ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
←חילוץ מקטע מ-PDF: פסקה חדשה |
←חילוץ מקטע מ-PDF: PDF Tools |
||
שורה 272: | שורה 272: | ||
ברשותי קובץ מאמרים בפורמט PDF. ברצוני לחלץ ממנו מאמר אחד בן מספר עמודים. האם ניתן לעשות זאת ללא תוכנת PDF writer? [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:02, 12 בספטמבר 2010 (IST) |
ברשותי קובץ מאמרים בפורמט PDF. ברצוני לחלץ ממנו מאמר אחד בן מספר עמודים. האם ניתן לעשות זאת ללא תוכנת PDF writer? [[משתמש:ברי"א|ברי"א]] • [[שיחת משתמש:ברי"א|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:02, 12 בספטמבר 2010 (IST) |
||
:[http://sheelapps.com/index.php?p=PDFTools.HomePage&action=view PDF Tools]. [[משתמש:הללג|הלל]] • [[שיחת משתמש:הללג|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:08, 12 בספטמבר 2010 (IST) |
גרסה מ־15:08, 12 בספטמבר 2010
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
מיתולוגיה יוונית-רומית בתלמוד
אהלן,
האם מישהו יודע האם בתלמוד יש אזכורים לסיפורי המיתולוגיה היוונית-רומית?
- יש. ראה ספרו של שאול ליברמן, "יוונית ויוונות בארץ-ישראל: מחקרים באורחות־חיים בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד". Rex - שיחה 19:29, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- ובהרחבה קלה: שירת הומרוס הייתה מוכרת להם, ראה הומרוס#תפוצתו במקורות יהודים. התלמוד ירושלמי אף הוא מזכיר למשל את הסירנות, ראה כאן. Rex - שיחה 23:24, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- במשנה במסכת עבודה זרה פרק ראשון מופיעה רשימה של החגים האליליים ברומא. עזר - שיחה 23:43, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- מעניין, לא חשבתי על כך. זה מביא לנו טרמינוס אנטה קואם לתקופה הרומית בארץ ישראל, וזה גם מלמד אותנו על ההשפעה של האלילות של רומא על מרחבי ארץ יהודה, אחרת לא מובן למי נכתבה המשנה, לקומץ יהודים שישבו ברומא? (ואולי צריך לקבוע את הטרמינוס לתקופה שלאחר המרד הגדול). Rex - שיחה 01:39, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ואיך אפשר בלי להזכיר את הפסיפס מהתקופה הביזנטית המוצג במוזיאון ישראל, איני זוכר אם מקורו בבית כנסת או בבית פרטי, אולם הוא מציג אירוע מהמיתולוגיה היוונית. ויש גם את הפסיפס מבית הכנסת בבית אלפא המציג את הליוס (והוא מוצג היום בויקיפדיה בעמוד הראשי כתמונה מומלצת!). כמו כן ציטוט רלוונטי
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוטון
פרמטרים [ [1] לא מופיעים בהגדרת התבנית ”[...] כך, למשל, הושחתו (בתקופת מרד בר כוכבא) במתכוון הפרצופים שעל כלי הברונזה הרומיים שנמצאו במערת האיגרות שבמדבר יהודה. עם זאת לא הושחתו הדמויות האליליות שעל אחד הכלים (סצינה מן המיתולוגיה היוונית), ולחתימת איגרותיו של בר כוכבא שימש חותם ועליו דמותו של היראקלס הנאבק עם אריה.”. ועוד מקור רלוונטי [2] Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ואיך אפשר בלי להזכיר את הפסיפס מהתקופה הביזנטית המוצג במוזיאון ישראל, איני זוכר אם מקורו בבית כנסת או בבית פרטי, אולם הוא מציג אירוע מהמיתולוגיה היוונית. ויש גם את הפסיפס מבית הכנסת בבית אלפא המציג את הליוס (והוא מוצג היום בויקיפדיה בעמוד הראשי כתמונה מומלצת!). כמו כן ציטוט רלוונטי
- חשוב לומר, שמהמקורות בתלמוד בעניין נשוא הפסקה, שחלקם הובאו כאן, עולה בבירור שהמיתולוגיה היוונית רומית היתה מוכרת וידועה למחברי התלמוד, יחד עם זאת הם דחו אותה וסלדו ממנה, כמתבקש וכמובן מאליו. טיפוסי - שיחה 20:05, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אלו שקראו ושנו סבורים שהם לא ממש "סלדו ממנה" בלשון המעטה. [3] אולם אני מקיים בעצמי "אל תרבה שיחה עם הנבער", ומה נעמו משלי שלמה: ”אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.” (ספר משלי, כו,4-5). אקווה שתפסתי הן לשון ראשון והן לשון אחרון. Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא מדויק. הם דחו את האלילות והמעשים האליליים, אך הרוח המיתולוגית אכן נושבת מכמה מקומות בתלמוד ובמדרשים. שלא לדבר על הקבלה, כמובן. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 20:14, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כך או כך צריך לדון כל מקרה לגופו, לי אין ספק ששום מיתולוגיה יוונית או נכרית אחרת לא השפיעה ולא עיצבה את דעות מחברי המשנה והתלמוד. טיפוסי - שיחה 23:41, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- תשובה אקדמית אפשר לקבל מד"ר אורי אמיתי, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה. מוטי - שיחה 23:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- או לחילופין מהגאון רבי חיים קנייבסקי מבית המדרש בבני ברק. טיפוסי - שיחה 23:56, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- או לחלופין, מהשיכור קטוע הרגל במדרחוב בן יהודה. אין לי ספק שהוא בטוח שהוא ידען גדול בכל נושא על אף שהוא מעולם לא עסק בו (כראוי). ומשתמש טיפוסי, חדל מלהביע את השקפותיך בדך ההכה. אתה מכיר נושא מסוים? מוטב, לא מכיר - אל תכתוב. לא מעניין אותנו מה חושב החרדי המצוי על העולם ומלואו. זה לא "הכה את החרדי", זה "הכה את המומחה". מתי תבין זאת בשם אלוהים? ואף אחד לא שאל אותך על מה אתה מסופק ועל מה לא, ודבריך אינם מעלים, אם כבר - מורידים. אולם למי שקרא ושנה מעט, ולא הוחשך בבערות האורתודוקסיות- יודע כי כל אדם מושפע משלל גורמים, וכל חכם הושפע מתקופתו. Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- אתה טוחן מים, אבל לפחות אל תתאמץ. טיפוסי - שיחה 09:42, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- או לחלופין, מהשיכור קטוע הרגל במדרחוב בן יהודה. אין לי ספק שהוא בטוח שהוא ידען גדול בכל נושא על אף שהוא מעולם לא עסק בו (כראוי). ומשתמש טיפוסי, חדל מלהביע את השקפותיך בדך ההכה. אתה מכיר נושא מסוים? מוטב, לא מכיר - אל תכתוב. לא מעניין אותנו מה חושב החרדי המצוי על העולם ומלואו. זה לא "הכה את החרדי", זה "הכה את המומחה". מתי תבין זאת בשם אלוהים? ואף אחד לא שאל אותך על מה אתה מסופק ועל מה לא, ודבריך אינם מעלים, אם כבר - מורידים. אולם למי שקרא ושנה מעט, ולא הוחשך בבערות האורתודוקסיות- יודע כי כל אדם מושפע משלל גורמים, וכל חכם הושפע מתקופתו. Rex - שיחה 06:35, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- או לחילופין מהגאון רבי חיים קנייבסקי מבית המדרש בבני ברק. טיפוסי - שיחה 23:56, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- תשובה אקדמית אפשר לקבל מד"ר אורי אמיתי, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת חיפה. מוטי - שיחה 23:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כך או כך צריך לדון כל מקרה לגופו, לי אין ספק ששום מיתולוגיה יוונית או נכרית אחרת לא השפיעה ולא עיצבה את דעות מחברי המשנה והתלמוד. טיפוסי - שיחה 23:41, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- מעניין, לא חשבתי על כך. זה מביא לנו טרמינוס אנטה קואם לתקופה הרומית בארץ ישראל, וזה גם מלמד אותנו על ההשפעה של האלילות של רומא על מרחבי ארץ יהודה, אחרת לא מובן למי נכתבה המשנה, לקומץ יהודים שישבו ברומא? (ואולי צריך לקבוע את הטרמינוס לתקופה שלאחר המרד הגדול). Rex - שיחה 01:39, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- במשנה במסכת עבודה זרה פרק ראשון מופיעה רשימה של החגים האליליים ברומא. עזר - שיחה 23:43, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- ובהרחבה קלה: שירת הומרוס הייתה מוכרת להם, ראה הומרוס#תפוצתו במקורות יהודים. התלמוד ירושלמי אף הוא מזכיר למשל את הסירנות, ראה כאן. Rex - שיחה 23:24, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
הסטוריית המדע( שנות ה30)
האם זה נכון שבריחת המוחות מגרמניה הנאצית היא זו שהובילה לעליית המדע והטכנולוגיה בארה"ב? האם באמת 14 חתני פרס נובל עזבו את גרמניה הנאצית?
אם כן, הגרמנים היו חייבים להחליף את כל המדענים הבורחים בשלהם- אז חייבים להיות מדענים נאצים מפורסמים. ואני לא מתייחס ליצורים כמו מנגלה כמדענים, אלא מדבר על מדענים של ממש- פיזיקאים, מהנדסים, ביולוגים( לא מחפשי הגזע העליון), מתמטיקאים, כימאים. אם היו לגרמניה הנאצית תגליות עולמיות, למרות כל בריחת המוחות ההמונית? 109.64.40.93 13:02, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- כנראה שזה לא כל-כך פשוט "להחליף" מדענים מהשורה הראשונה במדענים אינסטנט. ראה למשל סיפור אוניברסיטת גטינגן. עוזי ו. - שיחה 14:05, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני לא מבין הרבה בהיסטוריה. רק בשביל העניין, היה פיסקאי גדול אחד לפחות שבחר להישאר ואף לסייע בפועל לנאצים - הייזנברג. ―משה פרידמן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- ואפילו הוא, יתכן, פעל נגד תוכנית הגרעין הנאצית... אם זאת, ורנר פון בראון פיתח את טילי ה-V-2 (אם כי עשה זאת בשאיפה להביא את האדם לחלל, וכנראה שלא ממניעים נאצים). נו, טוב - שיחה 17:05, 6 בספטמבר 2010 (IDT)
"
אחריות
מהי ההגדרה המדוייקת והמלאה ביותר למילה "אחריות"?
- ראה הערך אחריות בויקימילון. בברכה, אנדר-ויק • 04:41, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- הנה התשובה ב"עלילות מיקי מהו": "אם במכנסיו של פוט כל הכפתורים קפוט, אז יגיד גם גולם איש, שהעסק עסק ביש! אך הנה כפתור אחד על פי נס נשאר לבד – אז עליו האחריות על מכנסיו של פוט". דוד שי - שיחה 06:57, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- והקרדיט לאברהם שלונסקי. אמנון שביט • שיחה 07:54, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- הנה התשובה ב"עלילות מיקי מהו": "אם במכנסיו של פוט כל הכפתורים קפוט, אז יגיד גם גולם איש, שהעסק עסק ביש! אך הנה כפתור אחד על פי נס נשאר לבד – אז עליו האחריות על מכנסיו של פוט". דוד שי - שיחה 06:57, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
מכתשים
למה יש כלכך הרבה מכתשים בירח (אלפים אם לא יותר לכאורה) ובכדור הארץ בקושי יש מכתשים בכלל?, האם זה מעיד על גיל צעיר של כדור הארץ?
תודה.
- ככה אלוהים ברא אותו. סתם, ראיתי פעם סדרה בנשיונל ג'אוגרפיק על זה, אני זוכר במעורפל אבל בעיקרון פני השטח של הירח שונים משל כדור הארץ. מכתשי הירח נוצרו בידי מכתש פגיעה בעוד שמכתשי כדור הארץ (מכתש רמון הוא הגדול מביניהם - ריספקט) נוצרו בעקבות הלוחות הטקטוניים. אבל חכמים ממני יבואו ויתנו תשובה מאומתת יותר.. :) Rhone · שיחה 04:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- רון צודק. אוסיף כי סיבה נוספת לזה ש"יש כלכך הרבה מכתשים", היא שהירח שונה מכדור הארץ בכמה תחומים שגורמים למכתשים, גם הישנים ביותר, להישאר כמו שהם ולהתווסף. למשל, העובדה שאין בו אטמוספירה, כל מיני תהליכים גאולוגיים וכדומה. בברכה, אנדר-ויק • 04:47, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני תמיד צודק Rhone · שיחה 04:49, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כולנו, חוץ מהפעמים שאנחנו טועים. אנדר-ויק • 04:55, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- למרבה הצער, זו אחת מהפעמים הללו. לגבי הירח, דווקא הייתים בסדר - מכתשי הפגיעה נוצרים ע"י פגיעה של מטאוריטים, שפוגעים בירח. גם בכדור הארץ הם פוגעים, ויוצרים מכתשיםפ, אבל עם שני הבדלים גדולים: א. מאחר שלכדור הארץ יש אטמוספרה, המטאורים נשרפים בדרך למטה - מהקטנים לא נשאר מספיק בכדי ליצור מכתש, והגדולים הופכים לקטנים יותר (אם כי עדיין יש כמה מכתשים די גדולים, כדוגמת מפרץ מקסיקו). הסיבה השנייה, היא שכנוצר כבר מכתש, על הירח הוא נוטה להישאר, כי רוב תהליכי הבליה שקיימים בכדו"א, לא שייכים בירח (אין גשם).
- לגבי כדו"א, אתה טועה לחלוטין. קודם כל - יש מכתשי פגיעה, והרבה. אבל כאמור - בירח יש יותר וזה יותר בולט. 99.99999% מהמכתשים על הכדור שלנו הם מכתשי פגיעה. יש עוד קצת מאוד מכתשים מסוג שונה (שאין להיווצרות שלהם שום קשר לטקטוניקת הלוחות) ואפשר לקרוא עליהם בערך מכתש שחיקה. דניאל צבי • שיחה 07:42, כ"ח באלול ה'תש"ע (7.09.10)
- רק לדייק בסטטיסטיקה: בערך 170 מכתשי פגיעה, 7 מכתשי שחיקה. זה יוצא טיפה יותר מ 96%. אלעזר - שיחה 11:14, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ויש להוסיף לססטיסטיקה את מכתשים אגן תעשיות. הלל • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • 11:25, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כולנו, חוץ מהפעמים שאנחנו טועים. אנדר-ויק • 04:55, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני תמיד צודק Rhone · שיחה 04:49, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- רון צודק. אוסיף כי סיבה נוספת לזה ש"יש כלכך הרבה מכתשים", היא שהירח שונה מכדור הארץ בכמה תחומים שגורמים למכתשים, גם הישנים ביותר, להישאר כמו שהם ולהתווסף. למשל, העובדה שאין בו אטמוספירה, כל מיני תהליכים גאולוגיים וכדומה. בברכה, אנדר-ויק • 04:47, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה על השאלה! בזכותך נוצר פורטל:פיזיקה/תמונה נבחרת/45. לידע כללי, בהמשך לדברי קודמיי, בעבר הרחוק "הופצצה" מערכת השמש הפנימית באירוע "ההפצצה הגדולה" (ראו en:Late Heavy Bombardment, איך אין לנו ערך בעברית!?) שעליו אנו יודעים בעיקר דרך הגופים כמו הירח ששימרו את שרידי התקופה ההיא. שמעון ~ שיחה ~ העם דורש פיזיקה! 12:03, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- קצת סדר: פני השטח של כדור הארץ משתנים באופן קבוע, ורק מעט מן השטח נותר (כמעט) ללא פגע. הגורמים המשנים את פני השטח כוללים: בליה, רעידות אדמה ויותר מכל טקטוניקת הלוחות, הגורמת ללוחות לשקוע זה מתחת לזה או להתנגש זה בזה. בנוסף נוצר כל הזמן קרום חדש של סלעי יסוד הנוצרים עקב התרחקותם של לוחות וחדירה של מאגמה לרווח ביניהם וכן זרמי לבה וחומר געשי המכסים את פני השטח באזורים של הר געש נקודתיים ומשטחי בזלת נרחבים. ואלה רק חלק מתהליכי השינוי. גם פני שטח שאינם משתנים כתוצאה מתהליכים אלה נהרסים כתוצאה מצמחיה הגדלה בהם (ולפעמים מסתירה מכתשים) ומכרייה ובנייה מעשה-ידי-אדם. אף אחד מהגורמים הללו אינו פעיל בירח, ולכן שם נראים המכתשים כביום היווצרם. דקי • שיחה • לא רק בז'... 17:07, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
האם וירוס הוא נזר הבריאה?
האם קיים יצור בעולם שיותר חזק מנגיף? הנגיף מתפשט ומתרבה במהירות מטורפת, מסתגל לסביבה עוינת עד לרמה שמשתמש במנגנוני הגנה לטובתו, מסוגל להשתלט על כמעט כל תא ביצור חי ולהפוך אותו לעבד, תוך כדי התרבות המונית. עובר אבולוציה בקצב מטורף, מסוגל לא לנשום ולא לאכול במשך זמן לא מוגבל, לא זקוק לאנרגיה במשך אלפי שנים.
זה נראה כאילו אין יצור חי שמסוגל להתמודד ( ושלא נדבר על לנצח) את הוירוסים. כל פיתוח הטכנולוגי של האדם מסוגל לתת מענה זמני לדור אחד של נגיף מסיום, והדור הבא כבר יהיה חסין מפני כל ההתחכמות של האדם. אז השאלה - האם באמת אין יצור יותר מושלם מהוירוס? ואני יודע שביולוגים מתקשים להגדיר את הוירוס כיצור חי, אבל זאת אך ורק בעיה של הביולוגים, לא של הוירוס. 109.64.40.93 12:03, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- הכל תלוי בשאלה של הגדרות. "מוצלחות" זה דבר סובייקטיבי שאפשר למדוד באלף ואחת דרכים. לדוגמה אני לא בטוח שנגיף יותר מוצלח מהאדם בהשארת חותם על העולם. מזווית קצת יותר אבולוציונית, ניתן למדוד "הצלחה" בכל מיני דרכים. דרך אחת היא מדידת הביומסה הכוללת של המין ובזה נגיפים מפסידים בגדול. המנצחים הם בעלי חיים פרימיטיביים כגון חרקים וסרטנים. דרך מדידה אחרת היא טווח הסביבות והתנאים שהיצור מסוגל לשרוד, שמתקשר גם למשך הזמן שהוא קיים בעולם. אני לא בטוח שהנגיפים מעפילים על חיידקים במדד זה. דניאל ב. 12:13, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אגב, כמה תיקונים לדבריך: רוב הנגיפים לא מתוחכמים כמו שאתה מתאר ("מסתגל לסביבה עוינת עד לרמה שמשתמש במנגנוני הגנה לטובתו"). נגיפים מוגבלים לרוב לתאים מסוימים ביצורים ספיציפיים ולא מסוגלים להשתלט "על כמעט כל תא ביצור חי". זה לא שהוא "מסוגל לא לנשום ולא לאכול במשך זמן לא מוגבל", אלא שהוא פשוט לא צריך ולא מסוגל לנשום או לאכול נקודה. הוא לא מייצר אנרגיה עצמאית. דניאל ב. 12:46, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני לא חושב שלביומסה יש משמעות כאן, במיוחד לאור זה שוירוס לפי טבעו כמעט חסר ביומסה (וזה לא מפריע לו במיוחד, אלא להפיך). לגבי השארת חתם על העולם- לדעתי לאדם יש קצת "שיגעון גדלות" ביחסו לטבע. יש מצב שרב היצורים החיים בעולם לא ממש מודעים לקיומו של האדם... וגם זה לא מעניין אותם ולא משנה להם את החיים. אתה בטוח שחיידק שאותו וירוס אוכל בלי מלח חי יותר זמן בכ"א מהוירוס? אני לא יודע אם וירוסים משאירים אחריהם עקבות מאובנים, אבל אני כמעט בטוח שהם לא חדשים כאן, ויכול להיות שהיתה בזמנו "שפעת הדינוזאורים". וזה שהוא לא זקוק למנגנון יצור אנרגיה( לכן לא צריך סוכר וחמצן) זה יתרון הישרדותי מובהק. נכון, רב הוירוסים יותר פשוטים מאיזה איידס או פפילומה( שמסוגלים להשתלט על מערכות הגוף), אבל הדוגמאות הללו מראים את יכולתם המדהימה של יצורים כה פרימיטיביים להסתגל לסביבה עוניינת תוך ניצול מנגנונים של גוף האדם לטובתם. 109.64.40.93 12:55, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כשאתה בא למדוד הצלחה אבולוציונית לביומסה יש חשיבות. בסופו של דבר אבולוציה עוסקת במשכפלים, ומשכפל מוצלח הוא כזה שיש הרבה עותקים שלו. ביומסה כוללת היא מדד טוב לכמות של מקטע דנ"א מסוים, ולכן הוא מדד "מוצלחות" לא רע. סביר להניח שחייזר שיבוא מהחלל יבחין ראשית בחותמם של בני האדם (ערים לדוגמה), וחותמם של אורגניזמים רבים אחרים כגון צמחים לפני שיבחין בנגיפים. כמובן זה לא מדד כל כך מוצלח, אבל אפשר לדבר במונחים יותר מדויקים. לדוגמה לאדם טביעת רגל אקולוגית גדולה בהרבה מכל יצור אחר. למרות כל זאת יש משהו בדבריך לגבי שגעון גדלות. סביר להניח שעם העלמות האדם כדור הארץ יחזור למצבו "הטבעי" במהרה וזכרו של האדם יימחק כמעט לחלוטין. נגיפים הם אכן יצורים עתיקים, הם הרי הצורה הכי פשוטה של משכפל ולכן אפשר להגיד שבמובן מסוים הם ראשית החיים. כמובן שהמשכפלים הראשונים היו הרבה פחות מתוחכמים מהנגיפים בימנו. אבל בכל זאת, לדעתי חיידק יותר מוצלח הישרדותית מסוגל להסתגל טוב יותר. הנגיפים שאתה מכיר בימנו הם יחסית חדשים, לעומת זאת קיימים חיידקים ששמרו על צורתם מילארדי שנים. בכל אופן לא ברור המקור לקביעה "וירוס אוכל בלי מלח", היא לא ממש נכונה. אם לא אכפת לך מה"חיות" של המשכפלים שאנו עוסקים בהם, אפשר ללכת עוד יותר רוק עם הרעיון של וירוסים ולהכתיר את דנ"א הזבל כ"נזר הבריאה". דנ"א זבל הוא דנ"א חסר שימוש (אבל לאחרונה מגלים שייתכן שבכל זאת יש לו חשיבות) שמצוי בכל היצורים החיים. אפשר להתייחס אליו כאל מן נגיף כל כך מוצלח עד שהוא שיכלל את השיטה לרמה כזו שהוא פשוט תופס טרמפ קבוע על מין שלם ללא שום מאבק השקעה. דניאל ב. 13:20, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ת'אמת לא שמעתי כלום על דנ"א זבל- האם מהדנ"א זה לא מתפתח כלום או שמתפתחים חלבונים שאין להם שימוש? וכך תדע, אולי עוד 20 שנה איזה מדמ"חיסט-ביולוג יוכיח שמדובר ב"קטעי קישור" שבלעדיהם אין אפשרות לבנות איזה מנגנון ויסות בין חומרים שונים בתא, או משהו... ונגיף הוא לא "דנ"א מיותר" - הוא יצור ( מאוד פרימיטיבי) בעל תכונה הישרדותית של פרזיטיזם מושלם, שכמו שאפשר לראות מוכיחה את עצמה לא רע בכלל. ועוד הפעם לגבי ביומסה - תא של חיידק יותר כבד מ"תא" של וירוס, לכן יוצא שהמסה הכללית של כל החיידקים גדולה מזאת של הנגיפים. זה שחיידק שמור על עצמו קבוע למשך אלפי שנים יכול לגרום דווקא לכך שאורגניזמים שונים יתפחו מנגנונים נוגדניים שהוא לא יצליח להתגבר עליהם. וכמו שאפר לראות כל שנה בערך, "השפעת העונתית" רק הולכת ונהית יותר ויתר משוכללת והחיסון מצליח להגן עלינו רק לעונה אחת. ואולי אני טועה, אבל הטיפול המונע מחלות זיהומיות של חיידקים הרבה יותר קל מהטיפול נגד הוירוסים. 109.64.40.93 13:42, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא מתפתח ממנו כלום. כבר כיום יש ראיות לכך שלדנ"א זבל יש תפקיד חשוב בהתבטאות גנים והתמיינות. אם כי עדין סביר שחלק מדנ"א הזבל הוא באמת באמת חסר שימוש והוא פשוט משכפל טפילי. אם אתה לדעתך קביל להשוות בין אורגניזם תאי לנגיף (ואני מסכים איתך), אין סיבה שלא תקבל השוואה בין דנ"א זבל לנגיף בשאלה מי טפיל יותר מוצלח. אגב, יש ראיות שאחוז ניכר מהדנ"א שלנו מקורו בנגיפים שפשוט השתלבו בו (המקביל החיידקי מופרסם יותר). בקשר לביומסה, בלי קשר למשקל התא, אני לא בטוח בכלל שיש יותר דנ"א נגיפי בעולם מאשר דנ"א חיידקי. זה שחיידק נשתמר מיליוני שנים אומר שהוא מוצלח מאוד בהישרדות שלא צריך לעבור התאמות לסביבה. אחרת האבולוציה היתה דואגת לעשות זאת. כשחיידק כן צריך לעבור התאמה, הוא עושה זאת במהירות מאוד גדולה (80 שנה בלבד עברו מאז תחילת השימוש בפניצילין והיעילות שלו כבר ממש עלובה). יש אפילו מצבים שחיידקים מהנדסים את עצמם גנטית כדי לזרז את האבולוציה. מדידת מוצלחות כמי מוצלח יותר בהדבקת בני אדם הוא מדד מאוד אגוצנטרי. זה שנגיפים יותר יעילים בהמתת בני אדם לא אומר שהם מוצלחים יותר מחיידקים הישרדותית. כרגע יש בגופך פי עשר חיידקים מאשר תאים, והם שורדים מצוין בלי להרוג אותך. דניאל ב. 13:58, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ת'אמת לא שמעתי כלום על דנ"א זבל- האם מהדנ"א זה לא מתפתח כלום או שמתפתחים חלבונים שאין להם שימוש? וכך תדע, אולי עוד 20 שנה איזה מדמ"חיסט-ביולוג יוכיח שמדובר ב"קטעי קישור" שבלעדיהם אין אפשרות לבנות איזה מנגנון ויסות בין חומרים שונים בתא, או משהו... ונגיף הוא לא "דנ"א מיותר" - הוא יצור ( מאוד פרימיטיבי) בעל תכונה הישרדותית של פרזיטיזם מושלם, שכמו שאפשר לראות מוכיחה את עצמה לא רע בכלל. ועוד הפעם לגבי ביומסה - תא של חיידק יותר כבד מ"תא" של וירוס, לכן יוצא שהמסה הכללית של כל החיידקים גדולה מזאת של הנגיפים. זה שחיידק שמור על עצמו קבוע למשך אלפי שנים יכול לגרום דווקא לכך שאורגניזמים שונים יתפחו מנגנונים נוגדניים שהוא לא יצליח להתגבר עליהם. וכמו שאפר לראות כל שנה בערך, "השפעת העונתית" רק הולכת ונהית יותר ויתר משוכללת והחיסון מצליח להגן עלינו רק לעונה אחת. ואולי אני טועה, אבל הטיפול המונע מחלות זיהומיות של חיידקים הרבה יותר קל מהטיפול נגד הוירוסים. 109.64.40.93 13:42, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כשאתה בא למדוד הצלחה אבולוציונית לביומסה יש חשיבות. בסופו של דבר אבולוציה עוסקת במשכפלים, ומשכפל מוצלח הוא כזה שיש הרבה עותקים שלו. ביומסה כוללת היא מדד טוב לכמות של מקטע דנ"א מסוים, ולכן הוא מדד "מוצלחות" לא רע. סביר להניח שחייזר שיבוא מהחלל יבחין ראשית בחותמם של בני האדם (ערים לדוגמה), וחותמם של אורגניזמים רבים אחרים כגון צמחים לפני שיבחין בנגיפים. כמובן זה לא מדד כל כך מוצלח, אבל אפשר לדבר במונחים יותר מדויקים. לדוגמה לאדם טביעת רגל אקולוגית גדולה בהרבה מכל יצור אחר. למרות כל זאת יש משהו בדבריך לגבי שגעון גדלות. סביר להניח שעם העלמות האדם כדור הארץ יחזור למצבו "הטבעי" במהרה וזכרו של האדם יימחק כמעט לחלוטין. נגיפים הם אכן יצורים עתיקים, הם הרי הצורה הכי פשוטה של משכפל ולכן אפשר להגיד שבמובן מסוים הם ראשית החיים. כמובן שהמשכפלים הראשונים היו הרבה פחות מתוחכמים מהנגיפים בימנו. אבל בכל זאת, לדעתי חיידק יותר מוצלח הישרדותית מסוגל להסתגל טוב יותר. הנגיפים שאתה מכיר בימנו הם יחסית חדשים, לעומת זאת קיימים חיידקים ששמרו על צורתם מילארדי שנים. בכל אופן לא ברור המקור לקביעה "וירוס אוכל בלי מלח", היא לא ממש נכונה. אם לא אכפת לך מה"חיות" של המשכפלים שאנו עוסקים בהם, אפשר ללכת עוד יותר רוק עם הרעיון של וירוסים ולהכתיר את דנ"א הזבל כ"נזר הבריאה". דנ"א זבל הוא דנ"א חסר שימוש (אבל לאחרונה מגלים שייתכן שבכל זאת יש לו חשיבות) שמצוי בכל היצורים החיים. אפשר להתייחס אליו כאל מן נגיף כל כך מוצלח עד שהוא שיכלל את השיטה לרמה כזו שהוא פשוט תופס טרמפ קבוע על מין שלם ללא שום מאבק השקעה. דניאל ב. 13:20, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני לא חושב שלביומסה יש משמעות כאן, במיוחד לאור זה שוירוס לפי טבעו כמעט חסר ביומסה (וזה לא מפריע לו במיוחד, אלא להפיך). לגבי השארת חתם על העולם- לדעתי לאדם יש קצת "שיגעון גדלות" ביחסו לטבע. יש מצב שרב היצורים החיים בעולם לא ממש מודעים לקיומו של האדם... וגם זה לא מעניין אותם ולא משנה להם את החיים. אתה בטוח שחיידק שאותו וירוס אוכל בלי מלח חי יותר זמן בכ"א מהוירוס? אני לא יודע אם וירוסים משאירים אחריהם עקבות מאובנים, אבל אני כמעט בטוח שהם לא חדשים כאן, ויכול להיות שהיתה בזמנו "שפעת הדינוזאורים". וזה שהוא לא זקוק למנגנון יצור אנרגיה( לכן לא צריך סוכר וחמצן) זה יתרון הישרדותי מובהק. נכון, רב הוירוסים יותר פשוטים מאיזה איידס או פפילומה( שמסוגלים להשתלט על מערכות הגוף), אבל הדוגמאות הללו מראים את יכולתם המדהימה של יצורים כה פרימיטיביים להסתגל לסביבה עוניינת תוך ניצול מנגנונים של גוף האדם לטובתם. 109.64.40.93 12:55, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
איסור גילוי עריות
מדוע גילוי עריות בין אם לבנה חמור מגילוי עריות בין אב לביתו?איש השלג - שיחה 14:46, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- למה אתה אומר את זה? אמנם בין אם לבנה אם האם נשואה או היתה נשואה לאביו יש כאן איסור נוסף - אשת האב. אך יש איסור גם "אשה ובתה לא תיקח לצרור" או משהו כזה. ישרון - איך אני נוהג? 14:51, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כמו שכתב קודמי: אין הבדל. אם האם נשואה כמו גם אם הבת נשואה, יש איסור נוסף של אשת איש. אם היא נידה יש איסור נוסף. האיסור הוא "ערוות אישה ובתה לא תגלה", ולא כפסוק שהובא לעיל, שאינו קיים בנוסח המסורה... ברי"א • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • 14:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- צודק, התבלבלתי עם "אשה אל אחותה". ישרון - איך אני נוהג? 15:02, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- כמו שכתב קודמי: אין הבדל. אם האם נשואה כמו גם אם הבת נשואה, יש איסור נוסף של אשת איש. אם היא נידה יש איסור נוסף. האיסור הוא "ערוות אישה ובתה לא תגלה", ולא כפסוק שהובא לעיל, שאינו קיים בנוסח המסורה... ברי"א • שיחה • כ"ח באלול ה'תש"ע • 14:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
נהג אוטמטי
למה לא בונים "נהג אוטומטי" לרכב פרטי, כמו שיש טייס אוטומטי למטוס וסירה? אם ניתן ללמד מחשב לעשות פעולות של טייס( שצריך קורס מיוחד בשביל להוציא רישיון טייס) - אז כנראה שאפשר ללמד אותו לעשות פעולות של נהג( שכמעט כל אדם מסוגל להוציא רישיון נהיגה). הרי רב הפעולות שהנהג עושה הם מכניות לגמרי וניתנות להפיכה לאלגוריתם לא מסובך במיוחד. מהירות הקליטה של מחשב ומהירות התגובה עולה פי כמה וכמה על זאת של אדם(אם אני לא טועה אדם ממוצא צריך 3/4 שניות בשביל להתחיל להגיב ועבור מחשב זה זמן ענק). ושלא נדבר על הדיוק שבכלי מדידה מכניים לעומת העין האנושית ועל היכולת להיות מדויק בלי להיחלץ בשום מצב.
כנראה שהסיבה היא שלא סומכים על מכונה כשמדובר במהירויות שיכולות להרוג אדם, כי יש מצבים שבהם צריכים לדעת לעשות החלטות נבונות שלא כתובות בשום ספר הוראות. אבל מצד שני, כן סומכים על אדם שבקושי רואה בחושך, עלול להשתכר, להיות רעב, להתעייף, לשקוע במחשבות על בעיות בבית, להילחץ, לאבד את תשומת הלב, לדבר בנייד בזמן נהיגה, להתגלח או להתאפר ואפילו לקרוא ספר או לפתור תשחצים( כן, יש כאלה). כידוע לי, הרב המחולט של התאונות הם בגלל גורם אנושי ולא בגלל תקלות ברכב, כביש וראות. אז למה לא מתקינים ברכבים "נהג אוטומטי" לצורכי בטיחות? משום מה נראה לי שווה לשלם יותר על מערכת בטיחות שגם תפתור אותי מהצורך להתרכז בכביש בזמן שאני עייף, גם תגן עלי מסכנה שאני מווה לעצמי וגם תחסוך לי לשלם על הנזק שאני אגרום אם אתנגש ברכב לפני? 109.64.40.93 17:48, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- טייס צריך הכשרה מיוחדת כי דרוש ידע רב, ניסיון ודיוק בתפעול מטוס. אולם למחשב אין בעיות עם דיוק או ידע ולכן קיים טייס אוטומטי. בסופו של דבר טיסה זה מתכון ידוע מראש. כמובן שהטייס האוטומטי לא מסוגל לעשות הכל ובכל מצב חריג הטייס מתערב, וגם כך הוא מבצע בעיקר פעולות טכניות ומסייע לטייס יותר מאשר מחליף אותו. לעומת זאת במכונית יש לקיים אינטרקציה עם עשרות עוברי דרך אחרים ולהיות מוכן למספר עצום של תרחישים שלא ידועים מראש. בנוסף טייס אוטומטי הוא דבר יקר למדי (הוא דורש גם מכשור תואם על הקרקע), שזה לא הוצאה נוראית ביחס למחיר של מטוס, אך לא ריאלי כרגע עם מכונויות. דניאל ב. 18:40, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- יש מצב שאני יותר אסמוך על מכונה שעושה את זה, מאשר על ערס שיכור שבא לכיוון שלי בנטיב הנגדי. ותשומת הלב של חיישנים עולה בהרבה על זאת של בן אדם.ואלגוריטם טוב יכול בהחלט להחשיב את התנועה של 100 גורמים שונים בדרך(רק תחשוב מה המחשב שלך עושה כהוא מריץ משחק אסטרטגית זמן אמת). היתרון היחיד שאני רואה לשימוש באדם לאומת מערכת אלקטרונית זה שחיי אדם הרבה יותר זולים ממוכנה כל כך מתוחכמת. כי תכלס- כמה תרחישים בלתי צפויים יש כבר בכביש? 109.64.40.93 19:15, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ולמרות זאת, ברכבים חדשים, בעיקר ביוקרתיים, כבר יש מכשירים מבוססי מצלמה שנותנים לנהג התראות על סטייה מנתיב, מעלים ומורידים אורות גבוהים, שולטים בבקרת המהירות בהתאם לשלטים ולמכוניות אחרות, ואף מזהירים ובולמים במקרה של סכנת התנגשות ברכב או בהולכי רגל. ראה גם כאן. יוסאריאן • שיחה 19:01, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- וואלה, אז יש התקדמות. אבל בכל זאת, האדם עדיין במרכז. 109.64.40.93 19:15, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ככה? בלי מרצ בממשלה? ישרון - איך אני נוהג? 19:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- אבל זה הולך ומתקדם - במכוניות של וולוו המערכת כבר בולמת לבד במקרה של חשש לתאונה (בניגוד לאזהרת הנהג), בקרת המהירות גם היא מתאימה עצמה לרכב מלפנים, ובעתיד המערכת תשלוט גם שליטה מסויימת בהגה, בהתאם לסימנים שעל הכביש. יוסאריאן • שיחה 19:43, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- ככה? בלי מרצ בממשלה? ישרון - איך אני נוהג? 19:57, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- וואלה, אז יש התקדמות. אבל בכל זאת, האדם עדיין במרכז. 109.64.40.93 19:15, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- מהסיבות שציין דניאל, נהג אוטומטי\מכונית רובוטית זה עניין מאד מורכב. כל כך מורכב, עד שבתחרות הראשונה של מירוץ האתגר הגדול של דארפ"א שנערכה ב-2004, נכשלו כל המתחרים כשלון חרוץ והרכב המוצלח ביותר התקדם רק 12 קילומטרים מהמסלול כולו (240 קילומטרים). וזו עוד במסלול שלא כולל רכבים אחרים והולכי רגל ורמזורים ותמרורים. יוסי • שיחה 19:21, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- הבעייה המרכזית היא כזאת, מטוס לא עושה אינטראקציה עם שום גורם, אין באופן כללי צורך להגיב במהירות, ואין צורך בעיבוד תמונה, זה דומה להסעה של רכב יחיד בכביש ישר בן 100 נתיבים. לעומת זאת, רכב צריך להתמודד עם הפתעות ומכשולים, נכון להיום יש הרבה מאוד ניסונות לפתח כלי רכב כאלה במידות שונות של הצלחה, אבל פעם אחרונה שבדקתי אפילו הגרסה המתקדמת ביותר לא התקרבה ליכולות של הנהג הממוצע. בברכה, איש המרק - שיחה 22:28, 7 בספטמבר 2010 (IDT)
- טוב, לפחות יש את המכשיר לבלימה אוטמטית. גם זה כבר משהו. מאוד מקווה שעוד איזה 20 שנה לא יהיה רכב ללא מערכות בקרה ממוחשבות שיתקנו טעויות אנוש. 109.64.40.93 13:17, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
הכדור הוא עגול
מתי התגבשה הידיעה שכדור הארץ אינו שטוח, אלא הוא כדור? האם יש בוויקיפדיה ערך שעוסק בהתפתחות הכרה זו? דוד שי - שיחה 06:52, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ברור שזה היה ידוע גם ליוונים הקדמונים. ארתוסטנס אף מדד את היקף הכדור (בדיוק יוצא מן הכלל!). להרחבה ראה למשל כאן: [4]. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 06:57, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- אכן, אולם מעניין מתי היא התגבשה בתפיסת ההמון. כמדומני שהיה זה רק עם התקדמות הספנות וגילוי אמריקה. Rex - שיחה 07:06, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- קשה מאוד לדעת מה ההמון חשב ומה לא. בכל מקרה בימי קדם (בתקופת המקרא, וכן בתקופת התלמוד) היו רווחות תפיסות שונות לגבי הארץ, כגון שהיא על עמודים, או שזה חצי עיגול שצף בתוך אוקיינוס וכיוצא בזה. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 07:10, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ובהקשר זה יש לציין את דברי יובל נאמן על כך שמפתיע לגלות בחיבור בן המאה ה-13, ספר הזוהר, דברים על כך שכדור הארץ "מתגלגל ככדור, וכשחושך כאן אור שם ולהיפך". באותה תקופה כלל לא היה מקובל שכדור הארץ מתגלגל בכלל. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 07:12, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- וואלה? מעניין ביותר. אתה יכול למצוא איך נראה הקטע המקורי בספר( קרי קישור)? 109.64.40.93 13:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- המחזירים בתשובה מאוד אוהבים את הקטע הזה, אם כי הם מפרשים את חידושו באופן לא נכון בדרך כלל. ראה כאן לדוגמה: [5]. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 17:13, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- וואלה? מעניין ביותר. אתה יכול למצוא איך נראה הקטע המקורי בספר( קרי קישור)? 109.64.40.93 13:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ובהקשר זה יש לציין את דברי יובל נאמן על כך שמפתיע לגלות בחיבור בן המאה ה-13, ספר הזוהר, דברים על כך שכדור הארץ "מתגלגל ככדור, וכשחושך כאן אור שם ולהיפך". באותה תקופה כלל לא היה מקובל שכדור הארץ מתגלגל בכלל. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 07:12, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- קשה מאוד לדעת מה ההמון חשב ומה לא. בכל מקרה בימי קדם (בתקופת המקרא, וכן בתקופת התלמוד) היו רווחות תפיסות שונות לגבי הארץ, כגון שהיא על עמודים, או שזה חצי עיגול שצף בתוך אוקיינוס וכיוצא בזה. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 07:10, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- אכן, אולם מעניין מתי היא התגבשה בתפיסת ההמון. כמדומני שהיה זה רק עם התקדמות הספנות וגילוי אמריקה. Rex - שיחה 07:06, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- והנה הערך בוויקיפדיה האנגלית, שמחכה לתרגום: [6]. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 07:19, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
השאלה המעניינת יותר (אותי) היא לא מתי מישהו הבין את זה אלא מתי ההבנה הזו הפכה משותפת למרבית המלומדים או למרבית האוכלוסייה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 08:24, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
סתם לידע כללי, איך היום מפרשים את כל הקטעים במקרה שמראים לנו ארץ בעלת קצוות, רקיע שמעליו מים וארובות מקשרות בין המים לבין השמים וכדו'? או כל מיני הסברים על עמודים שעליהם עומדת הארץ בתוך אוקינוס. 109.64.40.93 13:59, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- מקובל להתייחס אליהם כביטויים ציוריים בלבד. אני-ואתה • שיחה 14:01, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ניתן גם לראות בהם ביטוי לתפיסה שעמדה בפני כותבי המקרא באותה תקופה. Rex - שיחה 14:11, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה לכל העונים. דוד שי - שיחה 14:15, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ניתן גם לראות בהם ביטוי לתפיסה שעמדה בפני כותבי המקרא באותה תקופה. Rex - שיחה 14:11, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
הידיעה הייתה בבחינת מובן מאליו עבור היוונים - כמו ארתוסטנס גם פוסידוניוס עסק במדידת היקף כדור הארץ ופסלי אטלס מעידים על כך שידע זה היה משהו שאינו דורש הסבר כבר בתקופת יוון ורומי. תמוהה הפתעתו של יובל נאמן, שכן שיטות המידה הסתמכו על ההנחה שכדור הארץ מסתובב. הייתשלהדוס - שיחה 03:54, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם כן, התפיסה שלארץ צורת כדור רווחה כבר ביוון ההלניסטית, ומקורה מיוחס במקורות שונים ליורדי הים הצורים, שראו שספינה המתרחקת מהאופק - מתכסה בהדרגה, וחלקה התחתון מתכסה עקב קימור הארץ. (ובהקשר היהודי: היא חדרה גם לחז"ל, ראו בהרחבה כאן, והיא הייתה ידועה גם לבעלי התוספות, מאות 12-13, מערב אירופה, וגם - כנאמר - בספר הזוהר, מהמאות 13-14 לספירה). Rex - שיחה 11:28, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- במקרה נתקלתי כעת בחיבור "שבילי אמונה", לר' מאיר אלדאבי, בן המאה ה-14. זהו חיבור הפורש את יסודות הטבע ואת יסודות האמונה היהודית. ואלו דבריו בחלק הסוקר את העולם:
[...] חצי כדור הארץ הוא טבוע במימי אוקיינוס, והחצי האחר הוא מגולה לאוויר העולם. [...] אמור מעתה כי "כדור הארץ" הוא בתווך באמצע "כדור השמים". שאם אינו כן יהיה קרוב אליו בפאה אחת ויתרחק ממנו בשאר הפאות ואז היו נראין הכוכבים בפאה הקרובה גדולי העצם יותר מתה שיראו בשאר הפאות, ואנו רואין אותם בכל חלקי השמים בשיעור אחד. אם כן זה יורה שהוא באמצע ממש. [...] וכתבו חכמי המחקר כי זה שהארץ היא באמצע הוא לפי שהשמים מכריחין אותה לזה, לפי שבמסיבתם ובמרוצתם העצומה תמיד סביבה היא נהדפת לה מפניהם מכל צד בשווה, ולכן היא נהדפת לאמצע. [...]
- מדבריו עולה כי תפיסתו הייתה שכדור הארץ אינו מסתובב, אלא הוא קבוע. חציו התחתון "טבול" במי האוקיינוס, וחציו העליון מיושב (בחלקו) וגלוי לאוויר העולם. מה שמסתובב אלו ה"גלגלים" והשמיים שמסביב לכדור הארץ, ומהירות התנועה המעגלית (הכוח הצנטריפטלי) היא זו שומרת על הארץ ועל הים שלא "יפלו" ממרכז היקום, שם הם תלויים באוויר. Rex - שיחה 15:38, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- מה שמפתיע אותי זה שעוד בימי קדם היה ידוע להם שהיקום הוא אינסופי מכיוון ש:It's turtles all the way down. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:29, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
מה כתובת ה-IP שלי?
איך אני מברר את כתובת ה-IP שממנה אני כותב כרגע? דוד שי - שיחה 14:15, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- ראה [7] ואתרי אינטרנט רבים נוספים. Rex - שיחה 14:19, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני ממליץ על אתר זה. בנוסף, שיטה מבוססת ויקי: יוצאים מהחשבון, מוסיפים ערך (רצוי מומלץ), ורואים את הכתובת שממנו הוסף. טיפ: אם אין זמן, אפשר לפנות לבודקים. תוך 3-4 שעות תקבל תשובה, וזה קצר יותר מכתיבת ערך (מומלץ)... ברי"א • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 14:22, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- דוד שי - שיחה 14:34, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- שיטת ויקי הכי קצרה: ערוך דף כלשהו, הוסף ~~~ ולחץ על תצוגה מקדימה. דולב • שיחה 16:53, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- שיטת ויקי יותר קצרה: צא מהחשבון והכנס למיוחד:התרומות שלי.
- שיטה של אנשי מחשבים: בהנחה שאתה נמצא על מחשב שמתחבר ישירות לאינטרנט (לא דרך מקום העבודה למשל) פתח חלון של דוס (start->run->cmd->enter) וכתוב ipconfig. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:26, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- נדמה לי שרוב האנשים מחוברים לאינטרנט דרך ראוטר,ו- IPCONFIG ייתן לכן רק את הכתובת של הרשת הפנימית. ipconfig יעיל רק עבור אילו שבביתם אין רשת פנימית. בברכה, איש המרק - שיחה 16:52, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- שיטת ויקי הכי קצרה: ערוך דף כלשהו, הוסף ~~~ ולחץ על תצוגה מקדימה. דולב • שיחה 16:53, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- דוד שי - שיחה 14:34, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני ממליץ על אתר זה. בנוסף, שיטה מבוססת ויקי: יוצאים מהחשבון, מוסיפים ערך (רצוי מומלץ), ורואים את הכתובת שממנו הוסף. טיפ: אם אין זמן, אפשר לפנות לבודקים. תוך 3-4 שעות תקבל תשובה, וזה קצר יותר מכתיבת ערך (מומלץ)... ברי"א • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 14:22, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
פרשנות בריאת העולם
לפי סיפור הבריאה ביהדות, ביום הראשון נוצרו האור והחושך וביום הרביעי השמש, הירח והכוכבים. איך זה הגיוני שהאור נברא לפני השמש והכוכבים? מה הפרשנות לכך? פישאנדיון - שיחה 17:03, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- כוכבים אינם מקור האור היחיד בעולם. גם מבחינה מדעית היו פוטונים הרבה לפני שהיו כוכבים. דניאל ב. 17:04, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- וזאת הפרשנות לגבי זה? פישאנדיון - שיחה 17:11, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- זאת למשל הפרשנות של הספר בראשית ברא. חז"ל, שלא הכירו את התיאוריות המדעיות הללו, התחבטו בשאלה הזו, והציעו למשל שהמאורות אכן נבראו ביום הראשון, אלא שנתלו בשמים ביום הרביעי. כמו כן דיברו על כך שהאור ביום הראשון נגנז ונשמר לצדיקים לעתיד לבוא. ויש עוד פרשנויות. באמת הרבה מהמינים קינטרו את ישראל על הדבר הזה, איך כתובות בתורה כאלה שטויות, לדעתם. הלל • שיחה • כ"ט באלול ה'תש"ע • 17:20, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
- וזאת הפרשנות לגבי זה? פישאנדיון - שיחה 17:11, 8 בספטמבר 2010 (IDT)
מקור השם בית ליסין
שלום לכם, השם בית ליסין (התיאטרון), מהו מקור השם "ליסין". תודה ושנה טובה.
עופר
- אברהם ליסין, שמו הספרותי של אברהם ואלט (1872-1938) משורר ועתונאי יהודי יליד בלרוס שפעל בארה"ב. (מקור: מדריך רחובות תל אביב) שנילי • שיחה 11:57, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- אברהם לסין (1938-1872), שמו הספרותי של אברהם ואלט, משורר ועיתונאי שכתב באידיש ומנהיג פועלים. יליד בלרוס, בן למשפחת רבנים. בשיריו הראשונים יצא נגד מגמת ...
- תיאטרון בית ליסין נקרא (בשנת 1980) בכלל ע"ש משורר ידי? והגיית השם המקובלת שגויה? מעניין. Tzafrir - שיחה 14:21, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
- נדמה לי שזה הזמן לכתוב את הערך אברהם ליסין. אפילו בחיפה יש רחוב על שמו.Shannen - שיחה 22:26, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
- אפילו בחיפה, היישוב הקהילתי הנידח? קטע!
- שמו הוא ליעסין, קרי לְיֶסין. העברית נוטה לפעמים להפוך תנועות מחונככות ללא-מחונככות (בֶּלארוס במקום בְּיֶלארוס), ומכאן לֶסין. לא הייתי קורא לזה ממש שגיאה. אביעדוס • ד' בתשרי ה'תשע"א, 22:12, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- נדמה לי שזה הזמן לכתוב את הערך אברהם ליסין. אפילו בחיפה יש רחוב על שמו.Shannen - שיחה 22:26, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
- תיאטרון בית ליסין נקרא (בשנת 1980) בכלל ע"ש משורר ידי? והגיית השם המקובלת שגויה? מעניין. Tzafrir - שיחה 14:21, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
- אברהם לסין (1938-1872), שמו הספרותי של אברהם ואלט, משורר ועיתונאי שכתב באידיש ומנהיג פועלים. יליד בלרוס, בן למשפחת רבנים. בשיריו הראשונים יצא נגד מגמת ...
התיאטרון והרחוב נקראים "ליסין" השיבוש הוא בשפת העם. שנילי • שיחה 22:15, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
הכור הגרעיני באירן
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין בניית כור גרעיני לבניית פצצה גרעינית? אם בידי האיראנים יהיה כור גרעיני פועל ומספק חשמל לעיר שלמה- איך מזה מגיעים לפיתוח נשק אטומי?
ולא שיש לי איזה חיבה כלפי משטר באיראן או שאני סומך עליהם שהם לא ינצלו לרעה טכנולוגיות מתקדמות. 79.176.17.99 20:35, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
- בכל כור גרעיני משתחררים נייטרונים בתהליך הביקוע. כאשר נייטרון כזה פוגש אטום של אורניום 238 הוא עשוי להפוך אותו לפלוטוניום 239 שממנו קל (יחסית) לבנות פצצה גרעינית. ההפרדה של הפלוטוניום מהאורניום היא קלה יחסית (תהליכים כימיים) בעוד שההפרדה של אורניום 235 (שניתן לביקוע) מאורניום 238 היא מסובכת (צנטריפוגות גז יקרות וקשות לתפעול). לשם הפעלה של כור גרעיני די להעשיר את האורניום כך שיכיל אחוזים בודדים של אורניום 235, אך בשביל נשק גרעיני צריך להעשיר אותו כך שיכיל עשרות אחוזים של אורניום 235 - תהליך קשה, יקר וארוך בהרבה. הכור הגרעיני בדימונה הוא (על פי פרסומים זרים) כור שיעודו ייצור של פלוטוניום מאורניום מועשר ברמה נמוכה. Easy n - שיחה 23:30, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
סטארקראפט 2, דיאבלו 3
מישהו יודע באיזו שפת תכנות כתובים משחקי ה PC הללו?,
תודה.
- חשוב לא רק שפת התכנות אלא המנוע הגרפי. עבור סטארקרפט 2, קרא באנגלית תחת פסקת development, המנוע הוא Havok (software). המנוע כתוב ב-C/C++. Setreset • שיחה 21:30, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
וודוורד והפוליצר
ניסיתי למצוא את זה בכל מקום ולא הצלחתי. על מה ומתי זכה בוב וודוורד בפרס הפוליצר? אוריה בר-מאיר - שיחה 23:37, 10 בספטמבר 2010 (IDT)
- בויקינגלית כתוב: "Woodward made crucial contributions to two Pulitzer Prizes won by The Washington Post. First he and Bernstein were the lead reporters on Watergate and the Post won the Pulitzer Prize for Public Service in 1973.[5]" קרי, הוא זכה פעם אחת עבור ווטרגייט ופעם שנייה כחלק מהעיתון. בברכה, איש המרק - שיחה 12:51, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
פסוקי תורה (חומש בלבד) הנוגעים לעולם הבא, מישהו יכול לשים כאן כמה?, תודה
- (תגובה) העולם הבא לא מוזכר במפורש בתורה. --אלעזר - שיחה 20:22, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- אני חושב שביהדות של ימי קדם בכלל לא האמינו בעולם הבא, וזאת אמונה מאוחרת יותר. אורי אבן-חן - שיחה 01:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- למי שמתעניין [8] ישרון - איך אני נוהג? 01:57, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אכן, בקישור זה יש ליקוט סלקטיבי של פרשנויות: מדוע לא מוזכר עולם הבא במקרא. אולם אין חולק על כך שדבר זה אינו מזוכר. דעת החוקרים היא, כפי שציינו מעלי - שעולם הבא (כמו גם גלגולי נשמות, למשל) הוא פיתוח מאוחר ביהדות, תוצאה של השפעה הלניסטית. (מעניין אותי האם יוסיפוס ופילון מזכירים עולם הבא). Rex - שיחה 02:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- בהנחה שהשואל מתכוון לעולם הנשמות שלאחר המוות, ניתן לראות בכמה פסוקים בתורה רמזים אל עולם הבא: "וימות ויאסף אל עמיו" (הרבה פעמים); "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג, י); "דורש אל המתים" (דברים יח, יא). אני-ואתה • שיחה 02:11, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- לא ברור לי מה הקשר בין הפסוקים הנ"ל לעולם הבא. עם זאת, זכור לי המקרה של שאול, שאסר בכל הממלכה להעלות אדם באוב, ובסופו של דבר הוא העלה את שמואל באוב, ושמואל כעס עליו. אני לא זוכר בדיוק באילו פסוקים מדובר, אבל הכוונה היא שניתן (טכנית, גם אם לא מוסרית) להעלות אדם מת באוב ולדבר איתו. אורי אבן-חן - שיחה 03:10, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- למי שמתעניין, זה שמואל א פרק כח - [9] אורי אבן-חן - שיחה 03:14, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מי שחושב שעולם הבא , בא אחרי חזרה בזמן , יכול לחפש אצל כל הנביאים . תודה .
- בהנחה שהשואל מתכוון לעולם הנשמות שלאחר המוות, ניתן לראות בכמה פסוקים בתורה רמזים אל עולם הבא: "וימות ויאסף אל עמיו" (הרבה פעמים); "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (במדבר כג, י); "דורש אל המתים" (דברים יח, יא). אני-ואתה • שיחה 02:11, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אכן, בקישור זה יש ליקוט סלקטיבי של פרשנויות: מדוע לא מוזכר עולם הבא במקרא. אולם אין חולק על כך שדבר זה אינו מזוכר. דעת החוקרים היא, כפי שציינו מעלי - שעולם הבא (כמו גם גלגולי נשמות, למשל) הוא פיתוח מאוחר ביהדות, תוצאה של השפעה הלניסטית. (מעניין אותי האם יוסיפוס ופילון מזכירים עולם הבא). Rex - שיחה 02:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- למי שמתעניין [8] ישרון - איך אני נוהג? 01:57, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אני חושב שביהדות של ימי קדם בכלל לא האמינו בעולם הבא, וזאת אמונה מאוחרת יותר. אורי אבן-חן - שיחה 01:46, 12 בספטמבר 2010 (IST)
הצורך בשעון חורף
בערך שעון קיץ מוסבר היטב למה צריך שעון קיץ. ההסברים כל כך טובים שמתעוררת השאלה למה צריך בכלל שעון חורף? למה לא להישאר כל השנה עם שעון הקיץ? הרי בתקופת החורף היום מתקצר ושעת השקיעה מוקדמת בכל מקרה, שעון הקיץ רק מחמיר את המצב ומקדים את שעת השקיעה בשעה נוספת.
אודה להסבר מאיר עיניים. 109.66.8.61 18:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- כי אז לדוגמה בשמיני לראשון השנה השמש תזרח בעשרים לשמונה בבוקר (במצפה רמון, שם אני גר). ישרון - איך אני נוהג? 21:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז מה? 109.67.33.103 00:18, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז אנשים יצטרכו לקום לעבודה וללימודים כשעדיין לילה, יבזבזו אנרגיה בהתאם ויצא שכרנו בהפסד. Eli Berckovitz שיחה 00:58, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא נכון. אם אדם ער כמות שעות קבועה ביממה, הדרך החסכונית ביותר מבחינת אנרגיה היא שיהיה ער בחפיפה גדולה ככל הניתן עם שעות האור, ולא יקרה כלום אם יקום קצת לפני הזריחה. 109.67.33.103 06:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אז אנשים יצטרכו לקום לעבודה וללימודים כשעדיין לילה, יבזבזו אנרגיה בהתאם ויצא שכרנו בהפסד. Eli Berckovitz שיחה 00:58, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז מה? 109.67.33.103 00:18, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה נוספת אפרופו
מישהו יכול להסביר את הרציונל מאחורי הקדמת המעבר לשעון חורף? אומרים שזה כדי להקל על הדתיים אבל לא ברור לי כיצד זה עוזר בדיוק - שעות העאור נשארו כפי שהיו והצום נמשך בכל מקרה אותו פרק זמן.
אודה גם אני להסבר מאיר עיניים. 109.64.15.102 20:42, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון118#שעון חורף/קיץ ויום הכיפורים. ישרון - איך אני נוהג? 21:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
מה ההבדל בין מונח למושג?
למיטב ידיעתי מושג היא תפישת דבר מה הבאה לידי ביטוי בייצוג מילולי ומונח היא אותה תפישה אך רק בהקשר מסוים. בויקיפדיה נוצר ערבוב מסויים בין שני הדברים הללו. או שהידע שלי שגוי או שצריך לתקן זאת ע"י בוט.
- הגדרת נכון. אתה מוזמן לתקן בכל מקום בו תראה שמשתמשים במילה הלא מתאימה או המתאימה פחות. אי אפשר לתקן באמצעות בוט, כי דרוש שיקול דעת בכל מקרה בנפרד. בברכה. ליש - שיחה 20:46, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
כל דבר מעצם קיומו הוא מושג, חשוב לציין רק כשמדובר במונח או בז'רגון מקצועי.
לוחיות רישוי לבנות
מאז שאני בירושלים אני מגלה עד כמה עשיר ומגוון הוא עולם לוחיות הרישוי. אז את CD עבור רכב דיפלומטי אני מכיר, ו-UN מדבר בעד עצמו. אבל מה זה CC? מה זה TIPH? ולמה בזמן האחרון אני רואה לוחיות רישוי "רגילות" (7 מספרים בסידור של 2-3-2 ללא אותיות) בצבע לבן? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 21:38, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- CC = קורפוס קונסולרי (אנשי סגל דיפלומטי בקונסוליה, נפוץ בי-ם), TIPH - כוח משקיפים בינ"ל המוצב בחברון מאז טבח גולדשטיין (ראה [10]). רגילות - מסתיימות ב-22 (נכון?) - סגל כנסייתי. Ranbar - שיחה 21:43, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה על התשובות. לא בדקתי את המספרים של הרגילות הלבנות - מדוע סגל כנסייתי זכאי ללוחית רישוי מיוחדת? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:35, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- סגל כנסייתי בכיר הוא בעל מעמד דיפלומטי. הבכירים המכהנים בכנסיות בארץ לרוב אינם ישראלים. Ranbar - שיחה 07:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ממה שהבנתי (ללא התחייבות) לבנות רגילות הן גם של עובדי שגרירות זוטרים שקנו את הרכבים שלהם בישראל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:56, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה על התשובות. לא בדקתי את המספרים של הרגילות הלבנות - מדוע סגל כנסייתי זכאי ללוחית רישוי מיוחדת? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:35, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה במתמטיקה
איך מוכחים (בעזרת עקרון שובך היונים) שאם בוחרים n+1 מספרים מהקבוצה {3,2,1,..2n} אז יש בהם שני מספרים שאחד מחלק את השני ללא שארית?
- אתה מחלק את הטבעיים למחלקות שקילות כך: לכל מספר אי זוגי m מגדירים את המחלקה . יש n אי זוגיים בין 1 ל-2n ולכן לפי עקרון שובך היונים אם בוחרים n+1 מספרים בין 2n הראשונים יש שניים באותה מחלקה שמהגדרת המחלקה קל לראות שאחד מחלק את השני. דניאל ב. 23:24, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- ועכשיו גיליתי שההוכחה הזאת בדיוק כבר מופיעה בערך עקרון שובך היונים. תמיד טוב לבדוק בערך קודם. דניאל ב. 11:26, 12 בספטמבר 2010 (IST)
עזרה בזיהוי עץ
שלום, בגינה הנמצאת בת"א בקיבוץ גלויות פינת לבון - צומחים עצים בעלי פירות הדומים לקישואים גדולים. אורך הפרי מגיע לכדי 30 ס"מ, קוטרו כדי 8 ס"מ. הפרי נראה כמו קישוא גדול או כמו מלון מוארך והוא קשה. הפירות תלויים על מה שנראה כמו "חבלי טבור", ענפי הזנה דקיקים וארוכים. איזה עץ הוא זה? תודה, Gil mo - שיחה 23:25, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- איני זוכר מה יש בגינה המדוברת, אבל לפי התיאור זו אולי קיגליה (אנ'), המכונה גם "עץ הנקניקים". אמנון שביט • שיחה 23:41, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- לפי התמונות באינטרנט זו אכן קיגליה. תודה אמנון על הזיהוי המהיר! Gil mo - שיחה 23:57, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
איך אני יודע מתי נפתח מחר מס הכנסה סניף כפר סבא?
אני לא מצליח למצוא את התשובה הנ"ל באתרי הממשלה. האופציה פשוט אינה עובדת.
מי יוכל לעזור לי ולהציל את יומי מחר?!
- בדפדפן כרום האתר אכן לא עובד, ניסיתי באקספלורר - ועובד. [11] על כל פנים: 8:30. Rex - שיחה 00:32, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לפי שעון החורף כמובן. אמנון שביט • שיחה 00:40, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
בדיקת כושר שירות
היה לי צו התייצבות ללשכת גיוס ביולי, כעת קיבלתי מכתב להתייצבות לבדיקת כושר שירות. אף אחד אחר מחבריי או כל אדם אחר שאני מכיר אמר לי שהוא לא קיבל דבר כזה. מישהו יודע מה זה אומר? Rhone · שיחה 00:54, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- נקבע לך פרופיל קבוע בצו הראשון? יש לך איזשהי בעיה רפואית זמנית שיכלה לגרום לכך שירצו להעריך את הכשירות שלך בשנית? דניאל ב. 01:01, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא, אמרו לי שכנראה יהיה 64, ואין לי שום בעיה רפואית. Rhone · שיחה 01:04, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם אמרו לך "כנראה" אז כנראה שזה הסיפור. רוצים לקבוע לך את הפרופיל באופן סופי. דניאל ב. 01:29, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אבל גם לחלק מחבריי טרם נקבע פרופיל והם לא זומנו לבדיקה הזו. Rhone · שיחה 01:41, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם אמרו לך "כנראה" אז כנראה שזה הסיפור. רוצים לקבוע לך את הפרופיל באופן סופי. דניאל ב. 01:29, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא, אמרו לי שכנראה יהיה 64, ואין לי שום בעיה רפואית. Rhone · שיחה 01:04, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה במתמטיקה
ברשותכם יש לי שאלה נוספת במתמטיקה. אני יודע שהפונקציה היחידה שהנגזרת שלה שווה לה, היא e בחזקת x או 0 (או ליתר דיוק: קבוע כפול e בחזקת x). לעומת זאת בסינוס וקוסינוס, הנגזרת הרביעית שווה לפונקציה, ולכן גם השמינית וכן הלאה. השאלה היא, אילו פונקציות שוות לנגזרת ה-n שלהן למספר כלשהו n? לדוגמה נגזרת שלישית, חמישית, שישית, שביעית וכן הלאה. ואם אפשר להגדיר גם מספר לא שלם z, כך שהנגזרת ה-z של הפונקציה שווה לפונקציה המקורית? אני יודע שאפשר להגדיר פונקציות כאלה לפי טור טיילור שלהן, אבל אני לא ממש בקי במשוואות דיפרנציאליות. נדמה לי שבסינוס וקוסינוס היפרבולי, הנגזרת השנייה שווה לפונקציה. זה נכון? ומה לגבי נגזרות מסדר כללי? לדוגמה, באיזו פונקציה הנגזרת השלישית שווה לפונקציה המקורית? (כאשר הנגזרת הראשונה והשנייה שונות כמובן מהפונקציה המקורית). אורי אבן-חן - שיחה 02:27, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- לכל משוואה דיפרנציאלית מהצורה
יש פתרון כמובן, אני רק לא יודע אם הוא תמיד אנליטי. לדוגמה ששאלת, (נגזרת שלישית שווה לפונקציה המקורית, אבל הנגזרות הראשונה והשניה לא) יש שני פתרונות:
במקרה של הנגזרת השניה הפונקציות ההיפרבוליות הן אכן הפתרונות. Easy n - שיחה 13:22, 12 בספטמבר 2010 (IST)
תרמודינמיקה בחיי היום-יום
אני רוצה להגיע לנס( קפה חם+חלב קר) כמה שיותר קר בתוך פרק זמן קבוע. האם עדיף לי לחכות 10 דקות שהקפה יתקרר ואז להוסיף חלב קר, או קודם להוסיף חלב קר ואז לחכות 10 דקות שהנס יתקרר? נניח שנפח החדר הוא גדול בהרבה מכוס קפה ושהטמפרטורה שלו לא משתנה בצורה מדידה במהלך 10 דקות. 79.183.8.80 10:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- עדיף קודם לחכות, מכיוון שב 10 דקות האלה ההפרש בין טמפרטורת הקפה לחדר גדול יותר ולכן קצב מעבר החום גדול יותר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:49, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ניחוש שלי - עדיף לתת לקפה להתקרר ורק אז להוסיף את החלב: הקפה החם יאבד יותר חום לסביבה מאשר הנס הפחות חם. יואלפ - שיחה 11:04, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש נקודה שאם מוסיפים חלב שטח הפנים יותר גדול , אולי יש לזה משמעות ?
- יכול להיות. תנאים שונים (צורת הכוס, המשטח עליו מונחת הכוס, תנועת אוויר בחדר וכולי) יכולים להשפיע בצורה דרמטית ולא תמיד צפויה על הדברים האלה. ע"ע אפקט מפמבה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:15, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש נקודה שאם מוסיפים חלב שטח הפנים יותר גדול , אולי יש לזה משמעות ?
למה הם קונים פורמטים טלוויזיוניים?
למה ערוץ 2 קונים את כל הפורמטים שלהם כמו כוכב נולד והאח הגדול?,
בשביל מה לשלם על זה כלכך הרבה כסף?, אי אפשר לחקות את זה בלי לשלם כסף?
האם יש רשם פורמטים טלוויזיוניים או משהו כזה?,
זה פשוט נשמע ממש שטותי ולא רציונאלי,
תודה לעונים!
השאלה הזו מקוננת בי כבר זמן רב.
- העתקה של פורמט תוכנית טלוויזיה היא עבירה על חוקי זכויות היוצרים הבינלאומיים, והיא עילה לתביעה כספית. ראה בערך שם: ""יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית". הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 12:53, 12 בספטמבר 2010 (IST)
חילוץ מקטע מ-PDF
ברשותי קובץ מאמרים בפורמט PDF. ברצוני לחלץ ממנו מאמר אחד בן מספר עמודים. האם ניתן לעשות זאת ללא תוכנת PDF writer? ברי"א • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:02, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- PDF Tools. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)