אלצ'ידה דה גספרי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ro:Alcide De Gasperi
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Stamps of Germany (BRD) 1968, MiNr 555.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלצ'ידה דה גספרי על בול של גרמניה הפדרלית משנת 1968]]
[[קובץ:Stamps of Germany (BRD) 1968, MiNr 555.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלצ'ידה דה גספרי על בול של גרמניה הפדרלית משנת 1968]]
'''אלצ'ידה דה גספרי'' ('''Alcide De Gasperi'''{{כ}}; [[3 באפריל]] [[1881]] - [[19 באוגוסט]] [[1954]]) היה [[מדינאי]] [[איטליה|איטלקי]], מיסד [[המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה]], וראש [[ממשלת איטליה]] הראשון שמונה מטעמה, בין השנים [[1945]]-[[1953]]. דה גספרי נחשב לאחד ממייסדי [[האיחוד האירופי]] יחד עם [[רוברט שומאן (מדינאי)|רוברט שומאן]] ה[[צרפת]]י ו[[קונרד אדנאור]] ה[[גרמניה|גרמני]].
'''אלצ'ידה דה גספרי'' ('''Alcide De Gasperi'''{{כ}}; [[3 באפריל]] [[1881]] - [[19 באוגוסט]] [[1954]]) היה [[מדינאי]] [[איטליה|איטלקי]], מיסד [[המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה]], וראש [[ממשלת איטליה]] הראשון שמונה מטעמה, בין השנים [[1945]]-[[1953]]. דה גספרי נחשב לאחד ממייסדי [[האיחוד האירופי]] יחד עם [[רוברט שומאן (מדינאי)|רוברט שומאן]] ה[[צרפת]]י ו[[קונרד אדנאואר]] ה[[גרמניה|גרמני]].


דה-גספרי נולד בפרובינציית [[טרנטו (נפה)|טרנטו]], אזור שהיה שייך ל{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}. בשנת [[1896]] הוא הצטרף לשורות המפלגה הסוציאליסטית-[[נצרות|נוצרית]]. בשנת [[1911]] הוא נבחר לחבר ב[[רייכסטג]] ה[[אוסטרי]], בתפקיד זה כיהן עד שנת [[1917]]. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]], הצטרף חבל טרנטו לממלכת איטליה, ודה-גספרי קיבל [[אזרחות]] איטלקית.
דה-גספרי נולד בפרובינציית [[טרנטו (נפה)|טרנטו]], אזור שהיה שייך ל{{ה|אימפריה האוסטרו-הונגרית}}. בשנת [[1896]] הוא הצטרף לשורות המפלגה הסוציאליסטית-[[נצרות|נוצרית]]. בשנת [[1911]] הוא נבחר לחבר ב[[רייכסטג]] ה[[אוסטרי]], בתפקיד זה כיהן עד שנת [[1917]]. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]], הצטרף חבל טרנטו לממלכת איטליה, ודה-גספרי קיבל [[אזרחות]] איטלקית.

גרסה מ־19:37, 4 ביולי 2010

אלצ'ידה דה גספרי על בול של גרמניה הפדרלית משנת 1968

אלצ'ידה דה גספרי ('Alcide De Gasperi‏; 3 באפריל 1881 - 19 באוגוסט 1954) היה מדינאי איטלקי, מיסד המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, וראש ממשלת איטליה הראשון שמונה מטעמה, בין השנים 1945-1953. דה גספרי נחשב לאחד ממייסדי האיחוד האירופי יחד עם רוברט שומאן הצרפתי וקונרד אדנאואר הגרמני.

דה-גספרי נולד בפרובינציית טרנטו, אזור שהיה שייך לאימפריה האוסטרו-הונגרית. בשנת 1896 הוא הצטרף לשורות המפלגה הסוציאליסטית-נוצרית. בשנת 1911 הוא נבחר לחבר ברייכסטג האוסטרי, בתפקיד זה כיהן עד שנת 1917. לאחר התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הצטרף חבל טרנטו לממלכת איטליה, ודה-גספרי קיבל אזרחות איטלקית.

ב-1919 ייסד דה גספרי את המפלגה העממית האיטלקית וב-1921 הוא נבחר לפרלמנט האיטלקי עד שנת 1924. באותן שנים עלתה המפלגה הפשיסטית לשלטון באיטליה. מפלגתו של דה גספרי הצטרפה לקואליציה בראשותו של בניטו מוסוליני באוקטובר 1922, אך לאחר שהשתלט מוסוליני על מוסדות השלטון באיטליה והנהיג שינויים בחוקת המדינה, פרשה מפלגתו של דה גספרי מהקואליציה.

ב-1924 הפך למעשה דה גספרי, לראש המחנה הפוליטי המתנגד למפלגה הפשיסטית. בנובמבר 1926 הוציא מוסוליני את מפלגתו של דה גספרי מחוץ לחוק, ובשנת 1927 נעצר דה גספרי על ידי המשטר ונשפט למאסר, ממנו יצא בלחצם של מוסדות הכנסייה והוותיקן ב-1928.

בשנת 1929 קיבל דה גספרי מקלט מדיני בוותיקן ברומא, שם הוא שימש כספרן בספריית הוותיקן במשך 14 שנים עד נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה בשנת 1943.

במהלך מלחמת העולם השנייה, הקים דה גספרי את המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, ובשנת 1945 הוא התמנה לראש ממשלת איטליה. דה גספרי שימש כראש ממשלת איטליה במהלך שמונה השנים.

תחת שלטונו הפכה איטליה בשנת 1946 מממלכה לרפובליקה, הצטרפה לנאט"ו ב-1949 וחיזקה את יחסיה עם ארצות הברית שסייעה לשיקום כלכלת איטליה באמצעות "תוכנית מרשל". בשנות שלטונו של דה גספרי הפכה איטליה גם לאחת ממייסדות האיחוד האירופי אשר החל את תחילת דרכו ב"איחוד קהילת הפחם והפלדה".

לאחר ירידת כוחה של המפלגה הדמוקרטית נוצרית בבחירות בשנת 1953, ולאחר שגברו הקולות במפלגה נגד שלטונו הריכוזי של דה-גספרי, הוא החליט להתפטר מתפקידו. חודשיים לאחר מכן, בשנת 1954 מת דה גספרי. קברו נמצא בבזיליקת סן לורנצו שמחוץ לחומות רומא.

דה-גספרי נחשב לאחד מבכירי המדינאים באיטליה במאה ה-20. הוא נחשב למנהיג אמיץ אשר התנגד למשטר הפשיסטי ואשר שיקם את איטליה לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה.