ארם נהריים

ארם נהריים הינו שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון מסופוטמיה (צפון עיראק ומזרח סוריה של היום). הצירוף מופיע בתנ"ך חמש פעמים, ומזוהה בספר בראשית כארץ מוצאו של אברהם.

זיהוי האזור

הצירוף המדויק "ארם נהריים" מופיע רק בתנ"ך. בהתבסס על הניקוד המופיע בתנ"ך אֲרַם נַהֲרַיִם, ניתן לפרש את צמד המילים כ- ארם שבין שני הנהרות, אם כי לא מצוין באילו נהרות מדובר.

זיהוי על פי התנ"ך

ארם נהריים היא ארץ מוצאם של האבות. כמעט כל שמות אבותיו של אברהם הם גם שמות של מקומות בארם נהריים. שְׂרוּג היה אבי סבו של אברהם, דבר המוכר גם מכתובות שנמצאו. שרוג מזוהה עם סֶרוּג' הנמצאת מערבית דרומית לאורפה. העיר נַחוֹר (שם סבו של אברהם ושם אחיו) מוזכרת בין המאות ה-19 וה-17 לפנה"ס בלוחות מארי בצורת נַחֻר. השם תרח נזכר בכתובת אשורית כשמו של מקום תִל שַ תֻּרַחִ. כל המקומות האלה נמצאים בקרבת חרן, על יד הנהר בליח.

מקורות השם מחוץ לתנ"ך

המונח נהריים מופיע במקורות המצריים בתעודות מהמאות שבין המאה ה-16 לפנה"ס ועד המאה ה-12 לפנה"ס, בכתובות על מסעות המלחמה ובחרפושיות שהתפרסמו לכבוד נישואיהן של בנות המלכים המיתניים אַרְתַּדַמָה וְשוּתַרְנָה למלכים המצריים תחותמס הרביעי ואמנחותפ השלישי. בכתובות אלה נרשם נהרין. באגרות עמרנה, שנכתבו על ידי שליטים מאזור סוריה וארץ ישראל של היום, נרשם שם האזור נַחְרֵמַ. בכל המקורות הללו, השם "נהריים" משמש כתחליף לשם מיתני. השם אכן הולם למיתני, כיוון שתחום התפשטותה כלל את השטח שבין נהרות הפרת והחבור, ובמיוחד את חבל הנהר בליח.

מקורות נוספים

יוסף בן מתיתיהו, וכן תרגום השבעים, תרגמו את המונח "ארם נהריים" למונח מסופוטמיה. יש לציין כי תרגום השבעים אינו עקבי - הוא משתמש גם במונח מסופוטמיה של סוריה. יוסף בן מתיתיהו התייחס לכּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, אשר מופיע בספר שופטים, כאשורי שהינו מלך ארם נהריים . כותבים קדומים אחרים התייחסו למונח מסופוטמיה כאזור שבין נהרות הפרת והחידקל. על פי ספר היובלים, אשר הינו אחד מהספרים החיצוניים, בעת חלוקת הארץ בין 16 נכדיו של נח, קיבל ארם (בנו של שם בן נח) בירושה עבור צאצאיו את האזור בין הפרת והחידקל.

מקורות השם בתנ"ך

• בראשית,כ"ד, י' – אברהם שולח את עבדו אליעזר אל ארצו ומולדתו לקחת אישה ליצחק בנו: וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ, וְכָל-טוּב אֲדֹנָיו, בְּיָדוֹ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אֶל-אֲרַם נַהֲרַיִם--אֶל-עִיר נָחוֹר.
• דברים כ"ג, ה' – במסגרת דברי משה אל כל ישראל בעבר הירדן, הוא מציין שבלעם הוא במקורו מארם נהריים: לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם. עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ.
• שופטים, ג',ח'- לאחר שבני ישראל עבדו את האלילים הבעלים והאשרות, הם משועבדים למלך ארם נהריים: וַיִּחַר-אַף יְהוָה, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים.
• דברי הימים א, י"ט, ו - במסגרת מלחמתו של דוד בבני עמון, שוכרים האחרונים שכירי חרב מארם נהריים: וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי הִתְבָּאֲשׁוּ עִם-דָּוִיד; וַיִּשְׁלַח חָנוּן וּבְנֵי עַמּוֹן אֶלֶף כִּכַּר-כֶּסֶף, לִשְׂכֹּר לָהֶם מִן-אֲרַם נַהֲרַיִם וּמִן-אֲרַם מַעֲכָה וּמִצּוֹבָה, רֶכֶב, וּפָרָשִׁים.
• תהילים,ס', א' - לַמְנַצֵּחַ, עַל-שׁוּשַׁן עֵדוּת; מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד. בְּהַצּוֹתוֹ, אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם - וְאֶת-אֲרַם צוֹבָה: וַיָּשָׁב יוֹאָב, וַיַּךְ אֶת-אֱדוֹם בְּגֵיא-מֶלַח-- שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב