טייסת 109 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23: שורה 23:


=== הקמה מחדש כטייסת F-16 ===
=== הקמה מחדש כטייסת F-16 ===
[[קובץ:IAF_F-16D.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] של חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1991]] הוקמה טייסת 109 מחדש כשהיא מצוידת במטוסי [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] דו-מושביים ומתמחה בהפעלת [[נשק מונחה|חימוש אוויר-קרקע מדויק]] ובתקיפה בתנאי אל-ראות. בראש צוות ההקמה הוצב [[אליעזר שקדי]] שמונה למפקד הטייסת. בשנת [[1994]] נקלטה בטייסת מערכת ה-[[LANTIRN]] המאפשרת תקיפות מדויקות בלילה ובתנאי ראות נמוכה. בשנת [[1999]], החלה הטייסת להשתמש גם במערכת משופרת לרכישת מטרות ולהנחיית חימוש בשם "לייטנינג". מערכת זו, מתוצרת רפא"ל, מצוידת בחיישן [[תת-אדום]] לאיתור מטרות בלילה, במערכת [[CCD]] לאיתור מטרות ביום, ביכולות הכוונת חימוש מונחה לייזר ו-[[GPS]], ובתצוגה עילית.
[[קובץ:IAF_F-16D.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] של חיל האוויר הישראלי]] בשנת [[1991]] הוקמה טייסת 109 מחדש כשהיא מצוידת במטוסי [[F-16 פייטינג פלקון|F-16D (ברק)]] דו-מושביים ומתמחה בהפעלת [[נשק מונחה|חימוש אוויר-קרקע מדויק]] ובתקיפה . בראש צוות ההקמה הוצב [[אליעזר שקדי]] שמונה למפקד הטייסת.
בעקבות התקנת מערכות אלו החל פיקוד חיל האוויר להטיל את מירב משימות התקיפה בלבנון על הטייסת ולקראת נסיגת ישראל מ[[רצועת הביטחון]] בדרום לבנון, היא ביצעה יותר גיחות הפצצה מכל טייסת ישראלית אחרת. בשנת [[1998]] קלטה הטייסת את נווטת הקרב הראשונה בחיל האוויר הישראלי. ב[[מלחמת לבנון השנייה]] השתתפה הטייסת בהשמדת משגרי הטילים ארוכי הטווח של [[חזבאללה]] בלבנון והפילה [[כטב"ם]] מסוג [[אבביל]] של החזבאללה בשדות [[כברי]].


== מפקדי הטייסת (רשימה חלקית) ==
== מפקדי הטייסת (רשימה חלקית) ==

גרסה מ־14:39, 2 באוגוסט 2010

סמל טייסת 109 כיום
סמל טייסת 109 כיום

טייסת 109, המכונה גם "טייסת העמק", היא טייסת התקיפה הוותיקה בחיל האוויר הישראלי. הטייסת הטיסה לאורך שנותיה חמישה סוגים שונים של מטוסי קרב ומפעילה כיום מטוסי F-16D (ברק) דו מושביים מבסיס רמת דוד.

היסטוריה

הקמת הטייסת

הטייסת הוקמה בשנת 1951 בבסיס תל נוף על בסיס 3 מטוסים מביה"ס לטיסה. בראש צוות ההקמה הוצב דב ארליך ואילו למפקד הטייסת מונה דני שפירא. מקימי הטייסת השתלמו בבריטניה בהטסת מטוסי מוסקיטו, מטוסי בוכנה דו-מנועיים בעל טווח טיסה ארוך שהיו בשימוש הצי המלכותי הבריטי. בשנת 1952 קיבלה הטייסת 25 מטוסי מוסקיטו, התמקמה בבבסיס חצור והפכה לטייסת התקיפה הראשונה של חיל האוויר. במקביל שימשו מטוסיה למשימות צילום ארוכות טווח. הטייסת החלה לבצע סיורים ימיים ולהחזיק בכוננות קבועה זוג מטוסים חמושים בתותח ומקלעים. במקביל למטוסי המוסקיטו, הטיסה הטייסת לתקופת מה מטוסי הארוורד לצורך אימון מתקדם של טייסי קרב. בשל ייעודה של הטייסת נקבע סמלה כעיט נושא פצצה, ומוטיב זה נשמר לאורך השנים. בשנת 1956 הוצאו מטוסי המוסקיטו משירות, עקב ריבוי תקלות ותאונות.

עידן המיסטר

בשנת 1956, אחרי הדממה קצרה, התמקמה הטייסת בבסיס רמת דוד, וצוידה ב-37 מטוסי סילון צרפתיים מסוג מיסטר. עם המעבר כונתה הטייסת "טייסת המיסטר הצפונית" והופקדה על שמירת שמי ישראל בחזית הצפון. עם הזמן נתקבע שמה כ"טייסת העמק" על שם עמק יזרעאל, בו ממוקם בסיס רמת דוד. בעשורים הראשונים לקיומה היו רבים מן הטייסים והנווטים בטייסת מבני הקיבוצים והמושבים בעמק יזרעאל. במבצע קדש הוטסו מטוסי הטייסת, ביחד עם שלוש טייסות קרב צרפתיות שפרסו לארץ, בידי צוותים צרפתיים.

ב-1964 הטייסת ביצעה תקיפה מבצעית ראשונה כאשר הפציצה כוחות סוריים בתל עזזיאת ובתל חמרה. במלחמת ששת הימים השתתפו מטוסי המיסטר של הטייסת במבצע מוקד – תקיפת שדות התעופה הערביים במהלך הפתיחה של המלחמה. לזכות הטייסת נזקפו גם שתי הפלות של מטוסי מיג 17 מצריים באמצעות תותחים ביום הפתיחה של המלחמה, אך לטייסת אבדו שני מטוסים.

עידן הסקייהוק

בדצמבר 1967 קלטה הטייסת את מטוסי הסקייהוק (עיט). במלחמת ההתשה פעלה הטייסת בגזרות ירדן, מצרים, סוריה ולבנון. במהלך מבצע רביב לתקיפת הכוחות המצריים בגדה המערבית של מפרץ סואץ נהרג טייס המילואים חגי רונן, לשעבר סגן מפקד הטייסת. במהלך המלחמה, במאי 1970, הפיל מפקד הטייסת עזרא דותן (בבן) שני מטוסי מיג 17 סוריים, האחד באש תותחי 30 מ"מ, והשני, באופן חריג, באמצעות רקטות אוויר-קרקע נגד טנקים. תקיפות הטייסת נמשכו עד הפסקת האש באוגוסט 1970.

במלחמת יום הכיפורים, תחת פיקודו של יצחק דוד, המשיכה הטייסת להטיס את מטוס הסקייהוק. עם פרוץ המלחמה, ומתוקף מיקומה הצפוני, הייתה 109 הטייסת הראשונה שזינקה לתקיפה ברמת הגולן. בתקיפה נפגע המוביל איתן חנן והיה לחלל הראשון של חיל-האוויר במלחמה. עיקר משימותיה של הטייסת היו תקיפות סוללות טילי קרקע-אוויר, סיוע קרוב לכוחות היבשה, גיחות לוחמה אלקטרונית וגיחות תצפית. במסגרת זאת השתתפו מטוסי הטייסת במבצע תגר, מבצע דוגמן, ותקיפת גשרי הצליחה המצריים בגזרת תעלת סואץ. הטייסת נפגעה קשה במלחמה מאש נ"מ וטילי קרקע-אוויר. היא איבדה 7 טייסים ו-16 מטוסים מתוך ה-26 שעמדו לרשותה בתחילת הקרבות‏‏[1], אך המשיכה בתפקוד מלא עד למהלכים האחרונים של המלחמה בהם תקפה את הכוחות הסוריים בחרמון.

עידן הכפיר

בין השנים 1977 ו-1985 הטיסה הטייסת מטוסי כפיר, בתחילה מדגם C-1. יעוד הכפירים של הטייסת היה משימות אוויר-קרקע בלבד. והחל בנובמבר 1977, הם הרבו בתקיפות בדרום לבנון והשתתפו במבצע ליטני. משנת 1981 החלה הטייסת להפעיל מטוסי כפיר מדגם C-2. מטוסי תקיפה אלה השתתפו במלחמת לבנון הראשונה, ובכלל זה במטסים המאוחרים של מבצע ערצב-19 ובמצור על ביירות. עם הוצאת הכפירים משירות בשנת 1985 נכנסה הטייסת להדממה.

הקמה מחדש כטייסת F-16

F-16D (ברק) של חיל האוויר הישראלי

בשנת 1991 הוקמה טייסת 109 מחדש כשהיא מצוידת במטוסי F-16D (ברק) דו-מושביים ומתמחה בהפעלת חימוש אוויר-קרקע מדויק ובתקיפה . בראש צוות ההקמה הוצב אליעזר שקדי שמונה למפקד הטייסת.

מפקדי הטייסת (רשימה חלקית)

הנצחה

עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק שעל הכרמל. פסי האבן מדמים את מסלולי הטיסה של בסיס רמת דוד הנראה ברקע

מצפור טייסת העמק הוקם על דרך נוף כרמל, מעט צפונית לקרן הכרמל, לזכר שני אנשי הטייסת, ליאור הררי ויונתן בגין, שמטוסם התרסק בשעת אימון במימי הים התיכון. המצפור צופה על עמק יזרעאל מכיוון דרום מערב.

הערות שוליים

  1. ^ ‏,McDonnell Douglas A-4 Skyhawk, Ra'anan Weiss, Yoav Efrati ,Isradecal‏ עמ' 31

קישורים חיצוניים