ראש חודש

ראש חודש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי. ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש עברי, ובחודשים שיש בהם שלושים יום - גם היום האחרון נחשב ראש חודש של החודש הבא. חשיבות ההכרזה על ראש חודש קריטית לקביעת החגים היהודיים, שכן הם תלויים בתאריך העברי, לפי החודשים העבריים.

ראש חודש בתנ"ך

מהתנ"ך נראה שראש חודש היה נחשב יום שבתון ממלאכה, על פי הפסוק בעמוס ח': "מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת, וְנִפְתְּחָה-בָּר?", וכן מפסוקים שבהם מופיע הצירוף של יום השבת ויום החודש כמועדים מיוחדים, כמו ביחזקאל מו: "שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית... יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ, וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ".
על פי המסופר בספר שמואל ניתן ללמוד כי בזמן המקרא צוין ראש החודש בשני ימים (ייתכן שמדובר בפעמים מסוימות), וכן כי בבית המלך נקראו כל בעלי המשרות לאכול לחם בחברת המלך. בעניין השביתה ממלאכה למדו הפרשנים מן הנזכר בפסוק "וַיֹּאמֶר-לוֹ יְהוֹנָתָן מָחָר חֹדֶשׁ (=ראש חודש)... וּבָאתָ אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה" שהחודש עצמו אינו יום מעשה, ומכאן מקור למנהג שהנשים לא עושות מלאכה בראש חודש.
מן הנאמר בספר מלכים בהקשר לנביא אלישע והאישה השונמית, ראש חודש היה גם זמן ההקבלה של הנביאים.

ראש החודש של חודש תשרי הוא יום ראש השנה בימינו אנו, אך ראש חודש ניסן היה ראש השנה הקדום, בו חודש תשרי היה החודש השביעי.

קביעת ראש חודש בעבר

על פי מסכת ראש השנה, בתקופה שבה קבעו את הלוח העברי על פי ראיית מולד הירח, היה ראש חודש נקבע על ידי הסנהדרין שחקרו עדים שהעידו שראו את המולד. אם אושרה העדות היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאה "מקודש, מקודש". לאחר מכן היו מעבירים את הידיעה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות בראשי ההרים. בשלב מסוים הדליקו השומרונים משואות משלהם ששיבשו את העברת הידיעה, ואז קבעו שההודעה על קידוש החודש תימסר על ידי שליחים.

במקרא מפורטים קורבנות מיוחדים שיש להקריב ביום ראש חודש בבית המקדש.

קביעת ראש חודש בימינו

בימינו ראש חודש נקבע מראש על פי הלוח שקבע הלל השני. בשבת שלפני ראש חודש מכריזים בבית הכנסת על ראש החודש. יש נוהגים להתענות ביום שלפני ראש חודש, והוא נקרא יום כיפור קטן.

דיני ראש חודש

מנהגי ראש חודש מתבטאים בעיקר בשינויים בתפילה: בתפילת עמידה ובברכת המזון מוסיפים את תפילת יעלה ויבוא, ובמהלך תפילת שחרית מוסיפים הלל וקריאה בתורה. אחרי תפילת שחרית מתפללים תפילת מוסף. אין אומרים תחנון.

בקהילות תימן נהוג לומר את הפיוט "שערי רחמים" ואת הפרק "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית של ראש חודש.

כאמור, בראש חודש נוהגים להוסיף בתפילה את ההלל. הלל נאמר על שום נס שקרא לעם ישראל במהלך ההיסטוריה. אולם, בראש חודש לא היה נס.

על פי המהר"ל, בראש חודש חוגגים את הנס שעתיד לבוא. החגים נחגגים על נס העבר, ולעומתם נחגג ראש חודש על הניסים העתידים.

אותו נס עתידי לפי המהר"ל, הוא הולדת הלבנה. בראש חודש הלבנה בהוולדה והיא עתידה לגדול במהלך החודש. הלבנה משולה לאור הרוחני בעולם. במהלך החודש נחשף האור הרוחני ומתגדל שמו של ה' בעולם וזהו הנס העתידי.

ראש חודש נחשב ביהדות כחגן של הנשים, בהקבלה למחזוריות של הירח, ולכן נכתב בהלכה שמינהג טוב של הנשים הוא שלא לעשות מלאכה בראש חודש. יש שסברו שמספיק לבצע שינוי ספונטני מיום חול רגיל. בכמה קהילות (למשל אצל יהודי גאורגיה ובכמה קהילות בצפון אפריקה ותימן) המנהג הוא שהנשים מדליקות נרות בליל ראש חודש.

ערב ראש חודש

ערך מורחב – יום כיפור קטן

יש הנוהגים לצום בכל ערב ראש חודש, ולעשות מעין "יום כיפור" ומכאן כינוי המנהג - "יום כיפור קטן". במקור אמורים לצום בראש חודש עצמו אולם מפאת העובדה שזהו יום שמחה, הנהיג רבי משה קורדובירו (מקובל צפתי, ורבו של האר"י) להתענות בערב ראש חודש.

ראש חודש אופיין כיום כפרה מהעובדה שיש להביא בו קרבן חטאת, וכן מהמדרש המובא במסכת שבועות (ט ע"ב), שבו מבקש הקב"ה לכאורה, שיביאו עליו כפרה שמיעט את הירח.

בנוסף לתענית יש הנוהגים לומר את "סדר יום כיפור קטן" המנובא בסידור וכלל קטעי תפילה ותחינה שונים.

קישורים חיצוניים

• הלכות ראש חודש וקידוש לבנה בקיצור שולחן ערוך
• מאמרים בנושא ראש חודש באתר "דעת"
• לוח שנה עברי ל-Outlook פתרון להוספת ראשי חודשים, תאריכים עבריים וחגים לתוכנת ה-Outlook.