הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מחליף את הקובץ תמונה:File-UN-SOGR-supporters.PNG בקובץ תמונה:UN-SOGR-supporters.PNG
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
שורה 132: שורה 132:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=en:UN declaration on sexual orientation and gender identity|שם ויקיטקסט=הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית <small>(באנגלית)</small>}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=en:UN declaration on sexual orientation and gender identity|שם ויקיטקסט=הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית <small>(באנגלית)</small>}}
{{קישורי פורטל|להט"ב}}
* [http://www.netherlandsmission.org/article.asp?articleref=AR00000530EN לעיון בסעיפי הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית] באתר ממשלת הולנד {{אנגלית}}
* [http://www.netherlandsmission.org/article.asp?articleref=AR00000530EN לעיון בסעיפי הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית] באתר ממשלת הולנד {{אנגלית}}
* שלמה שמיר, [http://www.haaretz.com/hasite/spages/1048326.html "שוויון זכויות להומוסקסואלים - לא באו"ם"], הארץ, 20/12/08
* שלמה שמיר, [http://www.haaretz.com/hasite/spages/1048326.html "שוויון זכויות להומוסקסואלים - לא באו"ם"], הארץ, 20/12/08

גרסה מ־05:35, 20 באוקטובר 2010

תבנית:מלחמה

זכויות להט"ב ברחבי העולם (לחצו להגדלה)
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית:
  מדינות בהן מוכרים נישואים חד-מיניים
  הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית אך לא בשטח הטריטוריה
  הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)
  הכרה מקומית מוגבלת (ידועים בציבור, הסכם אפוטרופסות, תעודות שותפות מוגבלות)
  הכרה משפטית מוגבלת (מתן תושבות בעקבות נישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה זרה)
  אין הכרה בזוגיות חד-מינית
  ישנן הגבלות על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
מדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:
  מאסר
  מאסר, עונש מוות לא נאכף בפועל
  עונש מוות
הערה: עיגול צבעוני מציין פסיקות בודדות של שופטים מקומיים.

הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתאנגלית: UN declaration on sexual orientation and gender identity) הנה הצעה ביוזמת צרפת ובתמיכת האיחוד האירופי שהוצגה לעצרת הכללית של האו"ם ב-18 בדצמבר 2008. הגשת ההצהרה, אשר במקור תוכננה להתקבל כהחלטה רשמית, הביאה את הליגה הערבית ליזום הצעה-נגדית הפוכה כאות התנגדות. שתי ההצעות נותרו במעמד פתוח לחתימות, וטרם התקבלה אחת מהן בתור החלטה רשמית של המועצה.

ההצהרה המוצעת כוללת גינוי של אלימות, הטרדה, אפליה, הדרה, סטיגמטיזציה ורדיפה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עוד כוללת ההצעה גינוי על הרג והוצאה להורג, עינויים, מעצרים שרירותיים וקיפוח כלכלי, חברתי ותרבותי על בסיס אלה.

המצדדים בהצהרה המוצעת שיבחו ותיארו אותה כפריצת דרך בנושא זכויות אדם, בשוברה את הטאבו נגד שיח בנושא זכויות להט"ב באו"ם. מתנגדיה תיארו אותה כניסיון לכפות עיגון בחוק של איחוד אזרחי חד מיני או נישואים חד מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, פדופיליה ושאר "מעשים נתעבים".[1] בנוסף, טוענים המתנגדים כי ההצהרה תביע לפגיעה בחופש להתנגדות דתית להומוסקסואליות ובכך לפגיעה בחופש הדת.

רקע

בתאריך בו הוצעה ההצהרה, דצמבר 2008, הומוסקסואליות הייתה בלתי-חוקית ב-77 מדינות ועבירה שדינה עונש מוות ב-7. [2] בקביעתה בפסק הדין בעניין התיק טונן נ' אוסטרליה משנת 1994 קבעה ועדת האו"ם לזכויות אדם (UNHRC), האחראית לשמירה על האמנה הבינלאומית לזכויות פוליטיות ואזרחיות (ICCPR) [3] שחוקים מעין אלו הם הפרה של זכויות אדם. [4]

בשנת 2003 הגישו לוועדה מספר מדינות, בעיקר מאירופה, את "ההחלטה הברזילאית" [5] העוסקת בזכויות אדם ונטייה מינית ושהוגשה למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם. "ההחלטה הברזילאית" קובעת כי זכויות להט"ב הן בסיסיות ככל זכויות האדם האחרות.

ביום הבינלאומי נגד הומופוביה שב-2006 פתח יוזם ההצהרה לואי-ז'ורז' טן בקמפיין בינלאומי לקריאה לביטול המעמד הלא-חוקי של הומוסקסואליות. על המסמך שבבסיס הקמפיין חתמו כמה מזוכי פרס נובל (דזמונד טוטו, אמרטיה סן, אלפרידה ילינק, דריו פו וז'וזה סאראמאגו) ואישים מפורסמים נוספים מתחומי האמנות, האקדמיה והפוליטיקה.

בעקבות פגישה שנערכה בין לואי-ז'ורז' טן ובין שרת החוץ וזכויות אדם הצרפתית רמה יאדה (Rama Yade) בתחילת 2008, הכריזה השרה כי בכוונתה לפנות אל האו"ם בנושא הפסקת ההתייחסות ליחסים חד-מיניים כעבירה על החוק. תוך זמן קצר קיבל הנושא באו"ם מעמד של "דאגה בינלאומית" [6] באותה השנה אישרו 34 המדינות החברות בארגון מדינות אמריקה [7] פה אחד הצהרה המאשרת שההגנה על זכויות אדם תורחב גם לנטייה מינית וזהות מגדרית. [4]

בחסות צרפת, שהייתה הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי באותם ימים ושל הולנד אשר ייצגה את האיחוד, הוגשה ההצעה במטרה לאמצהּ כהחלטה רשמית של האומות המאוחדות. היא הוקראה בעצרת הכללית של האו"ם על ידי שגריר ארגנטינה חורחה אַרגוּאֶז'וֹ (Jorge Argüello) ב-18 בדצמבר 2008 והייתה ההצהרה הראשונה בהיסטוריה הנוגעת ללהט"ב שהוקראה בעצרת. [8][1]

ההצהרה מוקיעה בלשון חריפה "כל צורה של הפרת זכויות אדם על רקע וממניעים של נטיות מיניות או זהות מינית, בכל מקום שהפרות אלה מתרחשות ובמיוחד את השימוש בעונשי מוות והנוהג של עינויים ומעשים אכזריים אחרים מסיבות של נטיות מיניות".

כמו כן דוחקת ההצהרה בארצות החברות "לנקוט את האמצעים הנחוצים, במיוחד בתחומי החקיקה והשלטון, במטרה להבטיח שזהות מינית לא תהיה בשום תנאי בסיס לעונשים פליליים ובמיוחד להוצאות להורג או עונשי מאסר". [9]

תמיכה

67 מדינות מתוך 192 החברות באו"ם נתנו חסות להצעה, כולל כל מדינות האיחוד האירופי ומרבית מדינות העולם המערבי. [6][10]

כמה מהדוברים בדיון הוועדה אודות ההצעה להצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית ציינו כי במדינות רבות החוקים נגד הומוסקסואליות נובעים מהעבר הקולוניאליסטי הבריטי, כשם שהם נובעים ממקורות דתיים. [1]

ביוצגה את תמיכת צרפת בטיוטת ההצעה שאלה רמה יאדה: "איך אנחנו מסוגלים לסבול את העובדה כי אנשים נרגמים באבנים, נתלים, נערפים ומעונים רק בגלל נטייתם המינית?". [1] האקטיביסט הבריטי פיטר טאצ'ל (Peter Tatchell) שיבח את ההצעה והתייחס בדבריו לשיתוף הפעולה הנרחב שנרקם לצורך כינונה בין ארגוני זכויות אדם בינלאומיים רבים: [11]

זו הייתה היסטוריה בהתהוות ... הבטחת ההצהרה הזו באו"ם היא תוצאה של מאמצים גלובלים מעוררי השראה של ארגוני להט"ב וזכויות אדם. שיתוף הפעולה שלנו, האחדות והסולידריות הקנו לנו את ההצלחה הזו. מלבד היום הבינלאומי נגד הומופוביה, אני מוקיר את תרומתם של אמנסטי אינטרנשיונל, ARC אינטרנשיונל, COC הולנד, משמר זכויות האדם, הוועדה ההומו-לסבית הבינלאומית לזכויות אדם (IGLHRC), התאחדות ארגוני הלהט"ב העולמית (ILGA), המרכז למנהיגות נשית גלובלית (CWGL), ארגון "זכויות גלובליות", השירות הבינלאומי לזכויות אדם (ISHR) והשירות הציבורי הבינלאומי (PSI)

שר החוץ של הולנד, מקסים וורנאגן התייחס למשמעות של העלאת ההצעה בעצרת ואמר: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שקבוצה של ארצות החברות באו"ם השמיעה קולה במליאת העצרת נגד אפליה המבוססת על נטיות וזהות מיניות. מעכשיו נושא זה איננו טאבו". [9]

התנגדות

57 מדינות מתוך 192 החברות באו"ם התנגדו להצעה, ונתנו חסות להצעה הנגדית.[12] מהראשונים להביע התנגדות להצעה בדצמבר 2008 היה משקיף הכס הקדוש באו"ם, הארכיבישוף צ'לסטינו מיליורֶה. הוא טען כי ההצעה תשמש לכפייה על מדינות לאשר נישואים חד מיניים:[13]

אם הצעה תאומץ על ידי האו"ם, הם ייצרו אבחנה חדשה ובלתי ניתנת לשינוי. לדוגמה, מדינה אשר אינה מכירה באיחוד אזרחי כ"נישואין" תוּקע ותהייה מושא ללחצים.

אלמנט עיקרי בהתנגדות הותיקן לטיוטת הצעה היה החלק המתייחס לזהות מגדרית. בהודעה לעיתונות מטעם הכס הקדוש מסר מיליורה:[14]

... בייחוד לקטגוריות "נטייה מינית" ו"זהות מגדרית" אשר בטקסט, אין כל הכרה והגדרה ברורה ומוסכמת בחוק הבינלאומי. במידה ואלו ילקחו בחשבון בהצהרה ויוצאו לפועל כזכויות בסיסיות, הדבר יגרום לאי-ודאות חמורה בחוק ויערער את כוחן של מדינות לאכוף סטנדרטים קיימים וחדשים בנושא זכויות אדם.

יחד עם זאת, הבהיר הארכיבישוף כי הוותיקן מתנגד לאפליה כנגד הומוסקסואלים וציין כי "הכס הקדוש ממשיך להחזיק בעמדתו לפיה יש להימנע מכל רמז לאפליה בלתי-הוגנת כלפי הומוסקסואלים ודוחק במדינות להימנע מהטלת עונשים כלפיהם". בתגובה להודעת הכס הקדוש, כינה העיתון האיטלקי "לה סטאמפה" את הודעת הארכיבישוף "גרוטסקית", וטען כי הוותיקן מפחד מ"תגובת שרשרת לטובת ההכרה באיחוד חד-מיני במדינות כמו איטליה, בהן אין הכרה כזו בחוק".[15] 

בארצות הברית, בה החקיקה בנושא שונה ממדינה למדינה, התנגדו בתחילה להצעה, יחד עם רוסיה, סין, הכס הקדוש וארגון המדינות האסלאמיות.[16][2] הממשל הפדרלי בראשות ברק אובמה שינה את עמדת המדינה לתמיכה בהצעה בפברואר 2009.[17]

ההצעה נגדית, שבה תמכו 57 ממדינות האו"ם, הוקראה על ידי נציג סוריה בעצרת הכללית. את ההצעה הוביל ארגון המדינות האסלאמיות והיא דוחה את הרעיון לפיו נטייה מינית היא עניין ביולוגי, וקובעת כי ההצעה להצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית מאיימת להחליש את עקרונות זכויות האדם.[2] בהצעה הנגדית מצוין כי ההצעה "יורדת לעומקם של נושאים אשר נופלים במהותם לתחום שיפוטן הפנימי של מדינות" ושהדבר עלול להוביל ל"נורמליזציה חברתית וייתכן אף הכרה בחוק של מגוון מעשים נתעבים לרבות פדופיליה".[1]

בנושא דומה, כשל ארגון המדינות האסלאמיות בניסיון למחוק את המונח "נטייה מינית" ממסמך שבדי המגנה הוצאות מיידיות להורג ואומץ כהצהרה רשמית של האו"ם.[2]

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 MacFarquhar, Neil (18 December 2008). "In a First, Gay Rights Are Pressed at the U.N.". New York Times. Retrieved 20 December 2008.
  2. ^ 1 2 3 4 "UN divided over gay rights declaration". Reuters. 18 December 2008. Retrieved 2008-19-12.
  3. ^ International Covenant on Civil and Political Rights (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Amnesty International (12 December 2008). "United Nations: General assembly to address sexual orientation and gender identity - Statement affirms promise of Universal Declaration of Human Rights". Press release. Retrieved 20 March 2009.
  5. ^ Brazilian Resolution (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Amnesty International (12 December 2008). "UN: General Assembly statement affirms rights for all". Press release. Retrieved 20 March 2009. קובץ PDF
  7. ^ Organization of American States (באנגלית)
  8. ^ "UN General Assembly press report". 18 Dec 2008.
  9. ^ 1 2 שלמה שמיר, "שוויון זכויות להומוסקסואלים - לא באו"ם", הארץ, 20/12/08
  10. ^ "In turnaround, US signs UN gay rights document". Reuters. March 18, 2009
  11. ^ Tatchell, Peter (18 December 2008). "66 countries sign UN gay rights statement". Retrieved 20 March 2009.
  12. ^ "General Assembly: 70th and 71st plenary meeting, morning session, 02:32:00". United Nations. 18 December 2008. Retrieved 6 January 2008.
  13. ^ "Vatican criticised for opposing gay decriminalisation". The Irish Times. 2 December 2008. Retrieved 20 March 2009.
  14. ^ Holy See (18 December 2008). "Statement of the Holy See Delegation at the 63rd Session of the General Assembly of the United Nations on the Declaration on Human Rights, Sexual Orientation and Gender Identity". Press release. Retrieved 20 March 2009.
  15. ^ Pullella, Philip; Reuters (2 December 2008). "Vatican attacked for opposing gay decriminalisation". International Herald Tribune. Retrieved 20 March 2009.
  16. ^ איי פי, "אובמה תומך בהצהרת זכויות ההומוסקסואלים", ynet‏, 18/03/09
  17. ^ Pleming, Sue (18 March 2009). "In turnaround, U.S. signs U.N. gay rights document". Reuters. Retrieved 20 March 2009.