הקיבוץ הארצי השומר הצעיר

סמל

הקיבוץ הארצי - ברית קיבוצי השומר הצעיר בישראל היא תנועה המאגדת בתוכה 85 קיבוצים [1] ברחבי הארץ (נכון לשנת 1996). נוסדה ב-1 באפריל 1927, ובשנת 1999 התאחדה עם תנועת קיבוצי התק"ם ליצירת התנועה הקיבוצית.

היסטוריה

ראשוני העולים מתנועת השומר הארצי הגיעו ארצה בשנת 1919. בשנת 1920 הוקם הקיבוץ הראשון של יוצאי התנועה שיסדו את היישוב בית אלפא בשנת 1922. בשנים הראשונות, היה הקשר, בין הקיבוצים יוצאי התנועה לתנועה מחוץ לארץ ובינם לבין עצמם, מזערי ולא מאורגן.

בשנת 1926 החלו נציגי הקיבוצים להיפגש לצורך הקמת תנועה משותפת, וביולי שנה זו התכנסה מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת הקיבוץ הארצי. בשלב זה מנתה התנועה ארבעה קיבוצים: מרחביה, עין שמר, מעברות ומשמר העמק. בית אלפא לא הצטרף לתנועה בשלב זה עקב חילוקי דיעות.

התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת 1928 הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים.

בשנת 1946 הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר והליגה הסוציאליסטית את מפלגת פועלים השומר הצעיר. בשנת 1948, ערב קום מדינת ישראל, התאחדה המפלגה עם אחדות העבודה - פועלי ציון והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת-מפ"ם. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת.

בשנים הבאות ראתה התנועה גידול נרחב, בעיקר עקב הצטרפות חניכי השומר הצעיר, הן לקיבוצים קיימים והן תוך יצירת קיבוצים חדשים השייכים לתנועה.

בשנות ה-70 השתנה מקור הקליטה - מקור הקליטה העיקרי הפך להיות חניכי הקיבוצים - בני חברות נוער, אולפנים וכדומה, אך בעיקר בני הקיבוץ.

בשנת 1999, עקב הישחקות האידאולוגיה הקיבוצית והיעלמות ההבדלים בין התנועות, החליטה מועצת התנועה על איחוד עם התק"ם. למרות האיחוד עם התק"ם עדיין קיים שוני רב בין הקיבוצים, בעיקר על רקע פוליטי ושייכות מפלגתית.

כיום עדיין קיימת תנועה זו בעיקר כיישות משפטית בבעלות קיבוצי הקיבוץ הארצי אשר מחזיקה ומנהלת בנפרד מהתנועה הקיבוצית את מוסדות התנועה ההיסטוריים. לצורך ניהול תקין אף נבחרה בפברואר 2010 מזכירות לקיבוץ הארצי בכינוס של קיבוצי הקיבוץ הארצי.

קוים אידאולוגים

תנועת הקיבוץ הארצי התאפיינה במספר עקרונות אידאולוגיים:

קולקטיביות רעיונית ופוליטית

יחסית לתנועות קיבוציות אחרות, הקפידה תנועת הקיבוץ הארצי על אחידות רעיונית ומעשית בין הקיבוצים החברים בה, הן בתחום הפוליטי (הצבעה ופעילות למען מפ"ם) והן בתחום הקיבוצי - שמירה על מנגנונים שיתופיים שונים בכל קיבוצי התנועה. יש הטוענים כי קולקטיביות זו הביאה לשמרנות יתר בקיבוצי התנועה.

ערבות הדדית בין קיבוצית

בתנועת הקיבוץ הארצי הייתה נהוגה ערבות הדדית מלאה בין הקיבוצים החברים בתנועה. במקרה של בעיות כלכליות בקיבוץ מסוים, שאר קיבוצי התנועה נחלצו לעזרתו.

בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה-21 נשחקו עקרונות אלה, יחד עם השחיקה הכוללת בערכי הקיבוצים.

מוסדות תנועתיים

תנועת הקיבוץ הארצי הקימה מספר מוסדות המשותפים לכל קיבוצי התנועה:

• קרן חבצלת - לפעילות תרבותית-חינוכית ופרויקטים חוץ-תנועתיים
• ארכיון יד יערי - הארכיון המרכזי של הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר
• ספרית פועלים - הוצאת ספרים
• על המשמר - עיתון יומי
• גבעת חביבה - מרכז סמינרים.
• צוותא - מרכז תרבות.
• מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' - מוסד חינוכי וארכיון.

ועוד שורה ארוכה של מוסדות כלכליים, תרבותיים וחברתיים.

ראו גם

• יעקב חזן
• מאיר יערי
• השומר הצעיר
• מפלגת פועלים השומר הצעיר
• מפ"ם
• התנועה הקיבוצית
• רשימת קיבוצי "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר"

לקריאה נוספת

• ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953.

קישורים חיצוניים

• אתר הקיבוצים
• קרן "חבצלת - מוסדות תרבות וחינוך של השומר הצעיר"
• מאז ועד היום - רשימת מאמרים על השומר הצעיר
• הקיבוץ הארצי מתוך לקסיקון הקיבוץ
• עשור לקיבוץ הארצי "השומר הצעיר", דבר, 30 בנובמבר 1937