שערים – הבדלי גרסאות
עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''שערים''' היה עיתונה היומי של מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]. |
'''שערים''' היה עיתונה היומי של מפלגת [[פועלי אגודת ישראל]]. |
||
העיתון החל לצאת בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) באופן בלתי סדיר. בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]). כעבור שנה החל להופיע שוב כ[[שבועון]], עד לשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]). |
העיתון החל לצאת בשנת [[תרצ"ה]] ([[1935]]) באופן בלתי סדיר. בשנת [[תשי"א]] ([[1951]]) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת [[תשמ"א]] ([[1981]]). כעבור שנה החל להופיע שוב כ[[שבועון]], בעריכת מאיר הלחמי, עד לשנת [[תשנ"ה]] ([[1995]]). |
||
עורכו הראשון היה [[יעקב ברונר]], וסגנו היה [[יהודה נחשוני]] (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש [[ישיבת השומרון]]), אריה אלברט ונח ציינווירט. |
עורכו הראשון היה [[יעקב ברונר]], וסגנו היה [[יהודה נחשוני]] (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש [[ישיבת השומרון]]), אריה אלברט ונח ציינווירט. |
גרסה מ־01:08, 21 ביולי 2010
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל.
העיתון החל לצאת בשנת תרצ"ה (1935) באופן בלתי סדיר. בשנת תשי"א (1951) הפך העיתון ליומון, שיצא עד לשנת תשמ"א (1981). כעבור שנה החל להופיע שוב כשבועון, בעריכת מאיר הלחמי, עד לשנת תשנ"ה (1995).
עורכו הראשון היה יעקב ברונר, וסגנו היה יהודה נחשוני (רזמיבש), ומשנות השישים ואילך החליפו נחשוני, שערך את העיתון במשך שנים רבות עד לסגירתו. בין עיתונאיו נמנו: נפתלי קראוס, משה קרובקה (אביו של הרב זאב קרוב, ראש ישיבת השומרון), אריה אלברט ונח ציינווירט.
בשנות השיא שלו שימש העיתון במה מרכזית למאמרים תורניים ורעיוניים של רבנים, סופרים, משוררים ואישי ציבור דתיים, ובהם הרב איסר פרנקל, הרב בן ציון פירר, יוסף צבי רימון, יעקב רימון, הרב דוד הלחמי ועוד. כבטאון פא"י הביא העיתון את עמדת המפלגה בנושאים האקטואליים שעמדו על הפרק. עיקר תפוצתו הייתה בקרב אנשי פא"י, והוא נשלח אל רבנים ואישי ציבור חרדים ודתיים בארץ ובחו"ל.
פרשנים פוליטיים מייחסים לעיתון את הצעד הראשון שהוביל למהפך בבחירות 1977. בשנת 1976 חשף כתב העיתון ישראל קצובר כי הטקס לציון הגעתם של מטוסי ה-F-15 הראשונים של חיל האוויר יגרום לחילול שבת של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה להצעת אי אמון שהוגשה בכנסת ב-14 בדצמבר 1976 על ידי החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל), צעד שגרם לתרגיל המבריק של יצחק רבין ופיזור הכנסת, והוביל בעקיפין למהפך בבחירות.
שנות הוצאתו של "שערים" משקפות במידה רבה את כוחה של המפלגה ואת תהליך התפוררותה שהחל בשנות השבעים.
בשנת תשס"ה (2005) נעשה ניסיון על ידי שרידי פא"י, בראשות חנוך ורדיגר (בנו של אברהם ורדיגר), לחדש את הופעת העיתון כירחון, ובגלגול זה יצאו 11 גיליונות, בעריכת העיתונאי אהרון קורנפלד, עד שנסגר סופית.
עיתונים יומיים בישראל | ||
---|---|---|
עיתונים כלליים בתשלום | הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע | |
עיתונים כלליים בחינם | ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר | |
כלכלה ועסקים | גלובס • כלכליסט • TheMarker | |
המגזר החרדי | המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן | |
יומונים ושבועונים ברוסית | נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי | |
עיתונים בשפות נוספות | אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית) | |
יומונים שהפכו לתקופונים | מקור ראשון | |
עיתונים שנסגרו | 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית) |