האנתולוגיה היוונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:10, 11 בספטמבר 2010

האנתולוגיה היוונית או האנתולוגיה הפלטינית היא אוסף של שירים, רובם בצורת מכתם, מן התקופות הקלאסית והביזנטית בספרות יוון העתיקה.

קטעי פפירוס ובהם קטעים מתוך אוספי שירה נמצאו במצרים, אבל האנתולוגיה המוקדמת ביותר ביוונית הורכבה על ידי מֶלֶאַגְרוֹס איש גדר (המאה הראשונה לספירה), ונקראה "אנתולוגיה" (Ανθολογία), כלומר "זר פרחים" (ביוונית "אנתוס" = פרח, "לוגיה" – אוסף, לקט). היא כללה שירים מאת העורך עצמו, וכן ארבעים ושישה משוררים נוספים, ביניהם ארכילוכוס, אלקאיוס, אנאקריאון וסימונידס. בהקדמה שכתב לאוסף מתאר מלאגרוס את לקט השירים כאילו היו עטרה או זר של פרחים שחוברו ליצירה אחת – המילה "אנתולוגיה" הפכה מאז שם נרדף לאסופה של יצירות ספרותיות.

האנתולוגיה של מלאגרוס הייתה פופולרית עד כדי כך שעם הזמן נוספו לה יותר ויותר שירים. מן המהדורות שהוציאו פיליפוס מתסלוניקי ואגאתיאס נותרו בידינו הקדמות המעידות על השירים שהוסיפו לאוסף. המהדורה הסופית המוכרת כיום היא זו שהכין קונסטנטינוס קפאלאס (Κεφαλᾶς) במאה העשירית לספירה, שהוסיף לה כמה אוספים אחרים: שירה הומוארוטית שליקט סטראטון איש סרדיס במאה השנייה לספירה, אוסף של מכתמים נוצריים שנמצאו בכנסיות, אוסף של מכתמים סאטיריים שליקט דיוגניאנוס, תיאורים מאת כריסטודורוס של הפסלים בגימנסיון הביזנטי במרחצאות זאוקסיפוס, ואוסף כתובות מתוך מקדש בקיזיקוס.

המלומד הביזנטי מקסימוס פלאנודס הכין גם הוא מהדורה של האנתולוגיה היוונית. אף על פי שהוסיף לה כמה שירים, הרי בעיקרו של דבר הסיר או "שיפץ" שירים שבעיניו היו ארוטיים יותר מדי. האנתולוגיה בגרסתו הייתה הגרסה היחידה המוכרת במערב אירופה (כתב היד שלו משנת 1301 שרד; המהדורה המודפסת הראשונה המבוססת עליו יצאה לאור ב-1494), עד שנת 1606. בשנה זו גילה הצרפתי קלאודיוס סלמאסיוס בספרייה בהיידלברג אוסף מלא יותר המבוסס על קפאלאס. בכל אופן, העותק שהכין סלמאסיוס לעצמו לא נתפרסם עד לשנת 1776, כאשר רישאר פרנסואה פיליפ ברונק כלל אותו ב-Analecta (אסופה) שלו. המהדורה המדעית הראשונה היא זו של Jacobs, שראתה אור בין 1794 ל-1803 בשלושה-עשר כרכים, ובמהדורה מתוקנת בשנים 1813-17.

לאנתולוגיה היוונית נודעה השפעה רבה על סופרים ומשוררים, ומחקרים רבים נכתבו עליה. בעיקר במאה ה-20, שבה החלו להופיע תרגומים חדשים של הגרסה הלא-מצונזרת, האנתולוגיה הפכה פופולרית יותר ומשוררים רבים כתבו בהשפעתה או תוך התייחסות אליה.

היסטוריה

שירים שנכתבו להזדמנויות ספציפיות היו נפוצים ביוון כבר בימי קדם - לעתים קרובות לא ככלי לביטוי אישי, אלא כזיכרון לאישיות דגולה שמתה או כדי להנציח אירועים חשובים. השירים הללו הופיעו לעתים קרובות על מצבות זיכרון, אנדרטאות ופסלוני מנחה לאלים. שירים אלו כונו "אפיגרמה" (ברבים: אפיגרמטה; בעברית מכתם), כלומר: כתובת (מן הקידומת היוונית אפי-, "על", והפועל "גראפיין", לכתוב), וספציפית כתובת שנועדה להיחרט על מצבה או אנדרטה.

יצירה מסוג זה, בהכרח היא קצרה. דבר זה עלה בקנה אחד עם הנטייה היוונית לפשטות וקיצור בהבעת רגשות אישיים, והמכתמים אכן מתאפיינים בגישה של "מעט המחזיק את המרובה": מילים מעטות המצליחות לתאר רגש או קו מחשבה יחיד, לעתים קרובות עם כמה רובדי משמעות. המכתמים התפתחו בהדרגה והפכו מכתובות מצבה לצורה שירים מוכרת, מגמה שהגיעה לשיאה בתור הזהב של אלכסנדריה. בסביבות שנת 60 לפני הספירה אסף מלאגרוס איש גדר מבחר של טובי המכתמים שחיברו קודמיו ובני זמנו והכין מהם חיבור יחיד. אוספים של כתובות-מצבה, או של שירים בנושא מסוים, כבר נערכו בעבר, על ידי פולמון מאיליון ואחרים, אבל מלאגרוס היה הראשון שיישם את הרעיון בקנה מידה נרחב. האסופה שהכין, לקט מפרי עטים של 46 משוררים, וכן מכתמים רבים מפרי עטו, נקראה "סטפנוס" (Στεφανος), כלומר "הזר" או "עטרת הראש": בשיר המהווה הקדמה הוא השווה כל משורר לפרח כזה או אחר. השירים היו מסודרים בסדר אלפביתי, על פי האות הראשונה של כל מכתם.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 קטעי [[פפירוס]] ובהם קטעים מתוך אוספי שירה נמצאו במצרים, אבל ה[[אנתולוגיה]] המוקדמת ביותר ביוונית הורכבה על ידי [[מלאגרוס|מֶלֶאַגְרוֹס]] איש [[גדר (עיר מקראית)|גדר]] ([[המאה הראשונה לספירה]]), ונקראה "אנתולוגיה" (Ανθολογία), כלומר "זר פרחים" (ב[[יוונית]] "אנתוס" = פרח, "לוגיה" – אוסף, לקט). היא כללה שירים מאת העורך עצמו, וכן ארבעים ושישה משוררים נוספים, ביניהם [[ארכילוכוס]], [[אלקאיוס]], [[אנאקריאון]] ו[[סימונידס]]. בהקדמה שכתב לאוסף מתאר מלאגרוס את לקט השירים כאילו היו עטרה או זר של פרחים שחוברו ליצירה אחת – המילה "אנתולוגיה" הפכה מאז שם נרדף לאסופה של יצירות ספרותיות.
-האנתולוגיה של מלאגרוס היתה פופולרית עד כדי כך שעם הזמן נוספו לה יותר ויותר שירים. מן המהדורות שהוציאו [[פיליפוס מתסלוניקי]] ו[[אגאתיאס]] נותרו בידינו הקדמות המעידות על השירים שהוסיפו לאוסף. המהדורה הסופית המוכרת כיום היא זו שהכין [[קונסטנטינוס קפאלאס]] (Κεφαλᾶς) ב[[המאה העשירית|מאה העשירית לספירה]], שהוסיף לה כמה אוספים אחרים: שירה [[הומוארוטיקה|הומוארוטית]] שליקט [[סטראטון איש סרדיס]] ב[[המאה השנייה לספירה|מאה השנייה לספירה]], אוסף של מכתמים נוצריים שנמצאו בכנסיות, אוסף של מכתמים סאטיריים שליקט [[דיוגניאנוס]], תיאורים מאת [[כריסטודורוס]] של הפסלים ב[[גימנסיון]] הביזנטי ב[[מרחצאות זאוקסיפוס]], ואוסף כתובות מתוך מקדש ב[[קיזיקוס]].
+האנתולוגיה של מלאגרוס הייתה פופולרית עד כדי כך שעם הזמן נוספו לה יותר ויותר שירים. מן המהדורות שהוציאו [[פיליפוס מתסלוניקי]] ו[[אגאתיאס]] נותרו בידינו הקדמות המעידות על השירים שהוסיפו לאוסף. המהדורה הסופית המוכרת כיום היא זו שהכין [[קונסטנטינוס קפאלאס]] (Κεφαλᾶς) ב[[המאה העשירית|מאה העשירית לספירה]], שהוסיף לה כמה אוספים אחרים: שירה [[הומוארוטיקה|הומוארוטית]] שליקט [[סטראטון איש סרדיס]] ב[[המאה השנייה לספירה|מאה השנייה לספירה]], אוסף של מכתמים נוצריים שנמצאו בכנסיות, אוסף של מכתמים סאטיריים שליקט [[דיוגניאנוס]], תיאורים מאת [[כריסטודורוס]] של הפסלים ב[[גימנסיון]] הביזנטי ב[[מרחצאות זאוקסיפוס]], ואוסף כתובות מתוך מקדש ב[[קיזיקוס]].
-המלומד הביזנטי [[מקסימוס פלאנודס]] הכין גם הוא מהדורה של האנתולוגיה היוונית. אף על פי שהוסיף לה כמה שירים, הרי בעיקרו של דבר הסיר או "שיפץ" שירים שבעיניו היו ארוטיים יותר מדי. האנתולוגיה בגרסתו היתה הגרסה היחידה המוכרת במערב אירופה (כתב היד שלו משנת [[1301]] שרד; המהדורה המודפסת הראשונה המבוססת עליו יצאה לאור ב-[[1494]]), עד שנת [[1606]]. בשנה זו גילה הצרפתי [[קלאודיוס סלמאסיוס]] בספרייה ב[[היידלברג]] אוסף מלא יותר המבוסס על קפאלאס. בכל אופן, העותק שהכין סלמאסיוס לעצמו לא נתפרסם עד לשנת [[1776]], כאשר [[רישאר פרנסואה פיליפ ברונק]] כלל אותו ב-Analecta  (אסופה) שלו. המהדורה המדעית הראשונה היא זו של Jacobs, שראתה אור בין 1794 ל-1803 בשלושה-עשר כרכים, ובמהדורה מתוקנת בשנים 1813-17.
+המלומד הביזנטי [[מקסימוס פלאנודס]] הכין גם הוא מהדורה של האנתולוגיה היוונית. אף על פי שהוסיף לה כמה שירים, הרי בעיקרו של דבר הסיר או "שיפץ" שירים שבעיניו היו ארוטיים יותר מדי. האנתולוגיה בגרסתו הייתה הגרסה היחידה המוכרת במערב אירופה (כתב היד שלו משנת [[1301]] שרד; המהדורה המודפסת הראשונה המבוססת עליו יצאה לאור ב-[[1494]]), עד שנת [[1606]]. בשנה זו גילה הצרפתי [[קלאודיוס סלמאסיוס]] בספרייה ב[[היידלברג]] אוסף מלא יותר המבוסס על קפאלאס. בכל אופן, העותק שהכין סלמאסיוס לעצמו לא נתפרסם עד לשנת [[1776]], כאשר [[רישאר פרנסואה פיליפ ברונק]] כלל אותו ב-Analecta  (אסופה) שלו. המהדורה המדעית הראשונה היא זו של Jacobs, שראתה אור בין 1794 ל-1803 בשלושה-עשר כרכים, ובמהדורה מתוקנת בשנים 1813-17.
 לאנתולוגיה היוונית נודעה השפעה רבה על סופרים ומשוררים, ומחקרים רבים נכתבו עליה. בעיקר במאה ה-20, שבה החלו להופיע תרגומים חדשים של הגרסה הלא-מצונזרת, האנתולוגיה הפכה פופולרית יותר ומשוררים רבים כתבו בהשפעתה או תוך התייחסות אליה.
 ==היסטוריה==
-שירים שנכתבו להזדמנויות ספציפיות היו נפוצים ביוון כבר בימי קדם - לעיתים קרובות לא ככלי לביטוי אישי, אלא כזיכרון לאישיות דגולה שמתה או כדי להנציח אירועים חשובים. השירים הללו הופיעו לעיתים קרובות על מצבות זיכרון, אנדרטאות ופסלוני מנחה לאלים. שירים אלו כונו "אפיגרמה" (ברבים: אפיגרמטה; בעברית [[מכתם]]), כלומר: כתובת (מן הקידומת היוונית אפי-, "על", והפועל "גראפיין", לכתוב), וספציפית כתובת שנועדה להיחרט על מצבה או אנדרטה.
+שירים שנכתבו להזדמנויות ספציפיות היו נפוצים ביוון כבר בימי קדם - לעתים קרובות לא ככלי לביטוי אישי, אלא כזיכרון לאישיות דגולה שמתה או כדי להנציח אירועים חשובים. השירים הללו הופיעו לעתים קרובות על מצבות זיכרון, אנדרטאות ופסלוני מנחה לאלים. שירים אלו כונו "אפיגרמה" (ברבים: אפיגרמטה; בעברית [[מכתם]]), כלומר: כתובת (מן הקידומת היוונית אפי-, "על", והפועל "גראפיין", לכתוב), וספציפית כתובת שנועדה להיחרט על מצבה או אנדרטה.
-יצירה מסוג זה, בהכרח היא קצרה. דבר זה עלה בקנה אחד עם הנטייה היוונית לפשטות וקיצור בהבעת רגשות אישיים, והמכתמים אכן מתאפיינים בגישה של "מעט המחזיק את המרובה": מילים מעטות המצליחות לתאר רגש או קו מחשבה יחיד, לעיתים קרובות עם כמה רובדי משמעות. המכתמים התפתחו בהדרגה והפכו מכתובות מצבה לצורה שירים מוכרת, מגמה שהגיעה לשיאה בתור הזהב של [[אלכסנדריה]]. בסביבות שנת [[60 לפני הספירה]] אסף מלאגרוס איש גדר מבחר של טובי המכתמים שחיברו קודמיו ובני זמנו והכין מהם חיבור יחיד. אוספים של כתובות-מצבה, או של שירים בנושא מסוים, כבר נערכו בעבר, על ידי [[פולמון מאיליון]] ואחרים, אבל מלאגרוס היה הראשון שיישם את הרעיון בקנה מידה נרחב. האסופה שהכין, לקט מפרי עטים של 46 משוררים, וכן מכתמים רבים מפרי עטו, נקראה "סטפנוס" (Στεφανος), כלומר "הזר" או "עטרת הראש": בשיר המהווה הקדמה הוא השווה כל משורר לפרח כזה או אחר. השירים היו מסודרים בסדר אלפביתי, על פי האות הראשונה של כל מכתם.
+יצירה מסוג זה, בהכרח היא קצרה. דבר זה עלה בקנה אחד עם הנטייה היוונית לפשטות וקיצור בהבעת רגשות אישיים, והמכתמים אכן מתאפיינים בגישה של "מעט המחזיק את המרובה": מילים מעטות המצליחות לתאר רגש או קו מחשבה יחיד, לעתים קרובות עם כמה רובדי משמעות. המכתמים התפתחו בהדרגה והפכו מכתובות מצבה לצורה שירים מוכרת, מגמה שהגיעה לשיאה בתור הזהב של [[אלכסנדריה]]. בסביבות שנת [[60 לפני הספירה]] אסף מלאגרוס איש גדר מבחר של טובי המכתמים שחיברו קודמיו ובני זמנו והכין מהם חיבור יחיד. אוספים של כתובות-מצבה, או של שירים בנושא מסוים, כבר נערכו בעבר, על ידי [[פולמון מאיליון]] ואחרים, אבל מלאגרוס היה הראשון שיישם את הרעיון בקנה מידה נרחב. האסופה שהכין, לקט מפרי עטים של 46 משוררים, וכן מכתמים רבים מפרי עטו, נקראה "סטפנוס" (Στεφανος), כלומר "הזר" או "עטרת הראש": בשיר המהווה הקדמה הוא השווה כל משורר לפרח כזה או אחר. השירים היו מסודרים בסדר אלפביתי, על פי האות הראשונה של כל מכתם.