איחוד משפחות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19: שורה 19:
פלאסמוּרה הם אלו מ[[ביתא ישראל]] אשר [[המרת דת|המירו את דתם]] ל[[נצרות]] בלחץ ה[[מיסיון]] במרוצות [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] תחת הגדרה זו נמנים יהודים שלא הקפידו על קיום ה[[הלכה]] היהודית, כמו גם יהודים ש[[המרת דת|המירו דתם]] ל[[נצרות]], מרצון או מ[[אנוסים|אונס]].
פלאסמוּרה הם אלו מ[[ביתא ישראל]] אשר [[המרת דת|המירו את דתם]] ל[[נצרות]] בלחץ ה[[מיסיון]] במרוצות [[המאה ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]] תחת הגדרה זו נמנים יהודים שלא הקפידו על קיום ה[[הלכה]] היהודית, כמו גם יהודים ש[[המרת דת|המירו דתם]] ל[[נצרות]], מרצון או מ[[אנוסים|אונס]].


אחרי שנים רבות בהן איחוד משפחות של בני הפלאסמורה הותר במשורה ובצמצום, (יש בהם הממתינים לאישור כבר מאז [[מבצע שלמה]), החליטה ממשלת ישראל בנובמבר 2010 על העלאתם בקצב של עד מאתיים עולים בחודש למשך 3-4 שנים. כדי להיכנס ארצה נדרש כל מועמד לעמוד בכל התנאים הבאים:<ref name="החלטה2434" />
אחרי שנים רבות בהן איחוד משפחות של בני הפלאסמורה הותר במשורה ובצמצום, (יש בהם הממתינים לאישור כבר מאז [[מבצע שלמה]), החליטה ממשלת ישראל בנובמבר 2010 על העלאתם בקצב של עד מאתיים עולים בחודש למשך 3-4 שנים. כדי להיכנס ארצה נדרש כל מועמד לעמוד בכל התנאים הבאים:<ref name="החלטה2434" >[http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2010/11/des2434.htm הבאתם לישראל של אחרוני הפלשמורה], החלטה מס. 2434 של הממשלה מיום .14.11.2010, הממשלה ה-32 בנימין נתניהו</ref>
* על המועמד לענות על הגדרת "זרע ישראל מצד אמו" ולבקש לעבור [[גיור]].
* על המועמד לענות על הגדרת "זרע ישראל מצד אמו" ולבקש לעבור [[גיור]].
* על המועמד להיכלל ב-"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" השמור במזכירות הממשלה, כפי שעודכן בשנת 2010.
* על המועמד להיכלל ב-"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" השמור במזכירות הממשלה, כפי שעודכן בשנת 2010.

גרסה מ־13:51, 18 בינואר 2011

איחוד משפחות הוא הגירה הנעשית על ידי בני משפחה על מנת להתאחד עם בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בארץ היעד. מדינות רבות בעולם מתירות הגירה באמצעות איחוד משפחות בתנאים שונים, תוך ניסיון לשמור מצד אחד על הזכות הבסיסית של האדם הגר אצלן לגור עם משפחתו או בן זוגו, ומצד שני, על זכות המדינה להגביל הגירה אליה.

פיצולן של המשפחות המבקשות איחוד יכול לנבוע מהגירה של חלק מבני המשפחה, או משינויי גבול. במצבים היסטוריים, שבהם מוקמות מדינות חדשות או משתנה הגבול בין מדינות קיימות, קורה שהגבולות החדשים חוצים משפחות רבות מאד ומפרידים בין אחים, בין הורים לילדיהם ובין בני זוג. הבעיה ההומניטרית מחמירה כאשר הגבולות החדשים אינם גבולות של שלום. כך קרה כאשר נחלקה גרמניה לגרמניה המזרחית והמערבית, וכאשר נחלקה קוריאה לקוריאה הדרומית והצפונית.

איחוד משפחות בישראל

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

איחוד משפחות יהודים

בזכות חוק השבות, כל יהודי שרוצה לעלות לישראל ולהתאחד עם משפחתו זכאי לעשות זאת ללא צורך בבקשה מיוחדת או נוהל ביורוקרטי מיוחד.

איחוד משפחות של בני דתות אחרות

איחוד משפחות של אלו שאינם יהודים על פי הגדרתם בחוק השבות מתבצע רק אחרי קבלת אישור מתאים.

אין למשל איחוד משפחות אוטומטי לילדיהם מנישואים קודמים של בני זוג לא יהודים שנישאו ליהודים, גם אם בני זוג אלו קיבלו אזרחות ישראלית.

מתבצע איחוד משפחות, או בשמו המקוצר אחמ"ש, עם אזרחי שאר מדינות העולם. מדי שנה מגיעים לארץ אלפי מהגרים במסגרת איחוד משפחות, רובם מחבר המדינות וממזרח אירופה. תהליך זה מתבצע מול משרד הפנים, אך מעורבים בו גם עוד גופים ממשלתיים האמונים על בדיקת אמיתות הקשר המשפחתי, על מנת למנוע הגירה וכניסה לארץ שלא לצורך, על ידי אנשים שאין להם זכאות לכך על פי חוק השבות.

איחוד משפחות פלאסמורה

פלאסמוּרה הם אלו מביתא ישראל אשר המירו את דתם לנצרות בלחץ המיסיון במרוצות המאה ה-19 וה-20 תחת הגדרה זו נמנים יהודים שלא הקפידו על קיום ההלכה היהודית, כמו גם יהודים שהמירו דתם לנצרות, מרצון או מאונס.

אחרי שנים רבות בהן איחוד משפחות של בני הפלאסמורה הותר במשורה ובצמצום, (יש בהם הממתינים לאישור כבר מאז [[מבצע שלמה]), החליטה ממשלת ישראל בנובמבר 2010 על העלאתם בקצב של עד מאתיים עולים בחודש למשך 3-4 שנים. כדי להיכנס ארצה נדרש כל מועמד לעמוד בכל התנאים הבאים:[1]

  • על המועמד לענות על הגדרת "זרע ישראל מצד אמו" ולבקש לעבור גיור.
  • על המועמד להיכלל ב-"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" השמור במזכירות הממשלה, כפי שעודכן בשנת 2010.
  • על קרובי המועמד בישראל להגיש בקשה עבורו בתוך שלושה חודשים מה-14 בנובמבר 2010.

איחוד משפחות ערביות

בישראל מתנהלת התהליך של איחוד משפחות מול משרד הפנים. בקשות רבות מוגשות למשרד הפנים על ידי ערביי ישראל עבור בני משפחתם הפלסטינים המתגוררים בשטחים או בחו"ל. הבקשות הן לרוב עבור קרובי משפחה מאזור יהודה ושומרון או מרצועת עזה בבקשה להיתרי כניסה לישראל או בבקשה לתושבות ארעית הקרויה על ידי משרד הפנים א'5. תהליך זה אורך לרוב שנים רבות ולאחר סירוב מתמשך בוחרים המבקשים לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה מנהלית.

משפחות הופרדו לרוב על ידי המלחמות השונות, ורוב הבקשות המוגשות לאיחוד משפחות בישראל בין פלסטינים וערבים אזרחי ישראל הינם תוצאה של נישואין.

עקב המצב הביטחוני, חוקי ההגירה הם קשים ביותר והאפשרות לאיחוד משפחות, בייחוד של אזרחים ישראלים המתחתנים עם פלסטינים (ולא רק מאזורי יהודה, שומרון וחבל עזה) הוגבלו ביותר. דו"ח של השב"כ משנת 2006 קבע כי כ-40% מכלל המעורבים בטרור מקרב הערבים הישראלים הם פלסטינים שקיבלו תעודת זהות ישראלית והיתר שהיה בישראל בעקבות הליך של איחוד משפחות על רקע נישואים לבני זוג ערבים ישראלים.[2]

בדברי ההסבר להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל נאמר:

"מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, מסתמנת מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 (להלן - החלטת הממשלה), מוצע להגביל את האפשרות להעניק לתושבי האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, לרבות בדרך של איחוד משפחות, ואת האפשרות לתת לתושבים כאמור רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".

עם זאת לאחרונה, בפסק דין של כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט צבי סגל בעתירה מנהלית 643/05 קבע כי השתהות משרד הפנים במשך ארבע שנים במתן המענה לבקשה לאיחוד משפחות נופלת בגדר הימנעות לפעול במסגרת סמכויותיו תוך זמן סביר. השופט סגל שם מצטט את עמדתו של השופט בדימוס יצחק זמיר, בספרו "הסמכות המנהלית" (כרך ב') בעמ' 675-674 כלהלן:

"החובה הראשונית של הרשות היא להפעיל את הסמכות כל שהשירות לאזרח, ובסך הכול לציבור כולו, יינתן במהירות הראויה, ללא טרחה יתרה, ברמה גבוהה ובהוצאות נמוכות, ככל שניתן. זוהי חובת היעילות. חובת היעילות אף היא, כמו חובת ההגינות, נובעת מן המעמד של הרשות המנהלית כנאמן הציבור. חובת ההגינות מורכבת על חובת היעילות כחובה משנית, כלומר, החובה המוטלת על הרשות לספק את השירות לציבור ביעילות כפופה לחובה לספק את השירות בהגינות".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הבאתם לישראל של אחרוני הפלשמורה, החלטה מס. 2434 של הממשלה מיום .14.11.2010, הממשלה ה-32 בנימין נתניהו
  2. ^ סיכום שנת 2006 - נתונים ומגמות בטרור הפלסטיני, אתר השב"כ
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.