סיוון מלכיאור

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סיוון מלכיאור (1951 - 1991) היה פעיל לזכויות ההומוסקסואלים בישראל, יושב ראש ראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט ומעמודי התווך של הקהילה הגאה בישראל בשנות ה-70.

מלכיאור נולד בשבדיה כסוון פורומרק, ועלה לישראל כנער בשנות ה-60 שם בחר לעצמו את השם סיוון מלכיאור.

בשנת 1974 ארגן את מצעד המסיכות בכיכר מלכי ישראל, כמה נערים הומוסקסואלים לבשו מסכות ודרשו מהמדינה שוויון זכויות. כיום אפשר לקרוא לפעילות הזו מצעד הגאווה הראשון בישראל. הוא היה היחיד שהעז להתראיין לאחר ההפגנה בפנים חשופות לערוץ הראשון^{[דרוש מקור]}.

עם הקמת האגודה ל"שמירה על זכויות הפרט" (שלימים הפכה לאגודת הלהט"ב) בשנת 1975 הצטרף לאגודה והיה פעיל בשורותיה, הוא ניהל את ישיבת הוועד הראשונה, ונבחר לתפקיד יו"ר האגודה באסיפה הכללית הראשונה^{[דרוש מקור]}. הוא התפטר מהאגודה תוך שנה, בגלל תפקיד שהוצע לו במערכת הביטחון^{[דרוש מקור]}, וחזר לכהן בוועד ב-1979.

במהלך פעילותו באגודה אירגן מפגשים חברתיים, וניסה להחליף את המילה "עליזים", שדבקה בהומוסקסואלים בישראל באותם הימים, במונח "נעימים". כדי להביא את המושג "נעימים" לתודעת הציבור, הוא ארגן הפגנה של הומוסקסואלים שסוקרה בהרחבה במבט לחדשות, כאשר היה בישראל רק ערוץ טלוויזיה אחד. אולם, ניסיונו זה לא עלה יפה והמושג לא הפך לשמיש.

בישראל הוא ניהל מערכת יחסים עם רו הרץ שהיה צעיר ממנו ב-13 שנים, עובדה שלא מצאה חן בעיני חלק מחברי האגודה.

בשנת 1982 חזר לשבדיה, וחי עם בן זוג יהודי דתי, שהתאבד כשגילה שנדבקו שניהם באיידס.

מת בשנת 1991 ממחלת האיידס. שארת הבשר היחידה שהשאיר אחריו היא אמו המתגוררת בשבדיה.

קישורים חיצוניים

• סיוון מלכיאור באתר האגודה