בתי ורשה (יפו) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ;
מאין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[File:PikiWiki Israel 9199 memorial to warsaw compound in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט בתי ורשה]]
[[File:PikiWiki Israel 9199 memorial to warsaw compound in tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט בתי ורשה]]


'''בתי ורשה''' (או: '''וורשא''') היו קבוצת בתים שנבנו בתור [[חווה חקלאית]] ב[[יפו]], בתחילת [[דרך סלמה]].{{ש}} בשנת [[1871]] בנה ה[[גרמנים|גרמני]]-[[טמפלרים|טמפלרי]] גאורג קאפוס את המקום בצורת [[חווה]], בפאתי [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]]. לאחר שהזקין ולא נמצא לו דור המשך, הציע קאפוס את החווה למכירה. את המקום קנה בשנת [[1907]] שאול יצחק פניגשטיין, [[יהודי]] מ[[חסידות גור|חסידי גור]], ש[[העלייה השנייה|עלה]] מ[[ורשה|וורשה]] שב[[פולין]] בשנת [[1905]]. פנינגשטיין פיתח את המקום, ולצד חקלאות השכיר את המקום ליהודים שפתחו מפעלי תעשייה זעירה כמו מפעל שמן, פקקים, [[מאפייה]] ועוד. כן השכיר חדרים למגורים פרטיים. אחד הדיירים במקום היה [[יצחק בן צבי]]. חדרו שימש מרכז לצעירים אחרים חברי [[פועלי ציון]]. בחדר זה הם התקינו בשנת [[1907]] מכונת [[דפוס]] קטנה, שבה הדפיסו בהסתר מהשלטונות [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאניים]] עיתון ב[[יידיש]] בשם '''דער אונפאנג''' "(ההתחלה").{{ש}} בחדר זה התאספו ב-[[29 בספטמבר]] [[1907]] עשרה צעירים, וייסדו בחשאי את [[בר גיורא (ארגון)|ארגון בר גיורא]], שנוסד במטרה לכבוש את השמירה ב[[מושבה|מושבות]] היהודיות מידי ה[[ערבים]] וה[[צ'רקסים]].{{ש}} ב[[ממואר|זיכרונות]]יו מתאר בן צבי את הכינוס החשאי בחצר ורשה:
'''בתי ורשה''' (או: '''וורשא''') היו קבוצת בתים שנבנו בתור [[חווה חקלאית]] ב[[יפו]], בתחילת [[דרך סלמה]].{{ש}} בשנת [[1871]] בנה ה[[גרמנים|גרמני]]-[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרי]] גאורג קאפוס את המקום בצורת [[חווה]], בפאתי [[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו]]. לאחר שהזקין ולא נמצא לו דור המשך, הציע קאפוס את החווה למכירה. את המקום קנה בשנת [[1907]] שאול יצחק פניגשטיין, [[יהודי]] מ[[חסידות גור|חסידי גור]], ש[[העלייה השנייה|עלה]] מ[[ורשה|וורשה]] שב[[פולין]] בשנת [[1905]]. פנינגשטיין פיתח את המקום, ולצד חקלאות השכיר את המקום ליהודים שפתחו מפעלי תעשייה זעירה כמו מפעל שמן, פקקים, [[מאפייה]] ועוד. כן השכיר חדרים למגורים פרטיים. אחד הדיירים במקום היה [[יצחק בן צבי]]. חדרו שימש מרכז לצעירים אחרים חברי [[פועלי ציון]]. בחדר זה הם התקינו בשנת [[1907]] מכונת [[דפוס]] קטנה, שבה הדפיסו בהסתר מהשלטונות [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|העות'מאניים]] עיתון ב[[יידיש]] בשם '''דער אונפאנג''' "(ההתחלה").{{ש}} בחדר זה התאספו ב-[[29 בספטמבר]] [[1907]] עשרה צעירים, וייסדו בחשאי את [[בר גיורא (ארגון)|ארגון בר גיורא]], שנוסד במטרה לכבוש את השמירה ב[[מושבה|מושבות]] היהודיות מידי ה[[ערבים]] וה[[צ'רקסים]].{{ש}} ב[[ממואר|זיכרונות]]יו מתאר בן צבי את הכינוס החשאי בחצר ורשה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התאספנו במוצאי [[הושענא רבה]], בליל [[שמחת תורה]]. הישיבה הייתה בחדרי, בקומה העליונה של אחד הבתים שבחצר ורשה... על הרצפה הייתה פרושה מחצלת וארגזי עץ אחדים מאלה שאורזים בהם פחי [[נפט]], שימשו כשולחן כתיבה וכורסאות... עלייתי נחלקה לשני חדרים אשר שימשו לי כאחד לדירה לגור בה ולבית דפוס חשאי להדפיס בו כרוזים ועתון (אונפאנג). כאן התקיימה הישיבה הראשונה של אותו גרעין אשר ממנו צמח אחר כך [[השומר]]... חבר החלוצים היה שקוע ברעיון החדש אשר נולד ברגע זה וליכד את ליבותיהם ותבע מהם מעשים. כולנו האמנו בשחרור העם בכוחות עצמו, בכוח עבודה עצמית והגנה עצמית.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התאספנו במוצאי [[הושענא רבה]], בליל [[שמחת תורה]]. הישיבה הייתה בחדרי, בקומה העליונה של אחד הבתים שבחצר ורשה... על הרצפה הייתה פרושה מחצלת וארגזי עץ אחדים מאלה שאורזים בהם פחי [[נפט]], שימשו כשולחן כתיבה וכורסאות... עלייתי נחלקה לשני חדרים אשר שימשו לי כאחד לדירה לגור בה ולבית דפוס חשאי להדפיס בו כרוזים ועתון (אונפאנג). כאן התקיימה הישיבה הראשונה של אותו גרעין אשר ממנו צמח אחר כך [[השומר]]... חבר החלוצים היה שקוע ברעיון החדש אשר נולד ברגע זה וליכד את ליבותיהם ותבע מהם מעשים. כולנו האמנו בשחרור העם בכוחות עצמו, בכוח עבודה עצמית והגנה עצמית.}}



גרסה מ־21:38, 12 בספטמבר 2010

לוחית זיכרון לבתי ורשה בחזית מטה משטרת מחוז תל אביב
תבליט בתי ורשה

בתי ורשה (או: וורשא) היו קבוצת בתים שנבנו בתור חווה חקלאית ביפו, בתחילת דרך סלמה.
בשנת 1871 בנה הגרמני-טמפלרי גאורג קאפוס את המקום בצורת חווה, בפאתי המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו. לאחר שהזקין ולא נמצא לו דור המשך, הציע קאפוס את החווה למכירה. את המקום קנה בשנת 1907 שאול יצחק פניגשטיין, יהודי מחסידי גור, שעלה מוורשה שבפולין בשנת 1905. פנינגשטיין פיתח את המקום, ולצד חקלאות השכיר את המקום ליהודים שפתחו מפעלי תעשייה זעירה כמו מפעל שמן, פקקים, מאפייה ועוד. כן השכיר חדרים למגורים פרטיים. אחד הדיירים במקום היה יצחק בן צבי. חדרו שימש מרכז לצעירים אחרים חברי פועלי ציון. בחדר זה הם התקינו בשנת 1907 מכונת דפוס קטנה, שבה הדפיסו בהסתר מהשלטונות העות'מאניים עיתון ביידיש בשם דער אונפאנג "(ההתחלה").
בחדר זה התאספו ב-29 בספטמבר 1907 עשרה צעירים, וייסדו בחשאי את ארגון בר גיורא, שנוסד במטרה לכבוש את השמירה במושבות היהודיות מידי הערבים והצ'רקסים.
בזיכרונותיו מתאר בן צבי את הכינוס החשאי בחצר ורשה:

התאספנו במוצאי הושענא רבה, בליל שמחת תורה. הישיבה הייתה בחדרי, בקומה העליונה של אחד הבתים שבחצר ורשה... על הרצפה הייתה פרושה מחצלת וארגזי עץ אחדים מאלה שאורזים בהם פחי נפט, שימשו כשולחן כתיבה וכורסאות... עלייתי נחלקה לשני חדרים אשר שימשו לי כאחד לדירה לגור בה ולבית דפוס חשאי להדפיס בו כרוזים ועתון (אונפאנג). כאן התקיימה הישיבה הראשונה של אותו גרעין אשר ממנו צמח אחר כך השומר... חבר החלוצים היה שקוע ברעיון החדש אשר נולד ברגע זה וליכד את ליבותיהם ותבע מהם מעשים. כולנו האמנו בשחרור העם בכוחות עצמו, בכוח עבודה עצמית והגנה עצמית.

בשנת 1917 גורשה משפחת פניגשטיין ביחד עם שאר יהודי תל אביב בפקודת ג'אמל פחה. החווה נשמרה בזכות שכנו הערבי. בפרעות תרפ"א ניסו הערבים לתקוף את המקום אבל ברגע האחרון הונסו על ידי חיילים בריטים מהגדוד העברי שהוזעקו ליפו בפיקודו של אליעזר מרגולין.

ברבות השנים עזבו בני המשפחה את המקום, והמקום הושכר ליהודים שהפעילו בתי מלאכה זעירים. המקום הותקף גם בשנת 1936. בשנת 1940 נפטר פניגשטיין, והמקום נמכר לערבים. במהומות שפרצו בגבול יפו–תל אביב לאחר הרצח בגן הוואי הותקף המקום ב-15 באוגוסט 1947 בידי פורעים ערבים, נשרף ונחרב עד היסוד.

בשנת 2005 נחנך במקום בניין משטרת מחוז תל אביב. לציון בתי ורשה הוקם בחזית הבניין עמוד ובו תולדות המקום ותבליט של בתי ורשה.

לקריאה נוספת