סאטיר – הבדלי גרסאות
מ בוט משנה: th:เซเทอร์ |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
"[[פאן]]", אל הפרא ב[[מיתולוגיה יוונית]] היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אוהב לנגן ב[[חליל]]. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה [[פאניקה]]. |
"[[פאן]]", אל הפרא ב[[מיתולוגיה יוונית]] היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אוהב לנגן ב[[חליל]]. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה [[פאניקה]]. |
||
==הסאטיר כיום== |
|||
הסאטיר מופיע בסדרת הספרים [[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Satyrs|שם ויקישיתוף=סאטיר}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Satyrs|שם ויקישיתוף=סאטיר}} |
||
גרסה מ־17:40, 20 בינואר 2011
הסאטירים, (Satyrs ביוונית: Σάτυροι , Satyroi) במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. לעתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאכות ולעתים מתוארים כשוכני השממה. לעתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פאונים.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
על שם הסאטיר קרוי הסגנון הלעגני בדרמה: "סאטירה".
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה יוונית היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אוהב לנגן בחליל. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה פאניקה.
הסאטיר כיום
הסאטיר מופיע בסדרת הספרים פרסי ג'קסון והאולימפיים.
קישורים חיצוניים
