כילפריך הראשון

פורטרט כילפריק הראשון

כילפריק הראשון (בערך 539 - ספטמבר 584) היה מלך נאוסטריה מ-561 עד מותו.

רוב מה שידוע לנו על אודותיו הגיע אלינו באמצעות ספרו של גרגוריוס מטור "היסטוריה של הפרנקים".

כילפריק היה אחד מבניו של כלותאר הראשון, מלך סואסון. ב-561, עם מות אביו, הוא נכנס לפריז, תפס את האוצר המלכותי וניסה להשתלט על כל ממלכת הפרנקים. אולם, אחיו אילצו אותו להתחלק אתם בנחלותיה של הממלכה. מלבד העיר סואסון, גם הערים אמיין, אראס, קמברה, טורנה ובולון סור מר נפלו בחלקו. אחיו כאריבר קיבל לידיו את פריז, אחיו גונתרם - את אורליאן ואת בורגונדיה, ואילו אחיו זיגיברט הראשון. קיבל את אוסטרזיה.

זמן לא רב אחרי מות אביהם, כילפריק הראשון החל ללחום באחיו סיגברט הראשון, שגבר עליו, התקדם אל עבר סואסון ולקח בשבי את בנו בכורו של כילפריק. ב-567, עם מותו של כאריבר, מלך פריז, אחרי שכילפריק פלש שוב לנחלותיו של סיגברט ללא הצלחה, הם חילקו ביניהם את פריז. ב-573, כילפריק וגונתרם שיתפו פעולה נגד אחיהם סיגברט, אולם גונתרם הצטרף לפתע אל סיגברט, וכילפריק הפסיד שוב במערכה.

כילפריק הראשון, שהיה נשוי לאודוברה, בגד בה ולקח לעצמו מאהבת בשם פרדגונד. אחרי כן, הוא נשא לאישה את גאלסווינת, אחותה של ברונהילדה אשת סיגברט הראשון. אחרי זמן מה, גאלסווינת נמצאה חנוקה במיטתה, וכילפריק נישא למאהבתו פרדגונד. רצח זה שימש עילה לשרשרת מלחמות עקובות מדם בין כילפריק לבין סיגברט, שביניהן היו הפסקות אש אחדות.

ב-575 סיגברט הראשון נרצח בידי אנשיה של פרדגונד, והערים טור ופואטייה עברו לרשותו של בעלה, כילפריק הראשון, שניסה להשתלט על כל ממלכת אוסטרסיה, אך ללא הצלחה. כילפריק לחם באחיו גונתרם, שניסה להגן על אלמנתו ובנו של סיגברט הראשון. כילפריק תקף את הברטונים וכבש את ארצם (מאוחר יותר חבל ברטאן). כעדות לכך תשמש פואמה שנכתבה על ידי ונאטיוס פורטונאטוס כדי לחגוג מאורע זה.

בספטמבר 584, כאשר כילפריק הראשון ניסה לרדת מעל סוסו בשובו מצייד בין הערביים, הוא נרצח בידי אדם בשם פאלקו, שתקע פגיון מתחת לבית השחי שלו, ואחר כך בבטנו. הרוצח הצליח להימלט ולא נתפס מעולם. גרגוריוס מטור ייחס רצח זה לברונהילדה, אלמנתו של סיגברט הראשון. המלכה פרדגונד הפכה לעוצרת בשם בנה כלותאר השני שנולד קצת אחרי רצח אביו.

בספרו "היסטוריה של הפרנקים" גרגוריוס מטור, שיחסיו עם כילפריק הראשון היו בכל רע, כינה אותו בשמות "נירון" ו"הורדוס" של תקופתו. בין היתר, הוא האשים אותו בכך שהפריד את העיר טור מממלכת אוסטרסיה, תפס את רכושה של הכנסייה הקתולית, ומינה את אנשי חצרו לבישופים. הוא התנגד גם למאמציו של כילפריק הראשון ללמד תורה חדשה בדבר השילוש הקדוש.