אלטער בחור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ממש לא
עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אלטער בחור''' (מיידיש, נהגה: '''אַלטֶער בּוחֶר''', בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור [[יהדות חרדית|החרדי]] ה[[אשכנזי]] ל[[בחור ישיבה]] שנשאר [[רווק]] בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.
'''אלטער בחור''' (מ[[יידיש]]: '''אַלטֶער בּוחֶר''', או [[עלטערער בוחר]]; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור [[יהדות חרדית|החרדי]] ה[[אשכנזי]] ל[[בחור ישיבה]] שנשאר [[רווק]] בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.


==תאור כללי==
==תאור כללי==

גרסה מ־17:09, 18 בינואר 2011

אלטער בחוריידיש: אַלטֶער בּוחֶר, או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית. לקבוצה המבוגרת בישיבה קוראים אלטער'ס.

תאור כללי

בציבור החרדי מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל בר המצווה ועד החתונה, גיל הנישואים נמוך ביחס לאוכלוסיה הכללית,[1] ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה ”בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה” (אבות, ה כ"א). בציבור החסידי גיל הנישואים המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור הליטאי עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.

השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות חסידיות הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה בטהרה ללא מחשבות אסורות, ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את מצוות תלמוד התורה לפני הנישואים המטילים על האדם עול פרנסה.

הסיבות לתופעה החברתית

הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור יתארסו לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית יוצעו בדרך כלל רק בנות זוג עם בעיה רפואית דומה, ובחור הנחשב לשבבניק יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מיוחסת.

היחס החברתי לאלטער בחור

היחס לו זוכים הבחורים המבוגרים משתנה ולא אחיד. לעתים מכבדים אותם ורוחשים להם כבוד, הן משום שהספיקו ללמוד חלקים רבים בתורה, בתלמוד ובפוסקים, והן מפאת גילם. אך בדרך כלל ככל שהם מתבגרים ועדיין לא נישאים מרננים אחריהם, מעמידים בסימן שאלה את שמם ומעמדם ומרחמים עליהם, שכן מדובר בבחורים שלא מוצאים את ה'בשערט' - בת הזוג המיועדת להם משמים. בנוסף, הימצאות עלטערס מבוגרים במיוחד בישיבות משמשת כאיום סמוי לבחורים המתמהמהים בבחירת שידוך [2]. מסיבות אלו יעדיף לפעמים האלטער בחור לעזוב את הישיבה ואת מעמדו בה לטובת ישיבה אחרת בה יש יותר בחורים בני גילו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.