קדימה (אגודת סטודנטים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:16, 14 במרץ 2010

קדימה (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ^[1] ומשה שנירר. האגודה פעלה עד 1938.

האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי פרעות הסופות בנגב. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות לאומית ולמלחמה באנטישמיות ובהתבוללות. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה ^[2], שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום כרוז שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו לטבילה נוצרית ^[3]. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה בסיף ^[4], וכך התחבר אליה הרצל. ב-1889 הצטרף לאגודה איזידור שליט, שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות הציונית. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית לקונגרס הציוני הראשון ^[5].

נושא ההגנה העצמית היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל לאומץ לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כהכח ומכבי.

האגודה הייתה הארגון היהודי-לאומי הראשון במערב אירופה. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה (לונדון 1887, ברלין 1890 ועוד).

עם חברי האגודה נמנה גם זיגמונד פרויד. באגודה הברלינאית היו חברים חיים ויצמן ושמריהו לוין.

ע"ש התנועה רחוב בחיפה.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית א. שליט, "קדימה", דבר, 31.7.1942, 31 ביולי 1942
קדימה באתר הסוכנות היהודית

הערות שוליים

^ סמולנסקין נתן לתנועה את שמה במובנה הכפול הלאה ומזרחה.
^ מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית א. שליט, "קדימה", דבר, 31.7.1942, 31 ביולי 1942
^ מתוך אתרו של איתמר לוי
^ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת דוד תדהר, עמ' 1444.

[1] סמולנסקין נתן לתנועה את שמה במובנה הכפול הלאה ומזרחה.

[2] מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד

[3] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית א. שליט, "קדימה", דבר, 31.7.1942, 31 ביולי 1942

[4] מתוך אתרו של איתמר לוי

[5] אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו בעריכת דוד תדהר, עמ' 1444.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''קדימה''' (ב[[גרמנית]]: '''A.V. Kadima Wien''') הייתה [[אגודת סטודנטים]] [[יהודים]] שנוסדה ב[[וינה|ווינה]] ב-[[25 באוקטובר]] [[1882]] על ידי [[נתן בירנבאום]], [[ראובן בירר]], [[פרץ סמולנסקין]] <ref>סמולנסקין נתן לתנועה את שמה במובנה הכפול הלאה ומזרחה.</ref> ו[[משה שנירר]]. האגודה פעלה עד [[1938]].
-האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה <ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref>, שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]] {{הערה|{{דבר|[[איזידור שליט|א. שליט]]|"קדימה"|1942/07/31|00201|31.7.1942|@}}}}. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] <ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוי]</ref>, וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}} {{הערה|'''[[אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו]]''' בעריכת [[דוד תדהר]], עמ' 1444.}}.
+האגודה הוקמה הוקמה על רקע איסור אגודות סטודנטים לקבלת חברים יהודים ואחרי [[פרעות]] [[הסופות בנגב]]. מטרות האגודה היו לשמש בית לפעילות [[לאומיות|לאומית]] ולמלחמה ב[[אנטישמיות]] וב[[התבוללות]]. ראשי הקהילה היהודית לא ראו בעין יפה את פעילות האגודה <ref>[http://www.haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%A7&page=8 מדריך רחובות חיפה, אמציה פלד]</ref>, שכן היא כיוונה להתבדלות היהודים – במהופך למגמת ראשי הקהילה. במיוחד התנגשו דרכיהם לאחר פרסום [[כרזה|כרוז]] שבו דיברה התנועה על ההכרה העצמית של היהודים ועל ההשתייכות המשותפת שלהם. כל זאת על רקע מעשים, למשל, של בני רב הקהילה שנכנסו ל[[טבילה לנצרות|טבילה נוצרית]] {{הערה|{{דבר|[[איזידור שליט|א. שליט]]|"קדימה"|1942/07/31|00201|31.7.1942|@}}}}. בתחילת דרכה, בדומה לאגודות אחרות, עסקו חבריה ב[[סיף]] <ref>[http://www.itamar-books.co.il/?mode=nl&n=25 מתוך אתרו של איתמר לוי]</ref>, וכך התחבר אליה [[תיאודור הרצל|הרצל]]. ב-[[1889]] הצטרף לאגודה [[איזידור שליט]], שבהמשך היה לנשיאהּ. שליט התוודע בפעילותו להרצל, ועורר אותו לפעילות ה[[ציונות|ציונית]]. עם השנים הפך שליט למזכירו האישי. גם שאר חברי קדימה שימשו כתשתית האנושית ל{{ה|קונגרס הציוני הראשון}} {{הערה|'''[[אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]]''' בעריכת [[דוד תדהר]], עמ' 1444.}}.
 נושא [[הגנה עצמית|ההגנה העצמית]] היה רעיון מרכזי באגודה, כסמל ל[[אומץ]] לב אישי ולאומי. יוצאי האגודה הקימו מאוחר יותר אגודות ספורט כ[[הכח וינה|הכח]] ו[[מכבי (ספורט)|מכבי]].
-האגודה היתה הארגון היהודי-לאומי הראשון ב[[מערב אירופה]]. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה ([[לונדון]] 1887, [[ברלין]] 1890 ועוד).
+האגודה הייתה הארגון היהודי-לאומי הראשון ב[[מערב אירופה]]. דבר האגודה הופץ ברחבי אירופה, ובהמשך הוקמו אגודות נוספות בשם זה ([[לונדון]] 1887, [[ברלין]] 1890 ועוד).
-עם חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]]. באגודה הברלינאית היו חברים [[חיים וייצמן]] ו[[שמריהו לוין]].
+עם חברי האגודה נמנה גם [[זיגמונד פרויד]]. באגודה הברלינאית היו חברים [[חיים ויצמן]] ו[[שמריהו לוין]].
 ע"ש התנועה רחוב ב[[חיפה]].