צבים

צבים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זאורופסידה
סדרה:	צבים
שם מדעי
Testudines ‏בטש, 1788

צבים (שם מדעי: Testudines) הם סדרה של זוחלים אנאפסידים השייכים למחלקת זאורופסידה. הצבים חיים במים מתוקים, בים וביבשה. קיימים כ-250 מינים. גודלם נע מ-8 ס"מ עד שני מטרים.

מקור השם

מקור השם "צב" הוא מספר ויקרא:

וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו

— ויקרא יא', כט'

ייתכן כי במקור הפסוק מתייחס לחייה הדומה לחרדון ולא לחייה הנקראת כיום "צב". לכן, בעבר נעשה נסיון לקרוא ליצור זה (המוכר כיום כ-"צב") בשם "שַלְחוּפַה" אך המונח לא קנה אחיזה בשיח העברי ואי לכך כיום נקראת חייה זו בשם "צב" כשהשם "שלחופה" הוא מילה נרדפת לה, אך מוכרת פחות (כיום ניתן למצוא שם זה בעיקר כפתרון להגדרה בתשבץ).

מיון מדעי של צבים

• תת-סדרת חבויי צוואר (Cryptodira)
  • על משפחת צבי ים (Chelonioidea)
    • משפחת צבים ימיים (Cheloniidae)
    • משפחת צבים גלדיים (Dermochelyidae)
  • על משפחת צבי יבשה (Testudinoidea)
    • משפחת צבים נשכניים (Chelydridae)
    • משפחת צבים ביצתיים (Emydidae)
    • משפחת גיאומידיים (Geoemydidae)
    • משפחת צבים יבשתיים (Testudinidae)
  • על משפחת צבים רכים (Trionychoidea)
    • משפחת קרטוכליים (Carettochelyidae)
    • משפחת דרמטמיסיים (Dermatemydidae)
    • משפחת צבים מבאישים (Kinosternidae)
    • משפחת צבים רכיים (Trionychidae)
• תת-סדרת מצדדי צוואר (Pleurodira)
  • משפחת נטויי צוואר (Chelidae)
  • משפחת פלומדוזיים (Pelomedusidae)
  • משפחת פודוקנמיים (Podocnemididae)

השתלשלות אבולוציונית: מיתרניים > בעלי גולגולת > בעלי חוליות > בעלי סנפירים בשרניים > בעלי ארבע רגליים > בעלי שפיר עוברי > זאורופסידה > אנאפסידה > צבים

אנטומיה והתנהגות

צב יבשה מצוי

לצבים שריון נוקשה על גבם וגחונם. שריון הגב ושריון הגחון מחוברים זה לזה כשבשריון מצויים פתחים לראש, לרגליים ולזנב. בעת סכנה, חלק מהצבים מסוגלים להכניס את ראשם ורגליהם לתוך השריון כדי להתגונן.

הזכר בעל שריון תחתון קעור וזנב ארוך יחסית לנקבה. הנקבה בעלת שריון תחתון שטוח וזנב קצר. ההבדל במבנה השריון התחתון מאפשר לצבים להזדווג ביציבות.

לסתות הצב מכוסות בחומר קרני קשה כדוגמת מקור עוף, ללא שיניים.

מזונם של הצבים הוא צמחי לרוב, עקב תנועתם האיטית, אך ישנם גם צבים הניזונים משבלולים, פגרי חרקים וחתיכות בשר . צבי ים ניזונים בעיקר מאצות אך גם ממדוזות ואפילו מדגים .

רביית כל מיני הצבים נעשית ביבשה. הביצים מוטלות בגומחה שהנקבה חופרת בקרקע. נקבת הצב מכסה את הביצים בחול ועוזבת אותן. לאחר מספר שבועות בוקעים הצבים הצעירים מביציהם ומרביתם אינם שורדים את יומם הראשון בחייהם. למרות זאת, הצבים ידועים בתוחלת חייהם הארוכה וכמה מן המינים הם מאריכי חיים יותר מכל יצור אחר בממלכת בעלי החיים, אף עד 180 שנים.

הצב בתרבות האנושית

• הצב הוא סמל לאיטיות.
• שיריונו של הצב לא הגן עליו מפני האדם: הוא שימש כחומר גלם לייצור תכשיטים, מסרקות ומניפות. בשרו של הצב נחשב מעדן, בייחוד ידוע מרק הצב. ימאים היו נוהגים להצטייד בצבים בתור בשר טרי לספינה, למשל באיי גלאפגוס.
• בתרבות הילדים, שריונו של הצב נחשב לביתו ולכן יש סיפורים רבים על הצב שלוקח את ביתו איתו לכל מקום.

צב יבשה באיי הגלאפגוס

צבים נאבקים, בספארי ברמת גן

• צב עומד בראש סמל איי קיימן.

ראו גם

• צב יבשה מצוי
• צב ים
• צב רך