הרפובליקה העממית של סין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה העממית של סין
中华人民共和国, 中華人民共和國

מוטו לאומי	אין
המנון לאומי	מארש המתנדבים
ממשל
משטר	דיקטטורה קומוניסטית
ראש מדינה	נשיא הרפובליקה העממית של סין
נשיא הרפובליקה העממית של סין	שי ג'ינפינג
ראש הרשות המבצעת	ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (ראש ממשלת סין)
ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין (ראש ממשלת סין)	לי צ'יאנג
שפה רשמית	מנדרינית תקנית ‏‏
עיר בירה	בייג'ינג 36°55′N 116°23′E
רשות מחוקקת	הקונגרס הלאומי העממי
רשות שופטת	בית המשפט העממי העליון של הרפובליקה העממית של סין, התובע העליון העממי
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	שנגחאי
שטח יבשתי	9,596,967.75 קמ"ר (5 בעולם)
אחוז שטח המים	2.8%
אזור זמן	UTC +8
היסטוריה
הקמה	מלחמת האזרחים הסינית
- הוצהרה	1 באוקטובר 1949
ישות קודמת	הרפובליקה הסינית, Kingdom Shunzheng, Inner Mongolian People's Republic, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	1,425,300,174 נפש (2 בעולם)
צפיפות	148.52 נפש לקמ"ר (84 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 17.29% גילאי 15 - 24 11.48% גילאי 25 - 54 46.81% גילאי 55 - 64 12.08% גילאי 65 ומעלה 12.34%
כלכלה
תמ"ג (2022)	17,963,171 מיליון $ (2 בעולם)
תמ"ג לנפש	12,603$ (84 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.788 (75 בעולם)
מדד ג'יני	38.2 (נכון ל־2019)
מטבע	זֵ'נְמִינְבּי ‏‏‏ (CNY)
בנק מרכזי	הבנק העממי של סין
שונות
חגים לאומיים	ראש השנה האזרחית יום הנוער יום הילדים חג אמצע הקיץ הסיני אחד במאי יום האישה הבינלאומי פסטיבל צ'ינגמינג ראש השנה הסינית היום הלאומי
סיומת אינטרנט	cn
קידומת בין־לאומית	86
https://english.www.gov.cn/ האתר הרשמי

הרפובליקה העממית של סין (סינית מפושטת: 中华人民共和国; קרויה בקיצור סין העממית או רק סין) היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה למעלה ממיליארד ורבע תושבים. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949.

סין העממית נמצאת במזרח אסיה, והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. הרפובליקה העממית של סין גובלת עם 14 מדינות: קוריאה הצפונית, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם.

הרפובליקה העממית של סין טוענת לבעלות על האי טאיוואן, הנמצא בשליטה של הרפובליקה הסינית, וכן מספר איים נוספים. המונח "סין היבשתית" בא לתת ביטוי להבדל בין שתי המדינות (ראו מפת מחלוקות טריטריאליות להלן).

המשטר הסיני הוא דיקטטורי-קומוניסטי. התאגדויות הנחשבות סכנה עבור המשטר כגון הפאלון גונג ותנועות לשחרור טיבט נרדפות על ידי השלטונות ומחבריהם נמנעות לעתים תכופות זכויות האדם.

כלכלת סין, נכון לשנת 2009, הינה השנייה בגודלה בעולם. למרות גודל כלכלתה, סין לא חברה בארגון המדינות המתועשות הן משום שהתמ"ג לנפש נמוך בהשוואה למדינות המפותחות והן מסיבות פוליטיות אחרות. בעקבות צמיחתה המדהימה של כלכלת סין בשנים האחרונות מומחים רבים טוענים שסין תהפוך למעצמה הגדולה בעולם בעוד כמה עשרות שנים ואולי לפני כן.

היסטוריה

ערכים מורחבים – היסטוריה של סין, לוח הזמן של ההיסטוריה הסינית, היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין

בשנת 1949 הסתיימה מלחמת האזרחים הסינית בין הקומוניסטים ללאומנים בניצחונם של הקומוניסטים. שרידי הלאומנים ברחו לאי טיוואן. ב-1 באוקטובר הכריז מאו צה דונג על הקמת הרפובליקה העממית הסינית כמדינה קומוניסטית.

לאחר כינון שלטונם יזם מאו תוכנית פיתוח כלכלית שאפתנית בשם "הקפיצה הגדולה קדימה" (1958-1961), שהביאה למותם של עשרות מיליוני סינים ברעב. מאו ועמיתיו לשלטון ניהלו שורה ארוכה של מסעות טיהורים, שהביאו לכליאתם ולמותם של מיליונים נוספים. מסע הטיהורים הידוע ביותר כונה "המהפכה התרבותית" ונמשך רשמית בין 1966-1976.

לאחר מותו של מאו, עלה לשלטון דנג שיאופינג. הוא החל ברפורמות על מנת להקל את הלחץ על האוכלוסייה, אך המפלגה הקומוניסטית נותרה המפלגה החוקית היחידה בסין. הרפובליקה העממית קיבלה את חוקתה הנוכחית ב-4 בדצמבר 1982.

פוליטיקה

לפי פרסומיה הרשמיים, סין העממית היא מדינה קומוניסטית, אך פרשנות זו לא מקובלת על כל חוקרי מדע המדינה. הניסיונות לפשט את המבנה הפוליטי של סין לא עלו בצורה יפה. המשטר תואר כדיקטטורה המשלבת אלמנטים של משטר אוטוריטרי, סוציאליסטי וקומוניסטי.

ממשלת הרפובליקה העממית של סין נמצאת תחת פיקוחה של המפלגה הקומוניסטית של סין. אף על פי שהיו אי אלו צעדים ליברליים, הסינים לא איפשרו קיום מפלגות חדשות. למרות זאת, היחס לכלכלה השתנה, וכיום היא גדלה בקצב של 8-10% בשנה.

צנזורה היא דבר שבשיגרה בסין, והמפלגה הקומוניסטית מדכאת כל תנועה שלדעתם מהווה איום על ההגמוניה של המפלגה. למרות זאת, עקב הרפורמות הליברליות, התקשורת קיבלה מעט חופש, וכיום ניתן בה ביטוי גם לקשייה של המדינה. אף על פי שהמפלגה הקומוניסטית הסינית לא מאפשרת עליית כוחות מתחרים, ופעילות מחאה ברמה הלאומית נאסרת, ניתן חופש יחסי ברמה המקומית, והתושבים מביעים לעתים מחאה מקומית בצורת הפגנה, דבר שהשלטונות אינם מונעים אותו. מידת התמיכה שהמפלגה זוכה לה בקרב האוכלוסייה איננה ברורה, היות שאין בחירות חופשיות.

יחסי החוץ

הרפובליקה העממית מקיימת יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות בעולם, אך טוענת לבעלות על טיוואן, ולא מקיימת איתה יחסים רשמיים - למרות יחסי מסחר ותיירות הדוקים. בנוסף לכך היא מתנגדת לטנזין גיאטסו, הדלאי לאמה ה-14 של טיבט.

זכויות האזרח

ערך מורחב – זכויות אדם בסין

סוגיית זכויות האזרח היא סוגיה בעייתית במיוחד בסין, והיא עוררה ביקורת רחבה במדינות מערביות. לממשלה כוח רב כנגד האזרחים והיא מפעילה אותו על פי שיקוליה. למשל פינוי מאות אלפים אזרחים מבתיהם, ללא אפשרות של התנגדות או זכות ערעור ועמידה, בשל רצון לבנות את אחד מהסכרים הגדולים בעולם. וכן פינוי תושבים לצורך ארגון אולימפיאדת ביג'ין. הענישה בסין הינה חמורה ולעתים אף דרקונית. על פי ארגון "אמנסטי" סין נצבת בראש המדינות המובילות בעולם בהוצאות להורג. חלק מההוצאות להורג הן חשאיות והמשטר מסתיר אותן. ניתן להוציא להורג במדינה זו על כ-60 פשעים שונים, בהם גם עבירות סמים, שוחד, מעילה והונאת מס. על פי נתוני אמנסטי בשנת 2007 הוצאו להורג בסין לפחות 470 איש [1].

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת הרפובליקה העממית של סין

בסוף 1978 התחילה הנהגת סין ברפורמות כלכליות משיטה כלכלית ריכוזית לשיטה המזכירה את השוק החופשי, תוך כדי שמירה על פיקוח הדוק. בתחום החקלאות עברו משיטת האחריות הקולקטיבית לחקלאות פרטית. בתעשייה מנהלי המפעלים קיבלו עצמאות וסמכות גדולה יותר ופתחו את הכלכלה לסחר חוץ.

הממשלה שמה דגש על העלאת ההכנסה והצריכה האישית, תוך כדי הכנסת שיטות ניהול חדשות על מנת לשפר את התפוקה. הממשלה התמקדה בסחר חוץ כמנוע הצמיחה הראשי של המשק הסיני. למטרה זו הגדירה מעל ל-2000 אזורי סחר מיוחדים, שבהם יש חוקים נוקשים פחות והכלכלה שם חופשית יותר. התוצאה היא גידול התמ"ג פי 4 משנת 1978. התמ"ג הסיני הוא 7,260 דולר לנפש (הערכה ל-2006). הכלכלה הסינית היא השנייה בגודלה בעולם, אחרי כלכלת ארצות הברית. ההכנסה הממוצעת של פועל סיני היא כ-1,810 דולר לשנה. סין היבשתית היא חברה בארגון הסחר העולמי. הבערות בסין ירדה עד כדי 4% ו-8% בכפרים. הצמיחה השנתית בסין היא כ-10% (2006). לסין יש עודף מסחרי הנאמד ב-30 מיליארד דולר. לסין היבשתית יצא מוניטין של עבודה זולה, בעיקר בזכות ההוצאות הנמוכות על שכר.

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של סין העממית

הרפובליקה העממית מורכבת מ-22 מחוזות והממשלה המרכזית מחשיבה את טאיוואן כמחוז ה-23. בנוסף לכך, הם טוענים לחזקה על מספר איים בים סין הדרומי. פרט למחוזות ישנם חמישה מחוזות אוטונומיים, המזוהים עם מיעוטים שונים, ארבע מחוזות עירוניים לארבע הערים הגדולות של סין ושני אזורים מנהליים מיוחדים.

מפת החלוקה המנהלית של סין

נוף טיפוסי בדרום גאנסו, סין.

המחוזות:

• אָנחְווֵי (安徽)
• גָאנסוּ (甘肃)
• גֶ'גְ'יָאנְג (浙江)
• גְווָאנְגְדונְג (广东)
• גְווֵיְג'וֹאוּ (贵州)
• גְ'יאנְגְסוּ (江苏)
• גְ'יאנְגְשִׂי (江西)
• גִ'ילִין (吉林)
• הָאיְנָאן (海南)
• חֶבֵּיי (河北)
• חֶנָאן (河南)
• חוּבֵּיי (湖北)
• חוּנָאן (湖南)
• חֵיילוֹנְגְגְ'יָאנְג (黑龙江)
• יוּנָּאן (云南)
• לְיָאונִינְג (辽宁)
• סְצְ'ווָאן (四川)
• פֿוּגְ'ייֵן (福建)
• צִ'ינְגהָאי (青海)
• שָׁאַנְשִׂי (陕西)
• שָׁאנְדונְג (山东)
• שָׁאנְשִׂי (山西)

מחוזות אוטונומיים:

• גְווָאנְגשִׂי (广西)
• מונגוליה התיכונה (内蒙古)
• נִינְגְשְׂיָה (宁夏)
• שִׂינְגְ'יָאנְג (新疆)
• טיבט (西藏)

מחוזות עירוניים:

• בֵּייְגִ'ינְג (北京)
• צ'וּנְגְצִ'ינְג (重庆)
• שָאנְגְחָאי (上海)
• טייֵנְגִ'ין (天津)

אזורים מנהליים מיוחדים:

• מקאו (澳门)
• הונג קונג (香港)

גאוגרפיה

הרפובליקה העממית והרפובליקה הסינית (טיוואן)

הרפובליקה העממית הסינית היא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. בסין יש מגוון רחב של נופים עם רמות ענק והרים במערב ושפלה במזרח. כתוצאה מכך, הנהרות זורמים ממערב למזרח. כל הנהרות נשפכים לאוקיינוס השקט.

רוב השטחים הראויים לעיבוד חקלאי נמצאים לאורך שני הנהרות המרכזיים - נהר הצַ'אנג-ג'יאנְג (長江) המכונה גם "יאנגצה" ונהר הְװַאנְג-הֶה (黃河) המכונה "הנהר הצהוב". כל אחד מהם היווה מרכז לתרבויות סיניות עתיקות. נהרות חשובים נוספים הם סי-ג'יאנג (西江), מקונג ברהמפוטרה ואמור.

במזרח לאורח חופי הים הצהוב והים הסיני המזרחי נמצאים מישורים, המאוכלסים בצפיפות. החוף של ים סין הדרומי הוא הררי ודרום סין רוויה ברכסי הרים.

בכיוון מערב, מצד צפון יש מישור סחף ענק ומדרום לו מישור הרווי בהרים בעלי גובה בינוני הנושק להימלאיה, תוך כדי שהוא מכיל חלק מהאוורסט. דרום מערב המדינה גם כן מכיל רמות גבוהות, בעלות אקלים צחיח. שם נמצאים מדבריות גובי וטקלה מקאן. לאחרונה התעצם תהליך המדבור בסין, וסופות חול הפכו למחזה נפוץ באביב.

האקלים בסין מגוון מאוד ומגיע מאקלים טרופי על חופי האוקיינוס ההודי ועד אקלים סובארקטי באזור חארבין.

דמוגרפיה

באופן רשמי, הרפובליקה העממית של סין רואה את עצמה כמדינה רב לאומית המכירה ב-56 קבוצות מיעוטים. הרוב המכריע של הסינים משתייכים לקבוצה האתנית של ההאן (汉), ומרכיבים 92% מאוכלוסיית המדינה. אף על פי שהם מהווים כ-92% מהאוכלוסייה, הם מרוכזים בערך בכמחצית משטחה של המדינה.

הרפובליקה העממית הסינית מנסה להגביל את אוכלוסייתה, והיא מאמצת מדיניות המעודדת משפחות עירוניות מצומצמות ומאפשרת רק ילד אחד למשפחות אלו. בכפר יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשונה היא בת, היות שהבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית ונטישת תינוקות בנות.

המדיניות הזאת גרמה להולדת 115 בנים לכל 100 בנות, תופעה שאין דמיון לה ברוב ארצות העולם. הסינים מנסים להאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומצביעים על היתרונות שבלידת בת ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.

כיום יש מספר ערים בסין בהן כבר שונתה באופן רשמי המדיניות של ילד אחד למשפחה, וניתן (תחת תנאים מסוימים) גם שם להביא שני ילדים לעולם.

השפה הרשמית של סין שנלמדת בבתי הספר, היא מנדרינית תקנית. כמו כן, במחוזות מסוימים, וכן בנפות מסוימות בעלות סטטוס אוטונומי, נעשה שימוש רשמי גם בלשונות מקומיות. כך למשל בטיבט ובאזורים מסוימים בסצ'ואן, גאנסו ויונאן מונהגת הטיבטית כשפה רשמית נוסף על המנדרינית, ובנפה האוטונומית שׂי-שְוַאנְג-בּאן-נָה (西双版纳) שבדרום חבל יונאן ניתן לראות שילוט רשמי בשפת בני הדאי.

בריאות הציבור

סין סובלת ממספר בעיות רפואיות חמורות - גידול במספר נפגעי האיידס ומאות מיליוני מעשנים. בעיה נוספת שמגיעה לממדי מגפה היא צהבת נגיפית B, וכ-10% מכלל תושבי סין סובלים מהמחלה. לעתים קרובות המחלה גורמת לסרטן הכבד ולאחר מכן למוות. הסינים מנסים תוכנית חיסון חדשה החל מ-2002, אשר לפיה יחוסנו במשך 5 שנים כל התינוקות בסין היבשתית.

נתונים סטטיסטיים

האומדנים הסטטיסטיים הבאים הם לשנת 2004

• התפלגות גילאים
  • גיל 0-14: 22.2% (153,401,051 זכרים; 135,812,993 נקבות)
  • גיל 15-64: 70.3% (469,328,664 זכרים; 443,248,860 נקבות)
  • גיל 65 ומעלה: 7.5% (46,308,923 זכרים; 50,747,133 נקבות)
• קצב גידול אוכלוסייה: 0.47%
• שיעור ילודה: 12.98 לידות/1000 תושבים
• שיעור תמותה: 6.92 מיתות/1000 אנשים
• תוחלת חיים: 71.96 שנים
  • תוחלת חיים לגברים: 70.4 שנים
  • תוחלת חיים לנשים: 73.72 שנים

סין וישראל

ערך מורחב – יחסי סין וישראל

ישראל הייתה מהמדינות הראשונות אשר הכירו בסין העממית מיד עם היווסדה. בתחילת שנות ה-50, נראה היה כי שתי המדינות יכוננו קשרים דיפלומטיים ביניהן אולם הקמת גוש המדינות הבלתי מזדהות וכינוסה של ועידת באנדונג ב-1955, סיכל סופית ניסיונות אלו. ממחצית שנות ה-50 ועד מחצית שנות ה-70, היוותה סין גורם עוין לישראל. היא תמכה תמיכה בלתי מסויגת בעמדה הערבית והפלסטינית, אירחה נציגי אש"ף והעניקה לו שגרירות וטענה כי הבעיה במזרח התיכון תיפתר רק עם חיסולה של ישראל.

מותו של מאו ב-1976, יצר שינוי במדיניות הסינית כלפי ישראל ובין שתי המדינות החלו קשרים לא פורמאליים בעיקר בנושאי מסחר ותעשיית הנשק. לאחר שנים של גישושים, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים מלאים בתחילת 1992. יחסים אלו נשארו טובים ותקינים עד היום, אם כי הם התערערו מעט בעקבות משבר הפלקון בין שתי המדינות בשנת 2000.

צבא

ערך מורחב – צבא השחרור העממי

הרפובליקה העממית מקיימת את הצבא הגדול ביותר בעולם, אם כי לפי דעת רוב הפרשנים, המספרים העצומים לא אומרים הרבה על יכולתו של הצבא הזה, היות שרוב ציודו מיושן. התקציב הצבאי הסיני לא ברור עקב האיפול שמטיל המשטר. ההערכות נעות בין 90 ל-400 מיליארד דולר. לרפובליקה העממית יש מצבור גדול של נשק לא קונבנציונלי הכולל נשק גרעיני. אף על פי שיש לה נשק גרעיני, היא לא נחשבת בדרך כלל למעצמת על. יחד עם זאת יש לה כוח אזורי רב.

ראו גם

• יהדות סין
• הגבלת ילודה בסין

לקריאה נוספת

• קנת ליברטל, הממשל בסין: ממהפכה לרפורמות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007.

קישורים חיצוניים

• China.org.cn - הפורטל הרשמי של סין
• תבנית:אנציקלופדיה ynet
• חדשות בסין