פריקינג

פְריקינג (אנגלית: Phreaking) הוא ביטוי סלנג שמתאר פריצה למערכות טלפוניה ושימוש לא חוקי בהן. מומחי הפריקינג משתמשים בצלילים בתדירויות מסוימות שמשמשים לאיתות (Signaling) פנימי במערכות טלפוניה אנלוגיות. מומחי הפריקינג מכונים פְריקֶרים.

הפריקרים הראשונים בארצות הברית

הפריצות החלו בארצות הברית בתחילת שנות ה-70, כאשר אחד הפורצים הראשונים היה ג'ו ה"שורק". ג'ו, עיוור מלידה, יכל לשרוק כישרון מיוחד של שריקה בטון מושלם בתדירות 2600 הרץ. טון זה אפשר למי שהיה שורק אותו לבצע שיחות חינם בטלפון, כלומר לא חוקיות.

פריקרים אחרים בנו קופסאות שזכו לכינוי "קופסאות כחולות" שהיו יכולות ליצור באופן מלאכותי טון של 2600 הרץ. לפי שמועות היו פריקרים מרחבי אמריקה מתקשרים לג'ו ה"שורק", כדי שיכוון את הקופסאות הכחולות שלהם. בין בוני הקופסאות הללו היה סטיב ווזניאק, אחד המייסדים של חברת אפל.

פריקר מפורסם אחר היה סטיוארט נלסון, סטודנט ב-MIT. נלסון למד לתכנת את מחשבי MIT כך שיתנו לו גישה לרשת הטלפון. לטענתו, נבע העניין שלו בפריקינג מכך שהיה מעוניין לגלות כיצד המערכת פועלת, ולא מתוך רצון לפגוע בה ולהרוס אותה.

אחד הפריקרים המפורסמים ביותר הוא ג'ון דראפר, המכונה "קפטן קראנץ'", על שם צעצוע מצפצף, (משרוקית) שהיה מצורף לקופסאות דגנים בשם זה. כשחסמו את החור השלישי במשרוקית, היא הייתה משמיעה טון בתדירות 2600 הרץ. גם קפטן קראנץ' היה אחד הראשונים שבנו קופסאות כחולות. בנוסף, בנה גם קופסאות שיכלו ליצור טונים שונים, כדי לקבל גישה למערכות טלפוניה שונות.

פריקרים כיכבו במספר סרטים הוליוודיים, ביניהם "שודדי עמק הסיליקון", "האקרז 1", "האקרז 2", ו"סניקרז".

פריקינג בישראל

מאז שהפכו מרכזיות הטלפון לדיגיטליות נמנע הפריקינג החובבני. פריקינג מודרני מאופיין בעיקר על ידי גניבת סיסמאות לגישה מרחוק למרכזיות, ועל ידי ניתוח תעבורת טלפוניה.

המקרה המפורסם ביותר של פריקינג בישראל קרה במרכזיות דיגיטליות בשנות ה-90. הפריקינג בוצע על ידי שלושה אחים עוורים ממשפחת בדיר מכפר קאסם. הם פיתחו יכולת לזהות את צלילי החיוג הדיגיטליים (DTMF), וכך למצוא ססמאות שעזרו להם לפרוץ למרכזיות שונות ולמערכות של תאים קוליים. בין המרכזיות שנפרצו היו המרכזיות של חברות "דיגיטל", "פלאפון", "קומברס", גלי-צה"ל ועוד.

האחים ניצלו חדירות אלו לביצוע שיחות טלפון בינלאומיות בחינם ומכרו שיחות חינם לאחרים. יש הטוענים שהרוויחו מכך קרוב ל-20 מיליון שקלים. האח הבכור, מונדיר בדיר, קיבל עונש של חמש שנות מאסר על מעשיו.

שאלה: אתה יכול על ידי שמיעה של הקשת מספר טלפון לזהות מה הספרה שחוייגה? תשובה: כן.
...
שאלה: איך סיגלת לעצמך את אותה יכולת?
תשובה: זה עניין מוזיקלי יותר. אדם שמבין קצת במוזיקה, גם מוזהר יש לו את היכולת הזאת, כששומעים שיר הוא יכול לדעת באיזה תווים מנוגן השיר. זה מה שקרה במצב שלי, יש לי אוזן מוזיקלית שעל ידי שמיעה יכולתי לדעת את הטון. הצליל של הטלפון מקש מספר 1 ומקש מספר 2 מורכב בצורה מסוימת תו מוזיקלי. זה מה שסיגל אותי להבין את הצלילים האלו.

— מתוך פרוטוקול המשפט

ראו גם

• האקינג
• האקר
• קראקר
• האחים בדיר

קישורים חיצוניים

• הכרעת הדין במשפטם של האחים בדיר - כולל פירוט של דרכי פעולתם.
• אהוד מלץ, אנו ילדי הפלא, באתר הארץ, 21.11.2001, כתבה על האחים בדיר ועל פריקרים