גרענת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ca:Tracoma
Odedee (שיחה | תרומות)
עריכה והגהה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:SOA-conjunctivitis.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הגרעינים בלחמית העפעף בגרענת]]
[[תמונה:SOA-conjunctivitis.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה הגרעינים בלחמית העפעף בגרענת]]
[[קובץ:Trachoma hashkafa010708.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גרענת בארץ ישראל - מאמר בעיתון "השקפה" משנת 1904]]

'''גרענת''' (בלטינית: '''Trachoma''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מדבקת|מדבקת]] של ה[[עין|עיניים]] הנגרמת על ידי ה[[חיידק]] כלמידיה טרכומטיס (''Chlamydia trachomatis''). השם הלועזי "טרכומה" – ב[[יוונית]] עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של [[לחמית]] ה[[עפעף|עפעפיים]] בשלב הפעיל של המחלה.
'''גרענת''' (ב[[לטינית]]: '''Trachoma''') היא [[מחלה זיהומית]] [[מחלה מדבקת|מדבקת]] של ה[[עין|עיניים]] הנגרמת על ידי ה[[חיידק]] כלמידיה טרכומטיס (''Chlamydia trachomatis''). השם הלועזי "טרכומה" – ב[[יוונית]] עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של [[לחמית]] ה[[עפעף|עפעפיים]] בשלב הפעיל של המחלה.


המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מה[[אף]] ומה[[גרון]] של החולים או מגע עם בגדים ו[[מגבת|מגבות]] שזוהמו בהפרשות האלה.
המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מה[[אף]] ומה[[גרון]] של החולים או מגע עם בגדים ו[[מגבת|מגבות]] שזוהמו בהפרשות האלה.


הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור ו[[היגיינה]] ירודים. זאת "מחלת עוני" מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור ו[[היגיינה]] ירודים ("מחלת משפחה"). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם: חוסר ב[[מים]] זורמים, חוסר מתקני שירותים, [[עוני]], [[זבוב|זבובים]], דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.
הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור ו[[היגיינה]] ירודים. זאת "מחלת עוני" מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור והיגיינה ירודים ("מחלת משפחה"). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם חוסר ב[[מים]] זורמים, חוסר מתקני שירותים, [[עוני]], [[זבוב|זבובים]], דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.


הגרענת ידועה עוד מימי קדם. ההתעניינות בה הופיעה בסוף [[המאה ה-18]] כאשר חייליו של [[נפוליאון]] שכבשו את [[מצרים]] חלו שם בגרענת ובשובם הפיצו אותה בארצות [[אירופה]]. אז ניתן לגרענת המונח "קדחת עיניים מצרית" (Opthalmia Aegyptiaca).
הגרענת ידועה עוד מימי קדם. ההתעניינות בה הופיעה בסוף [[המאה ה-18]] כאשר חייליו של [[נפוליאון]] שכבשו את [[מצרים]] חלו שם בגרענת ובשובם הפיצו אותה בארצות [[אירופה]]. אז ניתן לגרענת המונח "קדחת עיניים מצרית" (Opthalmia Aegyptiaca).
שורה 15: שורה 15:
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. בשנת [[1914]] התקיים ב[[ירושלים]] כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת.
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. בשנת [[1914]] התקיים ב[[ירושלים]] כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת.


כיום- בגלל שיפור בתנאי החיים ירדה שכיחות המחלה. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים ב[[אפריקה]], ב[[אסיה]], ב[[אמריקה הלטינית]] וב[[מזרח התיכון]].
כיום ירדה שכיחות המחלה, בגלל שיפור בתנאי החיים. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים ב[[אפריקה]], ב[[אסיה]], ב[[אמריקה הלטינית]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].

[[ארגון הבריאות העולמי]] לקח על עצמו משימה לחסל את הגרענת עד שנת 2020. התוכנית מטפלת בשלב החריף, בשלב הצלקתי ובשיפור התנאים ההיגיינים.


[[ארגון הבריאות העולמי]] לקח על עצמו לחסל את הגרענת עד שנת 2020. התוכנית מטפלת בשלב החריף, בשלב הצלקתי ובשיפור תנאי ההיגיינה.
בשלב החריף הטיפול הוא במנה יחידה של [[אזיטרומיצין]] דרך הפה (20מ"ג/ק"ג) או מריחה של משחת [[טטרציקלין]] על העפעפיים, פעמיים ביום במשך ששה שבועות. כיום מעדיפים אזיטרומיצין במנה אחת.


בשלב החריף הטיפול הוא במנה יחידה של [[אזיטרומיצין]] דרך הפה (20 מ"ג/ק"ג) או מריחה של משחת [[טטרציקלין]] על העפעפיים, פעמיים ביום במשך ששה שבועות. כיום מעדיפים אזיטרומיצין במנה אחת.
בשלב הצלקתי מבוצעים ניתוחים פלסטים בעפעפיים למנוע את מגע הריסים בקרנית.


בשלב הצלקתי מבוצעים ניתוחים פלסטיים בעפעפיים כדי למנוע את מגע הריסים בקרנית.
היות והמחלה מתחילה בילדות מופעלת תוכנית לחינוך לשטיפה ונקיון הפנים של הילדים. יש כיום עדיין 150 מליון חולים בגרענת בעולם. 6 מיליון עיוורים כתוצאה ממחלה זו, רובם בגיל העמידה והזקנה.


הואיל והמחלה מתחילה בילדות מופעלת תוכנית לחינוך לשטיפה וניקיון הפנים של הילדים. יש כיום עדיין 150 מליון חולים בגרענת בעולם. 6 מיליון עיוורים כתוצאה ממחלה זו, רובם בגיל העמידה והזקנה.
[[קובץ:Trachoma hashkafa010708.jpg|מרכז|ממוזער|600px|גרענת בארץ ישראל - מאמר בעיתון "השקפה" משנת 1904]]


{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}

גרסה מ־22:55, 1 ביוני 2010

מראה הגרעינים בלחמית העפעף בגרענת
גרענת בארץ ישראל - מאמר בעיתון "השקפה" משנת 1904

גרענתלטינית: Trachoma) היא מחלה זיהומית מדבקת של העיניים הנגרמת על ידי החיידק כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis). השם הלועזי "טרכומה" – ביוונית עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של לחמית העפעפיים בשלב הפעיל של המחלה.

המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מהאף ומהגרון של החולים או מגע עם בגדים ומגבות שזוהמו בהפרשות האלה.

הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים. זאת "מחלת עוני" מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור והיגיינה ירודים ("מחלת משפחה"). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם חוסר במים זורמים, חוסר מתקני שירותים, עוני, זבובים, דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.

הגרענת ידועה עוד מימי קדם. ההתעניינות בה הופיעה בסוף המאה ה-18 כאשר חייליו של נפוליאון שכבשו את מצרים חלו שם בגרענת ובשובם הפיצו אותה בארצות אירופה. אז ניתן לגרענת המונח "קדחת עיניים מצרית" (Opthalmia Aegyptiaca).

זמן הדגירה של החיידק הוא 5 - 12 ימים. בתחילה מופיעה דלקת של הלחמית. העין מאדימה ומתחילה הפרשה. בשלב מתקדם מופיעים תסנינים של לימפוציטים בלחמית העפעף העליון. תסנינים אלה מופיעים כגושים קטנים בצורה של גרעינים ומכאן שם המחלה בעברית.

ההסננה יכולה להופיע גם בקרנית ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב הצלקתי. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים הריסים כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת עיוורון.

הגרענת הייתה נפוצה גם בארץ ישראל בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. בשנת 1914 התקיים בירושלים כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת.

כיום ירדה שכיחות המחלה, בגלל שיפור בתנאי החיים. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים באפריקה, באסיה, באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון.

ארגון הבריאות העולמי לקח על עצמו לחסל את הגרענת עד שנת 2020. התוכנית מטפלת בשלב החריף, בשלב הצלקתי ובשיפור תנאי ההיגיינה.

בשלב החריף הטיפול הוא במנה יחידה של אזיטרומיצין דרך הפה (20 מ"ג/ק"ג) או מריחה של משחת טטרציקלין על העפעפיים, פעמיים ביום במשך ששה שבועות. כיום מעדיפים אזיטרומיצין במנה אחת.

בשלב הצלקתי מבוצעים ניתוחים פלסטיים בעפעפיים כדי למנוע את מגע הריסים בקרנית.

הואיל והמחלה מתחילה בילדות מופעלת תוכנית לחינוך לשטיפה וניקיון הפנים של הילדים. יש כיום עדיין 150 מליון חולים בגרענת בעולם. 6 מיליון עיוורים כתוצאה ממחלה זו, רובם בגיל העמידה והזקנה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.