מים קשים

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מים המכילים יוני סידן או יוני מגנזיום (גם לעיתים יוני ברזל תלת ערכיים או יוני מנגן) קרויים "מים קשים". בתגובה עם סבון, יוצרים יונים אלה חומרים קשה-תמס (קשים להמסה במים) השוקעים כגון הטבעת הנשארת סביב לאמבטיה לאחר הרחצה. פעולת הסבון משתפרת ככל שהמים נקיים יותר מיונים אלה ("מים רכים") כיוון שנוצרים פחות משקעים. פיתוח קבוצת חומרים חדשה בשם "דטרגנטים" שיפרה את איכות פעולת הניקוי, כיוון שהדטרגנטים אינם מגיבים עם יוני סידן ומגנזיום ולפיכך, לא יוצרים משקעים. ואולם בעייה חדשה נוצרה עם פיתוח הדטרגנטים, שכן הם מהווים מפגע סביבתי מזהם. יוני הסידן אחראיים גם להווצרות האבנית הנוצרת בעת חימום מים קשים, תוצאה של תגובת שיקוע של חומר קשה-תמס נוסף שהוא סידן פחמתי (גיר). האבנית השוקעת יכולה להוות בעייה חמורה במערכות בהם זורמים מים חמים כגון צנרת מפעלים, או צנרת ביתית. האבנית הנוצרת שוקעת וסותמת את הצינורות ומורידה ביעילות התהליכים המסתמכים על המים החמים הזורמים בהם. על מנת להתגבר על האבנית יש להשתמש בתערובת חומרים שאחד מהם הוא הסידן ההידרוקסי הקרוי "ליים" ושל הנתרן הפחמתי הקרוי "סודה לכביסה". התוצאה של השימוש בתערובת היא סילוק יוני מימן פחמתי ויוני מגנזיום מהמים והכנסת יוני נתרן קלי-תמס במקומם. כך לא נוצר משקע.