ועדת רוטלוי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
דרכי עבודת הוועדה והמלצותיה הביאו לידי ביטוי גם את דעתם והשקפתם של ילדים ובני נוער ששותפו בעבודתה, אם כחברים קבועים בוועדת המשנה בנושא חינוך ואם כמשתתפים בסדרה של מפגשים בהם התבקשו הילדים להגיב לסוגיות שונות שעלו לדיון בוועדה (לדוגמה, ילדים החוסים במעונות ובבית הסוהר, ילדים הגדלים בפנימיות או תלמידים ממגזרים שונים הלומדים במוסדות חינוך מגוונים). בסך הכל קיימו חברי הוועדה לצורך עבודתה ראיונות עם למעלה מ-300 ילדים.
דרכי עבודת הוועדה והמלצותיה הביאו לידי ביטוי גם את דעתם והשקפתם של ילדים ובני נוער ששותפו בעבודתה, אם כחברים קבועים בוועדת המשנה בנושא חינוך ואם כמשתתפים בסדרה של מפגשים בהם התבקשו הילדים להגיב לסוגיות שונות שעלו לדיון בוועדה (לדוגמה, ילדים החוסים במעונות ובבית הסוהר, ילדים הגדלים בפנימיות או תלמידים ממגזרים שונים הלומדים במוסדות חינוך מגוונים). בסך הכל קיימו חברי הוועדה לצורך עבודתה ראיונות עם למעלה מ-300 ילדים.


[[קטגוריה:ועדות ציבוריות]]
[[קטגוריה:ישראל:ועדות ציבוריות]]
[[קטגוריה:זכויות הילד]]
[[קטגוריה:זכויות הילד]]

גרסה מ־00:42, 28 ביולי 2010

ועדת רוטלוי - הוועדה לבדיקת זכויות הילד‏‏ היא ועדה ציבורית שהוקמה בישראל בשנת 1997 על-מנת לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, כדי להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי אמנת זכויות הילד של האו"ם. הוועדה מיפתה את תחום העיסוק והקימה שש ועדות משנה שנועדו לכסות את כל ההיבטים. בספטמבר 2003, ולאחר מכן במארס 2004, הגישה הוועדה את הדו"חות שלה. על פעילות הוועדה פיקחו המועצה הלאומית לשלום הילד ומשרד המשפטים.

כתב מינויה של הוועדה ומטרותיה

מינוי הוועדה בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד בשנת 1991. עבודת הוועדה התנהלה מתוך ניסיון לאזן בין מגוון רחב של מורכבויות: רבגוניותה של החברה הישראלית וריבוי הדעות המתקיים בה בכל הנוגע להתייחסות לילדים, למעמדם בחברה, במשפחה, בבית הספר ולזכויותיהם; העת החברתית בה אנו מצויים - עת של מחסור, מצוקות ופערים, עת של אלימות, עת של התהוות בקיעים בערכים העומדים בבסיס החברה והתנהלותה; הצורך להתאים עקרונות אשר עוגנו באמנה ובחקיקה זרה למציאות הישראלית על כל היבטיה; כבוד לעשייה הרבה והמבורכת ביחס לילדים שנעשתה לאורך השנים הן על ידי רשויות המדינה השונות והן על ידי ארגונים חוץ ממשלתיים שונים בצד העמידה על החוסרים והליקויים בעשייה זו, והרצון שלא לפגוע בקיים אלא להשביחו.

בראש הוועדה כיהנה השופטת סביונה רוטלוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר שימשה בעבר במשך חמש עשרה שנים שופטת בבית המשפט לנוער. עו"ד תמר מורג, המלמדת כיום באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר מנהלת המרכז לילד והמשפט במועצה לשלום הילד, שימשה סגנית יו"ר הוועדה. עו"ד תמר פלד-אמיר שימשה מרכזת הוועדה.

עבודת הוועדה

הוועדה פעלה באמצעות מליאה בה חברים כעשרים מומחים בתחומים שונים. בתחילת עבודתה שקדה מליאת הוועדה על לימוד הוראות האמנה והוראות משפט משווה רלוונטיות לתחומי עיסוקה, ומיפתה את הסוגיות הטעונות דיון על-ידה. לאחר מיפוי הסוגיות הוקמו שש ועדות משנה, אשר התבקשו לבחון סוגיות הנוגעות ליישום זכויות הילד בתחומי חיים שונים והם: הקטין בהליך הפלילי, חינוך, הילד ומשפחתו, רצף ההגנה על ילדים בסיכון, השמה חוץ ביתית של ילדים וייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים.

בסך הכל לקחו חלק בעבודת הוועדה כ-70 מומחים ואנשי מקצוע ממגוון רחב של תחומים - משפטים, עבודה סוציאלית, חינוך, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה וקרימינולוגיה. הוועדה נסתייעה גם בניירות עמדה שהוכנו עבורה על ידי מומחים מהארץ ומחו"ל.

דרכי עבודת הוועדה והמלצותיה הביאו לידי ביטוי גם את דעתם והשקפתם של ילדים ובני נוער ששותפו בעבודתה, אם כחברים קבועים בוועדת המשנה בנושא חינוך ואם כמשתתפים בסדרה של מפגשים בהם התבקשו הילדים להגיב לסוגיות שונות שעלו לדיון בוועדה (לדוגמה, ילדים החוסים במעונות ובבית הסוהר, ילדים הגדלים בפנימיות או תלמידים ממגזרים שונים הלומדים במוסדות חינוך מגוונים). בסך הכל קיימו חברי הוועדה לצורך עבודתה ראיונות עם למעלה מ-300 ילדים.