תסמין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:21, 21 במאי 2010

תסמין (בלועזית: Symptom) הוא תופעה המאפיינת מחלה. המונח הלועזי סימפטום מורכב מהמילים Sym ("ביחד") ו-Piptein ("ליפול"), ומשמעותו המקורית ביוונית היא "תאונה". המונח העברי הוא נגזרת של המילה סימן (שורש סמ"נ), אולם בניגוד לסימן, שהוא ממצא אובייקטיבי בבדיקה הגופנית של החולה, תסמין הנו תלונתו הסובייקטיבית של החולה והוא מתייחס כמעט תמיד לתופעה בה יכול החולה לחוש. לדוגמה, החולה מתלונן על כאב גרון (תסמין) והרופא מוצא אודם ותפליט בגרון (סימנים).

מחלות מתאפיינות לעתים קרובות בתופעות פיזיולוגיות אותן ניתן לזהות רק בבדיקה רפואית, כגון שינוי בהרכב הדם, שינוי בריכוז המלחים בגוף, שינוי בקצב פעימות הלב או בלחץ הדם. עם זאת, סימנים אלה יכולים פעמים רבות להתבטא על פני השטח בתסמינים. לדוגמה: שינוי בהרכב הדם ובריכוז המלחים עלול לגרום להפחתה או הגברה בתחושות הצמא או הרעב; ריכוז מלחים גבוה עלול לגרום לזיעה מלוחה.

תסמינים יכולים להיגרם:

ישירות עקב פעולתם של גורמי המחלה: בסרטן העור, למשל, מופיעים גידולים נראים לעין על פני העור. זוהי תוצאה ישירה של פעולתם גורם המחלה - במקרה זה לעתים קרובות קרינת השמש, הגורמת למוטציות בחומר התורשתי של תאי העור ולהתפתחות גידולים.
באופן עקיף, עקב תופעות הנגרמות כתוצאה מפעולתם של גורמי המחלה: בדיזנטריה מתיישבים חיידקים (מהסוג Shigella) או פרוטיסטים (ממין Entamoeba histolytica) במעי הגס ומפרישים רעלנים הגורמים להרס תאים. פעולתם העיקרית של תאי המעי הגס - ספיגת מים מהמזון - נפגמת, דבר הגורם להפרשת מים בצואה - שלשול, התסמין העיקרי של דיזנטריה.
באופן עקיף, עקב פעולתו של הגוף במלחמתו בגורמי המחלה: אחד התסמינים השכיחים ביותר, אשר מופיעים במחלות רבות בהן מיקרואורגניזמים פתוגניים תוקפים את הגוף, הוא עלייה בטמפרטורת הגוף ("חום גבוה"). לאחר שתאי הדם הלבנים של מערכת החיסון מזהים את הפתוגן, הם מפרישים, בין השאר, חומרים הנודדים אל המוח והמורים לו להעלות את טמפרטורת הגוף. הדבר גורם לחולה לנוח ולהמעיט בתנועה, דבר המאפשר הקצאת אנרגיה רבה יותר למלחמה בפתוגן. בנוסף, חיידקים רבים חיים בצורה אידאלית בטמפרטורת הגוף (זאת הסיבה שהגוף מהווה עבורם סביבה נוחה להתרבות), והעלייה בטמפרטורה מביאה להאטה במחזור חייהם ואף למותם.

תסמונת (בלועזית: סינדרום, Syndrome) הוא כינוי למחלה בעלת תסמינים רבים, המופיעים במערכות ובאיברים שונים בגוף, ואשר לכאורה אינם קשורים האחד לשני. תסמונת אינה מהווה מושג מדעי נוקשה, ומחלות רבות אשר עונות לקריטריון שלעיל אינן מכונות "תסמונת". לרוב, נובע הדבר מסיבות היסטוריות.

טיפול תסמיני (סימפטומלי) הינו טיפול עקיף במחלה, אשר נועד להקל על התסמינים אך לא לרפא את המחלה. התסמין העיקרי של טרשת נפוצה, למשל, הוא ניוון שרירים. פיזיותרפיה מהווה טיפול תסמיני הבא להאט את הניוון ולשפר את היכולת המוטורית. עם זאת, גם עם טיפול פיזיותרפי אינטנסיבי נשארים גורמי המחלה בגוף. עם הפסקת הטיפול, חוזרים התסמינים ומופיעים שוב.

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 תסמינים יכולים להיגרם:
-* ישירות עקב פעולתם של גורמי המחלה: ב[[סרטן העור]], למשל, מופיעים גידולים נראים ל[[עין]] על פני ה[[עור]]. זוהי תוצאה ישירה של פעולתם גורם המחלה - במקרה זה לעתים קרובות [[קרינת השמש]], הגורמת ל[[מוטציה|מוטציות]] ב[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] של [[תא|תאי]] העור ולתפתחות גידולים.
+* ישירות עקב פעולתם של גורמי המחלה: ב[[סרטן העור]], למשל, מופיעים גידולים נראים ל[[עין]] על פני ה[[עור]]. זוהי תוצאה ישירה של פעולתם גורם המחלה - במקרה זה לעתים קרובות [[קרינת השמש]], הגורמת ל[[מוטציה|מוטציות]] ב[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] של [[תא|תאי]] העור ולהתפתחות גידולים.
 * באופן עקיף, עקב תופעות הנגרמות כתוצאה מפעולתם של גורמי המחלה: ב[[דיזנטריה]] מתיישבים [[חיידקים]] (מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''[[שיגלה|Shigella]]'') או [[פרוטיסט|פרוטיסטים]] (מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''[[Entamoeba histolytica]]'') ב[[מעי|מעי הגס]] ומפרישים [[רעלן|רעלנים]] הגורמים להרס תאים. פעולתם העיקרית של תאי המעי הגס - ספיגת [[מים]] מה[[מזון]] - נפגמת, דבר הגורם להפרשת מים ב[[צואה]] - [[שלשול]], התסמין העיקרי של דיזנטריה.
 * באופן עקיף, עקב פעולתו של הגוף במלחמתו בגורמי המחלה: אחד התסמינים השכיחים ביותר, אשר מופיעים במחלות רבות בהן [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] [[פתוגניות|פתוגניים]] תוקפים את הגוף, הוא [[חום (תסמין)|עלייה בטמפרטורת הגוף]] ("חום גבוה"). לאחר ש[[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]] של [[מערכת החיסון]] מזהים את הפתוגן, הם מפרישים, בין השאר, חומרים הנודדים אל ה[[מוח]] והמורים לו להעלות את טמפרטורת הגוף. הדבר גורם לחולה לנוח ולהמעיט בתנועה, דבר המאפשר הקצאת [[אנרגיה]] רבה יותר למלחמה בפתוגן. בנוסף, חיידקים רבים חיים בצורה אידאלית בטמפרטורת הגוף (זאת הסיבה שהגוף מהווה עבורם סביבה נוחה להתרבות), והעלייה בטמפרטורה מביאה להאטה במחזור חייהם ואף ל[[מוות|מותם]].