אפאצ'י

קבוצה מבני השבט

אפאצ'י (Apache) הוא שם קיבוצי למספר שבטי אינדיאנים המתגוררים באזור דרום-מערב ארצות הברית, בעיקר באזורי אריזונה, ניו מקסיקו ושמורות אחרות בסביבה.

אוכלוסייה

השבט מונה כיום כ-19,000 ילידים. רובם חיים היום בשמורות ומתערבבים באוכלוסייה המקיפה אותם.

באוכלוסייה המסורתית מדוברות בעיקר שפות אינדיאניות, כגון: צ'יריקואה, ג'יקרילה, ליפאן, מסקרלו ואפאצ'ית מערבית. דתם של בני השבט היא השמאניזם.

מקור השם

השם "אפאצ'י" הגיע לאנגלית ממקור ספרדי, אך מקורו המדויק אינו ידוע. השם כנראה בא מן המילה הספרדית לדביבון "Mapache".

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות, נראה כי האפאצ'י הגיעו לצפון אמריקה בסביבות שנת 1000 לספירה. רובם היו נוודים ולא הקימו יישובים קבועים כמו קבוצות דרום-מערביות אחרות. ראיות אחרות מצביעות על כך שהיו נוודים שעברו מן הצפון לדרום ושצדו ביזונים במישורים הגדולים. בתחילת 1500 גרו באוהלים (טיפי) עד שעברו לאזור הקניונים. באפריל 1541 התהלך אחד הכובשים הספרדים פרנסיסקו קורנדו במישורי המזרח של אזור פואבלו וכתב:

לאחר 17 ימי טיול הגעתי לקבוצת אינדיאנים שעוקבים אחרי ביזון. הקבוצה נקראת קווארדוס. הם לא מפתחים את האדמה, אך אוכלים בשר ושותים את הדם של הציד שצדו. הם לובשים את עורות החיות וכל אחד לובש בגד אחר לעצמו. יש להם אוהלים עמידים וטובים עשויים מעור ביזון. כאשר הם עוזבים מקום כלשהו, הם עוקבים אחרי הבקר. יש להם כלבים שגוררים את הציד לאוהלים וגוררים את המטען."

על כן, קרא להם פרנסיסקו קורנדו "נוודי הכלב".

החיים המסורתיים

כל בני השבט חיו במשפחות מורחבות, שחיו באזור מסוים אך בנפרד. המשפחה המורחבת הכילה בדרך כלל בעל, אישה, ילדים לא-נשואים וילדות הנשואות יחד עם בעליהן וילדיהן. משפחה יכלה לעבוד עם משפחה אחרת עמה הייתה מתחלקת בכסף והייתה שותפה לה. בני שבט האפאצ'י היו ידועים כלוחמים נאמנים למולדתם.

מלחמות האפאצ'י

במשך המאה ה-19 נלחמו בכוחות האמריקאיים בדרום-מערב ארצות הברית. לעתים קרובות האדם הלבן או החוקים הפדרליים הכעיסו אותם. מנהיגם הידוע והעיקרי של לוחמי האפאצ'י היה ג'רונימו (Geronimo) אשר התנגד לכוחות האמריקאיים עד אשר נתפסו לוחמי השבט ב-1886 ונכנעו.

ראו גם

• המערב הפרוע