שערים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''שערים''' היה עיתונה היומי של מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]].
'''שערים''' היה עיתונה היומי של מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]].


העיתון החל לצאת בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) באופן בלתי סדיר. בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]). כעבור שנה החל להופיע שוב כ[[שבועון]], עד לשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]).
העיתון החל לצאת בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) באופן בלתי סדיר. בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]). כעבור שנה החל להופיע שוב כ[[שבועון]], בעריכת מאיר הלחמי, עד לשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]).


עורכו הראשון היה [[יעקב ברונר]], וסגנו היה [[יהודה נחשוני]] (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש [[ישיבת השומרון]]), אריה אלברט ונח ציינווירט.
עורכו הראשון היה [[יעקב ברונר]], וסגנו היה [[יהודה נחשוני]] (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש [[ישיבת השומרון]]), אריה אלברט ונח ציינווירט.

גרסה מ־01:08, 21 ביולי 2010

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.

העיתון החל לצאת בשנת תרצ"ה (1935) באופן בלתי סדיר. בשנת תשי"א (1951) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת תשמ"א (1981). כעבור שנה החל להופיע שוב כשבועון, בעריכת מאיר הלחמי, עד לשנת תשנ"ה (1995).

עורכו הראשון היה יעקב ברונר, וסגנו היה יהודה נחשוני (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש ישיבת השומרון), אריה אלברט ונח ציינווירט.

בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים של רבנים, סופרים, משוררים ואישי ציבור דתיים, ובהם הרב איסר פרנקל, הרב בן ציון פירר, יוסף צבי רימון, יעקב רימון, הרב דוד הלחמי ועוד. כבטאון פא"י הביא העיתון את עמדת המפלגה בנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק. עיקר תפוצתו הייתה בקרב אנשי פא"י, והוא נשלח אל רבנים ואישי ציבור חרדים ודתיים בארץ ובחו"ל.

פרשנים פוליטיים מייחסים לעיתון את הצעד הראשון שהוביל למהפך בבחירות 1977. בשנת 1976 חשף כתב העיתון ישראל קצובר כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976 על ידי החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין ופיזור הכנסת, והוביל בעקיפין למהפך בבחירות.

שנות הוצאתו של "שערים" משקפות במידה רבה את כוחה של המפלגה ואת תהליך התפוררותה שהחל בשנות השבעים.

בשנת תשס"ה (2005) נעשה ניסיון על ידי שרידי פא"י, בראשות חנוך ורדיגר (בנו של אברהם ורדיגר), לחדש את הופעת העיתון כירחון, ובגלגול זה יצאו 11 גיליונות, בעריכת העיתונאי אהרון קורנפלד, עד שנסגר סופית.


ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:אין בינוויקי