בית השבעה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכתוב, מקורות
(אין הבדלים)

גרסה מ־13:19, 18 ביוני 2010

בית השבעה הוא כינוי לבניין שנמצא בכפר הערבי בית חנינא מצפון לירושלים, בו התיישבו שבע משפחות ב-1968. ההתיישבות נחשבת לאחת ההתנחלויות הראשונות שהוקמו ביהודה ושומרון.

בערב חג השבועות בשנת 1968, כשנה לאחר כיבוש מזרח ירושלים ואזור יהודה ושומרון על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, איתרו את המבנה שבע משפחות מיוצאי הארגונים ברית החשמונאים ולח"י. המבנה נמצא על אדמות "כפר עברי"[1], שמה הקודם של שכונת נווה יעקב שננטשה במלחמת השחרור. המשפחות השיגו בעלות על המבנה והתיישבו בו.

בית השבעה היה בתקופה זו הבית הצפוני ביותר בירושלים שבו התיישבו יהודים לאחר מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במבנה תרמה להחלטתו של ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, שביקר במקום, לבנות מחדש את שכונת נווה יעקב בתחילת שנות ה-70.[2]

דיירי הבית לא סבלו כמעט מהתנכלויות שכניהם הערבים בשכונה[3], וחלקן אף זכו לכבוד מיוחד מצד השכנים, בהם שמעון ברמץ, שכּוּנה בפיהם "מוכתר הכפר".[1]

במבנה ממשיכות כיום להתגורר מספר משפחות, בהם עזרא יכין, יוצא לח"י, סופר ומרצה.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 שרה ברנע, סוף עונת החשמונאים, 9 בפברואר 2009, אתר nrg
  2. ^ מתוך דברים לזכרה של רחל ענבר, מהמתיישבות הראשונות במקום. "אמנה", גיליון 20
  3. ^ יואל יעקבי, חשמונאים בזמן הזה, 6 בדצמבר 2007, אתר ערוץ 7