במול

לה במול במפתח סול

במוזיקה, במול (או נָחֶת) הוא סימן היתק המורה על הנמכת הצליל הבא אחריו בחצי טון", והוא מסומן ב-$\flat$ (הדומה לאות הלועזית b), משמאל לתו. באוקטבה תקנית דו במול זהה דיאטונית לסי, ופה במול זהה דיאטונית למי. קיים גם סימן במול כפול הנראה כך: $\flat \flat$ והוא מנמיך תו נתון בטון שלם. בתיווי מוזיקלי במאה העשרים ישנן גם סימני במול מיוחדים המורים על הנמכת צליל ברבע טון או בשלושת רבעי הטון.

תו היוניקוד '♭' (266D הקסדצימלי) עשוי להציג את סימן הבמול במחשבים מסוימים.

סדר הבמולים בסולם הוא קבוע, על פי מעגל הקווינטות והוא: סי במול, מי במול, לה במול, רה במול, סול במול, דו במול, פה במול.

המלה "במול" מקורה באיטלקית: bemolle.

ראו גם

• דיאז
• בקר (סימן היתק)