משכונת קריית משה שתחומו במזרח הנתיב המערבי של שדרות הרצל, בצפון רחוב בן-דור במערב שדרות המאירי, כונה "שיכון המקשר", על-שם החברה, מוסכי "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שד' הרצל ובמקום התגוררו רבים מחברי המקשר. "שיכון המקשר"‏‏[2] היה חלק מ"שיכון עובדים קריית משה" אותו הקימה חברת העובדים של ההסתדרות הכללית בשנת 1950, הגבולות בין "שיכון העובדים" ל"שיכון המקשר" אינם ברורים.

הסופר חיים סבתו מתאר בספרו "בואי הרוח" נסיעה באוטובוס של "המקשר":

"והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."

עמ' 9

לקריאה נוספת

  • הליכטמנים – סיפורם של חלוץ וחלוצה , הוצאה פרטית-משפחתית, ירושלים, תשרי תשנ"ט – אוקטובר 1998. (ספר – 80 עמ').
  • וינשטוק צבי, המקשר ירושלים 1931 – 1966: חצי יובל לאיחוד המקשר-אגד, דפוס "אגד", ירושלים, [1991]. (חוברת – 24 עמ').
  • וינשטוק צבי, גולדשמידט דני (ליקוט החומר, כתיבה ועריכה), 50 למדינת ישראל בראי "אגד", "אגד", דפוס אגד, תל אביב, תשנ"ח  1998. (חוברת – 48 עמ').
  • מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9
  2. ^ ‏"שיכון המקשר, אגודה שיתופית בע"מ"‏