סנוסרת השלישי – הבדלי גרסאות
מ בינוויקי |
מ קישורים פנימיים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סנוסרת השלישי''' (ססוסתריס השלישי) בנו של [[מלך]] [[מצרים]] [[סנוסרת השני]] ואשתו חנומתנפרדג'טוורט. מלך בין השנים 1843-1862 לפנה"ס. המלך החמישי מ[[השושלת ה-12]] של [[הממלכה התיכונה במצרים]]. ערך לפחות ארבעה מסעות [[צבא]]יים לתוך [[נוביה]], בשנה ה-19,16,10,8 למלכותו. במסעות הצבאיים הוא סיפח את האזורים שכבש בנוביה למצרים, ובכך הוא הרחיק את [[גבול]] ה[[ממלכה]] דרומה. על מנת לשלוט בנוביה הוא הקים מצודות בשטחה כמו בוהן, סמנה ותושקה. בסמנה הוא הציב [[מצבה|מצבות]] שמתארות את ניצחונותיו באזור, וגם קורא לבנו שישלוט אחריו, להמשיך להחזיק בנוביה שאותה הוא כבש. מסעו האחרון לנוביה, בשנה ה-19 למלכותו, היה פחות מוצלח מכיוון שהצבא המצרי נלכד בשטח עויין, בעקבות ירידה של מפלס מי ה[[נילוס]], ולכן נאלץ לסגת. מתקופתו ישנה גם [[אסטלה|אסטלת]] חו-סבך. חו-סבך היה איש צבא ששירת בתקופתם של סנוסרת השלישי ובנו [[אמנמחת השלישי]]. הוא מתאר [[קרב]] במקום שנקרא [[שכם]] כנגד האמו, הוא שם על שכם [[מצור]] וכבש אותה. בעקבות נפילת שכם "נופלת כל ארץ רצנו העלובה"<ref>Baines, J. 1987, 'The Stela of Khusobek: Private and Royal Military Narrative and Values', ''Form und Mass'', ed. J. Osing and G. Dreyer: 43-61, Wiesbaden</ref>. ישנם חוקרים שסבורים שמדובר בעיר שכם שב[[שומרון]], ואם כך הדבר, זהו התיאור היחידי הוודאי מהממלכה התיכונה של כיבוש [[עיר]] ב[[ארץ ישראל]] על ידי הצבא המצרי. |
'''סנוסרת השלישי''' (ססוסתריס השלישי) בנו של [[מלך]] [[מצרים]] [[סנוסרת השני]] ואשתו חנומתנפרדג'טוורט. מלך בין השנים 1843-1862 לפנה"ס. המלך החמישי מ[[השושלת ה-12]] של [[הממלכה התיכונה במצרים]]. ערך לפחות ארבעה מסעות [[צבא]]יים לתוך [[נוביה]], בשנה ה-19,16,10,8 למלכותו. במסעות הצבאיים הוא סיפח את האזורים שכבש בנוביה למצרים, ובכך הוא הרחיק את [[גבול]] ה[[ממלכה]] דרומה. על מנת לשלוט בנוביה הוא הקים מצודות בשטחה כמו בוהן, סמנה ותושקה. בסמנה הוא הציב [[מצבה|מצבות]] שמתארות את ניצחונותיו באזור, וגם קורא לבנו שישלוט אחריו, להמשיך להחזיק בנוביה שאותה הוא כבש. מסעו האחרון לנוביה, בשנה ה-19 למלכותו, היה פחות מוצלח מכיוון שהצבא המצרי נלכד בשטח עויין, בעקבות ירידה של מפלס מי ה[[נילוס]], ולכן נאלץ לסגת. מתקופתו ישנה גם [[אסטלה|אסטלת]] חו-סבך. חו-סבך היה איש צבא ששירת בתקופתם של סנוסרת השלישי ובנו [[אמנמחת השלישי]]. הוא מתאר [[קרב]] במקום שנקרא [[שכם]] כנגד האמו, הוא שם על שכם [[מצור]] וכבש אותה. בעקבות נפילת שכם "נופלת כל ארץ רצנו העלובה"<ref>Baines, J. 1987, 'The Stela of Khusobek: Private and Royal Military Narrative and Values', ''Form und Mass'', ed. J. Osing and G. Dreyer: 43-61, Wiesbaden</ref>. ישנם חוקרים שסבורים שמדובר בעיר שכם שב[[שומרון]], ואם כך הדבר, זהו התיאור היחידי הוודאי מהממלכה התיכונה של כיבוש [[עיר]] ב[[ארץ ישראל]] על ידי הצבא המצרי. |
||
חוץ ממסעות צבאיים הוא גם נקט במדיניות פנים שחיזקה את שילטונו. הוא חילק את מצרים לשלושה אזורים מנהליים: [[צפון]], [[דרום]], [[אלפנטינה|אלפנטין]] ונוביה התחתונה. חלוקה זו הקטינה את כוחם של ה[[שליט]]ים המקומיים, בכך שכל אזור היה כפוף לשליט מטעם המלך. בשנה ה-8 למלכותו הוא תיקן [[תעלה|תעלת]] [[מים]] מדרום ל[[אסוואן]], סמוך ל[[אי]] סהל, שנחפרה במקור בממלכה הקדומה. הוא הקים [[מקדש]] בעיר [[אבידוס (מצרים)|אבידוס]] ומקדש בעיר מדאמוד. את ה[[הפירמידות במצרים|פירמידה]] שלו הקים ב[[ |
חוץ ממסעות צבאיים הוא גם נקט במדיניות פנים שחיזקה את שילטונו. הוא חילק את מצרים לשלושה אזורים מנהליים: [[צפון]], [[דרום]], [[אלפנטינה|אלפנטין]] ונוביה התחתונה. חלוקה זו הקטינה את כוחם של ה[[שליט]]ים המקומיים, בכך שכל אזור היה כפוף לשליט מטעם המלך. בשנה ה-8 למלכותו הוא תיקן [[תעלה|תעלת]] [[מים]] מדרום ל[[אסוואן]], סמוך ל[[אי]] סהל, שנחפרה במקור בממלכה הקדומה. הוא הקים [[מקדש]] בעיר [[אבידוס (מצרים)|אבידוס]] ומקדש בעיר מדאמוד. את ה[[הפירמידות במצרים|פירמידה]] שלו הקים ב[[דחשור]], ובסמוך לה נקברו גם נשותיו, שהידועות בהן נקראו מרת, וסית-חתחור שהיתה כנראה גם אחותו. בשנה ה-20 למלכותו מינה את בנו אמנמחת השלישי כמלך שותף לשלטונו. ישנם חוקרים הסבורים ששני המלכים, האב והבן שלטו יחד במשך כעשרים שנה. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־16:45, 16 בפברואר 2010
סנוסרת השלישי (ססוסתריס השלישי) בנו של מלך מצרים סנוסרת השני ואשתו חנומתנפרדג'טוורט. מלך בין השנים 1843-1862 לפנה"ס. המלך החמישי מהשושלת ה-12 של הממלכה התיכונה במצרים. ערך לפחות ארבעה מסעות צבאיים לתוך נוביה, בשנה ה-19,16,10,8 למלכותו. במסעות הצבאיים הוא סיפח את האזורים שכבש בנוביה למצרים, ובכך הוא הרחיק את גבול הממלכה דרומה. על מנת לשלוט בנוביה הוא הקים מצודות בשטחה כמו בוהן, סמנה ותושקה. בסמנה הוא הציב מצבות שמתארות את ניצחונותיו באזור, וגם קורא לבנו שישלוט אחריו, להמשיך להחזיק בנוביה שאותה הוא כבש. מסעו האחרון לנוביה, בשנה ה-19 למלכותו, היה פחות מוצלח מכיוון שהצבא המצרי נלכד בשטח עויין, בעקבות ירידה של מפלס מי הנילוס, ולכן נאלץ לסגת. מתקופתו ישנה גם אסטלת חו-סבך. חו-סבך היה איש צבא ששירת בתקופתם של סנוסרת השלישי ובנו אמנמחת השלישי. הוא מתאר קרב במקום שנקרא שכם כנגד האמו, הוא שם על שכם מצור וכבש אותה. בעקבות נפילת שכם "נופלת כל ארץ רצנו העלובה"[1]. ישנם חוקרים שסבורים שמדובר בעיר שכם שבשומרון, ואם כך הדבר, זהו התיאור היחידי הוודאי מהממלכה התיכונה של כיבוש עיר בארץ ישראל על ידי הצבא המצרי.
חוץ ממסעות צבאיים הוא גם נקט במדיניות פנים שחיזקה את שילטונו. הוא חילק את מצרים לשלושה אזורים מנהליים: צפון, דרום, אלפנטין ונוביה התחתונה. חלוקה זו הקטינה את כוחם של השליטים המקומיים, בכך שכל אזור היה כפוף לשליט מטעם המלך. בשנה ה-8 למלכותו הוא תיקן תעלת מים מדרום לאסוואן, סמוך לאי סהל, שנחפרה במקור בממלכה הקדומה. הוא הקים מקדש בעיר אבידוס ומקדש בעיר מדאמוד. את הפירמידה שלו הקים בדחשור, ובסמוך לה נקברו גם נשותיו, שהידועות בהן נקראו מרת, וסית-חתחור שהיתה כנראה גם אחותו. בשנה ה-20 למלכותו מינה את בנו אמנמחת השלישי כמלך שותף לשלטונו. ישנם חוקרים הסבורים ששני המלכים, האב והבן שלטו יחד במשך כעשרים שנה.
הערות שוליים
- ^ Baines, J. 1987, 'The Stela of Khusobek: Private and Royal Military Narrative and Values', Form und Mass, ed. J. Osing and G. Dreyer: 43-61, Wiesbaden