שלוחי חב"ד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:42, 16 בפברואר 2010

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ניסוח.

שלוחי הרבי מליובאוויטש הם חסידי חב"ד ששלח הרבי מליובאוויטש לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את האמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות, כל אלו מכוונים לזירוז ביאת המשיח ולהכנת העולם לקראת הגאולה^[1]. מפעל ה'שלוחים' דינמי ומתפתח ונכון לשנת 2010 ישנם כ-4,000 שלוחים המפעילים כ-3,000 מרכזים ומוסדות ברחבי הגלובוס. המקום בו מתרחשת הפעילות של השליח נקרא בשם בית חב"ד. (הערה לשונית: ההגייה הינה "שלוּחים", ולא "שליחים", בעקבות השפה התלמודית שהשתרשה אצל פעילי חב"ד).

מבנה

הארגון האחראי

ערך מורחב – מרכז לענייני חינוך

הארגון הכללי הממונה לשלוח שליחים ואחראי עליהם הוא המרכז לענייני חינוך. ההירכייה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז לענייני חינוך ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. בישראל המצב שונה והארגון האחראי על השלוחים הכפוף ישירות למרכז לענייני חינוך, הוא צעירי אגודת חב"ד. הארגונים והאחראים נוסדו ומונו על ידי הרבי מליובאוויטש.

השלוחים הראשיים

לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה אחד השליחים להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל הדעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ולעתים אף מממן את פעילותם.

מימון

שכרם של השליחים בעולם והוצאות פעילותם משולמים לרוב מכספי תרומות. את רוב התרומות מגייסים השלוחים עצמם, בעיקר מתומכים וידידים באזור בו בתי חב"ד פועלים ובמקרים מסוימים ישירות מבעלי הון בישראל ובעולם.

חלק קטן של התרומות מגיע לארגונים האחראים, תרומות אלו משמשות להפעלת הארגונים הנ"ל וחלקם מגיע בעקיפין לבתי חב"ד. לדוגמה: ארגון צא"ח מפיק עלוני הסברה לקראת חג החנוכה, ומוכר את העלונים לבתי חב"ד במחיר מסובסד הודות לתרומות שקיבל.

במקרים יוצאי דופן, מממנים הארגונים האחראים (כמו צא"ח) חלק מתקציב השלוחים: לדגומא, בית חב"ד הנמצא במיקום חשוב מזווית הראיה של הפעילות החב"דית; בית חב"ד הנמצא במיקום המקשה על השגת מימון (בית חב"ד למטיילים שאינו מתבסס על קהילה קבועה); גם שלוחים חדשים זוכים לתמיכה מסוימת (המשתנה ממקרה למקרה) בתקופה הראשונה לפעילותם. כ-20% מתקציבה של עמותת צעירי אגודת חב"ד בישראל מגיע מממשלת ישראל.

בנוסף, במקרים מסוימים מקבלים בתי חב"ד תקציב ישירות מהרשות המקומית [1]

בית חב"ד

ערך מורחב – בית חב"ד

המקום ממנו פועלים השלוחים נקראים בשם "בית חב"ד", שם זה מתויג בציבור כמקום בו ניתן למצוא את השליחים.

היסטוריה

תחילתה

מוסד השליחות החל עוד על ידי הרבי הרש"ב הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים לגאורגיה בוכרה ואף לארצות הברית, נמשך אצל בנו הרבי הריי"צ הרבי השישי של חב"ד הוא הרבי הקודם מליובאוויטש, ששלח את חסידיו כדי לחזק את היהדות במקומות שחסרו רבנים (ברוסיה הקומוניסטית ובארצות הברית בעיקר בערי השדה בצפון אפריקה), אך התנופה הגדולה ניתנה, עם תחילת נשיאותו של הרבי האחרון המוכר בשם הרבי מליובאוויטש. בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנחוץ. אך גם אז כמות השלוחים לא הייתה כה גדולה יחסית לשנים מאוחרות יותר, כיוון שתנועת חב"ד לא הייתה גדולה כל כך בשנים האלו. הפריצה הגדולה החלה בשנת ה'תשי"ח, שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק^[2] "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות. במשך השנים כמות השלוחים גדלה והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ואחר כך על ארגון שהרבי יסד למטרה זו.

השליח הראשון

השליח הראשון שנשלח על ידי הרבי מליובאוויטש לאחר שקיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, היה הרב שלמה מטוסוב. הוא נשלח למרוקו. היה זה חידוש, שכן עד אז הרוב המוחץ של חסידי חב"ד היו אשכנזים, וההגייה האשכנזית הייתה זרה ליהודי מרוקו והקשתה על הפעילות. נוסף לכך, עם הגעתו של רב אשכנזי למרוקו, חששו יהודי המקום שהוא ינסה להשפיע אליהם לשנות את מנהגי העדה המרוקאית. הרב מטוסוב התגבר על הקשיים וזכה לאמונם של יהודי מרוקו, הוא הקים מוסדות תורה לבנים ולבנות, בעיקר בכפרים (בערים הגדולות היו בדרך כלל ישיבות). זמן קצר לאחר-מכן יצאו שלוחים נוספים - ביניהם הרב יהודה רסקין - פעילותו הסתכמה בכ-70 מוסדות חינוך לאלפי ילדים. בין תלמידיו המפורסמים הראשון לציון‏‏^[3] הרב שלמה עמאר‏^[4]. הרב מטוסוב נפטר באמצע^[5] כינוס השלוחים העולמי‏‏ בשנת ה'תשס"ח.

כינוס כללי פעם בשנה

כינוס השלוחים העולמי הוא אירוע המתקיים אחת לשנה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו-יורק במרכז חב"ד העולמי - 770 ובסביבתו (הסדנאות מתקיימות במוסדות הסמוכים, מוזיאון הילדים היהודי וישיבת אהלי תורה). במסגרתו מתאספים למעלה משלושת אלפי השלוחים מכל רחבי העולם.^[6]

כינוסי השלוחים החלו בשנות השמונים המוקדמות, כאשר השתתפו בהם שלוחים ממדינות ארצות הברית בלבד. בשנת תשמ"ח (1987) נערך לראשונה הכינוס במתכונת עולמית, ומאז הוא נערך מדי שנה בסוף חודש חשון (לפני ר"ח כסליו). בחייו של הרבי מלובביץ' רגע השיא של הכינוס היה ההתוועדות ביום השבת, כאשר הרבי היה נושא מדברותיו לפני קהל המשתתפים. הכינוס מסתיים באירוע חגיגי ("בנקט") בו משתתפים גם תומכים רבים של הפעילות וכן הורי השלוחים. בשני השנים האחרונות נערך הבנקט באולם פייר 94 במנהטן, משטח רחב ידיים שהומר לאולם מפואר למען הכינוס. בכינוס הקרוב בשנת ה'תש"ע יתקיים הבנקט בשכונת קראון הייטס עצמה.

בכינוס מתקיים סדנאות, צילום קבוצתי, עלייה לאוהל הרבי מליובאוויטש ועוד.

את הכינוס מנהל הרב משה קוטלרסקי, על ידי ועדה מיוחדת "הנהלת כינוס השלוחים העולמי" של המרכז לענייני חינוך שמתכננת את הכינוס כבר כמה חודשים קודם.

אלבום תמונות השלוחים

אלבום בן ארבעה כרכים ענקיים ומהודרים של תמונות צבעוניות של כל משפחות השלוחים ברחבי העולם, יצא לאור בהוראת הרבי מליובאוויטש בהוצאה עליה פיקד הוצאת ספרים קה"ת ב-1992. לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו את ארבעת הכרכים האלו, ועד היום הם עומדים שם.

לקריאה נוספת

הרב מרדכי לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשמ"ז
הרב זושא וולף, "תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת ספרים קה"ת, כפר חב"ד, תשס"ג

הערות שוליים

^ כפי שהגדיר זאת הרבי עצמו בדברים שאמר בבשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"
^ בראשית כח, יד
^ ‏הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'‏
^ ‏הרב עמר על הרב מוטוסוב‏
^ ‏פטירת הרב מוטוסוב‏
^ הכינוס בתשס"ח, הכינוס בתשס"ט ynet יהדות.

קישורים חיצוניים

פריסה

עולמית וארצית, כולל מפה בעברית או באנגלית
אופציה נוספת בארץ בלבד (בעברית)

אודות

כל מה שרציתם לדעת על שלוחי חב"ד, אתר BeitChabad.com (בעברית)
הרעיון הטמון ב'שליחות' הוא עמוק, אך בה-בעת פשוט (בפסקה השניה), אתר BeitChabad.com
השליח, בתי חב"ד. אתר BeitChabad.com

וידאו

'השלוחים', הערוץ הראשון איתי רפפורט (בעברית)
שיר השלוחים באתר בחדרי חרדים (בעברית)

אתרי אינטרנט פנימיים

אתר כינוס השלוחים העולמי (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] כפי שהגדיר זאת הרבי עצמו בדברים שאמר בבשבת פרשת חיי שרה תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"

[2] בראשית כח, יד

[3] ‏הרב עמר על הרב שלמה מטוסוב פורסם ב'חדשות חב"ד'‏

[4] ‏הרב עמר על הרב מוטוסוב‏

[5] ‏פטירת הרב מוטוסוב‏

[6] הכינוס בתשס"ח, הכינוס בתשס"ט ynet יהדות.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|ניסוח}}
-'''שלוחי [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]]''' הם חסידי חב"ד ששלח הרבי מליובאוויטש לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את האמונה ב[[אלוהים (יהדות)|בבורא העולם]]  ולעודד את לימוד ה[[תורה]] וקיום ה[[מצוות]], כל אלו מכוונים לזירוז ביאת ה[[משיח]] ולהכנת העולם לקראת ה[[גאולה]]<ref>כפי שהגדיר זאת הרבי עצמו בדברים שאמר ב[http://torah4blind.org/hebrew/dm31.htm בשבת פרשת חיי שרה] תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"</ref>.
+'''שלוחי [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]]''' הם חסידי חב"ד ששלח הרבי מליובאוויטש לאלפי נקודות ברחבי העולם, כדי לחזק את האמונה אצל יהודים הנמצאים במקום ולעודד את לימוד ה[[תורה]] וקיום ה[[מצוות]], כל אלו מכוונים לזירוז ביאת ה[[משיח]] ולהכנת העולם לקראת ה[[גאולה]]<ref>כפי שהגדיר זאת הרבי עצמו בדברים שאמר ב[http://torah4blind.org/hebrew/dm31.htm בשבת פרשת חיי שרה] תשנ"ב: "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש"</ref>.
 מפעל ה'שלוחים' דינמי ומתפתח ונכון לשנת 2010 ישנם כ-4,000 שלוחים המפעילים כ-3,000 מרכזים ומוסדות ברחבי הגלובוס. המקום בו מתרחשת הפעילות של השליח נקרא בשם [[בית חב"ד]]. (הערה לשונית: ההגייה הינה "שלוּחים", ולא "שליחים", בעקבות השפה ה[[תלמוד|תלמודית]] שהשתרשה אצל פעילי חב"ד).
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 [[תמונה:Merkos Logo.JPG|שמאל|ממוזער|200px|סמל הארגון האחראי על השלוחים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]"]]
 {{ערך מורחב|מרכז לענייני חינוך}}
-הארגון הכללי הממונה לשלוח שליחים ואחרי עליהם זה המרכז לענייני חינוך. ההירכייה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שבוא כפוף ישירות למרכז לענייני חינוך ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. בישראל זה קצת שונה והארגון האחראי על השלוחים הכפוף ישירות למרכז לענייני חינוך, הוא[[צעירי אגודת חב"ד]]. הארגונים והאחראים נוסדו ומונו על ידי [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]].
+הארגון הכללי הממונה לשלוח שליחים ואחראי עליהם הוא [[המרכז לענייני חינוך]]. ההירכייה היא שבכל מדינה יש שליח ראשי שכפוף ישירות למרכז לענייני חינוך ותחתיו כפופים שאר השלוחים שבמדינתו. בישראל המצב שונה והארגון האחראי על השלוחים הכפוף ישירות למרכז לענייני חינוך, הוא [[צעירי אגודת חב"ד]]. הארגונים והאחראים נוסדו ומונו על ידי [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]].
 === השלוחים הראשיים===
-לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה אחד השליחים להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל הדעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא זה שממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ולעתים אף מממן את פעילותם.
+לשמירה על הסדר, במדינה בה יש יותר משליח אחד, המרכז ממנה אחד השליחים להיות השליח הראשי, המייצג את חב"ד מול השלטונות, ובעל הדעה במקרה של חילוקי דעות. בדרך כלל השליח הראשי הוא הממנה - או מאשר - שלוחים חדשים בתחום אחריותו, ולעתים אף מממן את פעילותם.
 ===מימון===
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 ===בית חב"ד===
 {{ערך מורחב|בית חב"ד}}
-מקום המבנה בהם פועלים השלוחים נקראים בשם "בית חב"ד", שם זה מתויג בציבור כמקום למצוא את השליח.
+המקום ממנו פועלים השלוחים נקראים בשם "בית חב"ד", שם זה מתויג בציבור כמקום בו ניתן למצוא את השליחים.
 == היסטוריה ==
 === תחילתה ===
-מוסד השליחות החל עוד על ידי [[הרבי הרש"ב]] הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים ל[[יהדות גאורגיה|גאורגיה]] [[יהדות בוכרה|בוכרה]] ואף ל[[ארצות הברית]], נמשך אצל בנו [[יוסף יצחק שניאורסון|הרבי הריי"צ]] הרבי השישי של חב"ד הוא הרבי הקודם מליובאוויטש, ששלח את חסידיו כדי לחזק את ה[[יהדות]] במקומות שחסרו [[רב|רבנים]] (ברוסיה הקומוניסטית ובארצות הברית בעיקר בערי השדה ב[[צפון אפריקה]]), אך התנופה הגדולה ניתנה, עם תחילת נשיאותו של הרבי האחרון המוכר בשם הרבי מליובאוויטש. בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנחוץ. אך כמות השלוחים לא הייתה גדולה כל כך באופן יחסי לשנים המאוחרות, בהתחשב בכך שתנועת חב"ד לא הייתה גדולה כל כך. הפריצה הגדולה החלה בשנת [[ה'תשי"ח]], שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק<ref>בראשית כח, יד</ref> "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות. במשך השנים כמות השלוחים גדלה והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואחר כך על ארגון שהרבי יסד למטרה זו.
+מוסד השליחות החל עוד על ידי [[הרבי הרש"ב]] הרבי החמישי של חב"ד, ששלח שלוחים ל[[יהדות גאורגיה|גאורגיה]] [[יהדות בוכרה|בוכרה]] ואף ל[[ארצות הברית]], נמשך אצל בנו [[יוסף יצחק שניאורסון|הרבי הריי"צ]] הרבי השישי של חב"ד הוא הרבי הקודם מליובאוויטש, ששלח את חסידיו כדי לחזק את ה[[יהדות]] במקומות שחסרו [[רב|רבנים]] (ברוסיה הקומוניסטית ובארצות הברית בעיקר בערי השדה ב[[צפון אפריקה]]), אך התנופה הגדולה ניתנה, עם תחילת נשיאותו של הרבי האחרון המוכר בשם הרבי מליובאוויטש. בשנים הראשונות לנשיאותו היה הרבי עצמו קורא לאברכים ומבקשם לנסוע, כל אחד למדינה מסוימת שהרבי מצא לנחוץ. אך גם אז כמות השלוחים לא הייתה כה גדולה יחסית לשנים מאוחרות יותר, כיוון שתנועת חב"ד לא הייתה גדולה כל כך בשנים האלו. הפריצה הגדולה החלה בשנת [[ה'תשי"ח]], שבה החל הרבי לדרוש מהחסידים ללא הרף לצאת לשליחות, כשהסיסמה הייתה "ופרצת" (לקוח מהפסוק<ref>בראשית כח, יד</ref> "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"), כלומר לפרוץ ולהתרחב כדי להפיץ את אור היהדות. במשך השנים כמות השלוחים גדלה והאחריות על שיגור השלוחים נפלה על מזכירו האישי של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואחר כך על ארגון שהרבי יסד למטרה זו.
 === השליח הראשון ===
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 ==אלבום תמונות השלוחים==
-אלבום בן ארבעה כרכים ענקיים ומהודרים של תמונות צבעוניות של כל משפחות השלוחים ברחבי העולם, יצא לאור בהוראת הרבי מליובאוויטש בהוצאה עליה פיקד [[הוצאת ספרים קה"ת]] ב-[[1992]]. לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו את ארבעת כרכים אלו, ועד היום זה עומד שם.
+אלבום בן ארבעה כרכים ענקיים ומהודרים של תמונות צבעוניות של כל משפחות השלוחים ברחבי העולם, יצא לאור בהוראת הרבי מליובאוויטש בהוצאה עליה פיקד [[הוצאת ספרים קה"ת]] ב-[[1992]]. לפני שחלה הרבי מליובאוויטש, השאיר על שולחן משרדו את ארבעת הכרכים האלו, ועד היום הם עומדים שם.
 == לקריאה נוספת ==