צילום מלחמה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תרגמת.

צילום מלחמה ממלחמת האזרחים האמריקאית

צילום מלחמה הוא ז'אנר בצילום בו מתעדים עימותים חמושים וחיים באזורי קרבות. הצלם הידוע הראשון שמזוהה עם סגנון זה הוא רוג'ר פנטון, שצילם את מלחמת קרים בשנים 1854-1855.

צילום מלחמה מתאר את זוועות המלחמה אך גם מציג מעשי הקרבה. להבדיל מציורים או רישומים, מרבית צילומי המלחמה נאמנים למציאות. עם זאת, ידוע על צלמים שנהגו לביים ולסדר את הסצנות אותן צילמו, על מנת להגביר את הדרמטיות.

היסטוריה

גיא צלמוות, רוג'ר פנטון

הצילום, שהוצג לציבור בשנת 1839, נתפס ככלי שמתעד את המציאות כפי שהיא. הצילום שימש לתיעוד מידע ואירועים היסטוריים, אך לא תמיד פעל כפי שציפו שיעשה כשהומצא. הציפייה הייתה שצלמים יסחבו עם הציוד הכבד והמסורבל של אז, ויתעדו את פעולות הקרב המהירות. זה לא היה מקרה, מכיוון שלא הובא בחשבון את המחסור בטכנולוגיה הנדרשת על מנת לתעד קרבות. דאגרוטיפ, טכניקת הצילום ראשונית שבה השתמשו אז, דרשה יותר מידי זמן להפקה. זה מנע את היכולת לתעד אקשן, שכן כל תמונה הייתה זקוקה לחשיפה של מספר דקות כדי שיראו בה משהו.

צלם המלחמה הראשון היה אמריקאי אלמוני, שצילם מספר תמונות דאגרוטיפ במהלך מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1847. רוג'ר פנטון יצא בשנת 1855 עם ציוד מסורבל, והיה מוגבל לצילומים של נוף או אובייקטים קבועים. הוא נסחב לאורך כל הדרך עם כרכרת משא גדולה. לאנגליה חזר עם מעל 350 תשלילים בפורמט גדול.

מותו של חייל לויאליסט, רוברט קאפה

בשנות ה-50 המאוחרות נסע פליצ'ה באטו להודו כדי לצלם את המרד ההודי הגדול, והפיק מספר גדול של תמונות. לאחר מכן נסע לסין, שם צילם את מלחמת האופיום השנייה.

חוסר היכולת של הצילום המוקדם לתפוס אובייקטים נעים הוביל צלמים לשחזר סצנות מן הקרב ולצלמן שוב. אלכסנדר גרדנר ומת'יו בריידי אף לקחו גופות של חיילים וסידרו אותם מחדש במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית (1861-1865) על מנת להעביר את מעשי הזוועה שהתרחשו במלחמה.

המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה בשנים 1878-1880 צולמה על ידי ג'ון בורק, שנסע עם הכוחות האנגלים. זה היה מיזם מסחרי, והוא קיווה למכור אלבומים של תמונות מן המלחמה.

מכיוון שהצלמים הראשונים לא היו מסוגלים לצלם אובייקטים נעים, הם התמקדו בהיבטים יותר "חסרי תזוזה" במלחמה, כמו ביצורים, חיילים על הקרקע לפני ואחרי הקרב, וביימו מחדש סצנות קרב. גם דיוקנאות של חיילים היו מאד מקובלים. על מנת להפיק תמונה, היה על אובייקט התמונה להיות דומם לחלוטין במשך מספר דקות.

במהלך המאה ה-20 צלמים כיסו את כל העימותים המרכזיים, ורבים מהם נהרגו בעקבות כך. אחד מן הצלמים המפורסמים היה רוברט קאפה, שסיקר את מלחמת האזרחים בספרד, את יום הפלישה לאירופה ואת נפילת פריז, ונהרג כשעלה על מוקש בוייטנאם (אז הודו-סין) במאי 1954.

צילום המלחמה אפשר לציבור להיות מעודכן היטב בחדשות מהמלחמה. תופעת השכפול ההמוני של התמונות לא אפשרה רק עדכון של הציבור, אלא גם שימשו כתיעוד היסטורי ונדיר של מאורעות. אך לשכפול ההמוני של התמונות היו גם תופעות לוואי. בעקבות הצפת השוק בתמונות מן המלחמה, הציבור פיתח יכולת להתעלם מן החשיבות המיידית וההיסטורית של האירועים המתועדים בצילומים.

צלמי מלחמה

צלמי מלחמה במהלך הפלישה לנורמנדי

צלמים המצלמים בז'אנר זה, עלולים למצוא את עצמם נפגעים ולעיתים אף נהרגים בזמן שהם מצלמים. עיתונאים וצלמים מוגנים על ידי אמנה בינלאומית, אך ההיסטוריה מראה כי לפעמים הם מהווים מטרות של לוחמים, לעיתים כמעשה נקמה בצד האויב, ולפעמים כדי למנוע מהם להביא עובדות שיגיעו אל שאר העולם. צילום המלחמה הפך מסוכן יותר עם התפתחות הטרור, שלא עובד לפי חוקי המלחמה והאמנות הבינלאומיות. במלחמת עיראק הנוכחית, מספר צלמים נתפסו והוצאו להרוג, וכמה נהרגו מאש חיה. שני צלמים עיראקים שעבדו עבור סוכנות רויטרס נהרגו על ידי הכוחות האמריקאיים במהלך תקיפה אווירית, דבר שעורר שערורייה גדולה בכל העולם.

צילומי מלחמה מפורסמים

• הנפת הדגל באיוו ג'ימה
• מותו של חייל לויאליסט
• דגל הדיו
• גיא צלמוות
• תמונת מתקפת הפרשים בקרב באר שבע
• תצלום הצנחנים בכותל המערבי

ראו גם

• צילום עיתונות
• רוברט קאפה
• רוג'ר פנטון
• פליצ'ה באטו

קישורים חיצוניים

תמונות מלחמה, מאמר מאת מתן אהרוני