עומדים על כתפי ענקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:45, 19 ביולי 2010

ננסים עומדים על כתפי ענקים (בלטינית nanos gigantum humeris insidentes) היא מטפורה מערבית שמתייחסת להכרה בהישגים החשובים של העבר כבסיס להתקדמות האינטלקטואלית בהווה.

מקור ושימוש

השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן המאה ה-12, ומיוחס לפילוסוף הצרפתי הניאו-פלטוני, ברנאר משארטר. החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"תוספות רי"ד‏‏"^[1] השתמש בביטוי (אותו שמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר בתורה^[2]. גם בהקדמה לספר "שיבולי הלקט", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" לספר המצוות להרמב"ם, שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".

בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק לכריסטופורוס הקדוש, הנושא את ישו התינוק על כתפיו.

שימוש מפורסם במטפורה הוא של אייזק ניוטון במאה ה-17 שכתב לעמיתו‏‏^[3] רוברט הוק: "מה שדקארט עשה היה צעד טוב. אתה הוספת רבות בכיוונים שונים, במיוחד כשלקחת בחשבון את הצבעים של צלחות דקות בהקשר פילוסופי. אם אני הצלחתי לראות קצת רחוק יותר, זה מפני שעמדתי על כתפי ענקים"‏‏^[4]. הציטוט מניוטון מופיע על קצה מטבע שתי לירות שטרלינג הבריטי, שמעוצב כסמל להתקדמות הטכנולוגית‏‏^[5].

בניגוד לעמדה המוצגת במטפורה, סיפר ניטשה בספרו "כה אמר זרתוסטרא‏‏"^[6] כי טיפס על הר גבוה עם גמד על כתפיו, אולם, כשהגיעו לפסגה, הגמד לא הצליח לראות את החזון שנשקף ממנה. במקום אחר ניטשה כותב כי אם יש התקדמות כלשהי בפילוסופיה, היא נעשית באמצעות אותם ענקים, נדירים שבבני האדם, הצועקים אחד לשני מעבר לתהום הדורות.

חברת גוגל משתמשת בביטוי כסיסמה של מנוע החיפוש האקדמי שלה (Google Scholar).

ראו גם

ירידת הדורות

לקריאה נוספת

על כתפי ענקים, תולדות הפולמוס בין אחרונים לראשונים בהגות היהודית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, אברהם מלמד. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, ינואר 2003
On The Shoulders of Giants: A Shandean Postscript, Free Press 1965, מאת רוברט קינג מרטון

קישורים חיצוניים

היסטוריה של הביטוי (אנגלית)

הערות שוליים

^ ‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏
^ ‏ראו ירידת הדורות‏
^ ‏5 בפברואר 1676‏
^ ‏היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה בעל חטוטרת
^ ‏http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx‏
^ בפרק שכותרתו "‏על חזון וחידה"

[1] ‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏

[2] ‏ראו ירידת הדורות‏

[3] ‏5 בפברואר 1676‏

[4] ‏היו שראו זאת כעקיצה אירונית המתייחסת להוק שהיה בעל חטוטרת

[5] ‏http://www.royalmint.gov.uk/Corporate/BritishCoinage/CoinDesign/TwoPoundCoin.aspx‏

[6] בפרק שכותרתו "‏על חזון וחידה"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==מקור ושימוש==
-השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]] ומיוחס לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|ניאו-פלטוני]], [[ברנאר מ[[שארטר]]]]. החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]‏‏"<ref>‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏</ref> השתמש בביטוי כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]]<ref>‏ראו [[ירידת הדורות]]‏</ref>. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
+השימוש המתועד הראשון בביטוי הוא מן [[המאה ה-12]], ומיוחס לפילוסוף הצרפתי ה[[ניאופלטוניזם|ניאו-פלטוני]], [[ברנאר משארטר|ברנאר]] מ[[שארטר]]. החל מהמאה ה-13, התרחב השימוש גם בכתבים יהודיים, לאחר שבעל ה"[[תוספות רי"ד]]‏‏"<ref>‏שו"ת הרי"ד, סימן סב‏</ref> השתמש בביטוי (אותו שמע בסביבתו הנוצרית) כדי להצדיק את האפשרות לחלוק על הקדמונים, שנחשבו לגדולים יותר ב[[תורה]]<ref>‏ראו [[ירידת הדורות]]‏</ref>. גם בהקדמה לספר "[[שיבולי הלקט]]", המחבר מביא משל זה בשם "אחד מחכמי אומות העולם". ידועה גם ההקדמה של מחבר "מגילת אסתר" ל[[ספר המצוות להרמב"ם]], שבין היתר משתמש בנימוק זה "שהביא החכם הרופא שלמה אלמולי" כדי להצדיק "איך מלאני לבי לבא ולסתור דבר מדברי הראשונים, והמה חכמים מחוכמים".
 בסמליות האמנותית בנצרות משויכת התמונה של ילד הרוכב על גבי ענק ל[[כריסטופורוס הקדוש]], הנושא את [[ישו]] התינוק על כתפיו.