מלאכת קוצר

מלאכת קוצר היא אחת מל"ט מלאכות שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.

אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא דג מהמים שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. אף התולש חלקיק עור או שער מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת זו של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי.

בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ט, עמוד ב' משמשת המלאכה כדוגמא למתעסק. רבא מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מהעץ ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב קרבן חטאת על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת .