קרונוע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קרונועים ברכבת ישראל: קישור לידיעה על דליקה ברכבת קרונוע
שורה 11: שורה 11:
הקרונוע שהיה בעבר בשימוש סדיר ב[[ישראל]] היה מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]] והיה מורכב ממערך בן שלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]], אז עקב תקלות וקשיי תחזוקה, הוצאו מהם המנועים, והמערכים נגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד היום.
הקרונוע שהיה בעבר בשימוש סדיר ב[[ישראל]] היה מתוצרת חברת "אסליגן" ה[[גרמניה|גרמנית]] והיה מורכב ממערך בן שלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף [[שנות ה-50]] ובתחילת [[שנות ה-60]], אז עקב תקלות וקשיי תחזוקה, הוצאו מהם המנועים, והמערכים נגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף [[שנות ה-70]]. בתחילת [[שנות ה-90]], בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ב[[רכבת גרורת קטר|רכבות גרורות קטר]]. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד היום.


הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם).
הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3. ב-28 בדצמבר [[2010]] פרצה דליקה בקרונוע שנסע בקו [[נהריה]]-[[באר שבע]]<ref>http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4005504,00.html</ref>.
ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3.


קרונוע הרכינה שנוסה בארץ היה של חברת "Adtranz" והושאל לרכבת ישראל על ידי הרכבת הגרמנית (DB) בחודש [[מרץ]] [[1998]]. הקרונוע נוסה על [[מסילת הרכבת לירושלים]] ועל [[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]], אך למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, לא נעשה כיום שימוש בקרונועי רכינה על ידי רכבת ישראל.
קרונוע הרכינה שנוסה בארץ היה של חברת "Adtranz" והושאל לרכבת ישראל על ידי הרכבת הגרמנית (DB) בחודש [[מרץ]] [[1998]]. הקרונוע נוסה על [[מסילת הרכבת לירושלים]] ועל [[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]], אך למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, לא נעשה כיום שימוש בקרונועי רכינה על ידי רכבת ישראל.

גרסה מ־13:38, 28 בדצמבר 2010

קרונוע IC3 של רכבת ישראל
מערך IC3 של רכבת ישראל

קרונוע הוא כינוי לכלי תחבורה הנע על פסי רכבת בכוחות עצמו ללא כלי נוסף כגון קטר. מקור המילה הוא הלחם של המילים קרון ונע.

ישנם עשרות ואולי אף מאות דגמים של קרונועים ברכבי העולם. השימוש בהם נעשה בעיקר בתוך תחומים עירוניים כרכבות תחתיות ופרבריות.

קרונועים ברכבת ישראל

ברכבת ישראל נעשה עד היום שימוש בשלושה סוגי קרונועים; שניים מהם בשירות סדיר ואחד, מסוג קרונוע-רכינה, הובא לארץ לשם נסיעות נסיון בקווים המפותלים לירושלים ולבאר שבע.

הקרונוע שהיה בעבר בשימוש סדיר בישראל היה מתוצרת חברת "אסליגן" הגרמנית והיה מורכב ממערך בן שלוש או ארבע יחידות: יחידת מנוע וניהוג, יחידת ביניים או שתי יחידות ביניים ויחידת ניהוג ללא מנוע. אורכו של מערך שלם היה 69.5 או 91.5 מטרים והיו בו 248 או 354 מקומות ישיבה, בהתאם למספר יחידות הביניים, והיה ניתן לצרף שני מערכים לרכבת אחת. הקרונועים שירתו בצורה זו ברכבת ישראל באופן סדיר בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60, אז עקב תקלות וקשיי תחזוקה, הוצאו מהם המנועים, והמערכים נגררו על ידי קטר. השימוש במערכי הקרונועים באופן זה נמשך עד סוף שנות ה-70. בתחילת שנות ה-90, בעקבות מחסור בציוד נייד, שופצו שבע יחידות ביניים על מנת לשמש כקרונות נוסעים ברכבות גרורות קטר. השימוש בהם בצורה זו נמשך עד היום.

הקרונוע שמשמש כיום ברכבת ישראל הינו מדגם IC3 (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת דנמרק, שמשרת באופן קבוע בכל הקווים הקיימים בישראל. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). הרכבת אשר התנגשה במשאית באסון רבדים הייתה מסוג קרונוע IC3. ב-28 בדצמבר 2010 פרצה דליקה בקרונוע שנסע בקו נהריה-באר שבע[1].

קרונוע הרכינה שנוסה בארץ היה של חברת "Adtranz" והושאל לרכבת ישראל על ידי הרכבת הגרמנית (DB) בחודש מרץ 1998. הקרונוע נוסה על מסילת הרכבת לירושלים ועל המסילה לבאר שבע, אך למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, לא נעשה כיום שימוש בקרונועי רכינה על ידי רכבת ישראל.

קישורים חיצוניים