מחלקה סגורה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מיתון הניסוח; יש הבדל בין מחלקה סגורה לאשפוז כפוי...
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=יש להוסיף מקורות חיצוניים לטענות|נושא=בריאות}}
{{שכתוב|סיבה=יש להוסיף מקורות חיצוניים לטענות|נושא=בריאות}}
'''מחלקה סגורה''' היא מחלקה ב[[בית חולים פסיכיאטרי]], או תת-מחלקה במחלקה פסיכיאטרית ב[[בית חולים]] כללי, אשר מה[[אשפוז|מאושפזים]] בה נשלל חופש התנועה והם נמצאים בה בלי קשר לרצונם לקבל ממנה טיפול.
'''מחלקה סגורה''' היא מחלקה ב[[בית חולים פסיכיאטרי]], או תת-מחלקה במחלקה פסיכיאטרית ב[[בית חולים]] כללי, אשר ה[[אשפוז|מאושפזים]] בה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות ואינם רשאים לצאת ממנה לרחבי בית החולים בתקופת אשפוזם.


== מחלקה סגורה למול מחלקה פתוחה ==
== מחלקה סגורה למול מחלקה פתוחה ==

גרסה מ־23:39, 14 בספטמבר 2010

תבנית:שכתוב מחלקה סגורה היא מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי, או תת-מחלקה במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, אשר המאושפזים בה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות ואינם רשאים לצאת ממנה לרחבי בית החולים בתקופת אשפוזם.

מחלקה סגורה למול מחלקה פתוחה

במחלקה פתוחה, בחלק משעות היום החוסים רשאים לצאת ממתחם המחלקה אל החצר או אל מקומות סביב המחלקה שאינם מוגדרים כמחוץ לשטח בית החולים.

החוסים במחלקה הסגורה נמצאים בהשגחה צמודה של הצוות. הם אינם יכולים לשוטט ברחבי בית החולים כרצונם ועליהם להישאר במחלקה (שלרוב נעולה, ומכאן נגזר שמה - מחלקה "סגורה").

בשני סוגי המחלקות האשפוז הוא קבוע, ולעתים מאפשרים למטופלים יציאות לביתם. אחדים מבתי החולים מאפשרים יציאות מסוג זה על בסיס שבועי או מדי מספר שבועות, ואילו באחרים האפשרות ניתנת בהתאם להתנהגות המטופלים.

ביקורת בספרות המקצועית על הרעיון והפרקטיקה של המחלקה הסגורה

יש הרואים במחלקה הסגורה דוגמה מובהקת למוסד כוללני[1], בו ניטלות מבני אדם זכויות בסיסיות באופן הנוגד את חוקי היסוד של מדינות מערביות רבות ובהן מדינת ישראל. דבר זה מעורר אפוא תמיהה בסיסית - כיצד יתכן שבאמצעות כליאה, קשירה, תיוג משפיל וכדו' ניתן לרפא אדם ולהמציא מזור לכאבו.

האסכולה הלקאנית, למשל, מתנגדת באופן עקרוני לשימוש באמצעיי כפייה כיומרה לריפוי הנפש, וזוהי בין היתר גם נגזרת של התאוריות ההומניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית ככר למתודות חדשות.

ביקורת ציבורית על המחלקות סגורות בישראל בשנים האחרונות

  • בשנת -1996\7 נכנס עיתונאי "ידיעות אחרונות" במסווה של חולה נפש למחלקה סגורה גדולה בארץ, וחשף בכתבת שער את התנאים הלקויים ואלימות כלפי חסרי ישע המאושפזים במחלקה. זו הייתה כתבת התחקיר הראשונה המקיפה שנעשתה בנושא בישראל. היוזמה לכתבת תחקיר זו כפי הנראה שאבה השראה מדיווחיה של העיתונאית נלי בליי בתחילת המאה העשרים.
  • בשנת 1998 - נחשפה בתוכנית כלבוטק אלימות אנשי צוות בבית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל.
  • בשנת 2006 נחשפה בכתבת תחקיר בערוץ 1 מערכת של התעללות בילדים חסרי ישע בבית החולים הפסיכיאטרי המקומי של נס ציונה.
  • בשנת 2010 בעת ביקור פתע שר הבריאות יעקב ליצמן בבית החולים "אברבנל" נגלו לפניו מחזות של הזנחה ועליבות - מה שהעלה את הנושא הבעייתי של הכליאה הקשים במחלקות הסגורות בישראל לסדר היום הציבורי, ועצם קיומה של האפשרות לשלול חרות אדם ללא משפט והליך הוגן במסגרת דמוקרטיה.

עקב הקושי הרב הכרוך בהכנסת מבקרים חיצוניים ובפרט עיתונאים, שופטים, סנגוריה ציבורית, ואישי ציבור אל תוך מתחמי המחלקות הסגורות באמתלה של "חיסיון רפואי", קיים קושי ניכר ואובייקטיבי בהפקת תחקירים מהסוג הנ"ל, והבאת המתרחש מאחורי חומות המחלקות הסגורות לידיעת הציבור.

הערות שוליים

  1. ^ ארווינג גופמן, "מוסדות כוללניים", על מאפייני מוסדות טוטאליים, רסלינג, 2006
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.