כלורופלסט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 85.65.14.12 (שיחה) לעריכה האחרונה של GilCahana
Eyalking (שיחה | תרומות)
שורה 5: שורה 5:


== מבנה ==
== מבנה ==
לכלורופלסט צורה [[אליפסה|אליפסית]]. הוא בנוי משתי [[ממברנה ביולוגית|ממברנות]] עשויות [[דו-שכבה ליפידית|שכבה כפולה]] של [[ליפיד|ליפידים]]. הממברנה עוטפת [[נוזל]] [[צמיגות|צמיג]] הקרוי '''סטרומה'''. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד '''גרנום'''.
לכלורופלסט צורה [[אליפסה|אליפסית]]. הוא בנוי משתי [[ממברנה ביולוגית|ממברנות]] עשויות [[דו-שכבה ליפידית|שכבה כפולה]] של [[ליפיד|ליפידים]]. הממברנה עוטפת [[נוזל]] [[צמיגות|צמיג]] הקרוי '''סטרומה'''. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד '''גרנום'''. כל דיסקית כזו נקראת [[תילקואיד]].


הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי [[צמחים]] המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב [[גלוקוז]] ו[[פחמימה|פחמימות]] אחרות, מ[[מים]] ו[[פחמן דו-חמצני]] על ידי ניצול [[אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש נקלטת על ידי [[פיגמנט|פיגמנטים]] (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא [[כלורופיל]] אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום [[קרוטנואיד]]. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-[[ATP]] של התא, שהוא [[מולקולה]] עתירת [[אנרגיה]] המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.
הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי [[צמחים]] המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב [[גלוקוז]] ו[[פחמימה|פחמימות]] אחרות, מ[[מים]] ו[[פחמן דו-חמצני]] על ידי ניצול [[אנרגיית השמש]]. אנרגיית השמש נקלטת על ידי [[פיגמנט|פיגמנטים]] (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא [[כלורופיל]] אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום [[קרוטנואיד]]. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-[[ATP]] של התא, שהוא [[מולקולה]] עתירת [[אנרגיה]] המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.

גרסה מ־15:36, 15 בדצמבר 2010

צילום של כלורופלסט במיקרוסקופ אלקטרונים

כלורופלסט (Chloroplast) הוא אברון המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע פוטוסינתזה.

הכלורופלסט קרוי כך על שם הכלורופיל המצוי בו.

מבנה

לכלורופלסט צורה אליפסית. הוא בנוי משתי ממברנות עשויות שכבה כפולה של ליפידים. הממברנה עוטפת נוזל צמיג הקרוי סטרומה. בסטרומה מסתעפת עוד ממברנה פנימית היוצרת מדורים רבים אשר נערמים זה על זה כצביר של דיסקיות. צבירים אלה נקראים גרנה, וביחיד גרנום. כל דיסקית כזו נקראת תילקואיד.

הכלורופלסט הוא פלסטיד; זהו שם כולל לקבוצה של אברונים המצויים בצמחים ובאצות והמשמשים בתהליכים מטבוליים ובאגירת אנרגיה. הכלורופלסט נמצא רק בתאי צמחים המקיימים את תהליך הפוטוסינתזה (הטמעה). בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ופחמן דו-חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש. אנרגיית השמש נקלטת על ידי פיגמנטים (צבענים). לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק, אך לעתים הפיגמנט הוא הפיגמנט הכתום-אדום קרוטנואיד. הכלורופיל מעניק, איפוא, לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם. הכלורופלסט גם מייצר חלק מתנובת ה-ATP של התא, שהוא מולקולה עתירת אנרגיה המאפשרת את התהליכים צורכי האנרגיה בתא.

התפתחות הכלורופלסט

על פי התאוריה האנדוסימביוזית הכלורופלסט (כמו גם המיטוכונדריון), נוצר מחיידקים קדומים פוטוסינתטיים אשר נאכלו על ידי חיידקים אווירניים אשר לא הצליחו לעכלם; אט אט הכלורופלסט הפך תלותי והחל לקיים סימביוזה עם הפונדקאי שלו עד שהפך לכלורופלסט ה"מודרני". התאוריה נובעת מהדמיון הרב בין הכלורופלסט לחיידקים פוטוסינתטיים החיים כיום.

קישורים חיצוניים