ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

אם תרצו להוכיח לאדם, אפילו לאדם הפשוט והעממי ביותר שהעולם קיים ברציפות ובמתכונתו למעלה מ8000 שנים

איך הייתם עושים זאת?,

Be creative

זו תחרות!

נראה מי יספק את הדרך העממית ביותר שתצטרך להיות מקובלת על ידי כל אדם.

בלתי אפשרי, לדעתי. בכלל, מעטים מאוד הדברים אותם ניתן ל"הוכיח", ק"ו בן בנו של ק"ו - להוכיח לחסרי ידע בסיסי רב. (ומשתמש חשוב אחד אמר פעם: הוכח שהעולם לא נברא אתמול, עם הזיכרונות שלנו, ועם מלוא ערכי הוויקיפדיה ודפי שיחתה...) Rex - שיחה 17:58, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

על פי תורת ישראל, (שאני מאמין בה) הכל התחיל לפני 5770 שנה וקצת, בתהליך המתואר בתחילת ספר בראשית, כל השאר הינן השערות בלתי מבוססות, כך על פי תורת ישראל, כאמור. טיפוסי - שיחה 18:33, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום טיפוסי, התורה לא אומרת מתי נברא היקום, הבריאה מתחילה ביקום שכבר קיים, גם כן האדם, התורה אומרת בוודאות שהמין האנושי המוכר לנו כיום נברא לפני 5770 שנים, אין אנו יודעים באיזו מערכת זמן נמדדים הימים שלפני בריאת הכוכבים !!, אומר לך את זה אדם שבעצמו מאמין באמיתות הכתוב בתורה בעניין הזה.

אשמח אם מאן דהו יוכל לנקוב לי היכן בדיוק אומרת התורה שהמין האנושי נברא לפני 5770 שנים. אין צורך להרבות במילים - אסתפק בציון ספר, פרק ופסוק. Rex - שיחה 19:15, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

תיארוך פחמן-14 של עצמות האדם הנבון (השם המדעי של המין שלנו) מלפני מאה אלף שנה. ‏Setreset • שיחה 19:39, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

רקס - בספר בראשית ישנו פרק המתאר עשרת הדורות שבין אדם וחוה לבין נוח (מי היה בן של מי), ופרק נוסף של עשרת הדורות מנוח ועד אברהם (חברה דתיים - תקנו אותי אם התבלבלתי). הפרקים מפרטים את גילו של כל אחד מאנשי השושלת ובן כמה הוא היה כשבנו הבא נולד - ולכן בעזרתם אפשר לעשות את חשבון השנים שמביא לכך שבמיום הבריאה ועד היום עברו 5770 שנים.

כמובן שבתור מדען אני רואה בנושא הזה סיפור נחמד, אבל מאמין שיש ראיות מוצקות לכך שגיל היקום גדול הרבה יותר. טוקיוני 20:14, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

המספר הנ"ל מתבסס על חישובים, שהם נחמדים אבל ודאי לא מספיקים בשביל לומר ש"על פי תורת ישראל" זהו המספר. גם אם מקבלים את האמור בפרשות בראשית ונוח כפשוטו, אין הכרח שזה הסיפור המלא; לדוגמה, לא נאמר שלא היו עוד דורות באמצע וכו'. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 20:44, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן, טוקיוני, מהמספר ההוא ניתן אולי לקבל סדר גודל מקורב, אך לא מעבר: 1. בתאריכים עצמם יש שיבושים, (השווה את התאריכים בכתבי היד העבריים מול היוונים ומול השומרונים). 2. בהצלבה מדברי התורה עצמה (בעיקר בכרונולוגיה של השופטים והמלכים) ישנם סתירות רבות, לעתים אף באותו פסוק עצמו. כך שלא ניתן לקבל שנה מדויקת כלל וכלל. Rex - שיחה 07:39, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כבר הרמב"ם כתב שגיל העולם איננו אחד מעיקרי האמונה, ואם כי הוא נוטה לחשוב שאכן חישוב השנים כפשוטו של מקרא (שמגיע היום 5770) הוא נכון, אם יביאו לו ראיות משכנעות, לא תהיה לו בעיה לדרוש את הפסוקים אחרת (את דבריו הוא כתב בתגובה לדבריו של אריסטו, שגיל היקום הוא אינסופי).

בתגובה לשאלה הראשונה, פרופ' עודד ליפשיץ מספר שבדרך כלל אחרי שהוא מראה לאנשים את הורוות שבחוואר הלשון הם משתכנעים, גם אם לפני כן הם לא השתכנעו מתיארוך רדיומטרי (דבר שהוא תמה עליו, כי אותו דוקא הבדיקות הרדיומטריות משכנעות יותר). דניאל צבי • שיחה 07:47, י"ג באלול ה'תש"ע (23.08.10)

דניאל, תוכל להפנות אותי למראה מקום מדויק לדברי הרמב"ם? Rex - שיחה 22:25, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

מורה נבוכים ח"ב פכ"ב: "דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש. כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף, וגם אין שערי הפירוש בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו, אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת הגשמות. ואולי היה זה הרבה יותר קל והיתה לנו יכולת גדולה יותר לפרש את הכתובים ההם ולהוכיח את קדמות העולם, כפי שפירשנו כתובים ושללנו את היותו יתעלה גוף". הלל • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • 23:19, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה, הלל. ירבו כמותך בישראל! Rex - שיחה 23:38, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הרמב"ם דיבר על שאלה הרבה יותר עקרונית מאותו מניין שנים וירטואלי, וזוהי שאלת קדמות העולם. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 08:33, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הרמב"ם בזמנו כבר חלק על המדענים בני זמנו, שסברו שהעולם קיים מאז ומעולם, בימינו צמצמו ממשיכיהם של אותם מדענים את המשוואה, מאין סוף למספר מיליארדים, שבאופן יחסי זה פער אינסופי. טיפוסי - שיחה 17:46, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אם אתה מאמין שמהירות האור היא כמו שכתוב כמה שרשורים למעלה, אז אנחנו לא אמורים לראות כוכבים הרחוקים מאיתנו יותר מ-5770 שנות אור. מכיוון שאנחנו רואים כאלה, הרי שגיל היקום הוא יותר מ-5770 שנה, או אחד משניים: החישובים מוטעים (איזה מהם? על בסיס מה?) או שהעולם נברא כך שנחשוב שהוא בן יותר מ-5770 שנה (שזה שקול לחלוטין, לטעמי, למצב שהעולם אכן, בן יותר מ-5770 שנה). בברכה, איש המרק - שיחה 21:43, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

איש המרק, החלק האחרון במשפט האחרון שלך (הסוגריים) מדויק לחלוטין לטעמי. הלל • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • 22:18, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לתיארוך הפחמן ומחקרים מדעים דומים, אין שום ערך מוחלט. שכן הם מבוססים על הנחה שאם אחרי מאה שנה יש שינוי מסויים אזי שינוי גדול פי אלף מוכיח על 100.000 שנה. אבל יתכן כמובן שההשתנות אחרי 1000 שנה גדולה פי מיליון משינו של 100 שנה. חרבונה - שיחה 15:25, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

קרן אור נעה באותה מהירות (בריק) כל הזמן ולכן הטיעון שלך לא תקף להסבר שאני סיפקתי. מעבר לכך, אם אחרי שבוע כמות הפחמן ירדה בX ואחרי שנה ב-52X ואחרי 10 שנים ב-520X למה שיהיה הבדל כעבור 1000 שנים? בברכה, איש המרק - שיחה 20:02, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אחזור ואומר, אילו קיבלנו שהעולם קיים 5770 שנים וקצת, כתוצאה מחקירה בכלים מדעיים, היה מקום לשקול שוב בעקבות טיעונים אלה ואחרים, אבל היות וזה נשאב מתורת האלקים, בורא שמים וארץ, אם כן הבעיה היא בטיעונים ולא במסקנה, וכבר עמדו מדענים מאמינים רבים עליהם כדי לפתור את הבעיות בטיעונים האלה. טיפוסי - שיחה 22:50, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי דבר מדבריך אלא. אולם כל הראיות מאז ומעולם מצביעות על כך שחד וחלק העולם קיים מיליארדי שנים (תארוך פחמני הוא הקטן שבהם). אין שום יכולת לחלוק על כך. הדבר היחיד שניתן להגיד זה שהעולם נברא כבן כך וכך שנים (אגב זה לא חייב להיות הסבר אלוהי. עקרונית ביקום אינסופי שמתנהג באקראיות מוחלטת משפט הקוף המקליד מבטיח שמתישהו העולם יווצר בחלקיק שנייה עם כל הזכרונות כאילו העולם קיים שנים). אולם כמאמר איש המרק והלל, אם זה כך, מכל בחינה מעשית ואף מהותית העולם בן מילארדים. דניאל ב. 23:29, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

העולם שמתנהל בדייקנות אסטרונומית, נברא על ידי הקב"ה לפני 5770 שנים, בששת ימי הבריאה, שלפניהן לא היה כלום, ולאחריהן היה הכל, זו מסלול קצר וקבוע למי שמאמין בתורת ישראל, ישנו מסלול נוסף שאינו יציב ואינו קבוע, ובחלקו הגדול לא הגיוני, וכל מה שנחקר במסלול הזה הרי זה כטיפה מן הים אל מול הבלתי נודע, כידוע, אני בחרתי במסלול הראשון. טיפוסי - שיחה 23:47, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

זוהי כמובן פרשנות מעוותת של פני הדברים. דבריך כלל לא מייצגים את מי שמאמין בתורת ישראל. להערכתי רוב הדתיים דובקים בפרשנויות הגיוניות יותר של התורה (כדוגמת הלל לפי הבנתי) שבה אכן העולם קיים מילארדי שנים. תוכל לקרוא על כך בערך תורה ומדע. כמובן גם שאין שני מסלולים אלא רבים (לא הכל זה או תורת ישראל או המדע). להגיד שהמסלול המדעי לא הגיוני זה פשוט הבל, שכן הוא נתמך על ידי כל ראייה שאי פעם נמצאה ולכן בהגדרו מסתמך רק על היגיון ללא שמץ אמונה. דניאל ב. 00:53, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

מי שמחפש תרגילי הוכחה דומים, מוזמן להציץ כאן.‏ Tzafrir - שיחה 01:18, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

לא ספרתי כמה אנשים אני מייצג, אולם כל מי שמקבל את תורת ישראל כפשוטה, כאמת לאמיתה, ועל פי פרשנות חז"ל ותורה שבעל פה, מבין שהעולם נברא לפני ה'תש"ע, להערכתי מדובר במספר מיליונים בודדים בעם היהודי, ועוד מיליונים לא מעטים של אינם יהודים. טיפוסי - שיחה 00:29, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אני חושב שהושאל בהכה את המומחה התכוון לקבל תשובות אמינות ומקצועיות, ולא הטפות דתיות. אם אין לך תשובה מקצועית - אינך חייב לענות. Rex - שיחה 00:50, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

על פי השקפת עולמנו, תורת ישראל הינה אמינה ומקצועית, ומכאן שהשאלה קיבלה מענה ראוי, גם אם הינך סבור אחרת. טיפוסי - שיחה 15:00, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אם כן, אז כעת זה המקום להבהיר את העניין. הכה את המומחה נועד בעיקרו לתשובות מקצועיות מברי סמכא בתחום בלבד. זה שהאידאולוגיה שלך מנחה אותך "לדחוף" את רעיונות הדת שלך לכל חור - זה לא מצדיק את זה כאן. Rex - שיחה 18:03, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

טיפוסי, לפי תשובתך אני מבין שהשאלה המקורית צריכה להיות: "הוכח שהעולם קיים יותר מ־8,000 שנים למי שמניח שהוא קיים פחות מ־6,000". זה כבר בלתי־אפשרי. זה גם הופך את כל הדיון לריק מתוכן. לא התייחסת ברצינות לטיעונים נגדיים. השתמשת רק בטיעון המחץ "אני יודע שהעולם נברא לפני X שנים, לפי המסורת". באותה מידה אתה לא יכול להוכיח לי שהעולם לא נברא ע"י מפלץ הספגטי המעופף. המסורת של הפסטפריאנים מגניבה יותר.‏ Tzafrir - שיחה 18:33, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

צפריר, אסביר לך, הדיון כאן איננו בעניין דת ישראל, ולמה אני מאמין בה, כל מה שבאתי לומר הוא שעל פי אותה הדת, השאלה מוטעית ביסודה שכן לשיטתה העולם נברא לפני X שנים בלבד, מתוך הנחה שלא זו הבמה להוכיח שהדת היהודית היא האמיתית. טיפוסי - שיחה 14:13, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ניתוח להגדלת כדורגלן

נכון שיש איזה כדורגלן מפורסם שעבר ניתוח להגדלה? אז קודם כל - מי זה ואיך קוראים לו. ושנית- איך עושים ניתוח כזה? 79.181.0.6 21:09, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

איננו עוסקים ברכילות, ולכן לא נתייחס לאותו כדורגלן. לעניין ההגדלה, ראה הערך הגדלת פין בויקיפדיה באנגלית. אנדר-ויק • 21:15, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

אהממ.... לא התכוונתי להגדלה של איבר מסויים. אלא של כל הכדורגלן. שפוט שמעתי על מישהו שהיה נמוך מאוד וגלל זה היה צריך לעבור ניתוח להגדלה. 109.65.3.80 22:28, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

חחחח דיון מצחיק.

אני חושב שהשואל התכוון לליאונל מסי - הוא לקח הורמוני גדילה ע"מ לגדול יותר בגיל ההתבגרות. זה לחלוטין לא היה ניתוח. 217.132.118.133 22:24, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

היה גם כדורגלן רוסי שעבר טיפול להארכת עצמות הרגליים בשיטת אליאזרוב (השיטה עובדת רק על איברים עם עצם). עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:31, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אחד מי יודע - יידיש

שלום, מי מכיר/ה את השיר אחד מי יודע ביידיש, אבל התשובות לשאלות מדברות על חתונה, בערך ככה:

ארבעה מחתנים

שלושה כליזמרים

שניים - חתן כלה

אחד - הקדוש ברוך הוא המזווג זיווגים

מי יכול/ה לעזור לי למצוא את המילים? או ביצוע של השיר הזה?

תודה רבה

האם מים הם מינרל?

שאלתי את זה גם בשיחה של "מינרל". לפי הגדרת הערך, מים עונים לתיאור של מינרל. האמנם? אם לא, באיזה אופן ההגדרה של הערך לא מדוייקת? אם אכן מים הם מינרל, אז איך זה שטלק נחשב למינרל הרך ביותר? 77.126.146.119 10:16, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לגבי מים, קיבלת תשובה כאן. הגדרת הערך דווקא מדוייקת, ויש להבחין בין הגדרה כללית או מילונית של מונח, לבין הסכמה שקיבלה אגודה מדעית על השימוש המדעי בו. שתי ההגדרות והסבר מופיעים בפיסקת הפתיחה של מינרל. לגבי טלק, טלק לא רק "נחשב" המינרל הרך ביותר, הוא "באמת" הרך ביותר. הסבר: כל הגדרה של "מינרל" חלה על המצב המוצק של החומר, ולכן כשהמים הופכים ל"מינרל", הם נמצאים במצב מגובש (מה שמתרחש בעת קפיאה), ובמצב זה הם הרבה יותר קשים מטלק. דקי • שיחה • לא רק בז'... 12:02, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

בפיסקת הפתיחה של הערך מינרל מוזכרים מים וכספית, ומדגש שמדובר במצב הנוזלי שלהם. לפי דברייך, צריך לשכתב את המשפט הזה. דניאל צבי • שיחה 00:32, י"ט באלול ה'תש"ע (29.08.10)

לא מדוייק. כתוב "נוזלים" ולא "במצב נוזלי". דקי • שיחה • לא רק בז'... 22:16, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

למה הכוכבים לא צבעוניים?

"החלל העמוק" (באנגלית: Hubble Ultra Deep Field) - תמונה שצולמה באמצעות טלסקופ החלל האבל

שאלה שאולי קצת תמימה, אבל למה כל הכוכבים הם בצבע לבן עם נטייה קלה לצהוב לפעמים? למה הכוכבים לא ירוקים, כולים, כתומים וסגולים? 109.65.3.80 11:10, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

יש הרבה כוכבים צבעוניים, כחולים כתומים ואדומים. אתה צריך להסתכל יותר בהקפדה. ‏Setreset • שיחה 11:20, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

צבעם של הכוכבים נקבע בעיקר לפי הטמפרטורה שלהם לפי חוק וין. ראה למשל פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/26 (אם ההסבר שם לא ברור, זו הזדמנות נפלאה לציין

את זה!). שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 12:19, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

יש גם את זה. יוסאריאן • שיחה 12:30, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתם. השאלה היא למה הכוכבים שאנחנו רואים מכדור הארץ הם ברובם המוחלט לא צבעוניים, אלא לבנים. והתמונה מהאבל לא נחשבת... 79.181.16.138 14:04, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כי המדוכים שמאפשרים ראיית צבע לא פעילים באור חלש והקנים שמאפשרים ראיית לילה לא מבדילים בין צבעים. כוכבים בהירים במיוחד פולטים מספיק אור כדי להבחין בצבעם וכך ביטלג'וז נראה אדום וריג'ל נראה כחלחל. Easy n - שיחה 14:26, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כולם צבועים בצבעי הספקטרום אך מושפעים ע"י טמפרטורה ואפקט דופלר וכו'.Nimrod333 - שיחה 16:02, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

חזק!

וואו - משתלם לראות נשיונל ג'יאוגרפיק. התשובה שלי על פי תוכנית שהייתה שם, היא שהגלים של הצבעים האדום והצהוב הם ארוכים יותר מהשאר (בייחוד מהכחול והסגול כיוון שהם הקצרים ביותר), וכך למעשה, בגלל הרוחק של הכוכבים והגלקסיות מכדור הארץ, רק הגלים האדומים בעיקר "שורדים" ולא מתפזרים. באמצעות תכונה זו, אפשר לדעת עד כמה אותו כוכב או גלקסיה רחוקה מאיתנו. (ודרך אגב, זה גם ההסבר למה השמיים כחולים) MT0 - שיחה 10:08, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לא ידוע לי על תופעה כזו בחלל. זה נכון וידוע לאטמוספירה ולגבי צבע השמיים. מה שמשמש למדידת מרחק של גלקסיות רחוקות הוא הסטה לאדום עקב ההתרחקות שלהן מאיתנו. ‏Setreset • שיחה 12:06, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

תאשים את נשיונל ג'יאוגרפיק. אני יותר לא מאמין להם. MT0 - שיחה 13:26, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הייתי נגרר עד לשם, אבל באמת מדע פופולרי הוא לא מקור טוב לכתיבה. הוא כן משכיל הרבה, ואם יצאת עם בלבול בנוגע לפיזור ריילי זה לא נורא ביחס לעובדה שלמדת מה הוא הפיזור ואת תפקידו בצביעת השמיים. ‏Setreset • שיחה 14:27, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אם הבנתי נכון, הוא מדבר על תופעת ההאדמה הבינכובית (en:Interstellar reddening). שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 00:41, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

כן, לפי ויקיפדיה זה קיים. זה אגב רק הקדמה לערך היותר מלא en:Extinction (astronomy). ‏Setreset • שיחה 09:10, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

באג בוורד 2010

כאשר אני עובר מיישום ליישום וחוזר למסמך בוורד 2010 (זה מסמך ארוך), אני מקבל רוח רפאים של פס גלילה במקום תקוע, כזה: [1] איך נפטרים מזה? הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 15:21, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הניקוד המקובל בשפה העברית, האם מקורו כניקוד לכתב העברי העתיק?

האם הניקוד עימו מקובל לנקד אותיות עבריות בימינו שימש לכך גם בכתב העברי העתיק?.

האם הכתב העברי העתיק בכלל כלל ניקוד?

האם הכתב השומרוני כולל ניקוד?

אם רק תדעו כמה זה חשוב,

ברכות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה: ניקוד. אני-ואתה • שיחה 17:00, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לשואל: מה פתאום. הניקוד הוא המצאה של המאה התשיעית לספירה, או מעט קודם לכן. שום כתב בתקופת הברזל (תקופת הכתב העברי העתיק) לא כלל ניקוד, לא הארמי, לא הפיניקי, לא הסורי, לא הנבטי ולא השומרוני. Rex - שיחה 22:20, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הטקסט האנושי הקדום ביותר

בזמנו קראתי על הטקסט האנושי, הארכאולוגי הקדום ביותר, שנמצא, ומתוארך לכ-5000 שנים אחורה. מישהו יכול לאשר או להכחיש? טיפוסי - שיחה 17:37, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

התיארוך שציינת הוא המקובל לגבי כתב היתדות, אולם ראה בערך כתב חרטומים תיארוך קדום יותר. יש להעיר שתיארוך זה מבוסס על הכרונולוגיה המצרית עם כל הבעייתיות שבה. בנילה - שיחה 17:56, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

טקסט כשפה ממש - 5,200 שנה לפני זמנינו, טקסט כ"קודים" של מספרים וסימונים למוצרים (מחירי שעורה לייצור שיכר) 500 שנה קודם. שניהם במסופוטמיה. והתארוך אאל"ט נקבע לפי פחמן 14, ללא קשר לכרונולוגיה המצרית (שגם היא לא בעייתית, משום שהיא סונכרנה לפי ממצאים של פחמן 14). Rex - שיחה 22:17, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אאל"ט אין התאמה מלאה בין בדיקות פחמן 14 לכרונולוגיה המקובלת של המזרח הקדום, וכאשר יש סתירה מעדיפים את הממצאים הכתובים. ראה אמנון בן תור, מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא עמוד 13, כאן, הטוען שחשיבותה של השיטה היא בעיקר לגבי תקופות פרהיסטוריות, אבל בתקופות מאוחרות יותר אמינות השיטה פוחתת, והחל משנת 2000 לפני הספירה פגה אמינותה של השיטה לחלוטין. --בנילה - שיחה 11:23, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, אני לא בקיא בתחום, אבל אני יודע שמאז התקדמו דברים רבים. (ויש כבר תיקון לתאריכים ה"בעייתים"). הדברים שנכתבו אז, אם כן, אינם רלוונטיים. והיה עדיף שמישהו שבקיא משנינו היה עונה תשובה מדויקת יותר. Rex - שיחה 16:12, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

ומה לגבי ציורי קיר במערות? יוסאריאן • שיחה 22:55, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

מאחר ולא נעניתי, בדקתי בעצמי. מצאתי בוויקיפדיה האנגלית כי נמצאו ציורי מערות בני 60,000. כאן מצאתי, בקטגוריה:אמנות פרהיסטורית על שני פסלים עתיקים עוד יותר (אני משער שפסלים נשמרים טוב יותר מציורים) - ונוס מברכת רם וונוס מווילנדורף. יוסאריאן • שיחה 11:34, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

השואל ביקש התייחסות לגבי טקסטים. ציורי מערות אכן היו הרבה קודם (ספייאנס וניאנדרטל, 200 אלף לפני זמננו) ואילו פיסול באבן (ונוס) הרבה קודם (ארקטוס, 800 - 300 אלף שנה לפני זמננו). שים לב שהיו שלבי ביניים בין ציורי מערות לטקסטים - בהם פושטו סימונים פיקטוגרפיים ועברו לתאר רעיונות ולא אירוע חזותי ייחודי. Rex - שיחה 22:58, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

יואב גלנט

בביוגרפיה שלו מצויין כי הוא בוגר קורס חובלים. לעומת זאת בתמונתו הרשמית באתר צהל (ובאחרות) אין הוא עונד את סיכת החובל ההתנדבותית מעל כיס שמאל אלא כנפי צניחה. האם יש סדרי עדיפויות לענידת אותות התנדבותיים?, ואם הוא היה גם טייס בכלל היתה לו בעיה. וברצינות, מה קובעות פקודות המטכ"ל במקרה כזה? כ.אלון - שיחה 20:31, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

סיכת חובל אינה סיכה התנדבותית אלא סיכת קצונה והיא נענדת על הדש השמאלי של החולצה במקום סיכת המ"מ. לעומת זאת סיכת השייטת היא סמל התנדבותי. לפי העקרונות המפורסמים כאן נראה שגלנט אכן עוטה את אותותיו באופן לא תקין - סיכת השייטת היתה צריכה להיות משמאל וכנפי הצניחה היו צריכים להיות מימין. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:18, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אמיר, נראה לי שלא הבנת כשורה את הכוונה בסיכת החובל. סיכת המ"מ שלו אמורה להיות סיכת מ"מ רגילה ולהיות על ד"ש הבגד (שייטים עושים קורס קצינים כמו קציני חי"ר) סיכת החובל, כלומר, האות שמקבלים בסיום קורס חובלים הוא התנדבותי. לפי התמונה באתר צה"ל הוא בסדר גמור, והוא יכול להחליף את כנפי הצניחה עם כנפי העטלף ולהוסיף גם את קורס חובלים (סיכה גדולה עם גלים ועוגן) yanshoof • שיחה • 13:14, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ראו גם כאן, בסופו של דבר עם קרדיט לאמיר. הלל • שיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 18:13, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

זו שאלה חשובה ממדרגה ראשונה. כידוע, הצבא צועד על סיכותיו. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:27, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

מתי עורך דין הופך להיות שותף לפשע

אם שכרתי עורך דין שייצג אותי בגלל שאני חשוד ברצח. ואני אומר לעורך דין "אני רצחתי אך אתה חייב להוציא אותי מזה...". האם מחובתו של העורך דין להסגיר אותי?

מחובתו לא להסגיר אותך. ‏Gridge ۩ שיחה 00:31, 24 באוגוסט 2010 (IDT).

אז הוא לא נחשב לשותף לפשע? הוא לא משבש הליכי משפט? כלומר, הוא יודע שאני רצחתי אך בכל מקרה הוא משקר בבית המשפט ומנסה להפיל את זה על מישהו אחר או פשוט להסיר את האשמה מעליי.

נסה לקרוא כאן. ‏Setreset • שיחה 12:00, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

על דברים שאמר לקוח לעורך דינו חל חיסיון ואסור לעורך הדין להעביר אותם לאדם אחר. מן הצד השני, אסור לעורך הדין להטעות את בית המשפט. דב ט. - שיחה 21:21, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

עורך הדין לא יסגיר אותך, אך מרגע שאמרת לו שביצעת את הפשע הוא כבר לא יוכל לטעון לחפות מפשע - מלכדת אותו, לכן יחפש עסקה או טיעוני אי שפיות. ליש - שיחה 16:35, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

איך חי סטודנט לתואר שני?

שאלה לגבי הכלכלה של סטודנט לתואר שני:

נכון שאוניברסיטאות מעסיקות סטודנטים לתואר שני כמתרגלים שמקבלים ממש גרושים? איזה 2000 שקל לחודש במקרה הטוב? שזה בערך דמי כיס עבור אדם בן 25... אז אם מה הוא משלם את השכ"ל? הרי זה לא יספיק לכלום, חוץ מהוצאות פרטיות.

נכון שמכון וויצמן לא גובה שכ"ל אלא משלם לסטודנטים לתואר שני על עבודת מחקר? באיזה סכומים מדובר? האם זה יוצא יותר מלהיות מתרגל?

ואני מבין שמי שעושה תואר שני במקצוע מדעי לא חושב על כסף, אבל צריך לאכול משהו, לא? 79.181.16.138 11:38, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

או שהם עובדים בעבודות אחרות תוך כדי, או שהם מקבלים תמיכה מההורים, או שהם מצטיינים/דלפונים ויש להם מלגת קיום ושאר פרסים, או שהם לוקחים הלוואות, או גם וגם וגם וגם, או כל שילוב אחר של הדברים. הלל • שיחה • י"ד באלול ה'תש"ע • 12:07, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ואם זה סטודנט למקצוע מדעי שאין לו מה לחפש עבודה אם התואר הראשון שלו? ואם זה לא סטודנט מצטיין או נזקק, אלא אחד שלא רוצה לחיות על חשבון ההורים בגיל 25? רק הלוואות? ולא ענית לי לגבי מכון ויצמן. 79.181.16.138 13:28, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

סטודנטים למדעים והנדסה בתואר שני מקבלים לרוב מלגה לצורך הלימודים, ויחד עם היותם מתרגלים הם יכולים להתקיים יפה. המלגה משתנה בין פקולטות ובין אוניברסיטאות, וגם משנה לשנה. צריך לבדוק פרטנית. עבור סטודנטים למדעי הרוח, בישראל הם בדרך כלל לומדים על חשבונם, לעתים במקביל לעבודה אחרת. ‏Setreset • שיחה 14:30, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי גם במדעים מדוייקים והנדסה וגם אחרי מלגה, בד"כ בסכום צנוע, הרוב מקבלים עזרה מההורים. אם לא קצבה חודשית אז רכב חדש, "חסכונות" שחסכו להם וכו'. יוסאריאן • שיחה 14:55, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

המספרים משתנים ממוסד למוסד (וממחלקה למחלקה), אבל שכר של כ-2000 ש"ח לתלמיד תואר שני מתאים למכסת הוראה של 3 שעות בשבוע. גם אם צריך להביא בחשבון בערך כפליים מזה זמן הכנה, התעריף לשעה הוא עדיין גבוה למדי. בנוסף לשכר ההוראה, יש סטודנטים שמקבלים גם מלגה (שגובהה תלוי במוסד, במחלקה, ובמנחה). עוזי ו. - שיחה 16:32, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ומה בדרך כלל התנאים למלגה ומי ממן אותה? האוניברסיטה עצמה או איזה ארגון תורם? 3 שעות לימוד שבועיות זה לא הרבה. האם יש כאלו שמקבלים יותר? מה התנאי לזה? 79.181.16.138 16:37, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

לא תרוויח הרבה מתשובות של "בדרך כלל", אלא אם אתה מתלבט בין תואר שני במזרחנות לתואר שני בפילולוגיה. גש למחלקות הרלוונטיות, ושאל שם. וכדאי שתזדרז, משום שאחד התנאים למלגה הוא שבקופה נשאר כסף לזה. עוזי ו. - שיחה 00:17, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

במכון ויצמן סטודנטים לתואר שני מקבלים מלגת קיום בסך 4,5000-5000 ש"ח בהתאם לשלב בו הם נמצאים בתואר. 132.77.4.129 17:42, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אז למה לא כל מי שעושה תואר שני הולך לשם? הרי זה פשוט חלומי- לקבל שכר של 4.5-5 אלף, לעשות תואר שני במכון בעל שם עולמי וזה תוך כדי מחקר מעשי של נושא שאתה מתעניין בו. יש לזה לפחות איזשהו חיסרון? למה להיות מתרגל באוניברסיטת ת"א אם אפשר לעשות תואר במכון ויצמן? 79.181.16.138 22:04, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

מבחינת תנאים, כסף וסביבת עבודה, מכון ויצמן למדע הוא מכון המחקר/אוניברסיטה-לתארים-מתקדמים המוביל בארץ. רק מה? מכון ויצמן לא מקבל כל אחד. ישנו מספר מצומצם של מקומות פנויים בכל תחום (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, ביוכימיה ומתמטיקה/מדמ"ח) ומי שרוצה להתקבל צריך לעבור ועדת קבלה ואף מבחנים. בפיזיקה, למשל, יש בדרך כלל רק כ-25 מקומות פנויים בעוד שבאוניברסיטת תל אביב (בה לקחתי קורס תואר שני אחד כשומע חופשי) נכחו מעל 50 תלמידים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:53, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

יש כאלה שמקבלים מלגות גבוהות יותר או משרת מחקר אישית בסכום גבוה יותר במוסדות אחרים. חלק ]שוט ממשיכים באותו מוסד שבו עשו תואר ראשון. חלק מחפשים נושא מסוים או מנחה מסוים, שנמצאים במקום אחר. אחרים רוצים אבל לא מתקבלים. ‏Setreset • שיחה 22:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא יודע איך זה במחלקות אחרות (יש כאן עוד סטודנטים/בוגרים של ויצמן שהם יענו איך זה אצלם) אבל במחלקה למדעי המחשב יש 30-35 מקומות בכל שנה. תומר א. מחוץ לחשבון. 22:02, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

שכל אחד מהם משתכר ב2000 ש"ח לחודש שמתוכם 1000 הולכים על השכ"ל? 109.64.11.33 22:30, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי את השאלה. כבר אמרתי (כאנונימי) כמה בערך הם מרוויחים ושאין שכ"ל. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:16, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

הסננת מח עצם

מה הכוונה בהסננה? (- בקשר ללוקמיות). רחלי.

אוזניות

שלום, לאחרונה התקנתי Windows 7 ופרמטתי את המחשב, עכשיו יש לי אוזניות Philips SHP2700 והמערכת סאונד במחשב טוענת כי הן עובדות ואפילו מראות שיש לי עליה בסאונד כאשר אני שם תוכן של אודיו, אבל כאשר ששמים אותן, אין כלום. בדקתי בDevice Manager וכתוב שם שיש לי את הדריבר בגרסה הכי מעודכנת לאוזניות. ובקיצור הכל נראה כאילו הן עובדות והכל תקין אך בפועל לא. מישהו יכול לעזור?,תודות Nimrod333 - שיחה 12:01, 24 באוגוסט 2010 (IDT) 12:00, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ערך לשוני רופא

מה הערך הלשוני של רופא? ואיך אומרים רופאת ילדים בסמיכות?

כדור שינה טוב ואפקטיבי

שלום, מתחיל לימודים אוטוטו והשעות דיי מבולגנות, חייב כדור שינה טוב שבאמת עובד, ללא מרשם \ עם מרשם, למי שמנוסה ויודע, אודה מאד מאד!

נראה לי שהשאלה הזאת צריכה להיות מופנת לרופא מוסמך.Nimrod333 - שיחה 15:39, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אני ממליץ על הספר של היינליין, "די זמן לאהבה" - מרדים באחריות. בברכה. ליש - שיחה 17:18, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ספר יום הדין ארוך מספיק, ונראה שהוא עוזר (בתוספת מאוורר). אריה ה. - שיחה 18:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ולמי שיש בבוידם: דפי זהב איזור חיוג תל-אביב והמרכז, 1978, 1,070 עמ', כריכה רכה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

"די זמן לאהבה" הוא ספר מצויין וסוחף. לעומת זאת, "מלחמה ושלום" הצליח לא פעם במשימה להרדים אותי • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 06:51, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר גם סרטים רלוונטיים כמו שנת הדרקון..........Assayas • שיחה • האם קרב דוברו פולה הוביל לסיום מלחמת העולם הראשונה? • 07:50, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מוחא! מלחמה ושלום הוא ספר עם ארבעה כרכים ואני משתמש בו כבר להגבהת השולחן. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 08:37, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

ככלל, בתרופות מסוג זה, מתקדמים מהקל אל הכבד. יש התרגלות לתרופות ואם תתחיל בבליעה של תרופה חזקה מאוד, לא יהיה מה לתת לך כשתתרגל אליה. אם לא לקחת מעולם תרופה להקלת ההירדמות, בקש מהרוקח את התרופה הכי עדינה וקלה שיש לו, בלא מרשם רופא. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 08:37, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

נ.ב. בשיא הרצינות, נסה מוזיקה מרגיעה או משהו כזה לפני שאתה מתחיל לבלוע תרופות. יש קלטות שאפילו חוברו בכוונה תחילה למטרה זו. אני כותב זאת בשיא הרצינות. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 08:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מבקש לא ללכלך על מלחמה ושלום! הייתשלהדוס - שיחה 17:35, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

תחושת טעם בפה אחרי אכילת בשר

האם זה נכון שכאשר אוכלים בשר נרגיש את טעמו בפה למשך זמן רב יותר מאשר מאכלים אחרים, גם אם ננקה את הפה? אם כן, מה ההסבר הפיזיולוגי לזה?--212.76.96.196 17:09, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

במיוחד נקניקיות צבאיות. 132.77.4.129 17:43, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

מה הקשר בין נקניקיות צבאיות לבשר? yanshoof • שיחה • 15:51, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

חחחחחחחחחח שנון. לייק MT0 - שיחה 11:57, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

תלוי את מי שואלים. ברבנות הצבאית יגידו אחרת. או אולי, בגלל העקרון המנחה של "בטל בשישים" (ראה דיון באחת השאלות הבאות), גם הם יסכימו אתך. בנצי - שיחה 02:50, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה בקריפטוגרפיה

נגיד שאליס לא אוהבת את איב והיא רוצה שבוב יוכיח לה שהוא לא איב בלי שהיא תפגוש אותו. האם יש דרך בה בוב יכול לעשות זאת כשאיב לא משתפת פעולה? האם יש דרך בה הוא יכול לעשות זאת כשאיב כן משתפת פעולה?

בלי שהיא תפגוש אותו בפעם הנוכחית או בלי שהיא תפגוש אותו אף פעם? בעיקרון, מישהו אמין צריך לאמת את זהותם של שני הצדדים לפחות פעם אחת. 85.65.209.34 19:03, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מישהו אמין יכול להיות גם מכר אמין משותף. אם עובדים בזהירות אפשר לסמוך גם על החבר של החברה. בכל מקרה, השאלה אינה ברורה לי. בכל מקרה, צריך להגיד כאן משהו על הידע המוקדם שיש למשתתפים. אם אליס לא פגשה פעם את בוב אף פעם, מה ההבדל בין בוב לבין איב? המושג של "שיתוף פעולה" כאן לא מוגדר. ברור שאם בוב ואיב משתפים פעולה, אין דרך להבדיל ביניהם: בוב יעזור לאיב להתחזות לבוב. Tzafrir - שיחה 11:49, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

צפריר, זה בניגוד למה שכתבתי? כי לפחות בראיה שלי מכר אמין משותף יכול לחתום על תעודות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 06:55, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

כיוון הסיבוב של נוגה הוא הפוך?

כמו שהבנתי כיוון הסיבוב של נוגה סביב עצמה הפוך לכיוון סיבוב של נוגה סביב השמש. האם התוצאה לא אמורה להיות ימים מאוד קצרים? כלומר שכל נקודה בנוגה פוגשת את השמש לעיטים יותר קרובות? אבל בערך נוגה כתוב שזמן הסיבוב העצמי הוא יותר מזמן הקפת המשמש. אני לא מבין איך זה קורה. 79.181.16.138 11:50, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

דרך ביולוגית לקבל אנרגיה

האם קיימת דרך ביולוגית לקבל אנרגיה מהסביבה חוץ מפוטוסינתזה ואכילת אורגניזמים אחרים? האם קיים אורגניזם שמקבל אנרגיה בדרך אחרת? 79.181.16.138 13:35, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

כן. למשל מיקרובים שמפיקים אנרגיה מתרכובות גופרית. אפשר למצוא אותם בסמוך לארובות וולקניות במעמקי האוקיינוסים. יוסי • שיחה 13:43, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

האם אנחנו יכולים לדמות את התהליך הכימי על מנת לספק את הצרכים שלנו? 79.181.16.138 18:14, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

כן. שורפים תרכובות גופרית ומפיקים אור וחום בשריפה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:22, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

כן. ישנה הפצת זרעים בעזרת אנרגיית הרוח. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:24, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

התכוונתי יותר לתגובות כימיות, או איזשהם תהליכים פיזיים ולא לפיזור זרעים. 79.181.16.138 22:05, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

האם יש אורגניזמים שיודעים לנצל את החום של כ"א לצורך הפקת אנרגיה? 79.181.16.138 22:05, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

יצורים בעלי דם "קר" כמו לטאות משתמשות בחום השמש כדי לחיות. גילגמש • שיחה

למה אתה מתכוון? לחום שטמון במעמקי כדור הארץ? אם לזו הכוונה, אישית לא מוכר לי אורגניזם כזה (זה לא אומר הרבה מכיוון שאני לא ביולוג) אבל בחרתי לענות בכל זאת מכיוון שלמיטב ידיעתי זה לא סביר בגלל עניינים של תרמודינמיקה. כדי לנצל אנרגיית חום צריך לא רק חום אלא גם קור, מנוע חום צריך שיהיה לו מאגר קור. קשה לי לדמיין אורגניזם שיש לו היכולת לעמוד בחום גבוה ובו זמנית להיות חשוף לאזור קר (או לנוע לסרוגין בין אזור קר לאזור חם) כדי לנצל את מעבר האנרגיה לביצוע עבודה. מצד שני יכול להיות שאני מחרטט לגמרי בגלל ההבנה המוגבלת שלי בפיזיקה. יוסי • שיחה 23:10, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

יש מצב טוב. מה זה "קור" בכלל? הפיזיקה לא מכירה את המונח הזה. 79.181.16.138 10:43, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

נכון. בקור הכוונה לאזור פחות חם, כלומר שצריך שני מאגרי חום שיש ביניהם הפרש טמפרטורה כדי להפיק עבודה. אם יש לך חם ואין לך קר ממנו, אתה לא יכול לנצל את האנרגיה שבחם. יוסי • שיחה 19:23, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

האם יש דרך תרמודינמית לנצל את החום של הסביבה? הלטאות של גרגמל מנצלות לדעתי את האור של השמש ולא את החום. ומישהו בטעות יודע האם הם עושים איזו תגובה כימית כשנחשפים לשמש? 79.181.16.138 10:43, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

לפי החוק השני של התרמודינמיקה בלתי אפשרי להשתמש באנרגיית חום בלי לפלוט יותר חום מהחום הנצרך בתהליך. דניאל ב. 01:09, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

צ'קים לשכר דירה

אני משכיר דירה החל מחודש הבא לשנה, וכשהצעתי להעביר 1400 ש"ח כל חודש בהוראת קבע לחשבון שלו, הוא סרב. והציע שנשלם עם 12 צ'קים עתידיים. כאשר שאלתי אותו למה, הוא השיב: "בצ'קים יש יותר ביטחון". מה הכוונה יותר בטחון? אני יכול לבטל את הצ'קים באותה מידה שאני מבטל את ההוראת קבע. לא?

צ'קים הם התחייבות שלך לתשלום, שאפשר למסור להוצאה לפועל אם אתה מבטל. עוזי ו. - שיחה 14:09, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אגב, אתה לא משכיר דירה אלא שוכר. --בנילה - שיחה 14:18, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

ביטול המחאה (צ'ק) שלא נגנבה וכשאין טענה של כישלון תמורה מוחלט, הוא עבירה פלילית. המחאה זהה למזומן ומותר להגיש אותה לפרעונה גם לפני המועד הנקוב בה. בברכה. ליש - שיחה 15:13, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

בנילה, זה קרב חצי אבוד, כמו במשכנתא. yanshoof • שיחה • 16:58, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אני תמיד מתבלבל בין משכיר לשוכר (אבל עשיתי טעויות גדולות יותר בחיים שלי). בכל מצב יש חוזה שבו רשום הסכום. זה לא סוג של אסמכתא או התחייבות שבה הוא יכול להשתמש בהוצאה לפועל. לא?

זה עניין של נוחות. המחאות קל למסור להוצאה לפועל. הוראת קבע שהופסקה הרבה יותר קשה ליישום מצד בעל הדירה. הייתשלהדוס - שיחה 20:37, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

יש פיתרון יעיל -תשלום בהוראת קבע בלתי חוזרת של כרטיס אשראי. אי אפשר לבטל אותה כי זה כמו הלוואה ובעל הבית בטוח שיקבל את הכסף מוטי - שיחה 21:24, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

עד כמה שידוע לי צריך הסכם עם הבנק כדי לעשות דבר כזה ולכן זה לא נח לאדם שרק רוצה להשכיר פעם בשנה נכס שיש בבעלותו. גילגמש • שיחה 22:08, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

הערה לליש לגבי שיק דחוי: מותר להגיש לפירעון המחאה גם לפני המועד הנקוב בה, אך המחאה כזו לא תכובד ע"י הבנק הנמשך ותוחזר בציון הערה "הוצג טרם זמנו", וזאת בהתאם לפקודת השטרות (נוסח חדש), פרק שלישי: שיקים, סימן א’: שיקים משוכים על בנקאי, סעיף 73 (ב): "שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו". אעיר שבעבר הרחוק (מאוד) אכן לא היה תוקף משפטי לשיק דחוי (בלשון החוק: שיק מאוחר), ואי הפקדה/הצגה לפירעון של שיק כזה לפני התאריך הנקוב בו הייתה וולונטרית. חזרתי • ∞ • שיחה 23:47, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

זהו! שכחו לעדכן אותי! כשאני עסקתי בצד החוקי של ההמחאות, זה היה במה שאתה מכנה "העבר הרחוק". תודה על העדכון. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

לא ברור לי כל כך, אם רשמתי צ'ק לתאריך 01.04.2011 מתי בעל הדירה (המשכיר) יכול להפקיד אותו לחשבון הבנק שלו? כלומר, מתי זה מוקדם מדי ומתי זה מאוחר מדי?

במקרה כזה הצ'ק ניתן לפרעון החל מ-01.04.2011 ולמשך 6 חודשים מתאריך זה. טכנית, יכול האוחז בצ'ק להפקידו למשמורת בסניף הבנק שלו מיידית, ואז הוא יוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו (הבנק כמובן גובה ממנו עמלה על שירות זה). מבחינת כותב הצ'ק, בכל מקרה לא יחויב חשבונו (ולא יזוכה חשבון המוטב) לפני התאריך הנקוב בצ'ק. Magister • שיחה 18:05, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

שיק ניתן לפירעון במשך 7 שנים. "נוהג הסוחרים" הוא שהבנקים מכבדים שיק עד חצי שנה מהתאריך הנקוב בו, אך אין זה מונע באוחז השיק להגיש את השיק לפירעון באמצעות ההוצאה לפועל במשך שש וחצי השנים הנותרות. חזרתי • ∞ • שיחה 02:25, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

זכרו שקימת למחזיק בצ'ק אפשרות לבצע ניכיון צ'קים, אם הם לא מסומנים "למוטב בלבד", ואזי המנכים, שהם לעיתים לא אנשי שיח נעימים, לא יפנו להוצאה לפועל אלא יפעילו את ההוצאה בעצמם. שנילי • שיחה 01:12, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

גם הבנקים מבצעים ניכיון שיקים, והם קצת יותר נעימים. חזרתי • ∞ • שיחה 02:25, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

מה מרוויחים המנכים מזה שהם נותנים מזומן עבור צ'קים?

עמלה ודמי ניכיון: עמלה על עצם הפקדת השיק, ודמי ניכיון, שהם אחוז מסוים מסכום השיק - כדמי ניכיון. זה שקול להלוואה: יש לך שיק בסכום של 1,000 ש"ח לעוד שנה, הבנק נותן לך את הכסף היום, לוקח את השיק שלך כבטחון ומקבל את הסכום ע"י הצגת השיק לפירעון בעוד שנה. דמי הניכיון שייגבו ממך היום (כלומר: לא תקבל 1,000 ש"ח היום אלא פחות) משקפים את הריבית לשנה, שבה מגולמת גם תוספת סיכון (שהשיק לא יכובד בעוד שנה). חזרתי • ∞ • שיחה 03:12, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

בטל בשישים

מישהו יכול להסביר לי בעברית מה זה בלט בשישים? כי הערך תערובת (הלכה) כתוב בתלמודית, אם לא ארמית... 79.181.16.138 22:42, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אם הערך אינו ברור, הפתרון הוא שכתובו ולא תשובה פרטנית לאדם מסוים. אם לא הבנת, יתכן שאחרים גם כן לא הבינו. גילגמש • שיחה 23:00, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

זה שאני לא מתמצא בענייני הלכה, ולא מבין את המונחים, לא אומר שאף אחד לא מבין אותם. 79.181.16.138 10:38, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הפרק הזה די מסביר את העניין. אם משהו לא מובן, אשמח לפירוט בדף השיחה. לא אני כתבתי את הערך, אך אשמח לשכתב אותו לפי הצורך. ברי"א • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 23:07, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אולי עבור אדם דתי הערך ברור לגמרי, אבל עבור חילוני מדובר בקודים שאין להם משמעות מעשית. "מדין תורה איסור שנתערבב בהיתר ואי אפשר להפריד ביניהם" זה לא משפט בעברית מודרנית. אולי איזה ציטוט מהתלמוד, או משולחן ערוך או משהו. מה פשר המשפט "אבל אם האיסור נותן טעם בהיתר, אף על פי שיש רוב היתר נאסרת כל התערובת." אולי לך זה מובן מאליו מה זה "נותן טעם בהיתר" ומה זה "יש רוב היתר". עבורי זה מושגים לא מובנים בכלל. מה זה כל ה"יבש ביבש" ו"לח בלח"? למ מתכוונים כשאומרים "מין"? בשר? 79.181.16.138 10:38, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

צודק. הערך צריך רוויזיה. הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 10:46, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ראשית דיסקליימר, אני לא דתי. אבל בטל ב-60 באופן מילולי פירושו שעבור כל גרם של "משהו" (זה שבטל ב60) יש לך לפחות 60 גרם של משהו אחר. משתמשים בזה בהשאלה בכל מיני מקרים, למשל, "הוא אמנם לא מקפיד על חוקי התנועה, אבל זה בטל ב-60 אל מול תרומתו האדירה לצה"ל". הערך שהופנית אליו מסביר שאם יש לך תערובת (מזון), ויש בה משהו אסור (חזיר נניח), אז אסור לאכול התערובת אם החזיר נותן לה טעם, ואיך תידע אם החזיר נותן טעם או לא? אומרים, אם החזיר הוא 1/60 מהתערובת הרי שהוא לא נותן טעם. הערך מוסיף ומסביר שיש מקרים בהם מספיק רוב בלבד כדי להכשיר את התערובת. בברכה, איש המרק - שיחה 11:06, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מקור המספר 60, אגב, הוא בתרבות הבבלית (הרי מדובר במספר שמקורו בתלמוד הבבלי), שבה הספירה הייתה בבסיס 60. כך גם מקובל בתלמוד המספר 60 כ"מספר גדול" (אכלתי 60 מנות! וכיו"ב). הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 11:09, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ננסה להסביר בפשטות: אם דבר מאכל אסור באכילה התערבב בדבר מאכל מותר באכילה, למשל חלב בבשר (ולצורך העניין לא משנה שחלב ובשר שניהם מותרים באכילה, כל אחד בנפרד, משום שכתערובת הם אסורים, ולכן ניתן להתייחס אליהם כדבר מותר ודבר אסור) - יש לבדוק את הכמות שיש לנו בתערובת מכל אחד משני המאכלים. אם כמות הדבר המותר היא פי שישים מהדבר האסור, או יותר - התערובת כולה מותרת באכילה. אם כמות הדבר המותר היא פחות מפי שישים מהדבר האסור - כל התערובת אסורה באכילה. למשל, ליטר חלב שנשפך לתוך סיר ובו בשר בנפח 59 ליטר - הכל אסור, בעוד שאם יש בסיר 60 ליטר בשר - הכל מותר.

עקרונית, מה שקובע אם ניתן לאכול את התערובת או לא הוא האם מורגש בתערובת הטעם של הדבר האסור (וזה פירוש הביטוי שהזכרת "נותן טעם בהיתר"). אם כשאדם אוכל מהתערובת הוא מרגיש טעם של חלב - הדבר אסור, ואם לא חשים טעם של חלב - התערובת מותרת, ולכן עקרונית ניתן לתת לגוי לאכול את התערובת ולשאול אותו אם הוא חש את הטעם של האיסור או לא. כאשר הדבר אינו אפשרי, משערים ביחס של אחד לשישים.

זה הדין הבסיסי, אך הוא תלוי בגורמים שונים. ההלכה מבחינה בין תערובת "מין במינו" - דהיינו תערובת שבה הדבר האסור והמותר הם אותו סוג של דבר (למשל: בשר מבהמה שנשחטה כהלכה ובשר מבהמה שלא נשחטה כהלכה) לבין תערובת "מין בשאינו מינו" - תערובת שבה שני דברים שונים, כגון בשר וחלב. בתערובת של מין במינו בלבד, מן התורה מותר לאכול את התערובת כאשר כמות הדבר המותר רבה יותר מכמות הדבר האסור, למשל קילו בשר כשר ושמונה מאות גרם בשר לא כשר. מדברי חכמים צריך גם במקרה זה ביטול בשישים, אך במצבים מסוימים ההלכה מתירה לחזור לדין המקורי ולהסתמך על כך שרוב התערובת הוא מדבר המותר ולאכול את הכל (וזה המושג שהזכרת "יש רוב היתר").

ההלכה מבחינה גם בין תערובת "לח בלח", שבה הדברים מתערבבים זה בזה בצורה מושלמת ואי אפשר להפריד ביניהם (למשל חלב ורוטב של בשר) לבין תערובת יבש ביבש שבה הדברים עומדים כל אחד בפני עצמו, אלא שאני לא יודע מה אסור ומה מותר (למשל תערובת של תפוחים של ערלה ותפוחים מותרים)

לסיום אנקדוטה. מסופר שבאו פעם לרב שמואל סלנט, הרב של ירושלים, עם שאלה בדבר חלב שנשפך לסיר של בשר. חישב הרב את כמות הבשר והחלב, וראה שכמות החלב היא יותר מאחד חלקי שישים של כמות הבשר. מה עשה? קרא לחלבן של ירושלים וביקש שיגלה לו כמה מים הוא מערבב בחלב, והבטיח לו סודיות מוחלטת. החלבן גילה לרב את כמות המים שבחלב, ולאור זה התברר שכמות החלב היא פחות מאחד חלקי שישים ביחס לבשר ולמים המעורבבים בחלב, וכך ניתן היה להתיר את התבשיל. בברכה בנילה - שיחה 11:17, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אוקי, הבנתי את העניין. אז השאלה הנובעת מכאן היא למה עושים רעש מכלי בשר וכלי חלב? הרי שאריות מיקרוסקופיות של אוכל זה לא מוסיפות טעם ולא מתקרבות ליחס של 1 ל60 עם האוכל החדש שאוכלים (בהנחה ששותפים כלים). ולמה עושים בלגן עם תוספת ג'לטין באוכל? ועד משהו: מדבריך אפשר להבין שאם בנקניק רשום בפירוש 1.5% חזיר, אז הוא יכול לקבל תעודת כשרות? 79.181.2.2 11:57, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

יש כלל בהלכה ש"אין מבטלין איסור לכתחילה", כלומר אסור לערבב בכוונה איסור בהיתר כדי לאכול הכל. לכן בית חרושת שעובר על כלל זה לא יקבל הכשר. כל הלכות תערובת עוסקות במצב שנוצר בדיעבד, באוכל שהתערבב בטעות. בנילה - שיחה 12:01, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

בנוסף, בכלי בשר וחלב משערים כאילו כל הכלי כולו הוא בשר או חלב (משהו כמו חתיכה נעשית נבלה?). גם לי לא ממש ברור למה, האמת. הלל • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 12:09, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

זו חומרה הנובעת מכך שקשה מאוד לשער את כמות הבליעה המדויקת. ברי"א • שיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 12:13, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

(אחרי התנגשות עריכה - וסליחה על החזרה על דברי קודמי): לגבי כלי בשר בחלב - יש הבחנה בין כלים שבישלו בהם אוכל חם לכלים שאכלו בהם אוכל קר. כלי שבישלו בו - ההלכה מתייחסת אליו כאילו כל הכלי מלא איסור, כלומר אם הכנסתי כף בשרית לחלב חם, אני מודד את נפח הכף ואת נפח החלב, ואם נפח הכף הוא יותר מאחד חלקי שישים מהחלב - החלב אסור. אמנם ברור שלא ייתכן שכל הכף מלאה בטעם החלב (כי אם כך איפה נמצאת הכף...) אך כיון שאין אפשרות למדוד כמה חלב "נבלע" בכף - אנחנו מתייחסים לכל הכף כמו למאכל האסור. אם משתמשים בכלים לאוכל קר בלבד - עקרונית ניתן להשתמש באותם כלים לבשר וחלב (בהנחה שמנקים את הכלים בין בשר לחלב), כיון שאוכל קר אינו "נבלע" בכלי, אך בפועל לא עושים את זה כי קשה להיזהר לא להשתמש בכלי אף פעם באוכל חם, וסביר להניח שבטעות ישתמשו בו גם בחם. כמדומני שאם אין חשש לשימוש חם מותר להשתמש באותו כלי לבשר וחלב. בנילה - שיחה 12:01, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

עכשיו לכו לכתוב את הערך בטל בשישים. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 18:11, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

שפו"פ: בישלתי 60 ק"ג בשר ושפכתי לסיר בטעות 1.5 ק"ג חלב (טהור). האם הוספת 30 ק"ג בשר מכשירה את התבשיל? חזרתי • ∞ • שיחה 00:47, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

לא, זאת מכח הכלל אין מבטלים איסור לכתחילה, שמשמעותו היא שהגדלת המרכיב המותר בתערובת על מנת להגיע למצב של ביטול ברוב הינה חסרת משמעות, עקב קנס (הלכה). נת- ה- - שיחה 22:45, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלת טמבל

מי זה מצולם עם מוטי גלעדי? ומי אלה עם הרב הראשי יונה מצגר?

זיהויים נוספים מאותו אלבום יתקבלו בברכה (שאלתי אותו דבר לפני כמה שבועות, אבל אז רבים יצאו לחופש וזוהה רק רב אחד). בתודה, ליאור ޖޭ • ט"ז באלול ה'תש"ע • 02:14, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

עם מוטי גלעדי זה הזמר ניסים גרמה. Geagea - שיחה 02:33, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

הסא"ל הוא הרב משה ראב"ד, רב חיל האוויר (לפחות זה היה תפקידו עד לא מזמן). אני-ואתה • שיחה 15:52, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מי שעומד מאחורה (עם הכובע) בתמונה 75 ובעוד תמונות, הוא רס"ן הרב שמשון קליין, גם כן רב צבאי, וחתנו של הרב מצגר. חתן נוסף של הרב מצגר הוא הרב אברהם גאופטמן, רב קהילה בהר חומה, שבתמונות 113 ו-121 מדבר עם רב מבוגר ממנו שאני לא מזהה. את הרב שלמה עמאר אתה בוודאי מזהה בעצמך. אני-ואתה • שיחה 16:11, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

רוב תודות! סביב הרב הזה (תמונה 34) היתה התגודדות משמעותית, מי הוא ולמה ניסו כל כך לגעת בו? ומיהו הרב העבדקן והחביב הזה (תמונה 15)? תודה ושבת שלום, ליאור ޖޭ • י"ז באלול ה'תש"ע • 11:07, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

הראשון - רבי יקותיאל אבוחצירא. (איך אין עליו ערך?!)

השני - אינני יודע.

ברי"א • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 13:16, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ברומטר ישן

בן כמה אני?

מישהו יכול לתת הערכה מתי יוצר המכשיר שבתמונה, הכולל ברומטר ומדחום עם שני סולמות מידה: מעלות צלזיוס ומעלות ראומיר. אני משער שהוא יוצר בגרמניה בשלהי המאה ה-19, אבל אשמח למידע מדוייק ומבוסס יותר. לצערי בעליו הקודמים אינם בין החיים ואין לי את מי לשאול, אך למיטב ידיעתי הוא הובא על ידם בשנות ה-30 של המאה ה-20 מגרמניה לישראל. Easy n - שיחה 11:25, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

זה מזכיר לי ברומטר בריטי מסוף המאה ה18 שראיתי בתוכנית אחת, רק שזה נראה יותר משוכלל אז באמת אני מניח שזה מהמאה ה-20.Nimrod333 - שיחה 13:25, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

חפש באינטרנט תחת Antique barometer ושם היצרן - יש אתרים העוסקים בכך. חפש מאחור תווית עם מספר סדורי, לפעמים יש באתרים הנחיה לגבי שנת הייצור. שנילי • שיחה 00:55, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

שנות ה30 של המאה ה20, אולי סוף שנות ה20. יש לי מכשיר קצת דומה לזה( יותר קטן וללא תרמומטר), תוצרת גרמניה הנאצית של סוף שנות ה30. העיגול הפנימי הוא בעל כיתובים אחרים, אבל מסגרת המתכת שמסביב לזכוכית נראית בול אתו דבר. שלי נשמר במצב הרבה פחות טוב משלך( הוא עבר את המלחמה באירופה ולא בפלשתינה-א"י ). 79.176.39.124 10:51, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה. אני הערכתי שהוא יותר ישן בגלל השימוש במעלות ראומיר, שהשימוש בהן הלך ופחת במהלך המאה ה-19. בכל מקרה, היצרן הוא Brevete SGDG, חברה צרפתית. Easy n - שיחה 12:50, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

מה ההבדל בין סמל לסימן?

איש השלג - שיחה 12:56, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה בוויקימילון סמל וסימן. 00:35, 27 באוגוסט 2010 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלת מימד

קראתי את הערך גרפיקת תלת-ממד ולא הבנתי בדיוק איך עובדות המשקפיים שמשמשות היום בבתי הקולנוע בארץ ובחו"ל.
בעבר היו משקפיים עם עדשה כחולה ועדשה אדומה ואז המסך היה מציג שתי תמונות חופפות אחת בגוון אדום ואחת בכחול וכל עין הייתה מקבלת תמונה אחת בגלל העדשה ואז ההצלבה של שתי התמונות הייתה יוצרת תמונה תלת מימדית.
היום שתי העדשות במשקפיים הן שחורות כהות, ואין הבדל נראה לעין בין שתי העדשות, אז כיצד נוצרת אשלייה תלת מימדית, אפילו יותר טובה משל המשקפיים עם העדשות בצבעים שונים?
בנוסף, מדברים היום על מסכי טלוויזיה שייצאו לשוק בקרוב ויציגו תמונה תלת מימדית לכל הצופים בהם מבלי שימוש במשקפיים (למיטב ידיעתי בתחנת הרכבת תל אביב מרכז סבידור ישנה טלוויזיה כזאת שמציגה פרסומות) כיצד זה קורה?
תודה רבה, 84.228.130.190 21:08, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

זה הכל באותו עיקרון של הכחול-אדום, שכל עין מקבלת תמונה אחרת. במשקפיים בבתי קולנוע יש עדשות מקטבות, כשבעין אחת הקיטוב הוא אנכי, ובשנייה הקיטוב הוא אופקי. במסכים המתוכננים שאני שמעתי עליהם, התמונה נראית אחרת מזוויות שונות, כך שכל עין תקבל תמונה אחרת. יש טכנולוגיה אחרת ששמעתי עליה, עם משקפיים שנפתחות ונסגרות לסירוגין בקצב מהיר, וכל עדשה פתוחה כשהשנייה סגורה, והמסך מתואם להקרין את התמונות המתאימות בקצב של העדשות. אני-ואתה • שיחה 00:44, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

הנושא מעניין מאוד. כדאי לעדכן בערך. Eli Berckovitz שיחה 21:43, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

עורך LaTeX במתמטיקה

אני מעוניין לדעת אם יש עורך LaTeX (עריכת נוסחאות מתמטיות תספיק) באינטרנט, באופן דומה לעורך המשוואות של Microsoft Word (ראו כאן לדוגמה). תודה, נו, טוב - שיחה 00:50, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

באופן מקוון? [2] לפי חיפוש [3]. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 09:24, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אתגר - מציאת קנטוניסטים יהודים בויקיפדיה

מסתבר שאין זה אתגר קל , על אף שוודאי קיימים בויקיפידה העברית ובשפות הזרות ערכים על אישים שבין היתר גם היו יהודים שנחטפו לצבא הרוסי ושירתו במשרך עשרות שנים בה במסגרת מה שנקרא גזרת הקנטוניסטים קשה למצוא אזכור מפורש לגביהם.

האם תצליחו לאתר כאן או בויקי האנגלית או הרוסית דמויות כאלה ? (מי שימצא יקבל נקודה...) מי-נהר - שיחה 10:09, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי את המשימה: סבא רבא-רבא-רבא-רבא שלי היה קנטוניסט; אתה רוצה לכתוב עליו ערך? לכמה מהקנטוניסטים חשיבות אנציקלופדית לדעתך? אביעדוס • י"ט באלול ה'תש"ע, 22:13, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

אם הבנתיו נכונה, הרי שהאתגר הוא למצוא מבין הדמויות המפורסמות שכבר יש עליהן ערך, אנשים שהיו קנטוניסטים. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 22:16, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב. הסתכלתי ב"דפים המקושרים לכאן" כאן ובוויקיפדיות הזרות, אבל עד כה הצלחתי לגרד רק את טרומפלדור, אהרן פיינשטיין וכמובן הרצל צם . אביעדוס • י"ט באלול ה'תש"ע, 22:36, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

כמובן, אביו של יוסף טרומפלדור הוא שגויס כקנטוניסט. הצו בוטל כחצי יובל שנים לפני הולדת הבן.

על דובער שניאורי כתוב בערך הרוסי (ותודה לתרגום גוגל) כי מת לאחר שעלה לקבר אביו להתפלל להסרת רוע גזרת הקנטוניסטים.

על יצחק מאיר אלתר כתוב בערך בפולנית (תודה לנ"ל) שנאבק לביטול הגזירה.

אליקום צונזר גויס לצבא הצאר זמן קצר לפני ביטול הצו, וכתב על כך בכתביו (לפי הערך באנגלית) אמנון שביט • שיחה 00:12, 29 באוגוסט 2010 (IDT).

מודה לכם על הנסיון וההשתתפות. אכן הלל הסביר את כוונתי, ואביעדוס חידש לנו על הרצל צם,ואמנון על אליקום צונזר. מעניין האם יש דמויות שמוזכרות מהצבא הרוסי שלמעשה היו במקור יהודים שנחטפו רק שהפרט הביוגרפי הזה לא מוזכר או מובלט לגביהם ורק מאוחר יותר הוא התגלה בעקיפין. אולי בחב"דפדיה ידעו יותר כי חב"ד מסרו נפשם על יהדות רוסיה מי-נהר - שיחה 00:25, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ידוע שיש אישים רוסים (ובהם גם אנשי צבא, אאל"ט) – נתקלתי בכמה ערכים כאלה בוויקיפדיות הלועזיות – שנולדו במשפחות של יהודים-לשעבר (קנטוניסטים). אביעדוס • י"ט באלול ה'תש"ע, 17:56, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

מזגן מפוצל

האם בצינור שמחבר את חלקי המזגן זורם אוויר או גז מזגנים? האם האוויר שבחדר מתחלף עם האוויר בחוץ, או שזה תמיד אותו האוויר? אם האוויר בחדר קר, המזגן פועל בעוצמה נמוכה יותר בקירור( השאלה לא לגבי הבקרה האלקטרונית, אלא לגבי עיקרון הפעולה של המזגן כמערכת תרמודינמית)? האם לטמפרטורה מחוץ לחדר(הסביבה) יש משקל? 79.176.39.124 12:22, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

המזגן המפוצל הביתי מורכב מיחידה חיצונית הכוללת מדחס, מעבה ויחידת הצערה - הגז מגיע כנוזל קר ליחידה הפנימית ושם נמצא המאייד דרכו זורם הגז הקר המקרר את האוויר המוזרם דרכו ע"י המפוח השואב לרוב את כל האוויר מתוך החדר. כלומר: בין היחידות זורם גז מזגנים ואין אוויר צח (אל דאגה, קשה להניח שביתך אטום לחלוטין(. במערכות גדולות יש שמכניסים גם בסביבות 10% אוויר צח. ביחידות גדולות, כמו בבניני משרדים העובדים בשיטת "מפוח וסליל" (fan&coil") יחדות קירור חיצוניות (Chiler) מקררות מים ומזרימות אותו ליחידות הפנימיות. ביחידות כאלה אפשר להוסיף מערכות נפרדות לאוויר צח. שנילי • שיחה 17:21, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

האם מספרים טבעיים מופעים בטבע? שאלה בפיזיקה

האם קיים ישות פיזיקלית כלשהי בטבע שאפשר להציגה תמיד במספרים טבעיים בלבד? כמו שהבנתי אי אפשר לקחת איזו מסה בסיסית שכל מסה אחרת תהיה הכפלה השלמה שלה. כמוכן אין דבר כזה מהירות מינימלית שבעזרתה אפשר להגדיר כל מהירות אחרת. אותו דבר לגבי הזמן, כוח, תנע ולכן גם אנרגיה.

אז אולי אפשר להגדיר מטען אלקטרון בתור 1 וכל המטענים ביקום הם הכפלות השלמות שלו? האם מטען חשמלי זה דוגמה לגודל שאפשר להציג כשלמים בלבד? כמו שהבנתי גם כאן יש משמעות ל1/3 מטען אלקטרון וכדו'. אז אולי אפשר להגדיר את מטען קווארק ב1 ואלקטרון יהיה -3?

האם יש עוד גדלים שאפר להציגם במספרים טבעיים? חוץ מלספור כבשים כמובן. 79.178.12.247 17:10, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלו על זה לא מזמן. ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון115#יחידות מידה ׳טבעיות׳ בפיזיקה?. Keleti - שיחה 20:09, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא רואה את ההקשר לשאלה שלי, פרט למילה "טבעי". אפשר להשתמש ביחידות פלאנק בכפלות שלמות?.. 79.180.32.240 22:09, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

על הרעיון הזה בדיוק מבוססת מכניקת הקוואנטים שמראה שדווקא דברים כמו אנרגיה הם כן בדידים (באים בכפולות שלמות של כמות בסיסית). דניאל ב. 20:22, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

האם את אנרגיה ניתן להציג ככפלות שלמות של יחידה כלשהי? מהי? 79.180.32.240 22:09, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

האנרגיה באה בכפולות שלמות של כמות בסיסית רק במערכות מאוד פשוטות כמו אוסצילטור הרמוני קוונטי או חלקיק בקופסה. גם במקרים כאלו הכמות הבסיסית תלויה במאפייני המערכת והיא לא גודל קבוע אוניברסלי. אני-ואתה • שיחה 22:19, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

האם אפשר להסיק מכל אלו שאין דבר כשזה "מספרים טבעיים" בטבע? או שלפחות המטען החשמלי בא בכפלות שלמות? ( של שליש מטען אלקטרון) 79.180.32.240 22:22, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

ככל הידוע לי, הקוונטיזציה של המטען החשמלי היא תופעה חריגה ולא מוסברת בטבע, וייתכן שבעתיד יגלו שבתנאים מסויימים ניתן ליצור מטענים בגדלים אחרים. מה שכן ברור שהוא מקוונטט לגמרי הם הספין והתנע הזוויתי. כמו כן צריך לציין את הגודל הפיזיקלי המקוונטט המוכר והטבעי ביותר: "מספר החלקיקים". אני-ואתה • שיחה 23:04, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

בני אדם הם ישויות שתמיד אפשר להציג במספרים טבעיים. אין מספרים לא שלמים, שליליים, דמיוניים וכיוצא בזה של אנשים.. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 17:49, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אז למה באמת

בני אדם ותוכים יכולים לדבר, וחיות אחרות שלכאורה כן יוכלו לעשות זאת (כמו שימפנזות\בבונים\גורילות).., לא?..

ראשית, תוכים לא מדברים, הם מחקים קולות מסביבתם, כולל קולות של בני אדם, אך לא משתמשים בצלילים האלה לשם תקשורת, כך שלא מדובר בדיבור. שנית, בעלי חיים רבים, כולל השימפנזים, משתמשים בצלילים מוסכמים לשם תקשורת - מה שאפשר לכנותו כדיבור. רבים מבעלי החיים, כולל בני אדם, משתמשים בדרכי תקשורת נוספים, לא קוליים, כמו שפת גוף ותנועות מוסכמות. בברכה. ליש - שיחה 17:49, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

שלום ליש.

כנראה לא הסברתי את עצמי מספיק מפורט;

א.תוכים כן מדברים, והייתי עד לכך בעצמי - אתה שואל את התוכי; "מה שלומך", והוא עונה; "הכל טוב", אתה אומר לו "מי נסיך", והוא עונה "אני, אני", נכון, הוא חוזר על דברים שהוא שמע, והדוגמאות שנתתי הם רק 2 מתוך אין ספור.

אבל אני שואל, למה תוכים יכולים לדבר בטון\פאזה אנושית הזו וכל שאר החיות עלי-אדמות לא?.

ב.אמרת ששאר החיות כן יכולות לדבר, אני מעדיף "לחטוא" ולקרוא לזה תיקשור ולא דיבור, משום שאני אישית מכנה "דיבור" רק דיבור אנושי\תוכיסטי.

אני מבין שאין כאן קשר לגודל מוח או למבנה של מיתרי הקול,

לכן אני שואל;

למה דווקא בני אדם ותוכים וכל השאר לא?........

אנא התייחסו לכל דבריי האחרונים אלו כמכלול,

תודה.

השאלה היא מה זה דיבור ומה זה דיבור אנושי. אני מכנה דיבור "תקשורת מילולית" ודיבור אנושי תקשורת מילולית בין בני אדם". התוכי המסוים מצא דרך לתקשר עם בני אדם - האם הוא מסוגל לתקשר באותה דרך עם תוכיים אחרים? מסופקני. ולשאלתך העיקרית, לתוכיים יש תיבת תהודה מתאימה לחיקוי קולות אנושים. לא רק להם, גם לקנרית יש את הכלים המתאימים וגם היא מסוגלת ומחקה קולות אנושיים, כשהיא בשבי. בברכה. ליש - שיחה 18:45, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה אבולוציה של השפה. דניאל ב. 20:22, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

היי ליש, שוב תודה.

אני מכבד את רצונך לענות לי על דרך המטרמינולוגיה המדעית אך התעקשתי שתענה לפי המושגים שלי, בכל מקרה, הבנתי אותך :)..

התוכל לפרט לי קצת על תיבת התהודה?, האם היא זו שמעניקה להם היכולת להישמע כבני אדם?.

גורילות ושימפנזים כן יכולים להשתמש בשפה מורכבת. אם מלמדים אותם שפת סימנים הם שולטים בה, משתמשים בה ספונטנית כדי לתקשר עם חבריהם כמו גם עם האנשים ומלמדים את ילדיהם להשתמש בה באופן ספונטני. ההבדל בין האדם לבין שני מיני קופים אלה הוא שאנשים שאין להם שפה משותפת יוצרים כזו שפה באופן ספונטני במשך השנים והקופים לא.

לגבי שפה קולית שמתפתחת ספונטנית, נעשו מחקרים ראשוניים בשאלה האם היא קיימת גם אצל שפני סלע. נעשה ניסוי עם ציוד הקלטה אלקטרוני שחיזק את ההשערה שהם מעבירים זה לזה מסרים מופשטים ומסובכי בקול רם. לי אין דעה בנושא כי קראתי רק דיווח על מחקר ראשוני. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 23:29, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

גירוש (ילדי) עובדים זרים

מי יודע מה קורה בארה"ב בתחום משפחת עובדים זרים שנולד להם ילד.

ילד שנולד בארה"ב הוא אזרח אמריקאי מעצם ההגדרה. אבל מה קורה בארה"ב כשפג תוקף הוויזה של ההורים ? האם המשפחה כולה נדרשת לצאת מארה"ב. האם יש תהליך התאזרחות בגלל הילד? Maximilian - שיחה 00:45, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ראשית, זה לא גרוש אלה התנתקות (על משקל התנתקות ספרד).

שנית, מי שנולד בארצות הברית, כמו שני ילדי הצעירים, מקבל אזרחות אמריקנית.

שלישית, מי שהגיע לשם בגיל שלוש וגדל שם שש וחצי שנים, והוא אמריקני בדם, עם מבטא מקסים של שיקגו, כמו הבן הבכור שלי, עף משם יחד איתי בדקה שבה הויזה שלי נגמרה.

תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 01:10, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

לא הבנתי. האם ברגע שנגמרה הויזה היית צריך לעזוב ושני אזרחי ארה"ב אתך? או שהייתה אפשרות חוקית להישאר ולהתחיל תהליך קבלת גרין כארד על סמך העובדה שיש במשפחה שני אזרחי ארה"ב. Maximilian - שיחה 01:15, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ארצה שמישהו יבאר לי את הסוגיה הבאה

יש כדור בשם טמוקסיפן, שנותנים לנשים הסובלות מסרטן השד, אך מחקר שהתפרסם בהודו לפני מספר שנים, וכן עדויות שנחשפתי אליהן ברחבי האינטרנט, גורסים כי התרופה הזאת יכולה לעזור להפחית גניקומסטיה במצב קל..

הייתי רוצה לדעת מה דעתכם על זה?, כמו כן ממש הייתי שמח אם מישהו יסביר לי את המכאניזם של התרופה הזאת, איך היא בעצם שורפת תאים הזרים לגוף, איך היא בכלל יודעת לזהות תאים כאלו?..

תודה.

הטמוקסיפן פועל בחלקו על ידי חסימת ההשפעות של האסטרוגן על התאים הסרטניים, כלומר גורם לבלימת התפשטות התאים וגדילתם. ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

סכום שמקבל מרואיין

מהו המינימום שעיתון ישלם למרואיין לדעתכם?, מעניין אותי?, נניח שזה ראיון ראשו שלו?

לא כלום. ויש גם מקרים בהם העיתון יצפה לתשלום מהמרואיין, כדי שיראיין אותו. בברכה. ליש - שיחה 07:44, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

כמעט תמיד ולחלוטין ברוב רובם המכריע של המקרים - מרואיינים אינם מקבלים כסף עבור הראיון. זה נכון לחשדות ואקטואליה גם בטלוויזיה וגם בעיתונות הכתובה. מקרים בהם מקבלים מרואיינים כסף הם יוצאי דופן יחסית, ומתקיימים לרוב בשני מקרים: הראשון, מדובר בדמות שהמדיה השונים "רבים עליה" ולכן אחד מהם מחליט לשלם לדמות כסף (םעזאם עזאם, למשל, קיבל 40 אלף ש"ח) אבל זה די נדיר, ונחשב לעבירה על חוקי המשחק. מקרה שני הוא מגזיני, לרוב שם דמות שהיא סרבנית ראיונות. אנשים שמשלמים לעיתון - את זה אני לא ממש מכיר, אבל משרדי יח"צ בהחלט דואגים לצ'פר מערכות שנותנות חשיפה טובה ללקוחות שלהם. אם לא בכסף, אז באייטמים ששווים כסף. אנדר-ויק • 04:08, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

שחור ולבן ביחס לשמש

אם שחור בולע יותר קרינה מאשר הקרינה שהוא פולט ולבן להפך, כיצד יתכן הדבר שדווקא בעלי עור לבן סופגים קרינה יותר טוב ולכן מצויים באיזורים קרים, ובהתאם למה בעלי עור שחור מוגנים יותר מהשמש ומצויים באיזורים חמים? איש השלג - שיחה 12:04, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לא קשור לצבע אלא למלנין, אשר תפקידו הוא לנטרל את השפעת הקרינה האולטרה-סגולה. לאנשים לבנים יש פחות מלנין, ועל כן הם חשופים יותר לסכנות השמש אם הם עוברים לקווי רוחב משווניים יותר. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 12:42, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

גם מלנין הוא תרכובת בעלת צבע חום-שחור. הבנתי את תפקידו בהגנה על הגוף , אך מדוע עור לבן רגיש לשמש?

הצבע הלבן מחזיר אור, מכיוון שלכל האנשים כמות זהה של מלנין בגוף אך רמת הייצור לא שווה אצל כולם ניתן להניח שבאותם איזורים שבהם אמור להיות מלנין, יש רמה מאוד נמוכה שלו המתבטאת בצבע לבן-ורדרד. להיכן אם כך הקרינה מוחזרת? אל תוך הגוף וכך הוא נפגע?איש השלג - שיחה 13:30, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו שאמרתי, זה לא קשור לשאלת החזרת האור או קליטתו. בעלי אור שחור מוגנים יותר מהקרינה האולטרה-סגולה של השמש, מכיון שהמלנין בולע אותה ובכך מגן על העור. לעומת זאת אצל בעלי עור לבן אין הרבה מלנין ועל כן הגוף חשוף יותר לאותה קרינה, גם אם הוא מחזיר אותה קצת אותה יותר בגלל צבעו. ואגב, הצבע הלבן אינו מחזיר את כל סוגי הקרינה אלא רק את הספקטרום הנראה. בנוסף, מעטים האנשים אשר עורם לבן לחלוטין (אלו הם הלבקנים). הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 13:52, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

חוץ מזה שהם קודם שקופים ורק אחר כך לבנים. כמו ניילון שאם הוא מספיק עבה, אז הוא נראה לבן או מחזיר אור. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:31, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

תוכנת מילון לסלולר

יש לי נוקיה E71 ואני רוצה להתקין מילון עברי-גרמני או אנגלי-גרמני. מישהו יודע מהיכן אפשר להוריד תוכנה כזו? רצוי שתהיה חינמית... • עודד (Damzow) • שיחה • !For King and Country‏ • 13:39, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

שאלה של מתומתם

שאלה של אדם מפגר שאני אל מצליח לענות עליה: למה כזה לדעת איך בנוי חור שחור ומה החומר שממנו מורכב כוכב במרחק 127 שנות אור? למה להתעניין בחלל הרחוק שגם ככה לא יועיל לנו? 79.180.32.240 13:46, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

רבים המחקרים שתועלתם המיידית, במובן החומרי, לא קיימת, והתועלת בטווח הרחוק גם היא אינה ברורה. למה להתעניין בדינוזאורים? למה בארכיאולוגיה? בביולוגיה של איזה צפרדע ? אין סיבה קונקרטית, למעט הרחבת הידע האנושי, שהיא מטרה בפני עצמה. בברכה, איש המרק - שיחה 14:07, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ולמה זה כזה חשוב? מה יעזור לך חקר הלסת התחתונה של טי-רקס או איזה דג במעמקי האוקיינוס ההודי? 79.180.32.240 14:13, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

סקרנות - קיפודנחש - שיחה 16:46, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

אל תשכח יצירתיות וטעות. בזכות CERN, ששמעתי הרבה שטויות לגבי היותו מיותר ואפילו מסוכן לאנושות, הומצא ה-World Wide Web. גם הרעיון של "תולעות חלל (חורי תולעת)" התחיל בספרי מדע בדיוני וצפוי, במידה ואכן נצליח לשלוט ביצורן והפעלתן, להיות כלי מרכזי במסעות בחלל. כמובן שישנם גם הלייזר, תורת היחסות, מכניקת הקוונטים ... בפיזיקה, נגזרת, פרבולה (ששמעתי הרבה נערים אומרים שהיא "הדבר הכי מיותר שהמציאו אחרי ההיפרבולה") ... במתמטיקה ועוד ועוד ועוד. נו, טוב - שיחה 17:59, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

זה גם הרבה מעבר לסקרנות. שאתה מדבר על כוכבים רחוקים, תחשוב על השמש, התהליך הגרעיני שמתרחש ברגעים אלו ממש בשמש זהה לתהליכים בכורים גרעיניים, תחשוב לך על מטוס, שההשראה אליו נובעת מהציפורים, תחשוב לך שתרופות נוגדות קרישה לאנשים שעברו שבץ נובעות ממחקרים שערכו בני אדם על עלוקות. תחשוב על זה שבעתיד המאוד רחוק, אולי יאלץ המין האנושי לעזוב את כדור הארץ...

אם האדם לא היה מחפש ללמוד ולחקור, כל מה שאתה רואה מסביבך לא היה. המחשב שאנחנו כותבים בו, האינטרנט שדרכו אנחנו מתקשרים, הכל פרי מחקר של האדם. וזה לא משנה אם מדובר בלחקור את גרגר החול על החוף או לחקור חור שחור במרחק מאות שנות אור מכאן, מכל דבר לומדים דברים חדשים ואותם ניתן לתרגם לטכנולוגיה.

מעבר לטכנולוגיה גם טבעו של האדם לחקור ולשאול שאלות על הדברים שהוא רואה סביבו כמו שאמר הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט:

אני חושב, משמע אני קיים

84.228.149.72 18:08, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

למרות היופי האסתטי של אמירתו של דקארט, אין קשר בינה לבין סקרנות ואין בה כדי להמליץ על חשיבה. זו פשוט העובדה היחידה שדקארט לא יכול להטיל בה ספק והוא משתמש בה כנקודת מוצא למסקנות נוספות. יוסי • שיחה 20:09, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

ונגיד שאני אסביר לך למה חוקרים חורים שחורים, האם ההסבר הזה ישנה משהו בחיי היום יום שלך? במה בדיוק זה יעזור לך אם תדע למה חוקרים חורים שחורים? החיים הפרטיים שלך ישארו בדיוק כשהיו בלי ידיעה זו...או שאולי אתה פשוט סקרן.

סקרנות היא יצר טבעי שהתפתח במהלך האבולוציה. אתה סקרן לגבי הרבה דברים וחלק ממה שאתה מגלה באמת לא מועיל לך אבל לפעמים יש הפתעות. הרבה מחקרים שהתחילו בשל סקרנות גרידא לגבי תופעה שכביכול לא רלוונטית לחיינו גילו שאותה תופעה דווקא כן רלוונטית או שהמידע שנתגלה בקשר אליה רלוונטי במקרים אחרים

הסקרנות לא הרגה עדיין שום חתול (טוב, את עניין החתול נעזוב). עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:19, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

זמן קיום יחסי מין בתרבויות שונות

האם יש תרבויות בהם הזמן המקובל לקיום יחסי המין הוא לא בלילה לפני השינה אלא לפנות בוקר לאחר שמתעוררים? תודה, מוני דומב

פירוש השם "אנטיגנוס"

מה פירוש השם "אנטיגנוס" והאם יש קשר לשם העברי עקיבא - עקביה - יעקב? תודה, מוני דומב

--From the Greek Αντιγονος (Antigonos) which meant "against the ancestor", from αντι (anti) "against" and γονευς (goneus) "ancestor". Nachum - שיחה 12:51, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

מעניין. אני מניח שאין קשר מיוחד לעקיבא וכדו'. בכל אופן, מה בעצם עומד מאחורי השם הזה? למה שמישהו ירצה להיקרא "נגד האבות הקודמים"? זה לא שם לבבי במיוחד.. תודה, מוני דומב

ב-antigonus או antigonos הכוונה ל"שווה ערך לאב" או "ראוי לאב". ביוונית, anti משמעו "מנוגד" או "אל מול" או, בהשאלה, "שווה ערך". הייתשלהדוס - שיחה 14:36, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

זמן מחצית חיים

איך יודעים מהו זמן מחצית חיים של יסודות עם זמן מחצית חיים ממש ארוך (אלפי שנים)? אני מתכוון איך גילו אותם באופן ניסיוני (אף אחד לא חי מספיק זמן בשביל למדוד את זה). 79.181.24.45 12:29, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

מספיק לדעת את קצב ההתפרקות של מדגם גדול מאותו יסוד כדי לחשב את זמן מחצית החיים שלו. הנוסחאות המתמטיות מופיעות בערך. אני-ואתה • שיחה 13:44, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

איך יודעים אם המספר שקיבלנו מתוך הצבה בנוסחה של תוצאת ניסוי היא אכן נכונה לתווכים הרבה יותר ארוכים מהניסוי? במילים פשוטות: האם קבוע הדעיכה הוא בעצם משתנה? מי אמר שהוא קבוע?

אגב, מי אמר שנוסחה אחת יכולה להתאים גם לזמן מחצית חיים של חלקיק שניה וגם למאות שנים? 79.180.59.26 17:50, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

מרוב זערוריותו של החלקיק, אין להניח שהוא מחזיק לוח שנה או חורץ חמישיות של קווים כשעוברים הימים. הוא חסר זכרון, וההתנהגות שלו קבועה. אפשר להוכיח (מתמטית) שההתפלגות היחידה לזמן מחצית חיים שאין לה זכרון היא ההתפלגות המעריכית. כדי לאמוד את פרמטר הדעיכה (היינו את זמן מחצית החיים) אפשר להשתמש בטכניקות בסיסיות של תורת האמידה - סופרים כמה חלקיקים התפרקו בתוך שעה מתוך המון רב של חלקיקים זהים, ואין צורך לחכות לחלקיק מסויים שיואיל להתפרק. עוזי ו. - שיחה 18:20, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מניח שההערה לגבי זערוריותו של החלקיק נאמרה במליצה. מושגים של קטן או גדול צריכים תמיד להיות מוערכים ביחס למשהו, ולא ידוע לי על הערכה לגודל הדרוש על מנת להחזיק זכרון. מה שברור הוא שהחלקיק הזעיר ביותר מפגין ידע מרשים בחוקי הפיסיקה ובתורות מתמטיות מתקדמות... דבריו של עוזי כמובן נכונים, על בסיס ההנחה שהזכיר, שהיא בעצמה תוצאה כללית של מכניקת הקוונטים שהוכיחה את עצמה באופן מרשים למדי עד כה. משה פרידמן - שיחה 20:28, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

ולסיכום מה שאמרו לפני:

• זמן מחצית החיים לא מדבר ממילא על זמן חיים של חלקיק ספציפי כלשהו. הוא מדבר על הסיכוי שחלקיק יתפרק ברגע נתון, או ליתר דיוק כמה זמן ייקח ל50% מתוך מספר גבוה מאוד של חלקיקים נתונים להתפרק - כפי שמוזכר בערך, מדוייק יותר לומר "זמן חיי המחצית". כמו כל הסתברות, אין לה משמעות כאשר מדובר בחלקיק יחיד (חלקיק בעל זמן מחצית חיים של 14,000 שנה שנוצר לפני מיליאדית שניה עשוי בהחלט להתפרק בתוך מיליאדית שניה, בהסתברות נמוכה), ותמיד מודדים זמן מחצית חיים על פי אומדנים, כפי שהזכירו פה וכפי שמופיע בערך. במקרה שזמן החיים הוא ארוך מאוד מאוד אכן יש בעיה - לא ידוע האם פרוטון הוא חלקיק יציב שאיננו מתפרק לעולם, או שהוא מתפרק אחרי יותר זמן ממה שאנחנו יכולים למדוד.
• איך יודעים שחוקי הפיזיקה תקפים היום כפי שהיו לפני זמן רב וכפי שיהיו בעוד זמן רב? לא יודעים. זוהי שאלה פילוסופית עתיקת יומין והנחת יסוד במחקר המדעי, שאי אפשר בלעדיה. לצורך העניין, אין שום הבדל (עקרוני) בין טווח של מיליארדי שנים לטווח של חצי שניה. מהנחה זו לבד, דרך אגב, נובע חוק שימור האנרגיה (על פי משפט נתר). Elaz85 - שיחה 03:12, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

בוודאי שיש משמעות לזמן מחצית החיים של חלקיק בודד - היא שווה ל(כפולה בקבוע של) תוחלת החיים שלו. עוזי ו. - שיחה 10:26, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אין לחלקיק בודד תוחלת חיים, יש רק סטטיסטיקה. ולא נתת משמעות פיזיקלית, רק ציינת שוויון מתמטי כלשהו. Elaz85 - שיחה 17:15, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

בוודאי שיש לחלקיק בודד תוחלת חיים. קרא את הערך תוחלת. עוזי ו. - שיחה 18:13, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

צודק. ועדיין מדובר באמירה מתמטית, או בעצם הגדרה, ולא במשמעות פיזיקלית (לגבי חלקיק בודד ספציפי כזה או אחר).Elaz85 - שיחה 21:50, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

נא להזין כאן את כותרת השאלה

שיתוף פעולה בין אגף השיקום במשרד הביטחון מול ארגון נכי צה"ל

אחד מי יודע?

שלום, לפני כמה ימים כתבתי שאלה על אחד מי יודע. אך אף אחד לא שם לב לשאלה או שלא ידעו לענות עליה.

השאלה נמצאת תחת הכותרת "אחד מי יודע - יידיש".

אני אשמח לשמוע תשובה ואני מקווה שזאת לא חוצפה לפרסם את אותה השאלה פעמיים פשוט לא ידעתי למי לפנות...

תודה רבה ויום טוב

נראה שאין אחד שיודע... הלל • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 17:14, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

איך טאָן ניט פֿאַרשטיין ייִדיש ... קלונימוס - שיחה 17:17, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

אני גם לא יודע, אבל בויקיפעדיא ביידיש בערך אחד מי יודע כתוב שהיו נוהגים לשיר אחד מי יודע בשבת שבע ברכות. אולי באירוע זה שרו את הואריאציה הנ"ל שאתה מזכיר? --213.151.54.239 17:20, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

אגב, שמעתי מאביגדור שנאן שבמקור "אחד מי יודע" הוא באמת המנון חתונה של יהודי קוצ'ין. הלל • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 17:21, 30 באוגוסט 2010 (IDT)

מה זה בדיוק מולארד?

התשובה הישראלית הנפוצה היא: "הכלאה בין אווז לברווז", כשתמיד מדובר על מנה במסעדה.
אבל (ויקיפדיה האנגלית: Mallard) מדברת על סוג של ברווז, "Wild Duck", שהמקביל לו בוויקיפדיה העברית הוא ברכיה (עוף).
אני מנחש שיש פה איזה בילבול, כשהשם mallard מתייחס לברכיה, ואילו בענף המזון בישראל מתייחסים לתוצר של הכלאה בין המולארד האמיתי לאווז כלשהו.

מישהו יודע מה התשובה האמיתית? (בבקשה, בלי ניחושים). Elaz85 - שיחה 02:43, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

נכון לעכשיו חסר בעברית הערך מולארד. על פי הערך Mulard באנגלית, המולארד הוא אכן הכלאה בין זכר בֶּרְבֶּר לבין נקבת "ברווז פקין" , שהיא תת מין של ברווז הבית המבוית מברכיה. השם האנגלי הוא שילוב של mule (פרד) ו-mallard (ברכיה). אתה מוזמן לתרום לוויקיפדיה ולכתוב את הערכים החסרים. אמנון שביט • שיחה 11:20, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

נישואין

אם עשיתי חתונת דמה, ואמרתי "הרי את מקודשת לי הרי אני אוהב אותך כדת משה וישראל" זה נחשב? האם צריך להגיד את כל המשפט ברצף? זה ממש חשוב לי תודה מראש.

בעיקרון המילים העיקריות הן "הרי את מקודשת לי" והן מספיקות כדי ליצור קידושין ואין משמעות הלכתית רבה ל"כדת משה וישראל". אבל מומלץ לשאול רב ולהסביר לו את המקרה כי

ישרון - שיחה 12:24, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

"חתונת דמה" היא משחק גרוע מאד ושומר נפשו ירחק ממנו. היו מקרים שנשים צעירות נאלצו לקבל גט בגללו ולהיחשב גרושות כשעוד לא חלמו להתחתן. לעצם העניין - האם נתת טבעת או חפץ אחר? אם כן - של מי הוא היה? האם היו עדים?  --בנילה - שיחה 13:17, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אין דבר כזה "חתונת דמה" - אם אמרת "הרי את מקודשת לי" בנוכחות שני עדים ונתת לה טבעת (גם טבעת מפחית קולה) אתם נשואים כדת וכדין. העיקר בנישואים הוא נוכחות הנישאים ופעולת הקידושין ("הרי את...") המקבעת את הברית ביניהם. אם תשים לב, בטקס הנישואין אין לרב שום תפקיד אמיתי בטקס. הוא אומר לכל מיני אנשים מה הם צריכים להגיד, אבל לו עצמו אין כל תפקיד. הייתשלהדוס - שיחה 14:26, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

דיון מעניין ובאמת פרובלמטי. יש מחלוקת בין הפוסקים האם זה שלא התכוונת לקידושין עוזר, שכן דברים שבלב אינם דברים. יש גם לדון במה שהוספת "הרי אני אוהב אותך", האם זה עוזר לבטל את הקידושין. יש להתייעץ עם רב, שכן יכולה להיות לזה משמעות רבה עבור הבחורה. וכמו שכתב בנילה, אם לא נתת חפץ שהיה שלך, ואם לא היו עדים כשרים, המצב קל בהרבה. הלל • שיחה • כ"א באלול ה'תש"ע • 14:33, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

רק הערה, שהעניין לא תלוי ב"טבעת" דווקא, צריך רק חפץ כלשהו בעל שווי (שווה פרוטה). טבעת של פחית קולה כנראה לא "שווה פרוטה", כך שאם וכאשר מדובר בטבעת של פחית קולה - כנראה שאין בעיה. אני-ואתה • שיחה 14:43, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד הערה: מתן הטבעת ואמירת "הרי את מקודשת לי" אינה נישואין אלא אירוסין. האישה עודנה אסורה על בעלה ויש צורך "להביאה אל ביתו".Elaz85 - שיחה 19:46, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

רגע, שאני אבין- לפי הלכה (ולכן גם לפי חוק מדינת ישראל) אם אני בא לבחורה ברחוב כשיש לידה שני אנשים לפחות, נותן לה שקל(שווה פרוטה) ואומר את נוסחת הקסמים "הרי את מקודשת לי" אז היא למעשה אישתי? 79.180.0.27 14:59, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

בעיקרון כן, אבל תלוי בכמה גורמים נוספים. הגורם הכי חשוב הוא התגובה של הבחורה - אם היא מסרבת לקבל או אומרת שהיא לא רוצה להיות אשתך - היא אינה מקודשת. הקידושים תלויים ברצון שני הצדדים, ואם יש התנגדות ברורה מצידה - אין קידושין. הדבר הטוב ביותר שהבחורה יכולה לעשות במצב כזה הוא לזרוק את הכסף\הטבעת (שולחן ערוך אבן העזר ל,ז). --בנילה - שיחה 15:03, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

חוקי המדינה מכירים רק בנישואים שנעשו על ידי הרבנות, ולא בכל נישואים שתקפים מבחינה הלכתית. אני-ואתה • שיחה 15:26, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

חוקי המדינה אינם השאלה כאן. הכנסת הרבנות לכאן היא לצורכי התגוננות ממרמה. הייתשלהדוס - שיחה 17:34, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

בעיקרון אם זה ברור לכול שהקידושין היו משחק ותו לא, וזה היה ניכר בעליל ממהלך הדברים, הם לא תקפים. אם כי זה צריך להיות ברור, וחובה לשאול רב בכל מקרה לגופו. שבעים פנים - שיחה 17:35, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

כמדומני שחוקי המדינה מכירים בכל נישואים שהרבנות מכירה בהם, כולל נישואים שנערכו על ידי רבני העדה החרדית שמתנגדת למדינה. --בנילה - שיחה 18:08, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

האם הרבנות (והמדינה בעקבותיה) מכירה בנישואין ללא רב אם עומדים בקריטריונים לעיל? • רוליג • שיחה • אמצו חתול 18:58, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אם תספר את זה, תחויב בגירושין, אך על מנת להכיר יש להניח שיידרש טקס נוסף. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 19:06, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

נכתב כאן למעלה שדרושה נוכחות הנישאים אך למרות שאינני רב אני לא בטוח בכך. זכור לי שהיה דיון גדול לגבי נישואיו של יגאל עמיר באמצעות שליח לאחר שהשב"ס אסר עליו להתחתן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:14, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

קידושין באמצעות שליח תקפים בגלל ששלוחו של אדם כמותו. דוד - שיחה 00:57, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

למשתמש:אני ואתה - חוקי מדינת ישראל מכירים בכל מני סוגי נישואין. החל באלו שמבוצעים על ידי רב וכלה בנישואי מקסיקו (באמצעות שליחים). הדרך הנפוצה היום להינשא לאלו שלא רוצים את נוכחות הרבנות ביום השמח הזה היא נסיעה קצרה לקפריסין, טקס אזרחי מכובד וזהו. מדינת ישראל מכירה בנישואין אלו ויש מקרים בהם נישואי קפריסין הם האופציה היחידה להינשא העומדת בפני אזרחי מדינת ישראל שמנועים להינשא בנישואים דתיים רבניים. Viyh - שיחה 23:26, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

קדחת ים תיכונית משפחתית - FMF אוטוזומלית רצסיבית?

ניתקלתי במקרה של FMF בנשאית בלבד. אמרו לי ששליש מהחולים הם נשאים. אז איך זה יכול להיות רצסיבי? והאם כל הנשאים חולים?

זה בדיוק העניין במחלות רצסיביות, שאם נושאים רק גן בעייתי אחד אז המחלה לא באה לידי ביטוי והאדם נחשב לנשא של המחלה. כדי שמחלה רצסיבית תבוא לידי ביטוי צריך ששני הגנים יהיו בעייתיים. מפורט ביחסי דומיננטיות ובפגם גנטי. יוסי • שיחה 15:43, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

שנות אור

האם אפשר להגיד את המשפט "אם הכוכב הזה מתפוצץ עכשיו, האור ממנו יגיע אלינו עוד 600 שנה". הרי בתורת היחסות רק ברגע שהאור מגיע עליך, אז אירוע כלשהו קרה עבורך. ככה שאין משמעות למילים "הכוכב הזה מתפוצץ עכשיו" כי השעון שלנו לא מסונכרן עם שעון הכוכב הרחוק. אני צודק? 79.179.48.18 17:10, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא חושב שאפשר להגיד את המשפט הזה, שכן כאשר כוכב מתפוצץ עתה, לא נוכל לדעת זאת עד שהאור יגמא את המרחק. הייתשלהדוס - שיחה 17:31, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר להגיד. אם אתה והכוכב לא נעים אחד ביחס לשני אז אתם באותה מערכת ייחוס ויש לכם אותו זמן עצמי ולכן יש משמעות למילה "עכשיו" למרות שלוקח זמן לאירוע להשפיע. דניאל ב. 18:01, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

ובהמשך דניאל צודק, רק יש לדייק: אתה יכול להגיד שהכוכב מתפוצץ "עכשיו" אם אתה יודע (בדרך כלשהי, למשל מתוך הידע על גילו מצבו וכו') שבעוד 600 שנה יגיע האור. אז תוכל כי עוד 600 שנה תוכל לחשב את המרחק של הכוכב ולדעת שהאור שהגיע אליך אז יצא ממנו לפני 600 שנה, כלומר עכשיו, בזמן העצמי שלך.Elaz85 - שיחה 22:04, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ומעניין לעניין, מעַניין אותי לשמוע מה המרחק המקסימלי בשנות אור שניתן כיום לצפות במרחבי החלל, לדעתם של המומחים בנושא. טיפוסי - שיחה 19:47, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אם זכרוני אינו מטעני, כמיליארד שנות אור (ואם אני טועה אז זה הסדר גדול). כלומר אנחנו מסוגלים לראות דברים כפי שנראו לפני מיליארד שנה. דניאל ב. 19:54, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

תשמע זה חתיכת מרחק, כעת מעניין אותי מה ההסבר שנותנים המדענים המאמינים שהעולם נברא לפני כמה אלפי שנים בלבד, כדי לפתור בעיה זו. טיפוסי - שיחה 20:07, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

הרבה יותר רחוק - טלסקופ החלל האבל רואה לעומק של כ-13 מליארד שנות אור. עוזי ו. - שיחה 20:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

ראה תורה ומדע#גיל העולם. דניאל ב. 20:22, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה, אני אגב תומך בגישה שמעדיפה את המסורת היהודית כפשוטה, על פני כל ממצא אחר, תהא אשר שתהא, ככל שהיא מתיימרת ומתנגשת כמלוא נימה עם המסורת היהודית הנצחית שהיא האמת האבסולוטית. טיפוסי - שיחה 20:28, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

ראשית, עוזי צודק. גיל היקום מוערך כיום בכ-13.75 ± 0.17 מיליארד שנים, כך שהאבל רואה קרוב לכך. שנית, מעניין להבין מדוע שאלת את השאלה. הלא אתה יודע שהמדענים אינם מקבלים את המסורת היהודית כפשוטה, וברור היה שתקבל תשובה שאתה אינך מוכן להאמין בנכונתה, אם כך, למה שאלת? אביהו • שיחה 21:58, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אם אנחנו רואים למרחק של 13.5 מיליארד שנות אור, והיקום בן 13.5 מיליארד שנים, הלא אנחנו אמורים לראות את המפץ הגדול? 79.182.34.108 12:40, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אנחנו רואים את המפץ הגדול בקרינת הרקע שלו. עוזי ו. - שיחה 12:50, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

לא זה מה ששאלתי. אם אנחנו רואים בטלסקופ מפותח מאוד את האור שנוצר לפני 13.5 מיליארד שנה, הלא זוהי תמונה מדויקת של ההתרחשות לפני 13.5 מיליארד שנה? כלומר, אם (בתאוריה) הטלסקופ יראה למרחק הזהה למרחק שהאור עבר מתקופת המפץ- אנחנו אמורים לראות "בלייף" את המפץ גדול. לא כך? 109.66.38.200 12:59, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה מעגל את המספרים ומטעה את עצמך. גיל היקום אינו 13.5 מליארד שנה, אלא 13.75; אנחנו לא רואים למרחק 13.5 מליארד, אלא 13 וקצת. בערך שהפניתי אליו מוסבר מדוע אי אפשר "לראות את המפץ הגדול", אלא לכל היותר את מה שקרה 380,000 שנה (שהם 0.00038 מליארדים) אחריו. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

כדי לראות את המפץ הגדול "בלייף", היה צריך לנוע במשך כל הזמן באותה מהירות של האור שיצא ממנו. זה כמובן לא אפשרי. האור מזמן עקף אותנו בהתרחקות מהמפץ. אני-ואתה • שיחה 13:30, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה מניח שאתה והאור יצאתם מאותה הנקודה המרחבית בזמן המפץ. למיטב הבנתי, ומה שלמדתי ממיטב החוקרים בתחום בארץ, זו הבנה מוטעית של הסינגולריות של המפץ הגדול. לפי הבנה זו אינך אמור לראות את קרינת הרקע הקוסמית. ההבנה שאני למדתי היא שהמפץ הגדול מקיים את הנחות האיזוטרופיות וההומוגניות של היקום, ועל כן, במידה וניתן היה לצפות לזמן קדום יותר, היית צופה במפץ הגדול בכל כיוון אליו הייתה מסתכל. ניתן אולי לחשוב על כך כאילו שהמפץ התרחש בכל המרחב, אם כי צריך לזכור שלא ברור שניתן לדבר על הדברים באופן זה. משה פרידמן - שיחה 13:43, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אני לא מבין מה הכוונה "במידה וניתן היה לצפות לזמן קדום יותר". אנו לא צופים "לזמן", אנחנו תמיד צופים אך ורק באותם פוטונים המגיעים לעינינו (ולמכשירינו) כאן ועכשיו. אני-ואתה • שיחה 13:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

לצפות לזמן קדום הכוונה למדוד פוטון שיצא לדרכו אלינו בזמן קדום. כאשר אני צופה בשמש אני צופה באירועים שקרו לפני מספר דקות. כאשר אני צופה בכוכב אני צופה באירוע שקרה לפני שנים רבות. כאשר אני צופה בקרינה הקוסמית אני צופה בתמונת היקום כ 380 אלף שנה לאחר היווצרו. עקרונית, יכולתי לצפות אחורה יותר. הדבר הזה נמנע ממני היות והפוטונים בזמן ההוא היו לכודים ולא יכלו לצאת ולהגיע אלי לאחר כך וכך מליארדי שנים. משה פרידמן - שיחה 14:49, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

לאן הפוטונים "לא יכלו לצאת"? הרי המפץ הגדול אירע "בכל המרחב"? וגם, אם הפוטונים "לא יכלו לצאת" אז בוודאי גם אנחנו "לא יכולנו לצאת", כך שזה לא אמור למנוע אותנו מלראות אותם כרגע. אני-ואתה • שיחה 14:56, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ראשית, כשאני אומר "לצאת" אני מתכוון להמשיך ללא הפרעה עד היום, ועל כן להכיל מידע על מאורע קדום. כמובן שגם אני ואתה תוצרים של המפץ הגדול, אבל עברנו כל כך הרבה גלגולים מאז שלא ניתן ללמוד מאיתנו הרבה על המפץ הגדול. לגופם של דברים, פוטון שהיה "לידך" אכן "עוקף אותך" כמו שכתבת. לכן כוכב המרוחק ממך כ 13 מיליארד שנות אור יכול לצפות גם הוא בקרינה הקוסמית. כאשר אתה צופה בקרינה הקוסמית אתה צופה בפוטון שהיה מרוחק ממך כ-13 מיליארד שנות אור לאחר הפיזור האחרון שלו. אם תנסה להתבונן בפוטון שפוזר לאחרונה קרוב מאוד לזמן המפץ, לא תוכל לעשות זאת משום שבצפיפות ששררה אז הפוטונים לא יכלו להתקדם הרבה מבלי לעבור פיזורים. זאת הכוונה שהם "לא יכלו לצאת". משה פרידמן - שיחה 15:16, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

כעת אבקש לשאול מה המרחק המקסימלי בשנות אור שעינינו מסוגלים לראות [במרחבי החלל] ללא טלסקופים ואמצעי עזר דומים. (לשאלתך אביהו, למרות שהגישה שלי לא מקבלת הרבה דברים מהמדע עקב אמונתי המוצקת, זה לא אומר שאינני עשוי להתעניין בממצאים שהמומחים לנושא מעלים בתיאוריות האוביקטיביות והחלוקות שלהם, ואכמ"ל). טיפוסי - שיחה 00:26, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

גלקסיית אנדרומדה, כ-2.5 מיליון שנות אור מכאן. Easy n - שיחה 01:03, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לטיפוסי, לא הבנתי האם התכוונת לשאול מהו העצם המרוחק ביותר הקיים שניתן לראות באופן קבוע, או שהתכוונת לשאול מהו המרחק הגדול ביותר שניתן לראות באופן עקרוני. אם התכוונת לשאלה השניה הרי שאין הגבלה למרחק בו ניתן לראות, אלא שככל שהעצם מרוחק יותר כך הוא צריך להאיר בהספק גבוה יותר על מנת שנוכל לראות אותו. כמובן, כל אירוע שאירע פחות מ 380 אלף שנה לערך אחרי המפץ הינו בלתי ניתן לצפייה מהסיבה הנזכרות למעלה. משה פרידמן - שיחה 09:07, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלתך בעייתית משום שהתשובה תלויה בתנאי הראות (הפרעות כמו זיהום אוויר וזיהום אור משמעותיות מאוד – מי שגר בעיר גדולה ויוצא אל המדבר "מגלה" פתאום שמיים שבהם כיסוי הכוכבים מרשים בהרבה) ובצופה עצמו, משום שיש כאלה עם עיניים "טובות יותר" ו"טובות פחות". בכל זאת, אנסה לתת הערכה של סדר גודל, דלג אל הסוף אם המתמטיקה לא מעניינת אותך: כוכב עם בהירות נראית של 4 (ההבהירות הנראית המרבית האפשרית לצפייה בעיר (לפי en:Apparent magnitude) עם בהירות מוחלטת של 1.5 בערך (לסיריוס יש בהירות מוחלטת 1.45 לפי וולפראם אלפא) אז המרחק אליו הוא בערך 10.5 שנות אור. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 09:48, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

שאלה נוספת מעניין לעניין, האם מוסכם על הכל שהחלל הוא אינסופי, במידה וכן האם יש אכן קושי למוח האנושי לקלוט מושג זה, במידה וכן האם ניתן להגדיר את הקושי במילים פשוטות או שזה עצמו דבר מורכב, במידה וניתן להגדיר, מהי אותה הגדרה, בברכה. טיפוסי - שיחה 21:52, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

בכלל לא מוסכם. זה תלוי מה אתה מגדיר כחלל אבל לפי ההגדרות המעניינות והמדע המודרני התשובה היא שהוא סופי. אני לא מבין מה אתה מגדיר כקושי. כל מתמטיקאי יגיד לך שהוא מבין מצוין מהו אינסוף. דניאל ב. 23:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לצורך השאלה אני מגדיר חלל מיליון מיליארד שנות אור כפול מיליון מיליארד שנות אור רחוק מהגלקסיה שלנו, כפול מיליארד, לאן נגיע? טיפוסי - שיחה 23:52, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

צמח השרדון

אני מחפש מידע על צמח בשם שרדון שגודל בארץ בסוף המאה ה-19 ונימכר לכמה מדינות באירופה. השתמשו בצמח ליצירת מסרק לסריקת צמר גלמי. המקום היחידי שהוא מופיע זה במוזיאון ראשון לציון. שם הוא מוזכר שגודל ע"י בנימין פיין.79.181.129.36 19:11, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

כנראה מדובר בצמח Dipsacus . לצמח הספציפי שממנו מכינים את כלי הסריקה אין ערך באנגלית ויש לו ערכים בצרפתית (צר'), בגרמנית ועוד.אודי - שיחה 10:41, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

שאפו, אודי! (כלומר קרד / קרדו / קרדן = "שרדון"? מעניין.) אביעדוס • כ"ב באלול ה'תש"ע, 11:10, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אכן, בערך הצרפתי כתוב: "Origine: Carduus, nom latin du chardon".אודי - שיחה 13:02, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

שמו העברי של הסוג הוא קרד, ולפי אתר "צמחיית ישראל ברשת" הוא מיוצג בארץ במין קרד שסוע. המשפחה היא שלמוניים , שנציגים מוכרים יותר שלה בצמחיית ארץ ישראל הם שלמון ‏ ([4]) ותגית ‏ ([5]). אמנון שביט • שיחה 21:17, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

עכשיו נשאר רק לברר מה קדם למה? פעולת הסירוק או הניפוץ או הקירוד, הנקראת באנגלית Carding (וגם בשפות אחרות בשמות דומים) נתנה את שמה לצמח, או שההיפך הוא נכון.אודי - שיחה 15:02, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אה, זה דווקא קל, כנראה: ב-Online Etymology Dictionary מתחקים אחר שורש הפעולה עד ללטינית הקלאסית (ומשם לשורש פרוטו-הודו-אירופי), כך שהפעולה היא שנתנה את שמה לצמח. אביעדוס • כ"ד באלול ה'תש"ע, 18:31, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

היכן הייתה שגרירות איראן בישראל?

אני יודע שהייתה פעם לפני העידן של חומייני השגרירות של איראן או פרס בתל-אביב, נידמה לי שזה היה ברחוב ארלוזורוב פינת רחוב ארבע ארצות או משהו כזה באזור שם. פארוק - שיחה 22:38, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

באוטוביוגרפיה של מאיר עזרי, "מי בכם מכל עמו" (עמ' 131), נטען כי הכתובת האחרונה של שגרירות איראן בישראל הייתה רח' ארלוזורוב 50, רמת-גן. אביעדוס • כ"ב באלול ה'תש"ע, 22:54, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אני לא מיתפלא (: ברמת גן יש היום באמת הרבה יהודים יוצאי איראן, גם בחולון יש הרבה יוצאי איראן ושם גם נימצא האירגון של יהודים יוצאי איראן בישראל. פארוק - שיחה 09:59, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ברחוב רמז ממש ליד גמנסיה הרצליה נמצא פארק שעליו היתה אמורה לקום שגרירות איראן בישראל. בדיוק לפני התחלת הבניה היתה המהפכה באיראן והמקום הפך לפארק. מקום מצוין לעישון נרגילה בעת הברזות מהלימודים. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:10, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

אתה מיתכוון אל המגרש ברחוב ארלוזורוב פינת רחוב בן סרוק שנמצא מאחורי הבניין של השקם לשבר ? ......... פארוק - שיחה 09:16, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

גילוח מגביר את קצב הצמיחה

למה שמגלחים אזור השיער בו צומח קצת יותר מהר לאחר מכן? - חוזר על עצמו 3 פעמים בערך ואז גילוח לא ישנה יותר?

זה לא נכון. השיער צומח בדיוק באותו קצב. ראה כאן הלל • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 08:48, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

האם קיום סדר מוכיח תכנון תבונתי

זאת לא שאלה בנושא דתי, אלא מדעי בלבד: האם עצם קיום של סדר מובהק במבנה האורגניזם יכול להביא עדות לתכנון תבונתי? בבקשה, בלי תשובות כמו "הרבה מדענים לא מאמינים באבולוציה", כי זה לא נימוק אלא טענה של מומחים לא מזוהים( או אפילו אד פופולום). אני מתעניין בעיקר בשאלה אם יצירת סדר מתוך כאוס היא לא דבר שסותר את חוקי הטבע, וחוקי תרמודינמיקה בפרט? הרי יודע שהטבע הולך ונהיה כאוטי יותר ויותר. 79.179.48.18 12:00, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

החוק השני של התרמודינמיקה גורס כי במערכת סגורה אי-הסדר הולך וגדל. אבל הוא בהחלט לא סותר קביעה שבתוך אותה מערכת תהיה "הסתדרות" של חלק מסוים, תמורת "התבלגנות" כללית יותר בשאר המקומות. לכן שאלת התכנון התבוני אינה מדעית כי אם פילוסופית. הלל • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ע • 12:06, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה יכול לתת דוגמאות למקרים של יצירת סדר מתוך כאוס( שבו מן הסתם אנטרופיה הכללית של היקום עולה)? 79.179.48.18 12:28, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

יצירת גביש מתוך תמיסה. יואלפ - שיחה 12:32, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

החיים אינה מערכת סגורה. השמש ממטירה על כדור הארץ כמויות אדירות של אנרגיה שבעלדיה אכן החיים לא יכלו להתקיים. כמובן שהחיים מצייתים לחוק השני וגורמים לפליטת כמויות אדירות של חום. דניאל ב. 13:37, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ראו גם פורטל:פיזיקה/סוגיה נבחרת/19. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 00:23, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

תשובה הגיונית בסיסית, אין תכנון בלי מתכנן, אין חוקים בלי מחוקק, ואין בריאה בלי בורא. טיפוסי - שיחה 15:54, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ואין כשל לוגי בלי מי שיכשל בו. הייתשלהדוס - שיחה 17:29, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

על פי רעיון התכנון התבוני, כל מה שקיים תוכנן באופן תבוני. על כן, אם העובדה שמשהו כן מסודר אמורה להוכיח את קיומו של תכנון תבוני, אזי קיומו של משהו שאינו מסודר מוכיח את חוסר קיומו של תכנון תבוני.

המיסטיקנים מתגוננים מטענה זו בשתי דרכים שונות. האחת אומרת שאין לעשות האנשה לישות הבוראת. דהיינו, לא להסיק על חוכמתה מדברים שנראים חכמים או על רחמניותה מדברים שנראים רחמניים וכיוצא בזה. וכמובן גם לא להסיק על ההפך מדברים שנראים ההפך.

הגישה השנייה אומרת שסדר כן מוכיח את חוכמת הבריאה אבל חוסר סדר הוא רק חוסר סדר לכאורה. דהיינו, כשהמציאות מחזקת את טענותיהם, רצוי להסיק ממנה מסקנות וכשהיא אינה מחזקת את טענותיהם אסור להסיק ממנה מסקנות. בכך, מסטיקנים מסוג זה ורק מסוג זה הופכים את הדת למה שקרל פופר כינה פסבדו-מדע - תיאוריות שאפשר לבדוק רק בתנאי שהבדיקה מוצאת חן בעיני אוהבי התיאוריה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:00, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

מה שאתה מכנה מיסטיקנים, הם טוענים דבר כזה: החכמה המופלאה הנגלית בבריאה, על חוקי הטבע שלה, מצביעה באופן חד משמעי על בורא בעל חכמה ויכולות אינסופיות, שברא חוקק והטביע את חוקי הטבע בעולמנו, כל התופעות ובמיוחד אלו שאינן מסתדרות או מוסברות לנו מציבות ומעצימות את החידה מיהו אותו בורא מופלא, מכאן הדרך נחלק למסלולים רבים והידועים מביניהם הם, אלה שמקבלים את המסורת היהודית המבוססת והמסורתית על כל המשתמע מכך, אלה שדבקים בדתיהם השונות שלדעת היהודים מדובר על חיקויים מלאכותיים של היהדות, ואלה שמנסים בכוחות עצמם לגלות איך הכל נעשה ובתנאי שלא מדובר בבורא על אנושי מהטעמים השמורים עמם או בשל חוסר ידיעה, הרחבה בספרו של רבנו בחיי בן יוסף הספרדי בשער היחוד, ואכמ"ל. טיפוסי - שיחה 20:16, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

טיפוסי, חדל מהטפות דתיות. דף ה"הכה" לא נועד לכך (ושמו מרמז עליו: "הכה את המומחה" ולא "הכה את הרב"). אם לא תלמד להפריד דת מויקיפדיה אקווה שאחרים ילמדוך זאת. דף הכה את המומחה נועד לספק תשובות מלומדות בלבד, על ידי מלומדים בלבד. Rex - שיחה 21:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

נא לא לדרדר את רמת הדיון למחוזות שאיננו רוצים להיות שם. טיפוסי - שיחה 21:59, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :::כמה נאים דברי חכמינו שאמרו איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. Rex - שיחה 22:00, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אני מוחל לך על העלבונות שאתה מטיח בי, יחד עם זאת בויקיפדיה אולי בשונה ממקומות אחרים ניתנת האפשרות לכולם לבטא את השקפתם ודעתם בצורה תרבותית, גם לבעלי אוריינטציה דתית, למרבה הפלא. טיפוסי - שיחה 22:04, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אתה טועה, ויקיפדיה אינה במה להשמעת דעות. השמעת דעות מותרת רק בהקשר לערכים, ודף ההכה לא נועד לכך. Rex - שיחה 22:09, 2 בספטמבר 2010 (IDT) 

כפי שכבר הוסבר לך בעבר, דרכו של דף הכה את המומחה לדון גם בשאלות תיאולוגיות, לעתים הדיונים מתפתחים יותר ולעתים פחות, בכל מקרה נראה כי שאיפתך למנוע ממנו להציג את ידיעותי והשכלתי המינימלית כלשונך, בתחום היהדות, כאשר הם קשורים לדיון, ולשם כך אתה תוקף אותי באופן שאינו מכבד אותך, אני מצהיר שאמשיך להשתתף בדיונים כאן ולתת את התשובה המקצועית בעיני לשאלות שנשאלות, גם בעתיד, בצורה תרבותית ונאותה, אני מקוה שתוכל לעמוד בכך. טיפוסי - שיחה 22:18, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לא יודע למה כוונתך. אבל כל עוד ולא נשאלה כאן שאלה תאולוגית אתה מתבקש שלא להטיף כאן. ואין בכך שאתה רואה את תשובתך כ"מקצועיות" להפוך אותם לכאלו. קישרתי לדף המדיניות בנושא, והצהרתך עומדת בסתירה מפורשת לה, אתה מתבקש לחזור בך, ולהפסיק את הטיעונים הגלותיים של "מקווה שתוכל לעמוד בכך" (קרי: בטיעוניך המחוכמים, שכבר עמדו עליהם כל כותבי ויקיפדיה ולא יכלו להם מרוב חכמה הצפונה בהם) Rex - שיחה 22:43, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לא מדובשך ולא מעוקצך, אל תבזבז את זמני לשוא, ניתן לדיון להמשיך מהיכן שקטעת אותו. טיפוסי - שיחה 22:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ושוב לא הבנתי את כוונתך. ואני מבהיר פעם נוספת שהצהרתך זו מנוגדת לכללים כאן. אחת מהשתיים: או שאני טועה, ואם כן יעמידו נא אותי האחרים על טעותי, ואם לאו - הרי שהצדק עמי, ועליך לכבד את הנהלים, ולהצהיר על כוונתך לעשות כן. Rex - שיחה 23:01, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לכבודך אני מצהיר שבדעתי לשמור על כל הכללים שנקבעו לעריכה וכתיבה בויקיפדיה, אני מצהיר שאני מזהה אותך כיריבי, אני שמח שאתה ער לאפשרות שאתה טועה, בברכה. טיפוסי - שיחה 23:08, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

טיפוסי, שני תיקונים לבעיות הצורמות לי ביותר בדבריך. ראשית, ברור שאין תכנון ללא מתכנן זה מההגדרה של המילה "תכנון". לכן המדע כיום טוען שאין תכנון, ועל כן אין למשפט שלך שום משמעות. דבר שני, מדענים לא "מנסים בכוחות עצמם לגלות איך הכל נעשה ובתנאי שלא מדובר בבורא על אנושי". להיפך, מדענים פתוחים לכל אפשרות ויקבלו בורא על אנושי בשמחה אם הראיות היו מצביעות על כך, אך לטענתם הן לא. דניאל ב. 23:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

דניאל, אתה נופל בבורות עמוקים מאלה של טיפוסי (ואין זה דבר של מה בכך). המדע אינו טוען שאין תכנון, משום שלמדע אין שום דרך לבדוק זאת. לכן גם דבריך בהמשך לוקים בחסר בהבנה מהו מדע ומהו לא. המדע אינו דן בשאלת בורא על אנושי משום שאין לו כל יכולת להפריך או לאשש תיאוריות בדבר זאת. כמו כן אין היום "מדע" אחד מונוליטי, ואם כבר אתה מדבר על מדענים שתוחבים אפם לעניינים לא-להם, הרי שזה קיים משני הכיוונים - גם מדענים שטוענים שהמדע מראה להם שאין אלוהים, וגם כאלה שטוענים הפוך. ושניהם גם יחד מדברים כאנשים פרטיים, ולא כמדענים. גם אם הם לובשים חלוק לבן כשהם אומרים זאת. הלל • שיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 23:44, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: דניאל, 1. עובדת התכנון וחוקי הטבע המתגלים בבריאה לעינינו, אינו זקוק לאישור של איש, 2. חלקם הלא קטן אכן מקבל בורא על אנושי בשמחה, אני אגב לא נבנה עליהם אלא על ספרי הפילוסופיה והיהדות שאני קורא, אם תרצה ארחיב לך בעניין בדף שיחתי או במייל, מחשש לעינא בישא. בברכה. טיפוסי - שיחה 23:47, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

12 צ'קים לבעל הדירה

לאור הכתבה על הגננת שברחה עם הצ'קים יש לי שאלה. אם אני רושם בצ'ק את השם של בעל הדירה ומוסיף למוטב בלבד, האם הוא עדיין יכול להשתמש בזה בהוצאה לפועל במקרה ואני מבטל את הצ'קים? ואם אני רושם את זה, אז זה נראה שאני מנסה להונות אותו, או שזה משהו שעושים בדר"כ? כי לפי הכתבה על הגננת, אם אני לא רושם למוטב בלבד, בעל הדירה יכול להפקיד לחבורת-פושטקים את כל הצ'קים ולברוח (אם זה רמאי או מישהו שהנכס לא שייך לו). תודה.

כשאתה רושם המחאה אתה משלם את הסכום הנקוב עליה ולכן באם תבטל אותה או שהיא לא תכובד על ידי הבנק מי שיחזיק אותה יוכל לפעול כנגדך באמצעות ההוצל"פ. אם אתה רושם את השם של המוטב ואת המילים "למוטב בלבד" אתה מונע ממנו להעביר את ההמחאה למוטבים אחרים (חברת גבייה למשל). רישום כזה על הצ'ק מקובל מאוד ויתקבל בהבנה שכן זכותך להגן על עצמך. אם אתה רוצה שמקבל הצ'ק יפקיד אותו בחשבון ולא ימשוך אותו בסניף הבנק אתה יכול לשרטט עליו שני קווים אלכסוניים (קרוס), שתי הפעולות הנ"ל עדיין לא יכולות למנוע ממנו לפנות להוצל"פ. קח בחשבון שע"פ רוב הפנייה להוצל"פ תעשה באמצעות משרד עורכי דין שיש לו זכות לגבות ממך דמי טיפול וריביות. לכן הדרך המומלצת ביותר לתשלום היא בהוראת קבע של חברת האשראי, כי במקרה שתחליט לבטל אותה לא תהיה לו ברירה אלא לתבוע אותך ובמקרה זה חובת ההוכחה תוטל עליו Eli Berckovitz שיחה 17:16, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

זהירות. התשובה אינה מדוייקת.

באיזה חלק של התשובה מצאת שטעיתי? תוכל\י בבקשה לנמק? Eli Berckovitz שיחה 17:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

ל- "זהירות.-התשובה-אינה-מדוייקת"  : אתה רושם שזה לא מדוייק ולא רושם למה? תשתף את כולנו. זאת תקופה שבה הרבה עוברים דירה בעיקר סטודנטים בשל שנה חדשה. כל מידע נוסף רק יעזור, יש הרבה נוכלים שם בחוץ.

בעיקרון, סימון "קרוס", הוספת "למוטב בלבד" ומחיקת המילה "לפקודת" (להשאיר רק "ל..."), אמורים למנוע אפשרות של הסבת הצ'ק לאדם אחר, וזכותך המלאה לעשות זאת כאמצעי ביטחון, וכלל לא לבקש את רשות בעל הבית.

ביטול המחאה בבנק כאשר היא נמצאת כדין בידי המוטב נחשב עבירה פלילית (ומשול למעשה לגניבה: קבלת מוצר או שירות ללא תשלום). עם זאת, אם מקבל הצ'ק העביר אותו לאדם או גוף אחר ולא סיפק לך את השירות שהיה אמור (למשל, הוציא אותך מהדירה), סביר שהדין יהיה לצידך. ככלל, הסבת צ'קים מאדם לאדם היא בעייתית, משום שבין המשלם לבין מקבל התשלום הסופי כלל לא התקיימה עיסקה. וכל זה, כמובן, מבלי להתיימר שדבריי הם חוות דעת משפטית. אמנון שביט • שיחה 14:58, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אני מכיר מיד ראשונה מקרה של אדם שגנבו מביתו צ'קים ריקים, זייפו את חתימתו, הצ'קים הוסבו ועברו בערך עוד יד אחת או שתיים ולבסוף הגיעו לבנק. הבנק תבע מקורבן הגניבה את הסכום המצויין בצ'קים (בעל הצ'קים הודיע על גניבתם ולכן סניף הבנק שלו לא הסכים לכבד את הצ'קים). בלי להכנס למוסר של המחלקה המשפטית של אותו בנק, כדאי לדעת שגם זה יכול לקרות. אם אני זוכר נכון, זה נגמר מה שנקרא מחוץ לכתלי בית המשפט. הנתבע שקל ברצינות לשלם חלק מהכסף שכן כוחו וההוצאות הכרוכות במלחמה משפטית עם מוסד בנקאי יכלו לעלות על הסכום שנתבע ממנו. (בסוף הבנק ירד ממנו וההוצאות המשפטיות שלו הצטברו לכדי סכום ארבע ספרתי שהיה בערך מחצית ממה שנתבע ממנו)
המסר הוא, שגם אם לא קיבלת תמורה בעד הצ'ק (כי גנבו אותו מביתך), אתה עדיין עלול להיגרר לבעיה. יוסי • שיחה 20:51, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אמני העונה של הפילהרמונית הישראלית, 2010-2011

בחוברת שקיבלתי היום מהפילהרמונית הישראלית צוינו בין אמני העונה גדעון סער, צופית גרנט, פרופ' עדה יונת ועוד כמה שמות מפתיעים. למה הכוונה ב"אמני העונה" בהקשר זה? תודה, נו, טוב - שיחה 19:52, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

מנחים אורחים. ראה כאן. מעט מן האור • שיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 13:38, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

זיוף כרטיס אשראי

שלאה לידע כללי, לא באה מאיזה מקרה ספציפי. נגיד מישהו מוצא כרטיס אשראי ומעתיק אותו( אני מניח זה לא כזאת בעיה מסובכת, בהתחשב שמנפקים כרטיסים מגנטיים בכל פינה). ולאחר מכן, הרמאי בא לחונות, קונה מוצר על ידי העברת הכרטיס, מזדהה וחותם בשם הבעלים ונמלט.

לאחר משהחשבון של בעלי הכרטיס מחויב והוא מתלונן לרשויות- מי נושא בנזק על המרמה: החנות, הבעלים של הכרטיס, הבנק או חברת האשראי? 109.64.17.80 19:53, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אני מנחש שהביטוח של חברת האשראי או החנות. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 23:40, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אבל החנות לא עברה על החוק, וגם חברת האשראי לא. 109.64.47.127 11:11, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

החנות לא עברה על החוק אבל היא נתנה את החפץ ואם חברת האשראי לא תעביר לה את הכסף - היא הפסידה. אם זה חברת הביטוח של חברת האשראי אז היא מקבלת על זה כסף. ישרון - שיחה 14:43, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

פתיחת Partition ב windows

היי, מעוניין להתקין לינוקס על כונן נפרד, איך פותחים כונן חדש?,

הבנתי שזה נעשה דרך Control panel בווינדוס,

תודה.

איזו גרסת windows יש לך? בכל מקרה אני ממליץ על תוכנה חיצונית - Paragon Partition Manager הלל • שיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 23:36, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אני ממליץ בחום על בקשה לסיוע ממשתמש לינוקס קרוב לאיזור מגוריך לפני ביצוע צעד כזה, אפשר לשאול ב־Whatsup. אפשרות אחרת היא להתקין לינוקס על דיסק קשיח אחר, אפשר אפילו על דיסק און קי גדול מספיק. נת- ה- - שיחה 00:34, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

גילאים ביוון העתיקה

שמעתי די הרבה פעמים שביוון העתיקה האנשים חיו עד גיל 40+-, אם זה נכון למה רוב האנשים המוכרים שחיו בתקופה הזאת (סוקרטס, ארכימדס, אפלטון, אריסטו, תאלס, ביון מבוריסתנס, ארקסילאוס, אריסטיפוס ודיוגנס ועוד די הרבה) הגיעו לגיל 60-70? OreL.D - שיחה 18:03, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

עד כמה שאני הבנתי, החקלאות והרפואה המודרנית העלו את תוחלת החיים אבל הורידו את השונות. גיל 40 לא היה הגיל השכיח למוות בחברה עם חקלאות אבל בלי רפואה. זה היה הגיל הממוצע כאשר לממוצע הזה נכנסו גם שליש מהאנשים שמתו לפני גיל שלוש. שוב, בדוק את המספרים. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 18:09, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

פיגועים

שלום, אני נוסע פעם או פעמיים בשבוע בקו 183 של קווים למתן (יישוב ליד כפרים ערביים כמו כפר ברא, ג'לג'וליה וקלקיליה). באוטובוס נוסעים די הרבה ערבים. השאלה שלי, האם יש סיכוי גדול לפיגוע באוטובוס הזה? מישהו איכשהו אחראי על עם מה האנשים שעולים לאוטובוס עולים עליו, או, איך מונעים פיגועים בארץ בכללי והאם בטוח בכלל ליסוע באוטובוס הזה? אשמח אם תסבירו באופן מורחב. ―Diva Satanica (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא באוטובוס שבו נוסעים ערבים רבים הסיכוי לפיגוע נמוך ביותר. על אותו משקל: לאחרונה נפתח הקניון הראשון בעזה. לא נראה לי שיש מאבטח בכניסה. דולב • שיחה 19:51, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

תלוי איזה סוג פיגוע. הסיכויים לפיגוע התאבדות או פיגוע ירי נמוכים, אך הסיכויים לפיגוע דקירה או במקרים מסוימים אף לינץ', עולים. הלל • שיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 22:32, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

סרטים מהחלל

למה אין "סרט" של אובייקטים מהחלל החיצון אלא תמיד מציגים רק תמונות בודדות? למה לא מראים צילום של איזה ערפילית רחוקה בתנועה? 109.64.47.127 20:18, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

למעט ארועים דרמטים, גופים שנצפים בחלל הרחוק זזים ממש לאט בהשוואה לזמן חיים של בן אדם וגם בהשוואה לזמן חיים של ציביליזציה. יוסי • שיחה 20:37, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

ומה אם אותם האירועים הדרמטיים כמו סופר-נובות או תנועות מהירות אחרות? בטוח יש שברים שנעים במהירות שניתן לראות. 109.64.47.127 20:53, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

בקושי אפשר לראות אינדיקציות לקיומם של כוכבי לכת בשמשות רחוקות. לראות שבר אפל מרחף בחלל זה לבקש יותר מדי (וגם משעמם). יוסי • שיחה 20:58, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

משמעמם? ולראות להבה בגדול של יותר מכדור הארץ? ברור שזה מעניין לראות סרט שצולם בחלל ובו רואים חלקים נעים ממוקד התפוצצות של כוכב! או צילום של שטף חלקיקים שנע לעבר חור שחור. ברור שזה לא משעמם. הסרטים היחידים שראיתי זה 3 תמונות רצופות של פלוטו ותנוע של עננים על פני יופיטר. אבל זה דברים שצולמו כאן, במערכת השמש, וגם זה מרשים. 109.64.47.127 21:05, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

מה שנמצא מחוץ למערכת השמש נמצא במרחק של מספר שנות אור מכאן. גם אם הוא זז במהירות שקרובה למהירות האור, התנועה הנראית שלו מכאן תהיה מאוד איטית, לדוגמה, אם פתאום זוג הכוכבים אלפא קנטאורי A ו-B, שהם הכוכבים הנראים לעין הקרובים ביותר אלינו, יתחילו להתרחק זה מזה במהירות האור אז התנועה שלהם על פני השמים תהיה של 7 מעלות בשנה או כ-3 שניות קשת בשעה. להשוואה, הירח זז כחצי מעלה בשעה ואנחנו לא מרגישים את התנועה שלו. לסיכום, כל תנועה של גוף שמימי מחוץ למערכת השמש תראה לנו איטית כל כך שאין מה לדבר על סרט. Easy n - שיחה 21:42, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

כן, זה הגיוני, אבל תאורטית, אם משתמשים בעדשה ממוקדת מספיק, נאמר - טלסקופ, כך שייצלם את אלפא קנטאורי A וB בתקריב מספק, האם התנועה שלהם (במהירות האור, כפי שהגדרת) לא תהיה ברורה בסרט? (אני לא יודע, אני מרחיב את השאלה)Ngordon1 - שיחה 21:56, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לטלסקופים הטובים ביותר עם ההגדלה הגדולה ביותר יש שדה ראיה של מספר שניות קשת. כלומר הסרט, במקרה הטוב ביותר (הכוכבים הקרובים ביותר במהירות הגבוהה ביותר עם הטלסקופ הטוב ביותר) יראה את שני הכוכבים עוברים ממרכז שדה הראיה לשוליו לאורך שעה. מרתק. Easy n - שיחה 23:24, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

תיקון לדבריו הראשונים של יוסי. בניגוד למה שאמר רוב העצמים שאנו רואים נעים ממש ממש מהר ביחס אלינו. אבל כפי שהוסבר בגלל המרחק זה לא נראה. דניאל ב. 23:27, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

סמל הלב

מה מקורו? מדובר על הסמל הזה - ♥. בערך על הלב כסמל כתוב כי המקור לא ברור. אם כן - מתי התיעוד הראשון שלו? לפי הערך האנגלי נראה כי הסמל קיים בצורתו זו לפחות חמש מאות שנה (זמן רב מששיערתי). נראה שבציורי שקילת הלב המצריים הלב מצוייר אחרת. אשמח לדעת מה התיעוד הראשון של הלב בצורתו הנוכחית (זו שמופיעה בקלפים). בתודה Ngordon1 - שיחה 21:49, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

הסמל קיים כבר לפחות אלפיים שנה ויסודו בצורת התפוח. הקישור ללב הוא מאוחר יותר. הקישור בין תפוח לאהבה או מתנת אהבה יסודו בסיפור פריס ושלוש האלות. הייתשלהדוס - שיחה 23:42, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

איך נפטרים מזבובוני קירות מקלחת?

כיתוב תמונה

מנקים את האסלה. בחיי, זה קרה עד שלקחתי יוזמה וניקיתי את האסלה מכל מיני שאריות של שאר חברי הבית. Rhone · שיחה · מיזם אוניות 22:10, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

כן, אה? ברי"א • שיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 23:55, 2 בספטמבר 2010 (IDT)