אתיופיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: roa-tara:Etiopie
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: si:ඉතියෝපියාව
שורה 445: שורה 445:
[[sg:Etiopïi]]
[[sg:Etiopïi]]
[[sh:Etiopija]]
[[sh:Etiopija]]
[[si:ඉතියෝපියාව]]
[[simple:Ethiopia]]
[[simple:Ethiopia]]
[[sk:Etiópia]]
[[sk:Etiópia]]

גרסה מ־04:39, 22 בינואר 2011


שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה

'נושא: אפריקה' אינו ערך חוקי

המונח "חבש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו חבש (פירושונים).


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית
של אתיופיה

የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, Federaalawaa Dimokraatawaa Repabliikii Itoophiyaa, ናይኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዴሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ
מוטו לאומי אין
המנון לאומי צעדי קדימה, אדמת אתיופיה היקרה
ממשל
משטר רפובליקה פדרלית דמוקרטית
ראש מדינה נשיא אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אתיופיה סאהלה–וורק זוודה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אמהרית
עיר בירה אדיס אבבה 9°02′N 38°44′E / 9.03°N 38.74°E / 9.03; 38.74
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה הפרלמנטרית הפדרלית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
שטח יבשתי[1] 1,104,300 קמ"ר (28 בעולם)
אחוז שטח המים 0.7
אזור זמן UTC +3
היסטוריה
הקמה 1978 לפנה"ס

- ממלכת ד'מאט
- קיסרות אקסום
- ממלכת זאגווה
- האימפריה האתיופית
- הכרזת השחרור
- השלטון הצבאי
- אתיופיה הסוציליסטית
- תקופת המעבר

- הרפובליקת פדרלית

המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-1 לפנה"ס
916
10 באוגוסט 1270
31 בינואר 1942
12 בספטמבר 1974
1 בפברואר 1987
27 במאי 1991

דצמבר 1995
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 במרץ 2024)
128,634,920 נפש (11 בעולם)
צפיפות 116.49 נפש לקמ"ר (100 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 39.81%
גילאי 15 - 24 19.47%
גילאי 25 - 54 32.92%
גילאי 55 - 64 4.42%
גילאי 65 ומעלה 3.38%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 126,783 מיליון $ (61 בעולם)
תמ"ג לנפש 986$ (188 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.492 (176 בעולם)
מדד ג'יני 35 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע ביר אתיופי‏ (ETB)
בנק מרכזי הבנק הלאומי של אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט et
קידומת בין־לאומית 251
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיהאמהרית: "የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ") היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה. אתיופיה גובלת בצפון באריתריאה, בסודאן במערב, קניה בדרום, סומליה במזרח וג'יבוטי בצפון-מזרח. אתיופיה דהיום היא איחוד של שש מדינות לאומיות, שלוש מדינות מולטי-אתניות ושתי ערים עצמאיות. "הפדרציה האתיופית" כך מכונה המדינה בחוקתה מוגדרת בתור פדרציה דמוקרטית רב-לאומית שצורת שלטונה רפובליקה.

אתיופיה היא ארץ בעלת היסטוריה רצופה עתיקה ביותר. המדינה כיום היא למעשה המשכה של האימפריה האתיופית, שהיא עצמה מקורה בקיסרות אקסום. זו, על פי המסורת, התפתחה ממלכות שבא אשר קמה בשנת 1978 לפנה"ס. הנצרות הוכרזה כדת המדינה בשנת 325 לספירה, וכך הפכה אתיופיה למדינה השנייה ולאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות. האסלאם הגיע לאזור במאה השביעית. בתחילת ימי הביניים הפכה אתיופיה לאחת מהאימפריות החזקות בתבל ובסופם החלה הידרדרות. במהלך העת החדשה גובשו גבולות חדשים ונרחבים יותר למדינה, אך מאפייניה המדיניים ותשתיתה התרבותית הוסיפו לינוק במישרין מרצף היסטורי, שראשיתו בתקופה האקסומית.

אתיופיה מנהלת מחד מדיניות עצמאית מיבשת אפריקה ומהמזרח התיכון, ומאידך משמשת מובילה במספר תחומים ביבשת. היא הפכה לחברה בחבר הלאומים בשנת 1923. חתמה על הצהרת האומות המאוחדות ב-1942, והייתה אחת מ-51 המדינות המייסדות של הארגון. עקב כך קיבלה בכורה ביבשת וזכתה לארח את מרכז האו"ם באפריקה. אתיופיה היא גם אחת ממייסדות האיחוד האפריקאי ומזכירות הארגון שוכנת בבירתה אדיס אבבה. לאחרונה, משמשת אתיופיה כמרכז לתאגידים בינלאומיים[דרוש מקור].

שם המדינה

מקור השם אתיופיה הוא מיוונית ומשמעותו "פנים שרופות", על פי ספר אקסום וההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן השם נלקח משמו של אתיופיוס בנו של כוש בן חם. היוונים השתמשו במושג "אתיופיה" בתור מונח גאוגרפי שהתייחס לאזור סודאן ואתיופיה דהיום, הישות הדומיננטית באותם זמנים באזור הייתה ממלכת כוש וכך גם הייתה ההתייחסות היוונית בעיקר לכוש בשם אתיופיה. השימוש הראשון בשם "אתיופיה" בהתייחסות לחבש הייתה לאחר שהנצרות הוכרזה באימפריה החבשית כדת המדינה על ידי הקיסר אזנה ב-325 והשם אתיופיה נהפך לשם הנוצרי של האימפריה, בייחוד לאחר כיבושה של ממלכת כוש על ידי חבש המתנצרת ב-340. ‏‏[5] אימוץ זה של השם אתיופיה הביא עמו גם את השם כוש ככינוי לחבש שהוא טעות וכן כך תורגם השם כוש בתנ"ך לשם אתיופיה בתרגום השבעים ומשם לשאר שפות העולם.

השם המזוהה רבות כיום עם אתיופיה המודרנית הוא "חבש" מושג אשר נלקח משמם של העמים השמים החיים בצפון הרמה האתיופית ה"חבשים" כיום שם זה הוא מונח המציין את אזור הגאוגרפי בין הנילוס הכחול לים האדום ובו חיים רוב רובם של החבשים. מקורו של השם חבשים הוא בערבית ("الحبشة" - "אל-חבשה") ומשמעותו "ערב רב" ‏‏[6] שהכוונה היא לשלל השבטים השמים אשר היגרו לאזור מחצי האי ערב בעיקר מתימן מהמאה ה-20 לפנה"ס ועד למאות הראשונות לספירה. השימוש הראשון בשם היה על פי ההיסטוריון אדוארד גלאסר היה ה-1460 לפנה"ס מהירוגליפ "חבסטווי" שם שבו השתמשה מלכת מצרים חתשפסות על מנת לתאר את תושבי ארץ פונט. ‏‏[7] הכתובת הראשונה המוסכמת על פי רוב לשם חבשים הוא מן המאה ה-2 שנמצאה בתימן, ‏‏[8] בכתובות אלו הוזכר השם "חבשט" כשם של קבוצה אתנית מהאימפריה האקסומית וכן כשם כולל למספר שבטים במאה ה-3. ‏‏[9] השם אביסיניה הוא גלגולו של השם חבש מערבית שהתגלגל ללשנות אירופה. ‏‏[10]

בעבר היה נהוג גם להשתמש בשם "הודו" ככינוי לאזור חבש במנותק מהאזור הגאוגרפי-יווני "אתיופיה", בגלל שהשם אתיופיה שומש בעיקר ככיוני לממלכת כוש ולא לחבש היה נהוג להשתמש בשם הודו לתיאור חבש מכיוון שעל פי היוונים החבשים היו קרובים בצבע עורם להודים ולא לאפריקאים וכן הם קוטלגו בתור עם ערבי. ‏‏[11] שם זה ייצר בלבול נוסף, היסטוריונים חוקרי ארצות ואחרים השתמשו בשם "הודו" על מנת לתאר מספר מדינות וארצות, בלבול זה הגיע גם לתלמוד שבו מוזכר רבי יהודה הנדואה ששם רש"י מפרש שמדובר ברב מכוש ולכן ככל הנראה התכוון לקיסרות אקסום ולא לתת היבשת ההודית ‏‏[12] השפעה מוקדמת של השם נראת גם בספר היובלים שם נרשם ש"ארץ הודו" היא חלק מארצות שם בן נח, ‏‏[13] שם גם הכוונה לחבש.

היסטוריה

העת העתיקה

ערכים מורחבים – אתיופיה הפרהיסטורית · ארץ פונט

ההתיישבות האנושית באתיופיה היא עתיקה מאוד, ראיות להתיישבות זו נמצאו ברמה האתיופית בעיקר מאובנים של אבות האנושות אשר נתגלו במדינה זו ותוארכו ללפני 5.9 מיליוני שנים.

האזור שאנו מכנים היום אתיופיה נקרא על ידי סוחרים מצריים פונט או ים, כבר ב-3000 לפנה"ס. המסע המצרי הראשון הידוע לאתיופיה נעשה במאה ה-25 לפנה"ס. המסע המפורסם ביותר לשם היה של המלכה חתשפסות, כנראה בערך ב-1495 לפנה"ס, מכיוון שהמסע תועד בתבליטים מפורטים במקדש בתביי. המצרים קראו לפונט גם טא-נטג'רו ("ארץ האלים"), והתייחסו אליה כארץ המוצא שלהם מה שעושה את אתיופיה לציוויליזציה העתיקה ביותר בעולם עתיקה יותר אפילו ממצרים העתיקה ‏‏[14].

המסורת האתיופית מספרת שבתחילה אזור אתיופיה נכבש ונשלט על ידי ממלכת כוש מכיוון שאזור אתיופיה הוא צומת דרכים בין המזרח התיכון ושאר אפריקה עמים שמיים מאזור תימן החלו להגר לאזור צפון אתיופיה ולהתעמת עם ממלכת כוש, המסורת האתיופית גורסת שאלו היו בתחילה הארמים אשר פלשו לאתיופיה וכן יותר מאוחר הוקמה ממלכת סבא (היא שבא) ב-1978 לפנה"ס על ידי הצאצאים של יקטן בן עבר בתימן ויותר מאוחר ממלכה זו התפשטה לאזור צפון אתיופיה, בשלב זה הארמים אשר גם הם היגרו לאזור התעמתו עם ממלכת כוש ועם ממלכת סבא. על פי המסורת כאשר בנה של מלכת שבא, מנליק הומלך ב-975 לפנה"ס הוא למעשה ייסד את ממלכת אקסום שעתידה לשלוט אלפי שנים על האזור, נכדו של מנליק, המלך סארה הראשון הוא זה שהביס את הארמים וכן הביס את צבאות ממלכת כוש.

האימפריה החבשית

ערך מורחב – קיסרות אקסום

המסורת האתיופית גורסת כי ממלכת אקסום הוקמה במאה העשירית לפנה"ס, אך הארכאולוגיה ממקמת את עלייתה של אקסום רק למאה ה-1 לפנה"ס. לאחרונה, לאחר חפירות ארכאולוגיות חדשות, התגלתה בצפון אתיופיה ממלכה שמית עתיקה יותר מאקסום, הנקראת בשם "ד'אמט", והוקמה במאה העשירית לפנה"ס. במספר כתובות נזכר שמה בכפוף למלכיה בשם "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגעזי", עדויות אלו מחזקות את הטענה שאכן ממלכת סבא שלטה באזור ושבט האגעזי שלט בה ובד'אמט, אך לא ברור אם הממלכה הייתה רק מחוז של סבא. שפת הגעז, הורתן של השפות האתיו-שמיות, היא שפתו של שבט האגעזי השמי, שהיגר לאזור אתיופיה במאה ה-20 לפנה"ס - עובדה המחזקת את הטענה להגירה של עמים שמיים מתימן לאתיופיה. כך או כך אקסום הוכיחה את עצמה כממלכה בסדר גודל של אימפריה, אקסום שלטה לא רק על אריתריאה ועל צפון אתיופיה של היום, אלא גם על חלקים מתימן ומערב הסעודית. הפעם הראשונה המתועדת שאקסום פלשה לתימן הייתה תחת המלך גדרט כבת בריתה של סבא כנגד חמיר. סבא הפנתה את גבה לאקסום ושילבה כוחות עם חמיר. אקסום הפסידה הפסד צורם בפלישה שלה לחמיר, אך עדיין החזיקה את האזור שנשלט על ידה בתימן טרם הפלישה.

אקסום תחת הקיסר אזנה

באמצע המאה ה-3, מלך אקסום סאמבראוטאס שינה את תואר מלכי אקסום מ"מלך" ל"קיסר" ואקסום הפכה לאימפריה באופן רשמי, בתקופה זו אקסום צוברת כוח ונהפכת לאחת מארבעה המעצמות של העולם העתיק לצד סין, האימפריה הרומית והאימפריה הפרתית‏‏ ‏‏[15]. שיא כוחה של האימפריה הייתה מהמאה ה-4 עד לאמצע המאה ה-6, בשנת 325 אקסום הוכרזה על ידי הקיסר אזנה כמדינה נוצרית, בכך אקסום הייתה המדינה השנייה בעולם לקבל את הנצרות לאחר ארמניה והאימפריה הראשונה שקיבלה את הנצרות בתור דת מדינה, בתקופה זו כבשה אקסום את ממלכת כוש הסודאנית וכן חלקים גדולים מאזור צפון מרכז אתיופיה של היום. תחת הקיסר כלב אקסום פלשה לחמיר שבתימן יחד עם כוחות ביזנטיים וכבשה אותה. אקסום כבשה גם חלקים גדולים מחצי האי ערב והצליחה לכבוש גם את העיר מכה, בסופו של דבר הפסידה אקסום את האזורים בחצי האי ערב, שנפלו בידי האימפריה הסאסאנית.

תקופת דעיכתה של אקסום ידועה בשם תקופת החושך האתיופית תקופה זו מתחילה כאשר כוחות מוסלמיים ואקסומים נלחמים ואקסום מפסידה את אזור החוף בים סוף לטובת המוסלמים, אקסום בשלב זה מתחילה להגדיל את שטחה בשטח אתיופיה וכוללת כמעט את כל האזור שמצפון לנילוס הכחול, כיבושים אלו של אקסום ממשיכים והמטרה הבאה הייתה הממלכה היהודית של ביתא ישראל, מלך היהודים גדעון הרביעי נהרג בקרבות ובתו יהודית המלכה יורשת אותו. היא כורתת ברית עם האגאווים שסבלו מהכיבושים האקסומיים ומצליחה לכבוש את אקסום, קיסרי אקסום בורחים לשאווה וממשיכים לשלוט באזור זה. בשנת 928 נוסדת שושלת זאגווה שגדול שליטיה היה לליבלה, הזאגווה שולטים על אתיופיה עד לעליית השושלת הסולומונית ב-1270.

האימפריה האתיופית

ערך מורחב – האימפריה האתיופית

לאחר שעלתה לשלטון השושלת הסולומונית האימפריה האתיופית נכנסה לתקופת זוהר, בתקופה זו הפכה אתיופיה לישות מדינית חשובה בקרן אפריקה, אתיופיה החלה לנהל יחסי חוץ עם מדינות אירופה וחיזקה את קשריה הצבאיים והמסחריים עם האימפריה הפורטוגזית. במהלך מלחמת אתיופיה-אדאל כוחות מוסלמיים בראשותו של אחמד גראן פלשו לאתיופיה וגרמו להרס רב, האתיופים יחד עם בעלי בריתם הפורטוגזים הצליחו לשחרר את אתיופיה מעול הכיבוש והתמודדו כנגד האורומו אשר היגרו לתוך שטח אתיופיה. האתיופים נלחמו נגדם ללא הצלחה ובסופו של דבר האורומו הפכו לחלק מאוכלוסיית האימפריה. האתיופים בתקופה זו נלחמו נגד כוח מוסלמי חדש האימפריה העות'מאנית שהם הצליחו להדוף.

במהלך שלטונו של הקיסר סוסוניוס אשר מבשר על תחילת שלטונו של ענף גונדר התחוללה מלחמת אזרחים בין נאמני הכנסייה האתיופית לבין תומכי הקתוליות מאחר שהקיסר המיר את דתו לקתוליות, מלחמה זו גרמה למותם של אלפים. בנו של סוסוניוס, פאסילידס גירש את האירופאים (פרנג'ים) אשר גרמו למלחמה הזו והתחיל את תקופת הרנסאנס האתיופית שבה חלו תמורות בתרבות האתיופית. במהלך סוף התקופה התגלו סכסוכים אתניים בין האורומו המוסלמים לבין החבשים הנוצרים על השלטון באימפריה, על מנת לגשר על סכסוכים אלו נקרא הראס מיכאל סהול שיתווך בין הצדדים אך הוא נהפך בפועל לראש הקבוצה הנוצרית, שלט על אתיופיה ביד רמה ורצח את הקיסר הפרו-אורומו יואס הראשון בנקודה זו התחילה תקופת השופטים האתיופית המאופינת בהתרופפות המשטר הקיסרי ועלייתם של מצבאיים מקומיים, מסוף המאה השמונה עשרה שליטי אתיופיה דה-פקטו היו סגני הקיסרים משושלת יג'ו, התקופה הסתיימה כאשר קאסה היילו החליט לאחד את אתיופיה תחת מנהיגותו והצליח לכבוש ולהביס את השליטים המחוזיים השונים, בסופו של דבר קאסה נהפך לקיסר תיאודרוס השני.

תיאודרוס הצליח לאחד את אתיופיה, לשמור על הכנסייה האתיופית תחת מרותו שלו והיה למעשה הקיסר המודרני הראשון של האימפריה כאשר תיאודרוס נכנס לעימות עם הבריטים הוביל דבר זה ללחימה האנגלו-אתיופית ולהתאבדותו של הקיסר. לאחר מות הקיסר מתחילה תקופה קצרה של אי וודאות בקשר לשלטון תחת הקיסר הזגאווי תקלה גיורגיס השני לאחר אי הוודאות עולה לשלטון הקיסר הטיגראיני האימפריה האתיופית הצליחה לנצח בשלושה מלחמות גורליות הראשונה מלחמת מצרים-אתיופיה, השנייה הקרבות כנגד האיטלקים ומלחמת סודאן-אתיופיה שגרמה למותו של הקיסר. לאחר מותו של הקיסר עולה לשלטון הקיסרות מלך שאווה מנליק השני שמתחיל לבסס את שלטון אתיופיה בקרן אפריקה ולהוות התנגדות ולעתים שיתוף פעולה עם מדינות המירוץ לאפריקה, בשלטונו האימפריה מתחילה להתפשט מזרחה, מערבה ודרומה ומשתפת פעולה עם מדינות אירופה אשר השתלטו על שטחים נרחבים באפריקה תוך כדי שאתיופיה מגדילה את שטחה על חשבון מדינות ושבטים מקומיים ומספחת אזורים נרחבים ובכך שטחה גודל פי ארבעה, ובכך האימפריה האתיופית נהפכת למדינה האפרקאית היחידה שמשתתפת במירוץ לאפריקה. תוך כדי זה אתיופיה מתחילה תהליך של מודרניזציה והיא מתחילה להוות איום על שלטון המדינות האירופאיות לאחר ניצחון האתיופים במלחמה כנגד האיטלקים אירופה מפסיקה לזלזל בכוח האתיופים ונהפכת לספקית נשק לאימפריה עצמה.

לאחר מותו של מנליק השני הוא ציווה שנכדו ליג' ייאסו ישב על כס המלוכה אולם לליג' ייסו היה רקע מוסלמי מצד אביו שרצה להחליש את הצמרת האתיופית. הוא נתן עדיפות למחוזות של אתיופיה במטרה להחליש את השלטון המרכזי. כמו כן הוא הימר על התחזקות האיסאלם ושיתף פעולה עם סודאן והאימפריה העות'מאנית. כל זה ללא הצלחה והוא סיים את שלטונו לאחר שהודח על ידי האליטה הנוצרית - שואנית באתיופיה. בשנת 1916 עלתה לשלטון זאודיתו בתו של מנליק וראס טפרי הוכרז כיורש העצר. בשנת 1930 תפס ראס טפארי מקונן את כס הקיסרות ואימץ לעצמו את השם היילה סלאסי.

שלטונו של היילה סלאסי שובש בעקבות המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה בשנת 1936, האיטלקים החלו את הפלישה ב-2 באוקטובר אותה שנה וכבשו את עיר הבירה אדיס אבבה ב-5 במאי והשתלטו סופית על אתיופיה ב-9 במאי. הקיסר האתיופי ברח לגלות לירושלים, שם השאיר את משפחתו והמשיך לאנגליה. בעצרת חבר הלאומים הוא הכריז שמי שיוותר על אתיופיה לאיטליה סופו שיפגעו גם בעצמאות שלו. הוא דרש מחבר הלאומית לחייב את איטליה לסגת מאתיופיה. חמש שנים מאוחר יותר איטליה הובסה על ידי כוחות בריטים ואתיופים וב-5 במאי 1941 היילה סלאסי נכנס לאדיס אבבה והוכתר מחדש. בריטניה הכירה בריבונות אתיופיה המלאה ושתי המדינות חתמו על ההסכם האנגלו-אתיופי בדצמבר 1944.

במהלך העשורים הבאים, הקיסר היילה סלאסי המשיך את המודרניזציה של מדינתו. בית ספר ללימודים גבוהים הוקם, אוניברסיטת אדיס אבבה, שנוסדה בשנת 1950. החוקה שהתקבלה ב-1930 הוחלפה בחוקה חדשה בשנת 1955. החוקה החדשה הרחיבה את סמכויות הפרלמנט ובפועל הרחיבה את סמכויותיו שלו. עם שיפור היחסיים הדיפלומטים עם ארצות הברית, הקיסר שיפר גם את יחסי אתיופיה עם מדינות אפריקניות אחרות ולמען זה הוקם הארגון לאחדות אפריקה בשנת 1963. בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20, למרות מאמציו של היילה סלאסי, גילו המתקדם של הקיסר היווה בעיה לעתיד המדינה, אתיופים רבים דאגו שמותו קרוב והאם יורשו בתפקיד יוכל להמשיך את המודרניזציה שבה החל. אחרי תקופה של מתיחות ואי שקט שהחלו בפברואר 1974, הקיסר הודח מתפקידו. ב-12 בספטמבר 1974 מועצה של חיילים הידועה בשם "דרג" (קהילה) תפסה את שלטון הקיסר בממשל הסוציאליסטי והצבאי. הדרג מנה 59 חברים מהממשל הקודם וכלל שני ראשי ממשלה לשעבר, יועצי המלך, שופטים, שרים וגנרלים. הקיסר היילה סלאסי מת ב-22 באוגוסט 1975.

תקופת הרפובליקה

ערכים מורחבים – דרג · מלחמת האזרחים · המלחמה הקרה

סגן אלוף מנגיסטו היילה מריאם קיבל כוח כראש המדינה וכראש הדרג אחרי עשרות אלפים שנחשדו בהתנגדות נהרגו. הממשל המרקסיסטי החדש החל ברפורמות סוציאליסטיות כולל הלאמה של כל רכוש המדינה והכנסייה. שלטונו של מנגיסטו היה בסימן של טוטליטריזם וחימוש המדינה בתמיכת כלכלית של ברית המועצות וברית וורשה, ועזרה מקובה. בדצמבר 1976 המשלחת האתיופית במוסקבה חתמה על הסכם צבאי עם ברית המועצות. באפריל אותה השנה אתיופיה השעתה את הסכמיה הצבאיים עם ארצות הברית וגירשה את המשלחת הצבאית האמריקאית מהמדינה. ביולי 1977 בתחושה של אי סדר סומליה תקפה את אזור אוגדן, בטענה שרוב תושביו סומלים וכך התחילה את מלחמת אוגדן עם העזרה הצבאית של החזית לשחרור מערב סומליה. בתחילה האתיופים נסוגו אך כאשר העזרה מברית המועצות וקובה הגיע אתיופיה ניצחה במלחמה. החיילים הסומלים האחרונים עזבו אוגדן ב 15 במאי 1978. עשרים שנה אחרי אזור זה עדיין איננו מפותח ומוזנח.

סמל שלטון הדרג.

משנת 1977 עד 1978 מאות אויבים פוטנציאלים נרצחו במה שנקרא הטרור האדום. בסוף שנות השבעים ותחילת השמונים הקומוניזם אומץ באופן רשמי, בשנת 1984 הוקמה מפלגת הפועלים האתיופית וב-1 בפברואר 1987 אומצה חוקה חדשה, בהשפעה סובייטית, ברוב של כ 81% מקרב המצביעים. המדינה שנתה את שמה לרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה ב-10 בספטמבר 1987 ומנגיסטו הפך לנשיא הרשמי. התמוטטות המשטר הייתה מהירה בעקבות בצורת ורעב חמור אשר השפיע על כ-8 מיליון אזרחים כאשר יותר ממיליון מתים, וכן גם על התקוממויות בייחוד בצפון. בשנת 1989 החזית העממית לשחרור טיגראי התמזגה יחד עם ארגונים אחרים שקמו על בסיס אתני ונוצרה החזית המהפכנית העממית האתיופית. ב-מאי 1991 כוחות ארגון העל נכנסו לאדיס אבבה, מנגיסטו נמלט מהמדינה ומצא מקלט בזימבבואה שם הוא מתגורר עד עצם היום הזה. עשרות ומאות של אנשים נהרגו במסגרת הטרור האדום. בשנת 2006 אחרי משפט ארוך מנגיסטו נמצא אשם ברצח עם.

מלס זנאווי ראש ממשלת אתיופיה מאז 1995.

ביולי 1991 הEPRDF, OLF והארגונים האחרים הקימו ממשלת מעבר אשר הכילה 87 חברים ונציגים ושחוקקה חוקה חדשה. בשנת 1992 עזבה OLF את הממשלה ובשנת 1993 חברי מפלגת הקואליציה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית עזבו גם את הממשלה. בשנת 1993 נערך בפרובינציית אריתריאהמשאל עם על עצמאות האזור וברוב של 99% החבל זכה לעצמאות שהוכרזה ב-24 במאי 1993.

בשנת 1994 הקואליציה החדשה ייצרה רשות מחוקקת ושופטת חדשה. הבחירות הראשונות נערכו במאי 1995 כאשר בבחירות אלו נבחר מלס זנאווי כראש ממשלת אתיופיה ונאגסו גיגאדה כנשיא אתיופיה, באותם בחירות נבחרו גם חברי הפרלמנט האתיופי. הבחירות המולטי-מפלגתיות שנערכו בפעם השנייה במאי 2000 מלס זנאווי נבחר שוב כראש ממשלת אתיופיה. בשנת 2001 גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה נבחר כנשיא אתיופיה.

במאי 1998, ויכוח על הגבול עם אריתריאה הוביל להמלחמה האתיופית-אריתראית שנמשכה עד ליוני 2000. מלחמה זו פגעה בכלכלה של המדינה, אך חיזקה את הקואליציה השלטת. ב-15 במאי 2005, התקיימו בחירות ובעקבותיהן ניצחה ה EPRDF שוב בבחירות. בתחילת יוני ירתה המשטרה והרגה מפגינים שמחו לטענתם כנגד שחיתות בבחירות.

בדצמבר 2006 פלשו כוחות אתיופיים לסומליה השכנה לאחר שכוחות המיליציה האיסלאמית ("איחוד בתי הדין האיסלאמיים") ששלטו בחלקים נרחבים של המדינה איימו לפתוח במלחמת ג'יהאד נגד אתיופיה הנוצרית. בסיוע הממשלה המרכזית הסומלית ששלטה רק בחלקים מסוימים של המדינה, הצליחו האתיופים לגרש את המיליטנטים האיסלאמיים מאזורים רבים, לרבות מוגדישו הבירה. והקימו יחד עם הממשלה הסומלית ממשלת מעבר פדרלית בסומליה.

פוליטיקה

סמל אתיופיה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אתיופיה
ערכים מורחבים – פוליטיקה של אתיופיה · שליטי וראשי אתיופיה

הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת האתיופית, בה 547 חברים, נערכו ביוני 1994. באספה זו נכנסה לתוקף חוקה ובכך נוסדה למעשה הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה של ימינו, בדצמבר 1994. הבחירות לפרלמנט הלאומי הראשון של אתיופיה ולאסיפות המחוזיות נערכו במאי ויוני 1995. רוב מפלגות האופוזיציה בחרו להחרים את הבחירות האלה, וכך זכתה החזית הדמוקרטית בניצחון סוחף. משקיפים בינלאומיים ולא תלויים אחרים הגיעו למסקנה כי מפלגות האופוזיציה היו יכולות להשתתף בבחירות לו בחרו בכך.

ממשלת אתיופיה נתכוננה באוגוסט 1995. הנשיא הראשון היה נגסו גידדה. הממשלה בראשותו של מלס זנאווי תמכה במדיניות של פדרליזם אתני והעניקה סמכויות רבות לשלטונות המקומיים האתניים. כיום יש באתיופיה תשעה מחוזות אוטונומיים-למחצה, בעלי סמכות תקציבית עצמאית. תחת הממשלה הנוכחית, יש לאתיופים אפשרות לייצוג ולהשפעה פוליטית גדולים מאי פעם, אם כי זכויות יסוד מסוימות, כמו חופש העיתונות, מוגבלות במידה מסוימת.

הממשלה של זנאווי נבחרה שוב בשנת 2000 בבחירות הרב מפלגתיות הראשונות באתיופיה. הנשיא המכהן הוא גירמה וולדה גיורגיס.

אתיופיה היא עדיין אחת מהמדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ. מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם ארצות הברית ועם מערב אירופה, וקיבלה מהם ומהבנק העולמי סיוע רב. ב-2004, הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תביא לפחות מחסור במזון.

מפלגות

מאז 1994 אתיופיה מנהלת מערכת שלטון רב מפלגתית למרות שאותה מפלגה שולטת במדינה כבר יותר מ 12 שנה. המפלגות העיקריות הן:

אופוזיציה

האופוזיציה באתיופיה מורכבת ממספר מפלגות. האופוזיציה מנהלת הפגנות והתנגשויות עם המשטרה בייחוד לאחר הבחירות שהתרחשו.

שלטון מקומי

לפני 1996 אתיופיה חולקה ל-13 פרובינציות. אתיופיה תחת הממשל הפדרלי החדש חולקה מחדש על בסיס אתני למחוזות (קיליל), אזורים, נפות (ווארדה) ורשויות מקומיות (קאבאלה).

אתיופיה מחולקת לתשעה מחוזות על בסיס אתני ומחולקת 68 אזורים ושני ערים עצמאיות אדיס אבבה ודירה דאווה, האזורים מחולקים ל 550 נפות (ווראדה) ולשש נפות במעמד מיוחד. החוקה החדשה מסדירה את המעמד של המחוזות והממשל הפדרלי.

תשעת האזורים ושתי הערים העצמאיות הם.

  1. אדיס אבבה
  2. עפר
  3. אמהרה
  4. בנישנגול-גומאז
  5. דירה דאווה
  6. גמבלה
  7. הררי
  8. אורומיה
  9. סומאלי
  10. האזור האתיופי הדרומי
  11. טיגראי

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אתיופיה

לאחר המהפכה של 1974, כלכלתה של אתיופיה הפכה לסוציאליסטית. המדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי, כולל רוב התעשייה המודרנית ומשקים חקלאיים גדולים, כולל כל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז 1991, הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידי כוחות השוק ומדגישה את היוזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון להשיב עשור של הדרדרות כלכלית. ב-1993 החלה העברה של העסקים, התעשייה, הבנקאות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.

החקלאות מרכיבה כ-35 אחוז מהתל"ג, 85 אחוז מהיצוא ו-86.7 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול מהפעילות כלכלית האחרת נסמכת גם היא על החקלאות, כולל שיווק, עיבוד ויצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר וירקות. היצוא הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הלוקח את החלק הרב ביותר בו. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.

גאוגרפיה

מפת אתיופיה

שטחה הכולל של אתיופיה הוא 1,127,127 קילומטרים רבועים, אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה והיא תופסת את רוב קרן אפריקה, שהיא הקצה המזרחי של היבשת האפריקנית. היא גובלת בצפונה באריתריאה, במערבה בסודאן, בדרום בקניה, במזרח בסומליה ובצפון מזרח בג'יבוטי. מבחינה גאוגרפית אתיופיה מאופיינת ברמות גבוהות בגובה של בין 1,800 ל 3,000 מטרים מעל פני הים, עם הרים אשר מגעים לגובה של 4,533 מטרים שנחצות על ידי נחלים ואזורים הרריים, שמחולקים על ידי השבר הסורי-אפריקני. השבר עובר מדרום מערב לצפון מזרח וסביבו שטח מדברי נמוך יותר. המגוון הגדול של סוג השטח מביא לגיוון גדול באקלים, באדמה, בצמחיה ובדגמי התיישבות במדינה.

הגובה והמיקום הגאוגרפי של המדינה יוצרים שלושה אזורים אקלימיים: האזור הקריר, מעל 2,600 מטר, שם הטמפרטורות הממוצעות הן מ-8 ועד 8° מעלות; האזור הממוזג, בגבהים של בין 1,900 ל2,400 מטר, עם טמפרטורות הנעות בין 8° ל-20° מעלות; והאזור החם מתחת ל1,900 מטר, שהוא טרופי או לח ובו טמפרטורות הנעות בין 20° ל-38° מעלות. העונה הגשומה היא מאפריל ועד אמצע אוקטובר (קצת יותר ברמות הדרומיות), עם גשמים מקומיים מפברואר ועד סוף מרץ; שאר השנה לרוב יבשה.

אתיופיה היא ארץ מגוונת מבחינה אקולוגית. אגם טאנה בצפון-מזרח המדינה הוא מקורו של הנילוס הכחול שזורם לסודאן ושם הוא מתמזג עם הנילוס הלבן. יתרה מזאת, באתיופיה מספר גדול של מינים אנדמיים המצויים רק בה, לדוגמה בבון ג'ילדה (שלמעשה, אינו סוג של בבון), איבקס ווליה (סוג של יעל) והזאב האתיופי. גם הפרס, דורס ממשפחת הנשריים שקינן פעם בישראל וניזון מפריסת עצמות, חי באזורים ההרריים של צפון אתיופיה.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אתיופיה

אוכלוסיית אתיופיה גדלה באופן מהיר במהלך העשורים האחרונים מאוכלוסייה של 40 מיליון ב 1983 לגודל של 89,100,30 מיליון ב 2008. האוכלוסייה באתיופיה מגוונת ביותר רובם דוברים שפות שיוכיות או שמיות. האורומו האמהרים והטיגראינים המהווים יותר משלוש רבעים מהאוכלוסייה, באתיופיה יש יותר מ 80 לאומים שונים ישנם כאלה שמונים פחות מעשרות אלפים. יש אתיופים (וכן אריתראים) המתייחסים לעצמם כ"חבשים", אם כי אחרים דוחים את השם הזה מכיוון שהוא מתייחס רק לחלק מהיחידות האתניות. שני המושגים האלה הם ערביים במקורם, ומהם הגיע השם "חבש", שמה העתיק של אתיופיה. מוצאם של האמהרים והטיגראינים הוא שמי ובקלסתר פניהם דומים יותר לתימנים ויושבי חצי האי ערב מאשר לשאר שבטי אפריקה השונים.

קבוצות אתניות

מפה המציגה את מיקום האמהרים באתיופיה.
ערכים מורחבים – קבוצות אתניות באתיופיה

באתיופיה ישנם יותר מ-80 לאומים שונים. הקבוצות האתניות המשמעותיות הם:

דת

ערכים מורחבים – הכנסייה האתיופית, אסלאם באתיופיה

הממלכה האקסומית שינתה את דתה הרשמית לנצרות בשנת 334, כשהקדוש פרומנטיוס מצור הביא להתנצרותו של הנגוס אזנה מאקסום במאה ה-4 לספירה והיה לאבונה הראשון של אתיופיה. הגעת האסלאם לאתיופיה החלה מיד עם יסוד הדת במאה השביעית.

לפי ה"חדית'" המגע הראשון היה בתקופת בה היה מוחמד נרדף בזמן "ההגירה הראשונה", כאשר נאמניו של מוחמד בראשות ג'עפר איבן רבאח ברחו לאקסום ובעקבותיהם עשירי מכה (שלא האמינו בשליחותו של מוחמד) שביקשו מהנג'סי אסחמה (נגוס-מלך) שיסגירם לידיהם .המלך לאחר ששמע את שני הצדדים לא הסגיר את אנשי מוחמד, ואז, על פי המסורת, אמר מוחמד "התרחקו מן האתיופים כל עוד לא פוגעים בכם" (כלומר ויתר על חובת הג'יהאד נגד האתיופים).

על פי המסורת האסלאמית,המתאסלם השלישי והמואזין הראשון באסלאם היה בילאל בן רבאח אל חבשיה שהיה במקור מאזור אתיופיה של היום. קבוצה קטנה של יהודים המכונה ביתא ישראל חיו באתיופיה מאות שנים, ורובם הגדול עלה לישראל בעשורים האחרונים. ישנן דתות אפריקניות רבות נוספות באתיופיה, וחלקן משלבות עבודת אלילים עם אמונות נוצריות מסוימות. שמות המשפחה הנפוצים באתיופיה הם סנדקה ומלאסה. באתיופיה נמצאות בשימוש 84 שפות מקומיות.

יהודי אתיופיה

ערך מורחב – ביתא ישראל

עד המאה ה-14 לספירה ידוע אך מעט מאוד על יהודי אתיופיה. יש רק שברי מסורות ואגדות, המספרות כי במאה העשירית לספירה ניהלה יהודית המלכה מלחמה כנגד הנוצרים. מלבד זאת יש את סיפוריו של אלדד הדני, שכנראה מתובלים באגדות והפרזות ואמינותו מוטלת בספק רב. גם המלך האתיופי מן המאה ה-12 מזכיר את היהודים באתיופיה, אך לא מפרט.

ילד מהקהילה באחד ממחנות העלייה במדינה.

בין המאה ה-14 ועד המאה ה-17 נאבקו יהודי אתיופיה בשליטים הנוצרים, על רקע דתי וכלכלי כאחד, מאבקים שלעתים הגיעו לכדי עימות צבאי. מהמאה ה-14 ישנם עדויות על "אייהוד", וישנו תיאור כתוב על מלחמתו של קיסר אתיופיה עמדה ציון (1314-1344) נגד "אנשים שהם כמו היהודים". יורשיו התמידו במאבק בקהילות היהודיות, שהתבצרו בהרי סמיאן בצפון המדינה. בין יורשיו, יצחק הראשון, קיסר אתיופיה בשנים 1414-1429 שהיה הקיסר הראשון שיצא בעצמו להילחם בביתא ישראל , גזר כי: "הנטבל לדת הנוצרית, יירש את אדמת אבותיו, ולא, פאלאסי יהיה". המילה פאלאס פירושה אריס או מבקר, קרי אנשים חסרי זכויות על קרקע. מכאן והלאה דבק המונח "פאלאשים" בבני העדה, שנושלו מבעלות על קרקעותיהם בין המאה ה-15 ועד המאה ה-17. במאות ה-15 וה-16 שומעים לראשונה על "פלאשה" סביב אגם טאנה.

באוקטובר 1935 פלשה איטליה הפשיסטית לאתיופיה וכוחותיה הצליחו להחזיק בשטחים ממנה במשך 5 שנים. שלטונם לא היטיב עם יהודי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לצבא האתיופי ולכוחות המורדים כנגד איטליה. לאחר סיום הכיבוש האיטלקי, עם חזרתו של הקיסר היילה סלאסי הוטב מצבם של היהודים. בשנת 1974 התחוללה הפיכה מרקסיסטית באתיופיה, והקולונל מנגיסטו היילה מאריאם עלה לשלטון, הקולונל התנגד לריכוז היהודים בכפרים ושכונות ייחודיות ודאג לפיזור אוכלוסין, כך שהיהודים נאלצו להתיישב בקרב אוכלוסייה שאינה יהודית.

אולם מצד שני ביטול הסדר הפיאודלי והלאמת כל האדמות בכפרים וחלוקתם מחדש באופן שווה לכל חקלאי היטיב עם היהודים.

עליית יהודי אתיופיה לישראל החלה בסוף שנות ה-70. בין השנים 1977-1984 עלו 8,000 יהודים מאתיופיה לארץ. בשנים שלאחר מכן עלתה רוב הקהילה לארץ במספר שלבים, בעיקר ב"מבצע משה" ו"מבצע שלמה".

יחסי אתיופיה וישראל


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרים [ פרק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ישראל ואתיופיה מקיימות ביניהן יחסים של שלום ושיתוף פעולה. בין המדינות מתרחש מסחר הכולל יבוא וייצוא של סחורות, כמו גם שיתוף פעולה בעניין עלייתם של בני הקהילה לישראל.

ביוני 2004 נחתם הסכם לשיתוף פעולה תרבותי-חינוכי בין המדינות. בפגישה שנערכה בין ראש ממשלת אתיופיה ושר החוץ סילבן שלום, אמר ראש ממשלת אתיופיה כי "אתיופיה מעוניינת לסיים את הליך הבאת הפלשמורה לישראל בהקדם האפשרי וממשלת אתיופיה תסייע ככל שתוכל", והדגיש את חשיבות התיאום בין המדינות בנושא. לצורך זה ביקשה אתיופיה כי ישראל תעגן בחקיקה את החלטתה של ממשלת ישראל להעלות את בני הפלשמורה עד סוף 2007[דרוש מקור]. 19 בינואר 2010 נחתו בישראל 81 עולים חדשים מאתיופיה , בני קהילת הפלשמורה. 14 בנובמבר 2010 הממשלה מאשרת את העלאת 7,846 בני הפלשמורה מאתיופיה לישראל.

שפות

באתיופיה דבוּרות 84 שפות, שכמה מהן הן:

אנגלית היא השפה הזרה המדוברת ביותר במדינה, ובמרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה הלימודים מתנהלים באנגלית. אמהרית היא שפת המדינה הרשמית, אך השפות המקומיות הן שפות האם הנפוצות ביותר, באזורים השונים. חלק מהשפות משתמשות בכתב האתיופי (ששימש גם לשפה השמית העתיקה געז), ולרבות מהשפות המקומיות אין כתב. באתיופיה נהוג לוח השנה הקופטי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ ‏Munro-Hay, Aksum, pp. 79, 224.‏
  6. ^ ‏William Pulleyn, The Etymological Compendium, p. 270.
  7. ^ ‏Herausgegeben von Uhlig, Siegbert, Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha. Wiesbaden:Harrassowitz Verlag, 2005. pp. 948.‏
  8. ^ ‏Stuart Munro-Hay, Aksum: A Civilization of Late Antiquity (Edinburgh: University Press. 1991), p. 39.‏
  9. ^ ‏Munro-Hay, Aksum, p. 66.‏
  10. ^ ‏Munro-Hay, Aksum, p. 19.‏
  11. ^ ‏Herausgegeben von Uhlig, Siegbert, Encyclopaedia Aethiopica: D-Ha. Wiesbaden:Harrassowitz Verlag, 2005. pp. 948.
  12. ^ ‏Philip Mayerson, A Confusion of Indias: Asian india and African India in the Byzantine Sources, p. 169 - 174‏
  13. ^ [‏http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/8.htm יובלים, פרק ח', פסוק ל"ב]‏
  14. ^ Older than Egypt is Ethiopia
  15. ^ ‏כך כתב הנביא הפרסי מני


תבנית:Link FA ak:Ethiopia