סטפן רובצקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביצע פעולות כנגד => ביצע פעולות נגד (כנגד = מול)
תלוי בכיוון שממנו יוצאים
שורה 10: שורה 10:
בשנים הראשונות לפעולתו, עד ל[[מבצע ברברוסה|פלישה הגרמנית לברית המועצות]] בשנת [[1941]], עסק ה-ZWZ בעיקר בפעולות ארגון, רכישת נשק, גיוס תומכים, ואיחוד עם ארגונים נוספים שקמו בשטח. בשנת [[1941]] חל שינוי בפעילות זו, וה-ZWZ החל עוסק ב[[לוחמת גרילה]] זעירה, ייצור נשק, אספקת מודיעין לבעלות הברית המערביות, וחבלה. עם זאת, ה-ZWZ, ולאחריו הארמיה קריובה לא ראו את תפקידם כמחויבות להתנגדות כוללת לשלטון הגרמני בכל מקום ובכל עת, אלא כהכנה לקראת התקוממות כללית אשר תגיע כאשר השעה תהיה כשרה לכך.
בשנים הראשונות לפעולתו, עד ל[[מבצע ברברוסה|פלישה הגרמנית לברית המועצות]] בשנת [[1941]], עסק ה-ZWZ בעיקר בפעולות ארגון, רכישת נשק, גיוס תומכים, ואיחוד עם ארגונים נוספים שקמו בשטח. בשנת [[1941]] חל שינוי בפעילות זו, וה-ZWZ החל עוסק ב[[לוחמת גרילה]] זעירה, ייצור נשק, אספקת מודיעין לבעלות הברית המערביות, וחבלה. עם זאת, ה-ZWZ, ולאחריו הארמיה קריובה לא ראו את תפקידם כמחויבות להתנגדות כוללת לשלטון הגרמני בכל מקום ובכל עת, אלא כהכנה לקראת התקוממות כללית אשר תגיע כאשר השעה תהיה כשרה לכך.


אל היהודים היה יחסו של רובצקי עוין עד אדיש. במהלך [[מרד גטו ורשה]] שיוועו אנשי [[הארגון היהודי הלוחם]] לאספקת נשק ותחמושת. באמצעות קשרים הצליחו להגיע אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ואלו שאלו את רובצקי לדעתו. תשובתו הייתה כי "היהודים מבקשים נשק כאילו מחסני הארמיה קריובה מלאים". לאחר קבלת הוראה מלונדון סיפקה הארמיה קריובה למחתרת עשרה רובים, חמישים אקדחים וחמישים רימונים, שהיוו כעשרה אחוזים מן הנשק שהיה בידי אנשי [[הארגון היהודי הלוחם]]. במהלך הלחימה עצמה, לא הורה רובצקי על סיוע למורדים היהודים. אחד מקציני הארמיה קריובה התקיף, בפעולה בודדת, עמדה גרמנית, ששמרה על אחד מפתחי הגטו, אך ככלל, לא נתנה הארמיה קריובה סיוע למורדים. (זאת בניגוד לעמדת הארגון הקומוניסטי [[ארמיה לודובה]] אשר ביצע פעולות נגד הגרמנים, שנועדו לסייע למורדים).
אל היהודים היה יחסו של רובצקי אדיש עד עוין. במהלך [[מרד גטו ורשה]] שיוועו אנשי [[הארגון היהודי הלוחם]] לאספקת נשק ותחמושת. באמצעות קשרים הצליחו להגיע אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ואלו שאלו את רובצקי לדעתו. תשובתו הייתה כי "היהודים מבקשים נשק כאילו מחסני הארמיה קריובה מלאים". לאחר קבלת הוראה מלונדון סיפקה הארמיה קריובה למחתרת עשרה רובים, חמישים אקדחים וחמישים רימונים, שהיוו כעשרה אחוזים מן הנשק שהיה בידי אנשי [[הארגון היהודי הלוחם]]. במהלך הלחימה עצמה לא הורה רובצקי על סיוע למורדים היהודים. אחד מקציני הארמיה קריובה התקיף, בפעולה בודדת, עמדה גרמנית, ששמרה על אחד מפתחי הגטו, אך ככלל, לא נתנה הארמיה קריובה סיוע למורדים. (זאת בניגוד לעמדת הארגון הקומוניסטי [[ארמיה לודובה]], אשר ביצע פעולות נגד הגרמנים, שנועדו לסייע למורדים).


ב-[[30 ביוני]] [[1943]] נאסר רובצקי על ידי ה[[גסטאפו]] בוורשה, ונשלח ל[[ברלין]], שם נחקר על ידי נאצים רמי דרג כ[[ארנסט קלטנברונר]], [[היינריך הימלר]], [[יורגן שטרופ]] ו[[היינריך מילר]]. הוצע לו לכרות ברית עם הנאצים נגד [[ברית המועצות]] אך הוא סירב. כפי הנראה נרצח במחנה [[זקסנהאוזן]] בשנת [[1944]].
ב-[[30 ביוני]] [[1943]] נאסר רובצקי על ידי ה[[גסטאפו]] בוורשה, ונשלח ל[[ברלין]], שם נחקר על ידי נאצים רמי דרג כ[[ארנסט קלטנברונר]], [[היינריך הימלר]], [[יורגן שטרופ]] ו[[היינריך מילר]]. הוצע לו לכרות ברית עם הנאצים נגד [[ברית המועצות]] אך הוא סירב. כפי הנראה נרצח במחנה [[זקסנהאוזן]] בשנת [[1944]].

גרסה מ־20:30, 12 במרץ 2010

סטפן רובצקי

סטפן פאוול רוֹבֶצקיפולנית: Stefan Paweł Rowecki;‏ 25 בדצמבר 18952 באוגוסט 1944), אשר כונה "גְרוֹט" (פולנית: "ראש חץ"), היה מפקד מחתרת פולני בתקופת מלחמת העולם השנייה, מנהיג הארמיה קריובה ("צבא המולדת").

סטפן רובצקי נולד בעיירה פיוטרקוב טריבונלסקי שבמרכז פולין. בעיירתו היה אחד ממארגניו של ארגון צופים חשאי ששימש ככר לפעילות לאומנית פולנית, כאשר מולדתו הייתה מחולקת בין רוסיה, גרמניה והאימפריה האוסטרו הונגרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס רובצקי לצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחר מכן אל "הלגיון הפולני" של יוזף פילסודסקי אשר לחם לצדו של הצבא האוסטרו-הונגרי, אך שאף לשחרר ולאחד את פולין. רובצקי נכלא בשנת 1917 מאחר שסירב להישבע אמונים לקיסר האוסטרו-הונגרי, ובפברואר 1918 שוחרר והצטרף בתחילה לצבא "פולנישה ורמאכט" שהוקם על ידי הגרמנים, ולאחר מכן לצבא פולין.

הוא נלחם במלחמה נגד ברית המועצות בשנים 19191921, ולאחר מכן נותר בצבא והיה בין מקימי שבועון הצבא הפולני. בין 1930 ל-1935 היה מפקד גדוד חי"ר באזור לשנו. מ-1939 אירגן את הגדוד הממוכן והממונע בוורשה. עם תחילת מלחמת העולם השנייה והפלישה הנאצית לפולין לחם עם גדודו, אם כי הגדוד מעולם לא הגיע לרמה של מיכון ושינוע הדרושה להכינו לקרב.

במהלך התבוסה הפולנית הצליח רובצקי להימנע מן השבי, ושב לוורשה באוקטובר 1939. בשלב זה היה לאחד המפקדים (והחל משנת 1940 למפקד הראשי) של "Zwiazek Walki Zbrojnej"‏ (ZWZ; "האיגוד למאבק מזוין"), ארגון מחתרת על אדמת פולין אשר נשמע להוראות הממשלה הפולנית הגולה. משנת 1942 כונה הארגון (לאחר שאיחד את כוחותיו עם מספר ארגוני מחתרת אחרים שפעלו על אדמת פולין) "ארמיה קריובה" ("צבא המולדת").

בשנים הראשונות לפעולתו, עד לפלישה הגרמנית לברית המועצות בשנת 1941, עסק ה-ZWZ בעיקר בפעולות ארגון, רכישת נשק, גיוס תומכים, ואיחוד עם ארגונים נוספים שקמו בשטח. בשנת 1941 חל שינוי בפעילות זו, וה-ZWZ החל עוסק בלוחמת גרילה זעירה, ייצור נשק, אספקת מודיעין לבעלות הברית המערביות, וחבלה. עם זאת, ה-ZWZ, ולאחריו הארמיה קריובה לא ראו את תפקידם כמחויבות להתנגדות כוללת לשלטון הגרמני בכל מקום ובכל עת, אלא כהכנה לקראת התקוממות כללית אשר תגיע כאשר השעה תהיה כשרה לכך.

אל היהודים היה יחסו של רובצקי אדיש עד עוין. במהלך מרד גטו ורשה שיוועו אנשי הארגון היהודי הלוחם לאספקת נשק ותחמושת. באמצעות קשרים הצליחו להגיע אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ואלו שאלו את רובצקי לדעתו. תשובתו הייתה כי "היהודים מבקשים נשק כאילו מחסני הארמיה קריובה מלאים". לאחר קבלת הוראה מלונדון סיפקה הארמיה קריובה למחתרת עשרה רובים, חמישים אקדחים וחמישים רימונים, שהיוו כעשרה אחוזים מן הנשק שהיה בידי אנשי הארגון היהודי הלוחם. במהלך הלחימה עצמה לא הורה רובצקי על סיוע למורדים היהודים. אחד מקציני הארמיה קריובה התקיף, בפעולה בודדת, עמדה גרמנית, ששמרה על אחד מפתחי הגטו, אך ככלל, לא נתנה הארמיה קריובה סיוע למורדים. (זאת בניגוד לעמדת הארגון הקומוניסטי ארמיה לודובה, אשר ביצע פעולות נגד הגרמנים, שנועדו לסייע למורדים).

ב-30 ביוני 1943 נאסר רובצקי על ידי הגסטאפו בוורשה, ונשלח לברלין, שם נחקר על ידי נאצים רמי דרג כארנסט קלטנברונר, היינריך הימלר, יורגן שטרופ והיינריך מילר. הוצע לו לכרות ברית עם הנאצים נגד ברית המועצות אך הוא סירב. כפי הנראה נרצח במחנה זקסנהאוזן בשנת 1944.