בית השבעה – הבדלי גרסאות
מ קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים |
ככה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
למרות בידודם היחסי בשכונה, דיירי הבניין כמעט שלא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים. |
למרות בידודם היחסי בשכונה, דיירי הבניין כמעט שלא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים. |
||
בבית זה חיו וחיים דמויות יוצאות דופן כמו [[ |
בבית זה חיו וחיים דמויות יוצאות דופן כמו [[עזרא יכין]] לוחם הלח"י סופר ומרצה ושמעון ברמץ ז"ל שהיה בעיני שכניו הערבים "אבו ג'דעון - מוכתר הכפר", הוא הכיר את שכניו, דיבר בשפתם, דאג לשלומם והם רכשו לו כבוד רב. |
||
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים]] |
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים]] |
||
גרסה מ־13:19, 9 במאי 2010
בית השבעה הוא כינוי לבניין שבו גרות שבע משפחות אשר נמצא בכפר הערבי בית חנינא. בערב חג השבועות תשכ"ח כשנה לאחר שחרור העיר ירושלים התיישבו שבע משפחות בוגרי ברית החשמונאים ולח"י, על אדמות "כפר עברי" שננטש במלחמת השחרור.
הם ידעו על קיומם של 1500 דונם אדמות יהודיות מצפון לירושלים, במקום ששכן עד למלחמת ששת הימים הכפר העברי נווה יעקב.הם איתרו באותם שטחים בית שבנייתו הופסקה בכפר הערבי בית חנינא, והשיגו בעלות עליו.
בית השבעה היה הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים. למעשה זו אחת ההתנחלויות הראשונות שהוקמו.
הנוכחות היהודית בבית זה שכנעה את ראש הממשלה דאז לוי אשכול לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב הסמוכה שננטשה במלחמת העצמאות.הוא עמד במרפסת והשקיף על מה שהיה פעם נווה יעקב ואז אמר: "אם אתם יכולים לגור פה אפשר לגור גם שם". כך קיבל את ההחלטה להקים את שכונת "נווה יעקב" מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים .
למרות בידודם היחסי בשכונה, דיירי הבניין כמעט שלא סבלו מהתנכלויות שכניהם הערבים. בבית זה חיו וחיים דמויות יוצאות דופן כמו עזרא יכין לוחם הלח"י סופר ומרצה ושמעון ברמץ ז"ל שהיה בעיני שכניו הערבים "אבו ג'דעון - מוכתר הכפר", הוא הכיר את שכניו, דיבר בשפתם, דאג לשלומם והם רכשו לו כבוד רב.