מטען צד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 35: שורה 35:
[[קטגוריה:תחמושת]]
[[קטגוריה:תחמושת]]
[[קטגוריה:הנדסה צבאית]]
[[קטגוריה:הנדסה צבאית]]

[[en:Improvised explosive device]]
[[da:Vejsidebombe]]
[[de:Unkonventionelle Spreng- und Brandvorrichtung]]
[[es:Bomba caminera]]
[[eo:Improviza eksploda aparato]]
[[fr:Engin explosif improvisé]]
[[io:Fugaso]]
[[it:Ordigno esplosivo improvvisato]]
[[hu:Robbanóeszköz]]
[[nl:bermbom]]
[[ja:即席爆発装置]]
[[pl:Fugas]]
[[fi:Tienvarsipommi]]
[[sv:Improviserade sprängmedel]]
[[zh:簡易爆炸裝置]]

גרסה מ־22:37, 1 בפברואר 2010

מטען צד הוא סוג של מטען חבלה המוטמן בצידי דרכים וצירי תנועה, ומטרתו היא לפגוע בכלי רכב העוברים בהם.

גודלו של מטען צד משתנה בהתאם למטרה: כאשר כלי הרכב ממוגנים יש צורך במטען גדול. כדי לפגוע ברכב קרבי משוריין, בדרך כלל משתמשים במטען קלע. זהו מטען צד חזק במיוחד היורה גוש מתכת כבד בעוצמה אדירה על הרכב ונחשב למסוכן למדי.

מטעני צד רבים מוסווים (מחופשים לחלק מהסביבה כגון סלע) או מוסתרים (למשל: נטמנים בתוך צמחיה גבוהה) על מנת שהרכב הבא לא יוכל לזהות אותם ולעצור לפני שהוא מגיע לטווח הפגיעה שלהם.

מטעני צד מופעלים בשיטות שונות:

  • ידנית - בסביבת המטען מסתתר מפעיל שתפקידו לצפות בציר ולהפעיל את המטען ברגע שעובר לידו כלי רכב:
  • אוטומטית - המטען כולל מנגנון שיפעיל אותו באופן אוטומטי בתגובה לגירוי מסוים מהסביבה:
    • פס דריכה - נסיעת רכב כבד על הפס גורמת להפעלת המטען
    • תיל מעידה - קטיעת התיל או משיכתו גורמת להפעלת המטען
    • חיישן (מספר סוגים) - חיישן מגלה את המטרה ומפעיל את המטען

לכל שיטה יש את היתרון והחסרון שלה. הפעלה ידנית היא אמינה יותר וקשה הרבה יותר לשיבוש, ברם נוכחות של המפעיל קרוב למטען מגידלה את הסיכוי לגילויו וכן לפגיעה במפעיל בנוסף לסילוק המטען. להפעלה אוטומטית יש את היתרון שלא צריך לתכנן מארב ושהמטען יכול לחכות פרקי זמן ארוכים למטרה מזדמנת. חסרון שיטה זו היא שקל יותר לשבשה ומאפשרת נטרול בטוח יותר של המטען, שכן המפעיל לא יכול להגיב לפעולות הצד המתגונן.

מטעני צד מהווים איום מסוכן במתארי עימות נמוך עצימות ובסכסוכי המאה ה-20 והמאה ה-21 עדיין מהווים אמצעי קטלני בידי כוחות הגרילה וארגוני הטרור.

צה"ל נאלץ להתמודד עם מטעני צד ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ומאוחר יותר גם באינתיפאדת אל אקצה (בעיקר ברצועת עזה). לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים כבדים מבוססי-צנטוריון שצוידו באמצעים הנדסים לפתיחת צירים והיו ממוגנים כנגד מטעני צד. בנוסף, פיתחו בישראל אמצעים הנדסיים שונים כנגד מטענים אלה הכוללים גלאים, מגובים וכן שבשים אלקטרומגנטיים המונעים את הפעלת המטען מרחוק.

כיום (2005), הכוחות המזוינים של ארצות הברית מתמודדים עם אותה בעיה בעיראק ועשרות אבדות נגרמו להם ממטעני צד בדרכים. לשם כך פנו האמריקנים לישראל כדי לקנות פתרונות: הן בתחום מיגון הרכב והן בתחום ההנדסה הקרבית. האמריקנים מפתחים גם הם אמצעים הנדסיים לטפל במטענים אלה.

ראו גם