שוברים שתיקה

שוברים שתיקה הוא ארגון של חיילים משוחררים ששם לעצמו מטרה להפיץ בקרב הציבור הישראלי מידע על פעילות צה"ל ומתנחלים בשטחים. הארגון הוקם על ידי מספר לוחמי צה"ל, בני גרעינים ששרתו בגדוד 50 בשטחים, בעיקר בחברון, וחוו לדבריהם חוויות קשות בעת שרותם הצבאי, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה.

הארגון הוא מוסד ללא כוונת רווח‏‏ הרשום ברשם החברות כחברה פרטית בע"מ. הדו"חות הכספיים של הארגון ורשימת התורמים מופיעים באתר הארגון. ספרד, הולנד ובריטניה העבירו סכומי כסף למימון פעולות הארגון ומשרד החוץ מחה על כך בפני המדינות. ארגוני זכויות אדם הגדירו את פעולת הממשלה כ"מתקפה" ודרשו להפסיקה‏‏.

הארגון מתייחס למקרים בהם חיילים או מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלסטינים. בין הפעולות שנעשות לטענת הארגון נכללת ביזה, שחיתות, ירי לא חוקי ופעולות לא מוסריות אשר לטענתם נעשות בשם החוק. לטענת הארגון, מודעים הקצינים הבכירים לפעולות אלו. החיילים מעידים על כך שהפעילות הצבאית הזו שינתה ומשנה אותם ללא הכר. מטרתו של הארגון הינה לגרום לחברה הישראלית להתמודד עם הנעשה בשטחים ולהכיר במחיר הכבד שהחברה הישראלית משלמת, לטענתם, על מציאות זו.

ביוני 2004 הציג הארגון תערוכת צילומים ומוצגים בשם "לוחמים מספרים על חברון" במכללת תל אביב. חוקרי מצ"ח ביקרו בתערוכה ונטלו דוגמאות של המוצגים לבחינה וחקירה.

בשנים האחרונות מארגן הארגון סיורים לחברון. חלק מהסיורים ביישוב היהודי בחברון נערכו במשותף עם אנשי ציונות דתית ריאלית‏‏. בחלק מהסיורים נוצרו התכתשויות עד כדי עימותים אלימים עם תושבי הרובע היהודי, ולא פעם נאלצו חיילי צה"ל להתערב. נושא הסיורים הגיע לו פעם לדיונים בבג"ץ, על הסיורים הוטלו הגבלות מסוימות, בנימוק שהוא מתסיס את האוירה בחברון^{[דרוש מקור]} וגורם לעימותים בין יהודים לפלסטינים, ובתקופות מסוימות הם אף הופסקו לחלוטין.

בדצמבר 2008 העניקה האגודה לזכויות האזרח לארגון את אות אמיל גרינצוויג. חברי ועדת הפרס ציינו בנימוקי הבחירה כי: "בארבע שנות פעילותם, הציגו פעילי שוברים שתיקה באומץ מראה עגומה אל מול פניה של החברה הישראלית. מאות לוחמים אשר שירתו בשטחים רואיינו על ידי שוברים שתיקה ועדויותיהם מובאות כמעט ללא עריכה ותוך שמירה על אנונימיות, במטרה לעודד חיילים לחשוף את הסיפורים. העדויות, על היקפן הנרחב ותכניהן הנוקבים, מרכיבות אמירה אפקטיבית ואמיצה על הקשר הגורדי שבין הפרקטיקה היומיומית של הכיבוש לבין הפרות זכויות האדם בשטחים."

ביקורת

במהלך שנת 2008 מתחו מספר בכירים במשטרת מחוז ש"י ביקורת על הארגון וטענו כי בתקופה שנרשמה הידברות חיובית בין המתנחלים לבין המשטרה באזור חברון: "ארגונים כמו בני אברהם ושוברים שתיקה, בפעילות המתסיסה שלהם, עלולים לשנות את התמונה. בעבר לא היתה כל בעיה איתם, אבל לאחרונה הכל השתנה. הם הקצינו את פעילותם האקטיבית והמיליטנטית - ועלולים להביא להתלקחות". הביקורת נאמרה לאחר שסיור של שוברים שתיקה שנערך בחברון תחת אבטחה ב-25 באפריל באותה שנה הפך, לטענת המשטרה, להפגנה בלתי חוקית שבמהלכה נעשה ניסיון להתעמת עם המתנחלים ולעורר פרובוקציות. עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את ארגון שוברים שתיקה, הגיב לטענות באומרו: "גורמי הביטחון הפכו לזרוע המבצעת של היישוב היהודי בחברון. הטענות המופרכות שנשמעות מהם כלפי שוברים שתיקה, באו לתרץ את הכישלון המביך שלהם להגן ולאפשר את הסיורים".

קישורים חיצוניים

• האתר של שוברים שתיקה
• "מירוק המצפון, נוסח ישראל", מאמר על ארגון שוברים שתיקה באתר nrg
• אפרת וייס, גורם משטרה: השמאל בחברון יותר מסוכן מקיצוני הימין. ויינט.
• חנן גרינברג, עדויות מחברון: חנקנו פלסטינים עד עלפון, ב- ynet