פרסיפל (אופרה) – הבדלי גרסאות
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
המלך [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודויג מבואריה]] שמימן את הפקת האופרה, קבע כי היא תבוצע על ידי בית האופרה של מינכן אשר המנצח הראשי שלה היה היהודי [[הרמן לוי]]. ואגנר התנגד בתוקף לכך כי הניצוח על האופרה הטעונה במוטיביים נוצריים רבים יופקד בידיו של יהודי,והביע את התנגדותו זו בפני המלך לודויג. כתחליף העלה את הרעיון כי לוי יתנצר לפני כן, וזכה לסירוב . בתשובתו לואגנר ענה לודויג כי "כל בני האדם הם אחים בבסיסם", אך ואגנר הפגוע ענה כי לדעתו "הגזע היהודי הוא אויב מולד של האנושות". |
המלך [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודויג מבואריה]] שמימן את הפקת האופרה, קבע כי היא תבוצע על ידי בית האופרה של מינכן אשר המנצח הראשי שלה היה היהודי [[הרמן לוי]]. ואגנר התנגד בתוקף לכך כי הניצוח על האופרה הטעונה במוטיביים נוצריים רבים יופקד בידיו של יהודי,והביע את התנגדותו זו בפני המלך לודויג. כתחליף העלה את הרעיון כי לוי יתנצר לפני כן, וזכה לסירוב . בתשובתו לואגנר ענה לודויג כי "כל בני האדם הם אחים בבסיסם", אך ואגנר הפגוע ענה כי לדעתו "הגזע היהודי הוא אויב מולד של האנושות". |
||
[[קטגוריה:אופרות]] |
|||
[[קטגוריה:אופרות של וגנר]] |
[[קטגוריה:אופרות של וגנר]] |
||
[[en:Parsifal]] |
[[en:Parsifal]] |
||
גרסה מ־01:21, 28 באוקטובר 2010
פרסיפל (בגרמנית: Parsifal) היא אופרה בשלוש מערכות מאת ריכרד וגנר.
האופרה מבוססת על הפואמה "פרזיבל" (Parzival) מאת המשורר בן המאה ה-13 וולפראם פון אשנבך , ועל הרומן "פרסיבל-סיפורו של הגביע" מאת המשורר הצרפתי בן המאה ה-12 כרטיין מטרואה.
פרסיפל היא האופרה האחרונה שכתב והלחין ואגנר, והוא התאים אותה לאקוסטיקה היחודית של אולם הפסטיבל החדש שנבנה באותה העת בעירו ביירוית .
הנושא העיקרי של האופרה הוא תיאור חיפושיו של האביר פרסיפל, אחד מגיבוריו של המלך ארתור, אחר "הגביע הקדוש". וגנר החל בכתיבת האופרה באפריל 1857 וסיים אותה רק לאחר 25 שנים. האופרה הועלתה לראשונה בפסטיבל ביירוית השני בשנת 1882.
ההיבט הגזעני ביצירה
בביקורות שהושמעו כלפיה, יש הרואים באופרה את קיומם של מוטיבים לקידום רעיונות גזעניים ואנטישמיים. אחת הטענות היא כי האופרה פרסיפל נכתבה במטרה לתמוך ברעיונותיו הגזעניים של ארתור דה גובינו , בדבר עליונות הגזע הארי. פרסיפל מוצג כ"טהור דם" לעומת דמותו של הדוכס הקוסם קלינגזור (Klingsor),המתואר כבעל מאפיינים סטריאוטיפיים של יהודי, ובעיקר כאשר הוא מתנגד לאבירים הנוצריים. לעומת זאת המתנגדים לרעיון כי אנטישמיות מוסתרת ביצירה, טוענים כי למעשה אין כל הוכחה מפורשת בליברית התומכת בהם.
ואגנר עצמו מעולם לא התיחס בכתביו הרבים להיבט האנטישמי כביכול הטמון באופרה, וגם ביומניה של קוזימה ואגנר לא מובעת תמיכה ברעיון זה. המתנגדים לרעיון כי בבסיס האופרה עומדת השקפת עולם אנטישמית מצביעים על העובדה כי היצירה הושלמה על ידי ואגנר בשנת 1877 כאשר הבסיס שלה החל להיכתב שנים רבות קודם לכן, ואילו לכתביו של גובינו התודע והם נקראו על ידו רק בשנת 1880.
למרבית הפליאה ולמרות שואגנר ויצירתו היו נערצים על ידי הנאצים, הרי שהאופרה פרסיפל הוכרזה על ידם כבלתי ראויה מבחינה אידיאולוגית ככל הנראה בהשפעת ריבוי המוטיבים הדתיים –נוצריים הכלולים בה.
הצגת הבכורה
המלך לודויג מבואריה שמימן את הפקת האופרה, קבע כי היא תבוצע על ידי בית האופרה של מינכן אשר המנצח הראשי שלה היה היהודי הרמן לוי. ואגנר התנגד בתוקף לכך כי הניצוח על האופרה הטעונה במוטיביים נוצריים רבים יופקד בידיו של יהודי,והביע את התנגדותו זו בפני המלך לודויג. כתחליף העלה את הרעיון כי לוי יתנצר לפני כן, וזכה לסירוב . בתשובתו לואגנר ענה לודויג כי "כל בני האדם הם אחים בבסיסם", אך ואגנר הפגוע ענה כי לדעתו "הגזע היהודי הוא אויב מולד של האנושות".