קרינה

קרינה היא אחת הצורות של התפשטות (העברת) אנרגיה. בדרך כלל היא מתוארת כזרם של חלקיקים יסודיים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסוים, אחד או יותר. לחלופין, ניתן לתאר קרינה כהפרעה מחזורית, או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב.

אנרגיה מתפשטת בצורות שונות - הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, הקרינה איננה נזקקת לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר.

קיימות קרינות מסוגים שונים, הנבדלות זו מזו על פי סוג החלקיקים המרכיבים את הקרינה:

• קרינת אלפא - קרינה של גרעיני הליום 4.
• קרינת בטא - קרינה של אלקטרונים.
• קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שונים (כוללת בין היתר: קרינה תת-אדומה, אור נראה, קרינה על סגולה, קרינת רדיו, קרינת גמא) - קרינה זו ניתנת לתיאור כזרם של פוטונים או כגל אלקטרומגנטי.

איור של קרינת אלפא

השפעות ושימושים

קרינת השמש

הקרינה הטבעית המוכרת ביותר היא קרינת השמש. השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית בספקטרום רחב, אם כי חלק גדול מהקרינה הזו נבלע על ידי האטמוספירה. בליעת האטמוספירה תלויה באורך הגל, ולכן הרכב הקרינה המגיע לפני השטח של כדור הארץ שונה במעט מזה היוצא מהשמש, והוא מרוכז בעיקר סביב האור הנראה.

לקרינת השמש השפעה גדולה על מזג האוויר והאקלים באזורים שונים של כדור הארץ, מפני שהיא פוגעת בפני השטח שלו וגורמת לחימומו. מכיוון שהשמש מחממת בכל רגע רק חלק מכדור הארץ, נוצרים הבדלי טמפרטורות בין אזורים שונים על פני כדור הארץ. הבדלי טמפרטורות אלה גורמים לתופעות טבע שונות כגון רוחות. הקרינה הפוגעת בפני הימים והאוקיינוסים גורמת לחימומם, ועקב כך לאידוי המים בהם. אידוי זה גורם להיווצרות עננים, שבחלק מן המקרים מורידים משקעים שונים כגון גשם ושלג.

שימושים נוספים

בעולם המודרני נעשה שימוש רב במקורות קרינה:

• ברפואה משמשים חומרים רדיואקטיביים לאבחון ולטיפול במחלות.
• בתעשייה נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים בתהליכי בקרת הייצור.
• גלאי עשן רבים מכילים כמות זעירה של חומר רדיואקטיבי, כ-0.2 מיקרוגרם של אמריציום-241. הקרינה הנפלטת מיסוד זה היא מסוג קרינת אלפא, הנעצרת בקלות על ידי כיסוי הפלסטיק של הגלאי. קרינה מסוג זה נעצרת גם על ידי נייר, או כמה עשרות סנטימטרים של אוויר.
• טלפונים סלולריים, מכשירי רדיו, טלוויזיה ותנורי מיקרוגל משתמשים בקרינה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה.

קרינה מייננת

ערך מורחב – קרינה מייננת

קרינה מייננת היא קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר לפליטה של אלקטרונים. לשם כך דרושה קרינה בתדר גבוה (עוצמה בלבד לא מספיקה לגרום ליינון - הסבר בערך האפקט הפוטואלקטרי). סוגי קרינה מייננים הם קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת אלפא, קרינת בטא, וקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים, כמו קרינת UV בתדרים גבוהים (UV-B וUV-C), קרני רנטגן וקרינת גמא.

עם מקורות הקרינה המייננת נמנים: חומרים רדיואקטיביים (כמו גז רדון), מכשירים פולטי קרינה כגון מכשיר רנטגן או מאיצי חלקיקים, קרינת ה-UV שבאור השמש.

קרינה בלתי מייננת

ערך מורחב – קרינה בלתי מייננת

קרינה זו היא קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל ארוכים מעל סגול. גלים אלה אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן אטומים, ולכן, קרינה זו נקראת קרינה בלתי מייננת- היא אינה גורמת ליינון.

בתדרים אלו נמצאים אור נראה, קרינת אינפרה אדום, קרינת UV קרוב (UV A), קרינה בתדר הרדיו, מערך כבלי החשמל, תחנות השנאה, קרינת מיקרוגל בכלל וקרינה של מערכת הטלפוניה הסלולרית בפרט (ראו: השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי), ועוד.